נתחיל בחדשות הרעות: "צפויים לנו עוד אסונות סביבתיים גדולים, לא רק אקלימיים, גם מחלות מתפרצות ופנדמיות כמו קורונה", אומרת פרופ' נגה קרונפלד שור, שהייתה עד לפני כחודשיים המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה. "אנחנו כל הזמן על סף התפרצות משהו חדש. תראו מה קורה עם שפעת העופות בארגנטינה. מתו עכשיו 17 אלף פילי ים משפעת העופות. בקלות יכולה להתפרץ פנדמיה של שפעת העופות בבני אדם. זה יכול להיות קורונה 2, ואפילו יותר חמור. אנחנו כורתים את הענף שעליו אנחנו יושבים, לאט וביסודיות. אולי לא כל כך לאט. אני לא חושבת שבני אדם ייכחדו או יקרה אסון שיגרום להיכחדות החיים על פי הארץ, אבל אני חושבת שתהיה פגיעה משמעותית באוכלוסיית העולם, ומי שייפגע זה בעיקר אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך וממדינות יותר עניות. זה רק עניין של זמן עד שתתחיל התמוטטות. קשה לחזות ממה היא תתחיל אפילו, אבל אני מעריכה שתקרה".
ואיפה ישראל נמצאת מבחינת היכולת שלה להסתגל?
"לא כל ישראל היא אחת. גם אצלנו יש אוכלוסיות חזקות יותר וחלשות יותר, שייפגעו במידה שונה. אנחנו יכולים, לפחות בחלק מהתחומים כמו מזון, להשתפר. זה נושא קריטי בישראל. היום הרוב המוחלט של הקלוריות שאנחנו צורכים מיובא. אנחנו לא מגדלים מספיק בארץ. וצריך לראות איך אנחנו יכולים להגיע למצב הפוך, שרוב הקלוריות שאנחנו צורכים מיוצרות בישראל. כבר עכשיו טורקיה אוסרת על יצוא שמן זית כי אין להם מספיק, והם ארץ המוצא העיקרית. הודו הודיעה שהם הפסיקו לייצא זנים מסוימים של אורז כי אין להם מספיק, וזה רק ילך ויתגבר. כי אין מספיק. שינוי האקלים גורם לירידה בתפוקות החקלאיות. ומצד שני, האוכלוסייה בעולם גדלה, וגם בישראל".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק לרשומים:
3 צפייה בגלריה
פרופ' נגה קרונפלד שור. "אנחנו כורתים את הענף שעליו אנחנו יושבים, לאט וביסודיות"
(צילום: יובל חן)
פרופ' קרונפלד שור (60) הספיקה לכהן תחת שלוש שרות להגנת הסביבה. היא מונתה ב-2021 לתפקיד המדענית הראשית של המשרד על ידי השרה לשעבר גילה גמליאל, כיהנה תחת השרה לשעבר תמר זנדברג, וסיימה את תפקידה תחת השרה עידית סילמן. היא עזבה את התפקיד כשהמשרד ניצב בפני אתגרים משמעותיים, בראשם המאבק נגד הגדלת היקף שינוע הנפט דרך מפרץ אילת על ידי חברת קצא"א, וחוק האקלים שצפוי לעלות להצבעה מכריעה במליאת הכנסת.
המשרד להגנת הסביבה מעולם לא נחשב לחזק במיוחד. למעשה, הוא גם לא נחשב לנחשק במיוחד. ובכל זאת, פרופ' קרונפלד-שור, בעלת שם עולמי בתחום חקר הסביבה והאקולוגיה, עזבה את האקדמיה כדי לנסות ולהשפיע בתוכו. עכשיו היא חזרה לאקדמיה כדי להקים את בית הספר לסביבה באוניברסיטת תל-אביב. טרם מינויה למדענית הראשית, היא הייתה אחת משני המועמדים הסופיים לתפקיד רקטור אוניברסיטת תל-אביב. למרות תמיכה נרחבת בה, ועדת האיתור החליטה למנות את פרופ' מרק שטייף. נשות המוסד האקדמי התקוממו בשמה. היא לא נבחרה, אבל בדיעבד חושבת שהיה למועמדות שלה אפקט בקידום מעמד הנשים בממסד האוניברסיטאי. "הייתי מועמדת לתפקיד הרקטור, וראיתי מודעה בעיתון שמחפשים מדענית ראשית והחלטתי להגיש מועמדות. ממש ככה", היא מספרת. "במקביל הייתה לי ביקורת על האוניברסיטה וחשבתי שצריך שינוי. בעיניי, האוניברסיטאות הן היום ציבוריות אבל מתנהלות כמו מוסדות פרטיים. אני לא חושבת שנכון שבתואר ראשון יהיו מאות תלמידים בכיתה. זה היה נכון כשהאוניברסיטאות היו היחידות בשטח וייצרו את כוח האדם המקצועי, ואפילו מורים, כי לא היו מכללות. בעיני התואר הראשון צריך להיות יותר מצומצם ולהתמקד במחקר, ולקדם סטודנטים בתחום הזה. הופתעתי מכמה תמיכה קיבלתי למשרה, כי לא חשבתי שיש לי סיכוי. בדיעבד ההתמודדות הייתה חשובה, גם אם לא נבחרתי. עצם ההתמודדות עשתה שינוי בנושא קידום נשים. כעת יש סגנית נשיא למגדר, ונבחרו דיקניות".
לאחר פרישתה של קרונפלד שור יצא מכרז לתפקיד המדען הראשי במשרד להגנת הסביבה, אך הוא בוטל לאחר שכבר הוגשו מועמדויות. מהמשרד נמסר כי נציבות שירות המדינה ביטלה את המכרז בעקבות הצורך בבחינה מחודשת של תנאי הסף לאור ערעורים שעלו במספר מכרזים זהים במשרדי הממשלה, וכי "המכרז צפוי להתפרסם מחדש בתקופה הקרובה". בנציבות מסרו אכן כי המכרז בוטל בעקבות הצורך בבחינה מחודשת של תנאי הסף לכל סדרת מינויי המדענים הראשיים בכל המשרדים. "הייתה הבנה כי הדרישות הקודמות לא הצליחו למשוך את המועמדים האיכותיים ביותר לתפקיד, ולא התאימו למורכבות הגוברת של המחקר המדעי בממשלה".
מה מצב המשרד להגנת הסביבה היום?
קרונפלד שור: "בתור מדענית ואזרחית, מה שמאוד מדאיג אותי, באופן כללי, הוא שיש עזיבה מאוד משמעותית של אנשי מקצוע את המשרד, ביניהם כאלה שהיו עשרות שנים במשרד. כמעט כל הסמנכ"לים עזבו, היועמ"שית עזבה, הדוברת עזבה. וזה הסגל הבכיר. בסוף, כשאת מסתכלת על כל אחד מהסמנכ"לים, לכל אחד יש את הסיבה שלו לעזוב. אבל הם עבדו במשרד הרבה שנים ולא הייתה עזיבה. שולי נזר (סמנכ"לית תעשיות) עזבה, ויובל לסטר (סמנכ"ל בכיר לתכנון מדיניות ואסטרטגיה) עזב, ונטע ליפמן (סמנכ"לית למשאבי טבע וחוסן אקלימי), ודלית דרור (יועמ"שית). ויכול להיות שהם יחזרו. אבל כל הכוח המקצועי עוזב. זה מזכיר לי את מה שקורה עכשיו באוניברסיטאות. יותר ויותר אנשים יוצאים לשבתון. ומדובר בעליה של עשרות אחוזים, מעל 50% עלייה, בבקשות לשבתונים. הנתון בתל-אביב מזעזע. והם מבקשים שבתונים ארוכים. וזה מאוד מדאיג. זה צעד".
מה אומר הצעד הזה?
"שרוצים לעזוב את הארץ. אני לא יודעת אם יאשרו לכולם שבתון, אבל הבקשות האלה הן צעד החוצה. ונחזור לרגע למשרד, אני חושבת שהשיקום והבנייה מחדש הולכים להיות מאוד קשים. אני מניחה שהעזיבה מתרחשת מהמון סיבות. אבל התופעה ברורה".
3 צפייה בגלריה
פרופ' קרונפלד שור. "כמעט כל הסמנכ"לים עזבו, היועמ"שית עזבה, הדוברת עזבה. וזה הסגל הבכיר"
(צילום: יובל חן)
המשרד יכול להילחם ולפעול למען האינטרסים של הציבור בכל הנוגע לסביבה, עם המצב שלו היום?
"אני חושבת שכוח האדם המקצועי במשרד הוא מאוד אכפתי, מסור ומאוד נלחם, עם יכולות יותר גבוהות או יותר נמוכות – לאו דווקא בגלל היכולות האישיות אלא בגלל היכולת להשפיע. זה לא מהמשרדים החזקים בממשלה לצערי, וזה מאוד משפיע על היכולת לשנות את הדברים לטובת הציבור. אני מאוד מקווה שיהיה מצב שבו שר יקבל את המשרד כי הוא רוצה את המשרד, ויהיה שר חזק שבאמת יכול להשפיע בצורה משמעותית".
קרונפלד שור עבדה כאמור תחת שלוש שרות. תחת זנדברג היא זכתה לתקציבים הגבוהים ביותר. בהתייחס לשרה סילמן היא אומרת: "לא עבדתי איתה באופן שוטף, אבל במקרים שכן הייתה לי אינטראקציה איתה, היא הייתה מאוד תומכת וגילתה הערכה רבה לעבודה שלי, ודאגה שיהיו לי תקציבים. אישית, בתפקוד שלי, לא הייתה לי איתה שום בעיה. להיפך. לא נתקלתי בבעיות בתפקוד הלשכה. בגלל שהדברים שאני עוסקת בהם הם בעיקר מול האקדמיה ומול דרגים מקצועיים, לא היו דברים עם נגיעה פוליטית ישירה. פחות נתקלתי בזה. אני חושבת שאכפת לה מהנושא הסביבתי, אבל היא גם פוליטיקאית. ובסוף ההתנהלות של הפוליטיקאים מאוד שונה מהתנהלות אנשי המקצוע, אז קשה לי לשפוט. אני בחרתי להיות בצד המקצועי, כי אני לא רוצה לעסוק בפוליטיקה הזו. אני יכולה להגיד, שאצל שלוש השרות שעבדתי איתן, כשהן ראו שמה שאני עושה מקדם את הנושא, ונכון לנושא הסביבתי ולמשרד, קיבלתי משלושתן גיבוי מלא".
אבל את רואה מה שקורה בממשלה.
"התוצאה של המלחמה, בין השאר, היא שיש פחות כסף. תקציבים שהיו מיועדים למאבק בשינוי האקלים נחתכו כמעט לחלוטין. תקציב המשרד נחתך בצורה משמעותית. דברים שהצלחתי לממן קודם לכן, לא התקדמו. חלק מהתוכניות לא ייצאו לפועל. למשל, נושא קירור והצללת המרחב הציבורי. משרד החקלאות וביטחון המזון היה צריך להוציא קול קורא מאוד גדול, והוא לא יצא. והוא גם לא ייצא בקרוב. זה נעצר. אנשים שהובילו תהליכים מבינים שהכל נעצר ולא בהכרח רוצים להישאר. ולכך יש להוסיף את מצב הרוח הכללי. והוא לא טוב".
3 צפייה בגלריה
עידית סילמן. "אני חושבת שאכפת לה מהנושא הסביבתי, אבל היא גם פוליטיקאית"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בתחילת החודש אושר לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הפנים והגנת הסביבה חוק האקלים המרוכך. הארגונים הירוקים והאופוזיציה טענו שמדובר בחוק בלי שיניים. "אין ספק כי יש צורך דחוף בחקיקת חוק אקלים כפי שקיים במדינות רבות", אומרת קרונפלד שור, "ולכן אני מברכת על התקדמות החוק. עם זאת, החוק רחוק מלהיות מספק. מדינת ישראל נמצאת בפיגור בהפחתת פליטות גזי חממה ובהיערכות לשינויי האקלים, ולצערי היעד בחוק עומד על הפחתה של 27% בפליטות עד 2030. כלומר, במקום להיות שאפתניים יותר, כפי שמתבקש, היעד נמוך יותר ממה שנקבע בעבר, 30% עד 2030, שגם הוא יעד נמוך יחסית, וזו אכזבה גדולה. יותר מזה, בחוק נקבע גם שהממשלה רשאית לדחות בצו את יישום החוק משנת 2030 לשנת 2033. בעיות נוספות בחוק כוללות למשל את העובדה שוועדת השרים לענייני אקלים תוכל לפטור משרד ממשלתי מהכנת תוכנית היערכות לשינוי אקלים, ועוד. צריך היה להעביר חוק אקלים טוב יותר".
בימים אלה המשרד מתמודד עם הניסיונות של משרד ראש הממשלה לבטל את מדיניות "אפס תוספת סיכון" במפרץ אילת, כלומר לאפשר לחברת קצא"א להגדיל את היקף השינוע של נפט דרך המפרץ. זה מדאיג אותך?
"אני בתפקידי לא הייתי אחראית על קצא"א, אבל מה שמאוד ניסיתי לעשות כל הקדנציה זה לחבר את האקדמיה לאנשי המקצוע במשרד. אז בהקשר הזה, הייתי מעורבת כי ניסיתי להביא נתונים עדכניים וחוות דעת של המדענים, כדי לגבות את ההתנגדות של המשרד להתקשרות, לפעילות של קצא"א, וזאת דרך האגודה לאקולוגיה וסביבה שהוציאו חוות דעת על קצא"א, מדענים מהמרכז הבין-אוניברסיטאי באילת, וגם אני הייתי שותפה למחקר שנעשה לא בהקשר של הפעילות עכשיו, אלא בהקשר של עברונה (אסון דליפת הנפט הגדולה בערבה שהתרחש ב-2014 – א"ק) – ההשפעות של עברונה על פעילות של מכרסמים, על מגוון ביולוגי. כל הזמן ניסיתי לתת את הגב המדעי להתנגדויות".
קרונפלד שור לא עוזבת לחלוטין את העבודה הממשלתית. לפני שבוע היא מונתה על ידי נשיא המדינה, במקביל לעבודתה באוניברסיטה, ליועצת ליו"ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח שבמשרד המדע והטכנולוגיה. זאת כאשר אקדמאים רבים מעדיפים להתרחק מעבודה במשרדי הממשלה ולצאת נגד הממשלה בגלוי. "אני הרגשתי שבתור המדענית הראשית עשיתי הרבה דברים שחשובים לי, ושיש אפשרות עצומה להשפיע לטובה בדברים שאכפת לי בהם", היא אומרת. "אני לא יכולה להמשיך באותו היקף, גם מסיבות אישיות וגם בגלל הצורך שלי להיות באקדמיה, אבל כשהציעו לי עכשיו את התפקיד, שזה תפקיד ייעוצי, רציתי לקדם נושאים שחשובים לי. זו טעות להתרחק מהממשלה וממוקדי השפעה עכשיו. בגלל זה אני לוקחת על עצמי להקים את בית הספר החדש באוניברסיטת תל-אביב".
למה זו טעות להתרחק?
"אי-אפשר רק לבקר. מי שיש לו ביקורת, שיבוא לשנות. הייתי שמחה שאנשי מקצוע בתחום הסביבה יבואו למלא את המשרות הפנויות במשרד. רק להעביר ביקורת מבחוץ זה בעייתי. בית הספר הוא ממש חלום בעיניי. זה לגייס את כל האוניברסיטה לקדם נושאים סביבתיים ופיתוח בר-קיימא. אני חושבת שהמוסדות להשכלה גבוהה צריכים להחזיר לציבור ולהשפיע. ההתנהלות שמבדלת את האוניברסיטאות מהציבור וממקבלי ההחלטות היא שגויה לדעתי".
פורסם לראשונה: 00:00, 27.12.24
