בשנת 2016 הקימו ענת גלזר ודורון שי את "בעלות מלאכה" – נגריית בוטיק בתל אביב, המציעה מוצרי עץ בהזמנה אישית או כאלה שניתן לרכוש ישירות אונליין. כמו שרפכף – שילוב בין שרפרף לכפכף, שיסייע לכן לשלוף חפצים ממדף גבוה. בגדי העבודה שהשתיים מצאו בחנויות ייעודיות לתחום התגלו כבר מתחילת הדרך כלא מתאימים למבנה הגוף, לצרכים, לנשים שהן. "הבגדים היו לא נוחים, לא יפים ובסגנון גברי. נראיתי כמו היפסטר", מספרת גלזר.
במהלך יריד "צבע טרי" שהתקיים בחודש מאי, נחשף פרויקט בגדי עבודה מקורי שיצרו "בעלות מלאכה" בשיתוף בית האופנה הוותיק קום איל פו עם קולקציה חד-פעמית המורכבת מסינרים מבדי ג'ינס, וסטים מרובי כיסים, ז'קטים לעבודה ועוד, הנמכרת בימים אלו בחנויות המותג ובאתר. שיתוף הפעולה יצא לדרך בעקבות פנייה של גלזר לסיביל גולדפיינר, בעלת המותג, לאחר שבעבר ניסתה ליצור בגדי עבודה בעצמה ללא הצלחה.
בגדי עבודה הם שם כולל לפריטי לבוש שפותחו היסטורית עבור גברים ובידי גברים, מה שהותיר נשים רבות ללא מענה הולם בשוק העבודה. עד היום, רוב בגדי העבודה מעוצבים לפי גזרות גבריות ובממדים שאינם מתאימים לגוף הנשי – החל בסרבלים רחבים מדי ועד כפפות גדולות שאינן מאפשרות תפקוד בטוח ויעיל.
מעבר לבעיית הגזרה, תחום בגדי העבודה זקוק לדיוק נשי בתכנון ובהבנת הצרכים הספציפיים של נשים עובדות – החל בהתייחסות לתנועה שונה, דרך שיקולי היגיינה ונוחות, ועד להבנה של האתגרים הייחודיים שאיתם מתמודדות נשים במקצועות שונים. כשנשים מהוות חלק משמעותי מכוח העבודה במגוון רחב של מקצועות, הצורך במוצרים המותאמים באמת לנשים – ולא רק בגרסאות מוקטנות של מוצרים גבריים – הפך לדחוף יותר מתמיד.
"מלבד הצורך בכיסים במקומות הנכונים ובמידות שיתאימו לגוף הנשי, הדגמים מתאימים גם לצורך המשתנה של נשים לאורך היום", מוסיפה רומי קמינר-גולדפיינר, מנהלת השיווק של קום איל פו ודור ההמשך של המותג. "אישה לוקחת את הילד לגן בבוקר, אולי היא עוצרת ליוגה אחרי, ואז מגיעה לעבודה בבית המלאכה שלה, ובסוף העבודה נדרשת להמשיך את היום. הבגדים מותאמים לכל הצרכים האלה".
למעשה, הבגדים מציעים שכבה נוספת למערכת הלבוש וניתן ללבוש אותם מעל כך שהם לא יהרסו את הבגד שאיתו הגעת מהבית, כמו ז'קט או וסט. כל בעלות המלאכה שאיתן שוחחנו והצטלמו לפרויקט – מצלמת ועד מעצבת ציפורניים – מספרות כי הן למדו להתאים לעצמן בגד "רגיל" כ"בגד עבודה", כמו בגדים שכבר ראו ימים יפים יותר. אחרות כבר אינן עושות את ההפרדה בין העבודה לשעות הפנאי.
לצד בדי הג'ינס המחוספסים, חלק מהבגדים נוצרו בצבעוניות מגוונת ו"נשית" כמו ורוד בייבי, שגלזר מודה כי בהתחלה סלדה ממנו. "הוא משדר עדינות ואנחנו לא כאלה. אני 'נגר בבת', אבל עכשיו אני מרגישה 'נגרית'", היא מחדדת את הניואנסים והפרשנויות שמתווספות לבגדי העבודה. "הבגדים אפשרו לי את הפרפורמנס הנשי שמחזק את הזהות שלי כבעלת מלאכה".
מאז נוסד בשנת 1987, מציג קום איל פו סדר יום פמיניסטי, שלא אחת גם גרר תגובות-נגד וביקורת על המהלכים הפוליטיים שלו, המיועדים בעיקר לנשים אליטיסטיות. גם הפעם, הבחירה החשובה שלהן להאיר זרקור על בגדי עבודה לנשים – תחום שלרוב אינו מטופל כראוי בחברות לבוש ייעודיות לתחום – מציף פער בין בגדי עבודה המזוהים עם מעמד הפועלים לבין לקוחות המותג, שספק אם אי פעם עבדו במלאכת כפיים לפרנסתן; והאם אותן "פועלות" שנדרשות לבגדי עבודה ישלמו 1,295 שקל למכנסי ג'ינס ו-695 שקל לסינר.
"זה נושא שעלה", מודה קמינר-גולדפיינר. "אני מאמינה שכמו שאת משקיעה כסף במוצר טוב לעבודה, כמו מקדחה – בגד עבודה משרת אותך לאורך כל היום וההשקעה היא טובה ולאורך זמן".
"אנחנו יושבות על משבצת דומה", מוסיפה גלזר. "אנחנו מייצרות מוצרי היי-אנד איכותיים בסחר הוגן, עם הרבה נשמה ותשומת לב, וזה לא תמיד זול".
14 צפייה בגלריה
"כל הבגדים הם בגדי עבודה ובגדי יומיום, וכולם קצת מלוכלכים". שי ג'רסי ועדי טל
(צילום: אלה ברק)
סטודיו מטריאל גירלז – שי ג'רסי, עדי טל
מקצוע: קרמיקאיות.
גיל: 38 (שתיהן).
ותק: "כמעט עשור".
מה אתן לובשות לעבודה?
ג'רסי: "מאחר שאנחנו עוסקות במקצוע מלכלך, בתחילת הדרך עוד הבאתי לסטודיו סט בגדים ייעודי שלא היה אכפת לי ללכלך. בשלב מסוים הבנתי שכמעט כל היום אני לובשת את הבגדים המלוכלכים, כך שכבר עדיף שהם יהיו בגדים שאני אוהבת ללבוש. מאז אין לי כמעט הפרדה בארון. כל הבגדים הם בגדי עבודה ובגדי יומיום, וכולם קצת מלוכלכים".
טל: "בלימודים קניתי סרבל צביעה באיזו טמבוריה. חשבתי שפיצחתי את השיטה, אבל מי רוצה להסתובב במראה כזה כל היום? מאז התמסרתי לעובדה שהבגדים שלי מספרים במה אני עוסקת, ואני לובשת לסטודיו בגדים שאני אוהבת".
מה הבגד שאתן הכי אוהבות ללבוש לעבודה?
ג'רסי: "כנראה שזה יהיה הסינר. קצת כמו מדי צבא, אפשר למרוח עליו הכול וזה בסדר, הוא פריט לבוש ומגבת במוצר אחד".
טל: "מכנסיים עם כיסים. תמיד צריך עוד כיסים".
מה הכי חסר לכן בבגדי עבודה?
ג'רסי: "בגדי עבודה. בגדים עשויים מבדים טובים וחזקים, שניתן לנקות בקלות ושעדיין נראים טוב על הגוף. בסופו של דבר, רוב האנשים רואים אותי בבגדי העבודה שלי".
טל: "כיסים וגזרות מחמיאות. עם כל הכבוד למכנסי דגמ"ח, אפשר ורצוי לשכלל אותם למכנסיים עם גזרה שתעשה חסד גם עם נשים".
איך אתן מסתדרות עם העובדה שרוב בגדי העבודה מתוכננים לגברים?
ג'רסי: "לא קונה".
טל: "יש פעמים שאני קונה במחלקות של גברים כי הגזרה או האורך מתאימים לי, אבל בבגדי עבודה לא מצאתי משהו שיהיה גם נוח וגם יפה".
איך אתן מאזנת בין הרצון להרגיש טוב עם עצמכן לבין הדרישות הפיזיות של העבודה?
ג'רסי: "הפיזיות של העבודה היא אחד הדברים שגורמים לי להרגיש הכי טוב עם עצמי. אני מודה שגם להסתובב בתל אביב עם בגדים צבועים בחמר משמח אותי, חלק מהנראות היא המלאכה שלי".
טל: "אני מסתובבת עם בגדים מלוכלכים בכבוד, בתל אביב מותר הכול".
אם היו מפתחים קולקציית בגדי עבודה לנשים בלבד – מה הייתן רוצות שיהיה בה?
ג'רסי: "אוברול! כבר כמה שנים שאני מחפשת אוברול טוב לעבודה. בנוסף, הייתי רוצה בגדים שלא מתבלים מהר, שניתן לנקות בקלות ושיושבים טוב על הגוף, שחושבים על הגוף שלי".
טל: "בדים טובים שלא יתפסו כתמי גבס וחמר".
יש משהו בבגדי העבודה שלכן שגורם לכן להרגיש גאווה או כוח?
שתיהן: "הלכלוך".
ליבי ציפורניים – ליבי פודוליץ'
מקצוע: אמנית ציפורניים.
גיל: 26.
ותק: חמש שנים.
מה את לובשת לעבודה?
"בגדים יומיומיים שעבר עליהם דבר או שניים, ומעליהם סינר שמכסה אותי חלקית. לרוב אלו מכנסי ג'ינס כהים או מכנסי קורדרוי, שאם יתלכלכו אוכל להסוות איכשהו; ולאחר העבודה אני יכולה להמשיך לקפה עם חברים ולא להיראות זרוקה מדי. זה לא משאיר הרבה אופציות".
מה הבגד שאת הכי אוהבת ללבוש לעבודה?
"חולצת אוברסייז עם הדפס ומכנסי טייץ קצרים. האוברסייז מגן עליי מנטלית, וגם כשאני שמה סינר עדיין רואים את שולי החולצה ולמראה הסופי יש אופי".
מה הכי חסר לך בבגדי עבודה?
"צבעים, כיסים, ווים לשאקל. אני ממש מפוזרת וצריכה כמה שיותר כיסים, אחרת אאבד הכול. מאחר שהבגד ממילא מתלכלך בצבעים שונים, אז בואו נעשה את זה יותר מעניין".
14 צפייה בגלריה
"אני ממש מפוזרת וצריכה כמה שיותר כיסים, אחרת אאבד הכול". ליבי פודוליץ'
(צילום: אלה ברק)
איך את מסתדרת עם העובדה שרוב בגדי העבודה מתוכננים לגברים?
"זה סטטוס קוו מייאש ואסור לנו להתרגל לעובדה הזו. ככל שתהיה יותר תחרות בנתח השוק הזה, כך יהיה לנו יותר מגוון לרכוש ממנו".
איך את מאזנת בין הרצון להרגיש טוב עם עצמך לבין הדרישות הפיזיות של העבודה?
"הדרישות הפיזיות של העבודה הן בעיקר הסטטיות של מריחת לק ועבודה על אובייקטים קטנים מאוד. פאן פאקט – לק ג'ל לא יורד מבגדים בחיים, גם לא עם מסיר שומנים. את צריכה לחשוב טוב-טוב מה את לובשת לעבודה".
אם היו מפתחים קולקציית בגדי עבודה לנשים בלבד – מה היית רוצה שיהיה בה?
"שתהיה בצבע ורוד".
יש משהו בבגדי העבודה שלך שגורם לך להרגיש גאווה או כוח?
"הסינר שלי נתפר על ידי סבתי משאריות בדים. לקח זמן עד שהרשיתי לעצמי באמת ללכלך אותו, אבל סבתא היא הגאווה שלי בכל הקשור לכישרון, לעבודה ולמלאכה".
נעמה זהר
מקצוע: יוצרת רב-תחומית, קולעת, עוסקת במלאכות יד.
גיל: 32.
ותק: "כל החיים".
מה את לובשת לעבודה?
"אין בארון הבגדים שלי הפרדה ברורה בין בגדי עבודה ליום-יום, מאחר שגם היום שלי לא מופרד באופן חד בין זמן עבודה לחיים האישיים. יש תקופות של פרויקטים שבהם יש לי צורך בהפרדה ויש תקופות של התגבשות, מחשבה ותכנון – ושם אבחר ללבוש את מה שהוא הכי אני באותו יום ויכול לעורר בי השראה".
מה הבגד שאת הכי אוהבת ללבוש לעבודה?
"מכנסי ג'ינס הם תמיד בגד עבודה מועדף, כאלו שמלווים אותי מלא שנים וקיבלו את הצורה של הגוף, שאני מכירה אותם והם אותי".
מה הכי חסר לך בבגדי עבודה?
"כיסים בכל הצורות והגדלים. המחשבה שלי אסוציאטיבית ולעיתים אני מקפצת מדבר לדבר. נוח לי שהכול עליי בזמן העבודה".
איך את מסתדרת עם העובדה שרוב בגדי העבודה מתוכננים לגברים?
"בעזרת מכונת התפירה שלי. כל מה שצריך עובר תיקון".
14 צפייה בגלריה
"מכנסי ג'ינס הם תמיד בגד עבודה מועדף, כאלו שקיבלו את הצורה של הגוף". נעמה זהר
(צילום: אלה ברק)
איך את מאזנת בין הרצון להרגיש טוב עם עצמך לבין הדרישות הפיזיות של העבודה?
"אין לי בארון משהו שאני לא מרגישה בו טוב או שממש מגביל אותי בתנועה".
אם היו מפתחים קולקציית בגדי עבודה לנשים בלבד – מה היית רוצה שיהיה בה?
"הסינר של בעלות מלאכה וקום איל פו הוא דוגמה מושלמת. הוא גם שומר עליי ועל הבגדים שמתחת, וגם מייצר על גופי שטח אחסון לכלי העבודה שלי. הוא מחמיא ויפה, וזה חשוב לי ונעים".
יש משהו בבגדי העבודה שלך שגורם לך להרגיש גאווה או כוח?
"כשאני חופשיה בתנועה שלי במרחב, והחומרים שממנו עשוי הבגד טובים, נושמים ואיכותיים".
תמר בר
מקצוע: מקעקעת ובעלת בית קפה.
גיל: 38.
ותק: "אי אפשר לזכור כבר".
מה את לובשת לעבודה?
"עוד לא התפניתי לעצב לנו מדים לבית הקפה, אבל יש לי בראש חולצה וסינר שהייתי רוצה שכולם בקפה ילבשו, אולי אפילו כובע או מטפחת. בינתיים, אני פשוט שולפת מהארון מוקדם בבוקר מה שיוצא".
מה הבגד שאת הכי אוהבת ללבוש לעבודה?
"אני אוהבת ללבוש שחור, כי זה פרקטי (פחות רואים כתמים) וכי תמיד הרגשתי שזה הצבע שלי".
14 צפייה בגלריה
"כמו המון דברים אחרים בחיים, מאוד מתסכל ומבאס שברירת המחדל היא תמיד גברית". תמר בר
(צילום: אלה ברק)
מה הכי חסר לך בבגדי עבודה?
"בגדים מחמיאים בגזרות מתאימות לנשים, שיהיו מחומרים איכותיים ולא זולים".
איך את מסתדרת עם העובדה שרוב בגדי העבודה מתוכננים לגברים?
"כמו המון דברים אחרים בחיים, מאוד מתסכל ומבאס שברירת המחדל היא תמיד גברית – בין אם אלה בדים לא נעימים וגזרות לא מחמיאות, או מידות גדולות מדי".
איך את מאזנת בין הרצון להרגיש טוב עם עצמך לבין הדרישות הפיזיות של העבודה?
"אני מתעוררת מוקדם בבוקר כדי להספיק להתלבש יפה, להשקיע בשיער ובאיפור (למרות שאני לא תמיד מספיקה) וגם מקפידה על לק ג'ל לפעמים. בחיים עצמם קורה שאני מתלכלכת תוך שנייה, ואז הלוק נהרס".
14 צפייה בגלריה
"אני גאה להיות אישה, ובאופן יותר ספציפי אישה שעובדת קשה עם הידיים". תמר בר
(צילום: אלה ברק)
אם היו מפתחים קולקציית בגדי עבודה לנשים בלבד – מה היית רוצה שיהיה בה?
"סינרים עם מלא כיסים, כי אני מאוד אוהבת כיסים ורוצה כמה שיותר מהם. בנוסף, סטים תואמים של חולצה ומכנסיים או חצאית ומטפחת".
יש משהו בבגדי העבודה שלך שגורם לך להרגיש גאווה או כוח?
"כיוון שבגדי העבודה שלי הם הבגדים הרגילים שלי, אני יכולה להגיד שאני גאה להיות אישה, ובאופן יותר ספציפי אישה שעובדת קשה עם הידיים ועדיין מצליחה להיראות טוב ולהרגיש נשית".
אלה ברק
מקצוע: צלמת.
גיל: 35.
ותק: "מאז המצלמה שנתנו לי בכיתה א'".
מה את לובשת לעבודה?
"נושא הלבוש לעבודה תמיד היה עניין עבורי. בשנים האחרונות מצאתי בניו זילנד אוברול שהצליח להתאים כמעט לצרכים שלי, ומרוב שאהבתי אותו קניתי ממנו חמש יחידות זהות. אני נראית תמיד כאילו לא החלפתי בגדים בעונת החתונות, אבל בעצם יש לי סטים של אותה טי-שירט ואותו האוברול".
מה הבגד שאת הכי אוהבת ללבוש לעבודה?
"לחתונות – אוברול; לצילומי סטודיו – מכנסי ג'ינס ארוכים וז'קט ג'ינס (כמו של דייגים רק עם שרוולים ארוכים); ולצילומי חוץ – מכנסיים קצרים וחולצה עם כיסים".
14 צפייה בגלריה
"אני נראית תמיד כאילו לא החלפתי בגדים בעונת החתונות, אבל בעצם יש לי סטים". אלה ברק
(צילום: אלה ברק)
מה הכי חסר לך בבגדי עבודה?
"להרגיש מצד אחד יפה, ומצד שני לבושה בנוחות ומאובזרת לפי הצרכים שלי כצלמת".
איך את מסתדרת עם העובדה שרוב בגדי העבודה מתוכננים לגברים?
"אני מרגישה את זה בכל בחירה שהייתה לי עד כה בקניות שעשיתי של מדי עבודה. אני מסתדרת כי אני חייבת, אבל תמיד יש משהו שלא יושב שם פיקס עבורי".
איך את מאזנת בין הרצון להרגיש טוב עם עצמך לבין הדרישות הפיזיות של העבודה?
"אני תמיד מרגישה שזה יבוא על חשבון משהו – או שלא יהיה לי נוח אבל איראה סביר, או שאיראה כמו שיפוצניקית בקהל של אנשים שלבושים יפה לערב".
אם היו מפתחים קולקציית בגדי עבודה לנשים בלבד – מה היית רוצה שיהיה בה?
"ברגע שקיבלתי את מכנסי הג'ינס והחולצה המכופתרת מהפרויקט של קום איל פו, לא הורדתי אותם בכל צילום סטודיו שלי. זה בדיוק מה שאני צריכה בזמן צילום משפחתי מורחב. המדים נמצאים בסטודיו ונלקחים משם רק לכביסה. הכול נכון עבורי: מכנסי ג'ינס גמישים עם מקום לסרטי הפילם, יש כיסים לפלאש ולעדשה, מקום לצרור מפתחות, וו תלייה נוח".
יש משהו בבגדי העבודה שלך שגורם לך להרגיש גאווה או כוח?
"בכל סשן שהיה לי ולבשתי את המדים החדשים, קיבלתי מחמאות והרגשתי כמו כל אנשי המקצוע שיש להם מדים – רק עבור צלמת. עד היום לא הרגשתי כוח מסוים, רק צורך שלא היה לו מענה".
רג'י – רעות גלילי
מקצוע: מעצבת תכשיטים.
גיל: 32.
ותק: תשע שנים.
מה את לובשת לעבודה?
"זה מאוד משתנה, כי המקצוע שלי מאוד מיוחד. מצד אחד, הכול מיוצר בסטודיו בעבודת יד מסורתית מלכלכת וסיזיפית, ומצד שני אני מוכרת בסטודיו עיצובים וטבעות יהלום באלפי שקלים; אז יש 'עניין' עם הלבוש שלי, כי הוא צריך להיות מאוד נוח וניתן ללכלוך, וגם ייצוגי ומלא סטייל כדי שארגיש בנוח וארגיש אני".
מה הבגד שאת הכי אוהבת ללבוש לעבודה?
"אני אוהבת ללבוש רחב – בגדים מבדים טבעיים ונעימים!"
מה הכי חסר לך בבגדי עבודה?
"כשיושבים לעבוד מול שולחן הצורפות ומגיעים לשלב השיופים והגימורים, רוב הלכלוך עף על הבגדים והברכיים. יש לי רעיון לקולקציה הבאה: סינר/חולצת עבודה שמתחברים לשולחן העבודה כמעין מפה שמקשרת ביני לשולחן, ובסיום העבודה אוכל לקחת איתי את פינות הסינר ולנער בחוץ. כך לא אתלכלך וגם רצפת הסטודיו תישאר נקייה".
14 צפייה בגלריה
"אני מרגישה שבגדי עבודה גורמים לי להיות מחוברת לקרקע, וזה חשוב לי כמעצבת". רעות גלילי
(צילום: אלה ברק)
איך את מסתדרת עם העובדה שרוב בגדי העבודה מתוכננים לגברים?
"אני רואה בזה יתרון, מאחר שהגזרות הרחבות מאפשרות לי לבחור בבגדים שתואמים לנוחות ולצורך שלי. ואז אני מתאימה את הבגדים לסטייל שלי, משפרת אותם ומנצלת את היתרונות שלהם".
איך את מאזנת בין הרצון להרגיש טוב עם עצמך לבין הדרישות הפיזיות של העבודה?
"מתמרנים בין החלוקים וחולצות העבודה, לז'קטים השיקיים. מתנקים ושוטפים את כל השחור מהפנים כמה פעמים ביום".
אם היו מפתחים קולקציית בגדי עבודה לנשים בלבד – מה היית רוצה שיהיה בה?
"פריטים נוחים וכהים העשויים מבדים טבעיים, שלא יראו עליהם את הלכלוך ובסוף היום יהיה ניתן לנקות בקלות. בנוסף, חולצות עבודה עם צווארון מוגבה שיגן כמה שאפשר על אזור החזה. אולי משקפי עבודה נוחים, משהו עם קצת יותר שיק".
יש משהו בבגדי העבודה שלך שגורם לך להרגיש גאווה או כוח?
"אני מאוד גאה ללבוש בגדי עבודה. אני מרגישה שבגדי עבודה גורמים לי תמיד להיות מחוברת לקרקע, למהות היצירה, לתהליך ולעבודת הכפיים, וזה חשוב לי כמעצבת. על אף הקשיים והמצב המורכב, אני גאה מאוד ליצור יש מאין כאן בארצנו, בסטודיו בתל אביב עם צוות נשי בחומרים איכותיים, חלקם ממוחזרים, בתנאי ייצור הוגנים".
סטודיו בעלות מלאכה – ענת גלזר, דורון שי
מקצוע: נגריות.
גיל: 38 (שתיהן).
ותק: "מעל עשור של עשייה משותפת, יצירה בעץ".
מה אתן לובשת לעבודה?
"ברוב הימים אנחנו לובשות בגדים מהארון שלנו. יש ממש חלוקה ברורה בין בגדי עבודה לבגדי 'אחרי העבודה'. בגדי העבודה צריכים להיות נוחים, עם כיסים, כאלה שאפשר ללכלך בלי לחשוב פעמיים".
מה הבגד שאתן הכי אוהבות ללבוש לעבודה?
"וסט! גם בימים חמים כשאנחנו לובשות טי-שירט וטייץ קצר, הווסט מוסיף שכבה נוחה ופונקציונלית, עם כיסים נגישים לכלי העבודה שאנחנו צריכות. הוא נלבש מעל ונראה מתאים תמיד".
14 צפייה בגלריה
"הבגדים שלנו מזכירים לנו בכל בוקר מדוע אנחנו עושות את מה שאנחנו עושות". דורון שי
(צילום: אלה ברק)
מה הכי חסר לכן בבגדי עבודה?
"החוסר הגדול הוא התאמה לנשים. ברוב המקרים בגדי העבודה פשוט לא בנויים למבנה הגוף הנשי. זה מתסכל וזה בדיוק היה הטריגר שגרם לנו לחשוב על הפרויקט המיוחד הזה יחד עם קום איל פו".
איך אתן מסתדרות עם העובדה שרוב בגדי העבודה מתוכננים לגברים?
"לא בקלות. זה אתגר יומיומי למצוא בגדים שגם מתאימים פיזית, גם מאפשרים תנועה ונוחות, וגם נותנים תחושה טובה עם עצמנו".
איך אתן מאזנות בין הרצון להרגיש טוב עם עצמכן לבין הדרישות הפיזיות של העבודה?
"זו התמודדות מתמשכת, אבל מתוך האתגר הזה נולד החלום שלנו: ליצור בגדי עבודה נשיים שלא מתפשרים – לא על הנראות ולא על הפונקציונליות".
אם היו מפתחים קולקציית בגדי עבודה לנשים בלבד – מה הייתן רוצות שיהיה בה?
"הקולקציה שיצרנו היא בדיוק התשובה לשאלה הזו: בגדים שמותאמים לגוף של אישה, נוחים, פונקציונליים, עם כיסים במקומות הנכונים, ובדגש על יופי. כאלה שאפשר ללבוש גם בנגרייה וגם לפגישה בחוץ".
יש משהו בבגדי העבודה שלכן שגורם לכן להרגיש גאווה או כוח?
"לגמרי. הבגדים שלנו מזכירים לנו בכל בוקר מדוע אנחנו עושות את מה שאנחנו עושות. הם חלק מהזהות המקצועית שלנו, מהבחירה שלנו לקום וליצור, לבנות ולעבוד עם הידיים והלב".
ביני בוקט – ביני (אלבינה)
מקצוע: שוזרת ומעצבת אירועים.
גיל: 35.
ותק: 12 שנה.
מה את לובשת לעבודה?
"תלוי במצב הרוח. אני בחורה מאוד צבעונית ואוהבת להיות לבושה בסטייל, וזה לא תמיד מתחבר לכך שיש עבודה מלכלכת כל כך. אז לרוב אני שולפת סמרטוטים יפים שהיו פעם בגדים יפים. אם זה עיצוב אירוע, אני תמיד לבושה בבגד חגיגי ומגוהץ על קולב שאני מחליפה אליו לפני שהזוג מגיע".
מה הבגד שאת הכי אוהבת ללבוש לעבודה?
"סינר שאפשר לשים בו את כל ציוד השזירה. אם אני בלבוש רשמי כמו חולצה מכופתרת זה נראה מדהים, כמו מוכרת פרחים בפריז".
מה הכי חסר לך בבגדי עבודה?
"שיהיה להם צבע יפה ובד איכותי. כל הסינרים בדרך כלל בגווני שחור ולבן מבד פשוט ומכוער. זה לא מכבד ללבוש אותם".
14 צפייה בגלריה
"אני אוהבת להיות לבושה בסטייל, וזה לא תמיד מתחבר לכך שיש עבודה מלכלכת כל כך". ביני
(צילום: אלה ברק)
איך את מסתדרת עם העובדה שרוב בגדי העבודה מתוכננים לגברים?
"בדיוק מהסיבה הזו אני לא קונה בגדי עבודה".
איך את מאזנת בין הרצון להרגיש טוב עם עצמך לבין הדרישות הפיזיות של העבודה?
"סינר יפה עם חולצה מכופתרת מתחת".
אם היו מפתחים קולקציית בגדי עבודה לנשים בלבד – מה היית רוצה שיהיה בה?
"בדים איכותיים, צבעים, פתרונות ונראות מקצועית".
יש משהו בבגדי העבודה שלך שגורם לך להרגיש גאווה או כוח?
"כן, כשזה יושב בול!"
