כובע המטפחת שיצרה מעצבת האופנה לילך אליהו מהמותג TABU, הוא אחד הפריטים הוויראליים של העת האחרונה. מי שפספס אותו בסטורי שהעלתה לפני כמה חודשים בילי אייליש כשהכובע הונח על חברתה הטובה, המשפיענית הקנדית שי מיטשל, קיבל אותו בהפקות אופנה, על מתלבשים ברחוב וגם על אנשי תרבות מקומיים כמו השחקנית טליה ברטפלד והמוזיקאית תאיר חיים, שחובשת אותו בקליפ ללהיטה החדש Yemenight. אולי כי מאחורי המותג מסתתרת אג'נדה של שבירת מוסכמות שרבים היו רוצים לאמץ. "טאבו הוא התגלמות המרד הסגנוני", מכריזה אליהו על הדי.אן.איי של המותג. "הסמל שלנו, עגל הזהב, מייצג פאר ותעוזה לשבור מוסכמות".
בילי אייליש, שי מיטשל והכובע של טאבו
תאיר חיים עם כובע של טאבו
הכובע, שהעבודה עליו החלה לפני כשלוש שנים, הוא פריט המפתח שמוביל את קולקציית אביב-קיץ 2025 של המותג שהקימה אליהו (41) בצמוד לערכי קיימות. את הכובעים היא רוכשת בחנויות יד שנייה מארצות הברית, והמטפחות הן "דד סטוק" (כלומר, מלאי מת – מוצרים שלא נמכרו ונותרו חדשים לגמרי, א"י) מפריז, שאותן היא תופרת לכובע. כך נוצרים פריטי One Of a Kind ייחודיים, כאשר כל פריט שונה מהאחר.
לצד הכובע התפתחה קולקציה שלמה לנשים ולגברים בסדרות קטנות של פריטי לבוש ואביזרים, כולם מבדים שעברו מיחדוש, לצד שילוב מוצרים חדשים כמו חולצות טי. התוצאה היא אוסף אקלקטי וצבעוני שמחבר בין השראות של אופנת רחוב, אסתטיקה אפריקאית ואלמנטים מעולמות ההיפ הופ.
אליהו היא אחת משבעת המעצבים הצעירים שמציגים השנה תחת המחזור השמיני של חממת מפעל הפיס לאופנה. במסגרת החממה נמכרים העיצובים שלה ושל יתר המעצבים בחנות פופ-אפ של רשת סטורי בכיכר דיזנגוף בתל אביב ובאתר המקוון עד ה-25 במאי.
למרות ששמה לא מוכר לרבים, כולל בתעשיית האופנה המקומית, אליהו מחזיקה ברזומה מכובד: מאז סיום לימודיה במחלקה לאופנה בשנקר ב-2011 היא עבדה עבור המותג ברשקה (מקבוצת אינדיטקס) בברצלונה, ובהמשך עברה לפריז שם השלימה תואר שני בעיצוב אופנה ב-IFM ועבדה עבור מותגים שונים, כמו TALLY WEiJL – מותג שוויצרי לצעירות שהקימה טלי אלפסי-וויל (אשר נחת לאחרונה בישראל), פול אנד ג'ו, Koché וקרוון.
עם חזרתה ארצה בשנת 2018, החלה לעבוד אצל המעצבת דודו בר אור ובשנה האחרונה היא מעצבת אצל רונן חן ובמקביל מלמדת ומנחה פרויקטי גמר במחלקה לאופנה בשנקר. את טאבו הקימה במקביל לעבודתה כשכירה. "הראש שלי תמיד חושב על הדבר הבא. גם כשהייתי במסגרות מחייבות, תמיד רציתי להמשיך וליצור משהו משלי", אומרת אליהו. "בהתחלה חשבתי לעשות קולקציה של לבוש צבאי שעבר מיחדוש, אבל עם הדחיפה של מפעל הפיס, טאבו קרם עור וגידים. תוכנית החממה אפשרה לי להניח את הפחדים בצד ולגרום לזה לקרות".
טאבו אינו רק מותג אופנה, אלא גם תיקון עצמי של אליהו ביחס לזיהום הגדול של תעשיית הטקסטיל והאופנה, שנחשבת למזהמת השנייה בגודלה בעולם לאחר תעשיית הנפט והגז. הבחירה לקדם ערכים ברי-קיימא מובילים לא רק קו אופנה ייחודי, אלא גם חינוך לצרכנים. "כבר כמה שנים שאני חלק מתעשיית האופנה – תעשייה כל כך קשה ואכזרית שאני לא מתעשרת ממנה, אבל מצליחה להתפרנס", אומרת אליהו.
"מצד שני, אי אפשר להתעלם מההתחממות הגלובלית והזיהום שהאופנה מביאה איתה", היא מוסיפה. "יש לי ילדה בת שבע עם מודעות סביבתית, ואני חושבת על העתיד שלה ועל איך כמעצבת אני נותנת יד לזיהום. המחשבות האלה הובילו אותי לבחור לדבר על קיימות, לשחוט פרות קדושות. המחשבה הראשונית הייתה ליצור פריטים חדשים מבגדים צבאיים, משם זה התגלגל לבגדי מעצבים כמו פראדה וסלין, אבל היו שם סוגיות של זכויות יוצרים והשאלה המרכזית שאיתה אני מתמודדת: האם מותר להשתמש מחדש בבגד או בטקסטיל שכבר נעשה?"
את מציפה כאן הרהורים וסוגיות פוליטיות-אופנתיות חשובות. האם המחשבות האלה מגיעות ללקוחות? בסופו של דבר, מאחורי התהליך המורכב, האג'נדות והרצון לפרוץ גבולות – את מוכרת כובע וטי שירט.
"נכון, ועכשיו אני עסוקה בשאלה כיצד כיוצרת שעיצבה להנאתה, אני מעבירה את המסרים הלאה".
11 צפייה בגלריה
"לפעמים אני מרגישה שיש לי הרבה מזל שאני עושה אופנה כשבחוץ מתחולל כאוס"
(צילום: שחר אשד)
טאבו הוא מותג יוניסקס ששואף לטשטש את הגבולות בין המינים והמידות. עד כמה זה רלוונטי בעידן של חזרה לערכים מסורתיים ושמרניים באירופה, בארצות הברית וגם בישראל?
"שאלה מעניינת, כי יש תחושה של חוסר ודאות כיצד העתיד ייראה. אני מאמינה שיהיה קשה להגביל את השיח הנוכחי של בני דור ה-Z וילדי דור אלפא (ילידי 2024-2010, א"י). אני פוגשת הרבה סטודנטים צעירים ואני מבינה שזו רוח התקופה. אופנה היא משתנה, היא מה שקורה, ואני מקווה שביחס לזה – היא לא תשתנה. צריך לזכור כי גם בתקופות אפלות בהיסטוריה, היה מאבק בין הרחוב לשלטון שרצה לגזול את החופש של הציבור".
עד כמה את רואה מקום לאופנת רחוב צבעונית בתל אביב?
"טאבו הוא מותג נישה, ומספיק לי שיהיה לו קהל מצומצם בכל מקום. לנסות להתחרות בזארה זאת טעות מספר אחת של מעצבים. הייתי מאוד רוצה שהוא יימכר בעולם ויצליח, אבל אחרי המלחמה אני חוששת מהיחס שאני עלולה לקבל בחו"ל, למרות שמעצבים ישראלים מצליחים גם בתקופות קשות. בסופו של דבר, אני לא שואפת שהמותג יהיה קיים לנצח. כרגע הוא נכון לי ויכול להיות שבעתיד אמשיך הלאה ואעשה משהו אחר".
"אני מרגישה את הטרנדים גם אם אני לא רוצה"
איפה אנחנו תופסים אותך עכשיו?
"בביתי שבשכונת קריית שלום בדרום תל אביב".
מה צפויות הלקוחות למצוא בקולקציה החדשה?
"האתגר היה ליצור קולקציה מסחרית מ'דד סטוק' לצד פריטים חדשים. בקולקציה כובעים, שמלות וחצאיות ממשי לצד אוסף חולצות טי עם הדפסים משנות ה-50 שמצאתי בשוק פשפשים בצרפת, חלקם עברו עיבוד נוסף במידג'רני (מחולל תמונות בבינה מלאכותית, א"י). בניגוד לחלק גדול מהפריטים בקולקציה – החולצות אינן תוצאה של מיחדוש, אלא חולצות חדשות. עם זאת, חלקן נוצרו בשילוב מטפחות מ'דד סטוק', באחרות שילבתי חרוזים ועבודות יד שמעניקות לבגד מראה ייחודי. כמו כן, יש בקולקציה כמה חליפות עם מכנסיים קצרים – כולן מ'דד סטוק' בכמויות קטנות, עד שמונה חליפות מדגם, ביניהן חליפה ורודה מפשתן וחליפת מכנסיים חומה עם תחרה אנגלית".
11 צפייה בגלריה
"יש שלוש מידות מדגם, ואני רואה את זה גם כסוגייה של ערכי קיימות"
(צילום: איזבלה וינצ'י)
עד כמה חשוב לך שהקולקציה תתכתב עם טרנדים עונתיים?
"מעצם היותי מעצבת אופנה, אני לא יכולה להתעלם מטרנדים, כי אני מרגישה אותם גם אם אני לא רוצה. אני גם קצת קורבן אופנה, כי אני מחוברת לאופנה ולא רק ליצירה. השאיפה שלי היא לחבר את הכאן והעכשיו, כי הטרנד הוא נחשק ואתה לא יכול להיות מנותק ממנו. העניין הוא לזהות אותו רגע לפני שהוא מתפוצץ ומופיע בכל מקום. הפיצוח של הכובע, לדוגמה, החל כבר ב-2022, ובשנה האחרונה אני רואה הרבה מעצבים וסטייליסטים שלוקחים כובע וקושרים עליו מטפחת. כשהתחלתי עם זה – זה עוד לא היה".
כיצד המלחמה השפיעה על קולקציית אביב-קיץ 2025 בעיצובך?
"היא לא השפיעה על העיצוב, אבל היא גרמה לי לשאול שאלות על המקום הזה. לפעמים אני מרגישה שיש לי הרבה מזל שאני עושה אופנה כשבחוץ מתחולל כאוס. גם במהלך הקורונה, כשעבדתי אצל דודו בר אור, לא הבנתי איך בחוץ מגפה ובסטודיו אנחנו מעצבות בגדים. האם זה ניתוק או שזה לגיטימי? היום אני יודעת לומר שכל עוד ממשיכים ליצור עם הפנים קדימה, יש בנו עדיין אנרגיה של חיים".
פריט מפתח בקולקציה:
"הסיפור של הקולקציה התהדק סביב הכובע. יכול להיות שבעתיד הוא יאבד את מקומו או יעבור אבולוציה ויהפוך למשהו אחר".
כולם קוראים עכשיו לתמוך באופנה מקומית. איזה מעצבים או מותגים ישראלים את מעריכה במיוחד?
"שירלי לסרי מהמותג פטי פואה, שעושה דברים יפהפיים. אני מאוד מעריכה גם את הד מיינר ואת הילה ברודי מהמותג HAR".
מידות: "נושא מסובך שעוד קצת קשה לי לפצח אותו. יש שלוש מידות מדגם, ואני רואה את זה גם כסוגייה של ערכי קיימות, כי פחות מידות שווה פחות ייצור ומלאי, וכמה שפחות מידות זה יותר טוב. בקולקציה יש הרבה פריטי וואן-סייז, כך שהבגד נראה אחרת על כל מתלבשת. הטי שירטס מגיעות עד מידה XL, בעוד החצאיות שהן one of a kind יש עד מידה L".
מחירים: חולצות וגופיות, 729-279 שקל; מכנסיים, 589-499 שקל; שמלות, 1,500-899 שקל; חצאית, 1,120 שקל; אביזרים, 420-320 שקל.
