דרמה בעולם האופנה. לאחר 37 שנים, עורכת מגזין ווג אמריקה אנה ווינטור מודיעה על פרישה מתפקידה. הערב (חמישי) פורסם כי ווינטור אספה אתמול בבוקר את עובדי ווג והודיעה להם על סיום כהונתה במגזין. לפי דיווחים ביומני האופנה WWD ו-Business of Fashion, ווינטור הודיעה כי המגזין מתחיל לחפש מחליף/ה, בעוד היא תמשיך לשמש כראש מחלקת התוכן העולמית של קונדה נאסט וכמנהלת העריכה הגלובלית של ווג, האחראית על התוכן של כלל מגזיני הקבוצה, ביניהם גם וניטי פייר ומגזין הגברים GQ.
11 צפייה בגלריה


נשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן מעניק את המדליה הנשיאותית לאנה ווינטור, 2025
(צילום: AP Photo/Manuel Balce Ceneta)
ההודעה של ווינטור (75) היא לא פחות מרעידת אדמה. מאז החלה את עבודתה בענף מגזיני האופנה בתחילת שנות ה-70 במגזין הרפר'ס בזאר הבריטי, עשתה ווינטור את הדרך לפסגה. לתפקיד העורכת של מגזין ווג אמריקה נכנסה בשנת 1988, ולאורך ארבעה עשורים הפכה את המגזין ל"תנ"ך של עולם האופנה", הקובע מגמות וסדר יום, מכתיר מעצבים וצלמים, וחיזקה את הקשר בין עולם הבידור לאופנה. ווינטור היתה הראשונה לזהות את התחזקותן של כוכבות ומפורסמות בתחילת שנות ה-2000 ושיבצה אותן על שערי המגזין, בעוד דוגמניות-העל נדחקו הצידה.
את המהפכה האופנתית שלה החלה ווינטור כבר עם שער הבכורה שלה לווג מנובמבר 1988 בכיכובה של הדוגמנית הישראלית מיכאלה ברקו, לבושה מכנסי ג'ינס של גאפ וז'קט קטיפה מתוכשט של כריסטיאן לקרואה. החיבור בין ג'ינס ב-50 דולר לז'קט בתפירה עילית שמחירו כ-10,000 דולר עם צלב של אבני חן במרכזו, היה חתרני לתקופה והדגיש שפה פוסט-מודרנית המשלבת בין גבוה לנמוך.
"זה היה כל כך שונה מהשיק המלוטש והדיוק האסתטי ששלט בשערים של Vogue באותן שנים – עם איפור כבד ותכשיטים גדולים", סיפרה ווינטור ב-2012. "השער הזה שבר את כל הכללים. לאחר הפרסום, אנשים ייחסו לו המון משמעויות - שילוב של גבוה ונמוך, שמיכאלה בהיריון, שיש כאן אמירה דתית. אבל שום דבר מזה לא היה נכון. פשוט ראיתי את התמונה והרגשתי שזו תחילתה של תקופה חדשה. וזה בדיוק מה ששער טוב צריך לעשות".
לאורך השנים התפרסמה ווינטור כדמות קרה, אניגמטית, כוחנית ומעוררת יראה. דמותה שימשה השראה לספר "השטן לובשת פראדה" של לורן וייסברגר מ-2003, שעובד לסרט בכיכובן של מריל סטריפ ואן האת'וויי שלוש שנים לאחר מכן. וייסברגר ציינה כי שאבה השראה גם מסיפורים של חברים שעבדו בתעשיית האופנה וסיפרו לה על המנהלים שלהם, אך רבים המשיכו לזהות את הדמות עם ווינטור. כשהסרט יצא לאקרנים בשנת 2006, ווינטור עצמה הגיעה להקרנת הבכורה כשהיא לבושה פראדה – מה שמעיד על חוש ההומור העצמי (והבריטי) שלה.
בהמשך פתחה ווינטור את משרדי המגזין לטובת שני סרטי תעודה מצליחים: "גיליון ספטמבר" מ-2009, שחשף את העבודה על הגיליון החודשי הגדול ביותר של המגזין; והסרט "The First Monday in May" מ-2016, שסקר את העבודה על תערוכת האופנה השנתית של המכון לתלבושות של מוזיאון המטרופוליטן ועל אירוע "המט גאלה" שעליו מפקחת ווינטור ביד רמה, שהפך לפסטיבל מצועצע של בגדים מופרכים, מפורסמות וכסף גדול.
במקביל היא חיזקה את מעמדה בענף ההוצאה לאור הבינלאומי, כשמונתה ב-2013 למנהלת התוכן הגלובלית של קבוצת קונדה נאסט. התפקיד הריכוזי הקרין לא רק על עובדי המגזין ברחבי העולם, אלא גם על תעשיית האופנה בכללותה. הדבר הציב נגדה לא מעט מתנגדים לאורך השנים, שביקרו את הקידום של פרוות ועורות אקזוטיים במגזין, ומנגד, הדרתם של מעצבים, דוגמניות ואמנים אפרו-אמריקנים. בשנים האחרונות התנצלה ווינטור על כך ומאז המגזין הפך למגוון יותר. עם זאת, דוגמניות פלאס סייז הן עדיין מחזה נדיר בווג.
טרם מונה מחליף לווינטור, אך נראה כי מי שיסכים לקבל על עצמו את התפקיד, ייאלץ להתמודד עם עורכת ריכוזית מעליו. אחד המקרים המפורסמים בהקשר זה הוא של עורך ווג בריטניה לשעבר אדוארד אנינפול, שמונה לתפקידו ב-2017 והחזיק בו עד לפרישתו ב-2022 – חמש שנים שבהן התגלעו בין השניים לא מעט חיכוכים ומתיחויות.
11 צפייה בגלריה


אנה ווינטור ואדוארד אנינפול בהקרנה של In Vogue בשבוע האופנה בלונדון, 2024
(צילום: REUTERS/Hollie Adams)
אנינפול, שנחשב תחילה לבן טיפוחיה, לא הסתיר את שאיפותיו להתקדם לתפקיד בכיר יותר, וחלק מהדיווחים אף טענו כי סירב לראיונות ולפעילויות משותפות עם ווינטור. רגע סמלי במיוחד היה בשנת 2018, כאשר ווינטור ישבה לצד המלכה אליזבת בשבוע האופנה בלונדון, בעוד אנינפול – העורך המארח – נותר מחוץ לתמונה, מחווה שנתפסה כהשפלה ציבורית.
עם השנים גברו ההבדלים האידיאולוגיים ביניהם: אנינפול דחף לנראות אינקלוסיבית ורדיקלית, בעוד ווינטור שמרה על גישה מסורתית וזהירה. ביוני 2023, כאשר אנינפול הוזז מתפקידו כעורך המהדורה הבריטית והועבר לתפקיד ייעוצי כללי, רבים בתעשייה ראו בכך תוצאה של מאבקי כוח מתמשכים בינו לבין ווינטור – מאבק שבו היא, בשלב זה, שמרה על מעמדה.