מהמחוכים של מארי אנטואנט שסימלו את הניתוק האריסטוקרטי של חצר המלוכה הצרפתית במאה ה-18 ועד מכנסי הג'ינס המחוספסים שביטאו את מרד הנעורים בשנות ה-50 של המאה ה-20 – אופנה תמיד הייתה מראה נאמנה לתמורות חברתיות ופוליטיות שסוערות מתחת לפני השטח.
ביום ראשון השבוע הציג בית האופנה פראדה את קולקציית אביב-קיץ 2026 במסגרת שבוע האופנה לגברים במילאנו. הקולקציה, שהוצגה בסמיכות זמנים למתקפה האמריקנית על מתקני הגרעין באיראן, נראתה אקטואלית מתמיד ופחות מתאימה לקיץ של השנה הבאה. ביקורת האופנה של מגזין "פרפל" הצרפתי סיכמה את הקולקציה בדיוק רב עם הכותרת: "אנחנו כבר לא מתלבשים כדי שיראו אותנו – אנחנו מתלבשים כדי לשרוד את זמננו".
(צפו בתצוגה המלאה של פראדה)
המעצבים מיוצ'ה פראדה וראף סימונס, המנהלים האמנותיים של בית האופנה, הציגו את אחת הקולקציות הצבאיות ביותר של המותג, ככל הנראה כתגובה למתחים הצבאיים ברחבי אירופה ובמזרח התיכון בשנים האחרונות. בהודעה לעיתונות מסרה פראדה כי "הקולקציה משקפת שינוי בגישה – פירוק של משמעות ופירוק של כוח", בעוד סימונס הוסיף כי הם "רצו להביא אוסף שיגרום לך להרגיש חיובי ומאוזן".
6 צפייה בגלריה
הצבעים מושפעים מפלטת גוונים צבאית, אך בגרסה מרוככת
(צילום: Pietro S. D'Aprano/Getty Images)
יש כאן פרדוקס מעניין: בעוד המעצבים מדברים על "הרגשה חיובית ומאוזנת", הקולקציה עצמה מבוססת על קודים צבאיים שמתחברים לחרדה קיומית. הניגוד הזה חושף את המתח שבלב הקולקציה – בין הרצון להרגיע לבין הצורך להתמודד עם מציאות מאיימת. לראיה, הצבעים מושפעים מפלטת גוונים צבאית, אך במקום ירוק-זית ושחור, נעשה שימוש בגוונים מרוככים כמו פיסטוק מעושן וכחול מעונן.
6 צפייה בגלריה
"אוסף שיגרום לך להרגיש חיובי ומאוזן". ראף סימונס ומיוצ'ה פראדה בתצוגה
(צילום: Pietro S. D'Aprano/Getty Images)
הרמזים הצבאיים בקולקציה גלויים, בוודאי לעין של צופה ישראלי, ונראים כאילו נלקחו מאפסנאות צה"ל, כמו סריג צמר בצבע זית עם כותפות וגדילים פרומים, חולצה צבאית בצבע זית באורך הברכיים, ומכנסונים בצבע זית וכחול, אשר מרפררים למכנסי השרווארס (שיבוש של המילה הערבית שרוואל) שלבשו לוחמי ולוחמות הפלמ"ח בשנות ה-40. אלו שובצו במהלך הקולקציה הצבעונית של בית האופנה, ששידרה אופי נינוח ונגיש.
אביזרים שמקורם בעיצוב צבאי, כמו תיקי רחצה אפורים ותרמילי גב עם כיסים ותאים מרובים, הופיעו על מסלול שטיחי הפרחים, בניגוד לכובעי קלוש מרפיה ופלטת צבעים פסטלית שמרמזת יותר על אסקפיזם. הסט של מסלול התצוגה הדגיש את הקו הדק שבין בריחה מהמציאות לבין אמירה פוליטית, כשהדוגמנים צעדו על רקע פסקול מופשט שהחל בצלילי ציוץ ציפורים והסתיים עם In the Ghetto – שיר המחאה הפוליטי של אלביס פרסלי מ-1969.
האלמנטים המיליטריסטיים בקולקציה של פראדה מציגים גבריות פגיעה אשר מודעת לסכנות שבחוץ, אבל לא מוותרת על יופי, רוך ואיפוק; כזו שמבקשת לא להילחם, אלא לשרוד. ואם להשתמש במילותיו של מבקר האופנה הצרפתי mavERIC: "נראה שפראדה הבינו את מה שהעולם מסרב להודות בו: כל מה שנותר הוא לרקוד בתוך ההריסות, אבל בבגדים שתפורים כמו הייקו".
