עץ זית בוער הנישא בידיהם של קבוצת שוטרים בכיכר הבימה בתל אביב, עומד במרכז התמונה של אחד הדימויים המרכזיים בקמפיין הדיסטופי החדש של בית האופנה קום איל פו. על קיר בניין התיאטרון הלאומי מופיע הכיתוב "שיישרף לכם הכפר", ולצידו קבוצה של נערי גבעות עם ג'ריקנים מלאים בנפט ופורעים יהודים רעולי פנים עם אלות בידיהם לצד חיילי צה"ל עם נשק ארוך. חתולי רחוב וצאן מתערבבים יחד עם תמונות של ירושלים בלהבות ופרמדיקים מטפלים בדמות השרועה על הקרקע, כשבקצה התמונה משמאל, נמלטת על נפשה דוגמנית לבושה מכנסי ברמודה אפורים וחולצת כותנה לבנה.
"המתנחלים לא היו יכולים לעשות דבר ממה שהם עושים בלי הצבא והמשטרה"
(הדמיית AI: באדיבות קום איל פו)
בתזמון מדויק למציאות הטרגית המתחוללת בגדה המערבית, השיק השבוע בית האופנה הידוע בקמפיינים הפוליטיים והחברתיים שלו את הקמפיין הדיגיטלי "אל תגידו לא ידענו". תמונות הקמפיין, שנוצר בכלי בינה מלאכותית, מציגות מציאות דיסטופית המבקשת, לפי המותג, "להסיר את מנגנון ההדחקה של הציבור מול הפשעים שמתרחשים בשטחי הגדה המערבית דרך דימויים המציגים מציאות של פינוי קהילות, נוכחות צבאית ושליטה אזרחית כמצב יומיומי מתמשך".
בשנתיים האחרונות יוצאת בעלת המותג סיביל גולדפיינר מביתה ביפו לבקעת הירדן, כחלק מפעילות של "נוכחות מגינה" בכפרים פלסטיניים נגד אלימות מתנחלים. זהו שטח הפקר, No Man's Land, שעד לאחרונה נדחק לשולי החדשות, אבל בחסות הממשלה עלול להפוך לזירה הבוערת של המזרח התיכון, כפי שכתב הבוקר נחום ברנע. בתה של גולדפיינר, תאיר קמינר, אף הותקפה בעבר על ידי נערי גבעות והגיעה לבית החולים בעקבות התקיפה.
"חלק מהצילומים מבוססים על מקרים אמיתיים". קמפיין "אל תגידו לא ידענו"
(הדמיית AI: באדיבות קום איל פו)
הקמפיין החדש, מספרת גולדפיינר הבוקר ל-ynet, נועד להעיר ולהאיר את עיניהם של מי שבוחרים לא לראות. "הקמפיין מיועד לתל אביבים, שלא מבינים כי במרחק שעה נסיעה מכאן מתקיימת אלימות מתנחלים שמותר להם לעשות הכול. זה לא קומץ, כמו שראש הממשלה נתניהו אמר. הכול נעשה ברשות הצבא והמשטרה. ובשמנו".
מאחר שהאלימות ממוסדת, כפי שאת מציינת, למה לא להפנות את הקמפיין למקבלי ההחלטות?
"אני מאמינה שמי שיכול לעשות שינוי זה הציבור, כפי שהוא התנגד להפיכה המשטרית. וגם, הנה, דוגמה קטנה מסוף השבוע. אחרי הפוסטים של ראשי 'הדמוקרטים' שאימצו את הנרטיב של המתנחלים – לאחר הביקורת הגדולה שנשמעה מהציבור, הם שינו את הטון. לממשלה קמפיין אופנה לא יזיז כלום, בטח לא אני. אבל את הציבור אני עוד יכולה לנסות לשכנע".
פוסט של סיביל גולדפיינר מבקעת הירדן
הבחירה במדיום של AI מרחיק את הצופים, כי לרוב אנחנו מאמינים שדימויים אשר נוצרו בבינה מלאכותית הם "לא אמיתיים". המציאות שעליה את מדברת היא יומיומית. הייתה מחשבה להשתמש בצילומים תיעודיים או אולי אפילו לביים משהו?
"חלק מהצילומים מבוססים על מקרים אמיתיים, כמו החיילות על החמור, אבל נוער הגבעות עוד לא הגיע להבימה או לעזריאלי. וכן, היו מחשבות כמו לצלם פעילות בשטחים בבגדי המותג, אבל הבנתי שהדרך היעילה והמהירה היא להשתמש בבינה מלאכותית".
רעדה לך היד לפני שהוצאת את הקמפיין לאוויר?
"ממש לא, הנושא הזה כל כך בוער בי. לפעמים אני חושבת שאולי זה לא אחראי, אבל בתור אזרחית שיש לה מיקרופון קטנצ'יק ביד, אני מרגישה חובה. תמיד התנגדתי להגדרה שעדיין רווחת, לצערי, בלימודי מנהל עסקים, שהמטרה העיקרית של עסק היא להגדיל את הרווחים של בעלי המניות. אבל לעסק יש חובה לעובדים, לספקים, לקהילה שבה הוא פועל. ויש לו גם את התפקיד להציף אג'נדות".
(קמפיין "נשים חוצות גבולות" של קום איל פו מ-2004)
ב-2004 צילמתן את הקמפיין הפוליטי "נשים חוצות גבולות" על רקע חומת ההפרדה באבו דיס במזרח ירושלים. ב-2026 המצב רק נהיה גרוע יותר. אולי הקמפיינים האלה לא עובדים ואין להם השפעה?
"אני חושבת על זה רבות, אבל אני אתן לך דוגמה מקמפיין ההתנגדות להרעבה בעזה שצילמנו עם שפים. הייתה כתבה ב'הארץ' וראיינו שף שנשאל על העמדה שלו בקשר לקמפיין, וזה הוכיח לי שמה שאנחנו עושות מקבל תהודה. אבל זאת שאלה שמטרידה אותי: על מי זה ישפיע? ההבנה שצריך לדבר ולהשמיע קול היא תובנה עמוקה שיש לי. והיא גוברת על הכול".
"זה טאבו בחברה הישראלית, אבל זאת המציאות"
כבר קרוב ל-40 שנה שגולדפיינר (69) מערבבת בין בגדים לפוליטיקה, בין אופנה לאג'נדה פמיניסטית. הקמפיינים החברתיים של המותג הצביעו במשך שנים על עוולות בחברה הישראלית כמו גם על חוסר שוויון. לצד הדיון שעוררו, הם גם עיצבנו את הלקוחות הבורגניות של המותג, שלא הסכימו עם סדר היום שמקדמת גולדפיינר באמצעות קום איל פו.
גם הבוקר, היא משתפת, קיבלה טלפונים זועמים מלקוחות ותגובות ברשתות החברתיות המאשימות אותה בחד-צדדיות והודעות כי יפסיקו לרכוש מהמותג. גם אלימות פלסטינית קיימת, וצריך לומר את זה ביושר. הבחירה להצביע על החברה הישראלית והיהודית מקבלת תוקף כי בתוך עמה היא חיה, ותפקיד נביאת הזעם שאימצה מופנה אל החברה שממנה היא מגיעה.
"אני מכירה הרבה אנשים מתעשיית האופנה הישראלית שפוחדים לדבר"
(הדמיית AI: באדיבות קום איל פו)
בניגוד לקמפיינים קודמים, הקמפיין החדש נוגע בטאבו ישראלי: חיילי וחיילות צה"ל. "התמונות של חיילות על חמורים של רועי צאן פלסטינים מבוססות על תיעודים אמיתיים", היא אומרת בתגובה ומציגה תיעוד של פעילים שאיתם היא נוסעת להגן על פלסטינים בבקעת הירדן. "נכון, זה טאבו בחברה הישראלית, אבל זאת המציאות. מאתמול אני שומעת תגובות של אימהות שאומרות, 'אבל איך את יוצאת נגד הבן שלי? הוא בצבא שומר עלייך'".
החיילים נמצאים שם מתוקף שירות חובה. אני לא רוצה להיכנס לדיון על פקודות חוקיות ולא חוקיות, אבל יש הבדל בין חיילת בת 19 שהציבו אותה בבקעת הירדן לנערי גבעות שחיים שם.
"המתנחלים לא היו יכולים לעשות דבר ממה שהם עושים בלי הצבא והמשטרה. זאת תוכנית סדורה להוציא את הפלסטינים ולהשתלט על האדמות. והחיילים, נכון, הם ממלאים פקודה, אי אפשר לבוא אליהם בטענות, למרות שהייתי רוצה לראות יותר סירוב".
"אני רוצה להאמין שלפחות הלכתי עם האמת שלי". קמפיין "אל תגידו לא ידענו"
(הדמיית AI: באדיבות קום איל פו)
הביקורת שלך מופנית גם נגד חברות אופנה שבוחרות לשתוק מהחשש לאבד לקוחות.
"בשתיקה שלהם הם מאפשרים ומנרמלים את הזוועות שמתרחשות כאן".
אולי הם תומכים בזה, מה את יודעת.
"אני מכירה הרבה אנשים מתעשיית האופנה הישראלית שפוחדים לדבר, כי הם עלולים לאבד מקור פרנסה. אני מבינה את זה, ומצד שני, שתיקה היא הסכמה למה שקורה".
לאורך השנים, קום איל פו תמיד ביקשה לערער על מוסכמות. אם בעוד 20 שנה יתברר שטעית בפרשנות שלך למציאות, איך היית רוצה שיזכרו אותך? כמי שדיברה וטעתה או כמי שלפחות סירבה לשתוק?
"אני רוצה להאמין שלפחות הלכתי עם האמת שלי, ולא רק בפוליטי – גם באופנה. וזה ביטחון שמגיע עם הגיל. אתה לומד לסמוך על האמת הפנימית שלך ולצעוד קדימה".
