אואזיס שוב כאן. יותר מעשור וחצי לאחר שאחת מלהקות הבריט-פופ החשובות התפרקה בעוד ריב קולני ומתוקשר, בתחילת החודש עלו האחים ליאם ונואל גלאגר על במת אצטדיון המילניום בקארדיף שבוויילס, ולמעט חיבוק קל לפני הירידה מהבמה, השניים לא החליפו מילה לכל אורך המופע. סיבוב ההופעות של הלהקה ברחבי העולם – שכל הכרטיסים אליו אזלו תוך דקות ספורות – מציין 30 שנה לאלבום הבכורה Definitely Maybe מ-1994 ומשיב אל מרכז הבמה את הרוק הבריטי שנדחק בשנים האחרונות לשוליים לטובת ההיפ-הופ והפופ המתועש.
אבל ההתייחסות לאואזיס אף פעם לא הייתה רק עניין של מוזיקה. הקאמבק הנוכחי בקיץ 2025 מחזיר למרכז השיח האופנתי בעולם גם את סגנון הלבוש המזוהה עם הלהקה: מעילי פארקה, כובעי "באקט", חספוס בריטי, שלושת הפסים של אדידס, משקפי שמש עגולים עם עדשות צבעוניות וטונות של אטיטיוד. לא פלא שבשבועות האחרונים השיקה הלהקה כמה שיתופי פעולה אופנתיים, ביניהם קמפיין למותג היוקרה הבריטי ברברי בכיכובם של ליאם גאלגר ובניו לנון (25) וג'ין (24), קולקציה משותפת עם חברת אדידס שצפויה להגיע לישראל באוקטובר, חולצה בעיצוב ליווי'ס ועוד.
סגנון זה בלט גם על חלק מהמעריצים שהצטופפו באצטדיוני ההופעות בוויילס ובמנצ'סטר, בית הגידול של השניים. המעריצים, בעיקר גברים, רובם בגילאי 35 ומעלה, ניסו להחיות את רוח הנעורים האבודה שלהם. הם עשו זאת בהתכתבות סגנונית עם שני האיידולים משנות ה-90, אחרים הסתפקו בחולצה עם הלוגו המפורסם של הלהקה. לכולם היה ברור שאואזיס לא רק יצרה מוזיקה – היא הגדירה הלך רוח אופנתי שהורכב משילוב סגנונות לבוש של בני מעמד הפועלים עם טרנדים שנכחו באותו עשור ליצירת מראה שהיה גם נגיש, גם בועט וגם מושא לתשוקה.
14 צפייה בגלריה
נואל גאלגר, ליאם גאלגר וניקול אפלטון בטקס פרסי מוזיקה, 2005
(צילום: Jo Hale/Getty Images)
"הסגנון שלהם לא התייחס לתרבות מעמד הפועלים – הוא הגיע ישירות ממנה", מחדד אנדרו גרובס, פרופסור לעיצוב אופנה באוניברסיטת ווסטמינסטר, בריאיון למגזין גלאמור הבריטי השבוע. "מעילי פארקה של סטון איילנד, חולצות כדורגל של אומברו, נעלי ספורט של אדידס – שום דבר מזה לא היה תחפושת. אפילו ההתנגדות שלהם הרגישה אמיתית. זו הסיבה שזה עבד".
מתחת למעילי הפארקה הגדולים שלבשו השניים, סגנון הלבוש היה יומיומי וקלאסי: חולצות פולו מכופתרות של מותגים כמו פרד פרי ולקוסט, סווטשירטים רפויים עם צווארון עגול ובגדי ספורט במראה רטרו של אדידס אוריג'ינלס. הפריטים האלה שיקפו ביטחון עצמי וקריצה ברורה לתרבות הכדורגל הבריטית. את הבגדים חיזקו התספורות של ליאם ונואל גאלגר, שתרמו רבות למראה הייחודי שלהם. התסרוקות היו פשוטות, קצרות ומעט לא מסודרות במכוון, עם ניחוח רוקנרול והשפעות משנות ה-60 של להקות כמו הביטלס והקינקס.
אואזיס הושפעה רבות מסגנון המודס המרדני – תת-תרבות פופולרית בשנות ה-60 של לונדון. "המודס היו טובים יותר מסצנת מדצ'סטר (כינוי לסצנה תרבותית שהתפתחה במנצ'סטר בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, שילוב של מוזיקת אינדי רוק, אלקטרוניקה, אסיד האוס ורייבים, א"י) או בריט-פופ או כל דבר אחר", אמר ליאם (52) בעבר לדיילי מייל. "הבגדים היו מגניבים. להרבה אנשים לא היה כלום באותם ימים – רק קטנוע ומסיבה בבית ללכת אליה בברייטון. אבל זה היה טוב".
גם האח המבוגר נואל גאלגר (58), אף שהוא הרבה פחות מוחצן מאחיו, מבין את כוחו של מראה מדויק. "זה לא עניין של אופנה, אלא של נוכחות", אמר בעבר, "הז'קט הנכון על הבמה עושה חצי מהעבודה".
מכוכב רוק ל"אבא ממזרח לונדון"
אואזיס נוסדה במנצ'סטר ב-1991, ומאז אלבום הבכורה שלה ב-1994 הפכה לאחת הלהקות הגדולות בעולם. עם להיטים כמו Wonderwall, Don't Look Back in Anger והמנון האצטדיונים Live Forever, הלהקה סימנה את תור הזהב של הבריט-פופ בשנות ה-90. היא הציגה אלטרנטיבה עממית ומחוספסת לבלר האלגנטיים, מראה בועט אל מול הנזילות המגדרית של להקת סוויד ואנטיתזה לאנפוף של סולן להקת פאלפ ג'רוויס קוקר. אלבומה השני (What's the Story) Morning Glory? מ-1995 נחשב עד היום לאחד האלבומים הבריטיים הנמכרים והמשפיעים ביותר.
(הלהיט Don't Look Back in Anger)
"אם בלר הייתה בית ספר לאמנות, אואזיס הייתה בית ספר לשיקום", הוסיף גרובס. "בלר ביצעה ניתוק אירוני, סוג של הגנה עצמית אסתטית ששמרה על הכול במרחק מה. זה היה תעלול פופ-תרבותי, מעולם לא התחייבו באופן מלא, ותמיד הציגו את הזהות כפסטיש. אואזיס סירבה לכך. לא הייתה אירוניה בהגשה שלהם, לא ריחוק באופן שבו הציגו את עצמם. מה שהם שידרו, הן מוזיקלית והן ויזואלית, היה משכנע".
14 צפייה בגלריה
נואל וליאם גאלגר (משמאל) בתמונה משפחתית משנות ה-70
(צילום: Dan Callister/Liaison/Getty Images)
לאחר ריבים מתוקשרים בין שני האחים – הפרידה ב-2009 נראתה סופית. לאורך השנים זרקו שניהם רמזים ועקיצות בתקשורת, עד שהודיעו השנה על איחוד חגיגי. לא מתוך שאיפה לספק את המעריצים, יותר כדי לרפד מחדש את חשבון הבנק לאחר ששני האחים עברו גירושים שהשאירו אותם מרוששים.
תמחור ההופעות הדינמי הוסיף ביקורת על חברי הלהקה החמדנים, כשמעריצים רבים נותרו מאוכזבים לאחר המתנה של שעות באתרי מכירת הכרטיסים. ליאם גאלגר התייחס לכך על הבמה במופע הפתיחה כשפנה אל הקהל: "זה היה שווה את 40 אלף הפאונד ששילמתם על כרטיס?" – בדיחה על המחירים המופקעים של סיבוב ההופעות. יש שבחרו להיעלב, הקהל באצטדיון הריע לתגובה הצינית של גאלגר.
ההופעות החדשות, שכבר זכו לסיקורים חיוביים של NME ו-The Guardian, החזירו את האנרגיה המוזיקלית של אואזיס אך הפעם בפילטר של שני גברים בעשור השישי לחייהם. השניים נראו על הבמה מהוגנים יותר, בורגנים, כפי שבריטים בני 50 פלוס נראים. בביקורת ההופעה בגרדיאן הגדירו את הסגנון של נואל כ"אבא ממזרח לונדון" – לבוש הכולל חולצות מכופתרות חלקות, מכנסי ג'ינס מכופתרים ומשקפי ריי-באן. לוק דיי, סטייליסט בכיר ב-i-D, פרגן לליאם, האופנתי מבין השניים. "יש משהו בלתי מתאמץ בסגנון שלו", אמר בריאיון, "כשהוא לובש מעיל פארקה ונעלי סניקרס, זו לא תחפושת – זו הצהרה".
מדגמנים ומחייכים: כבר יש יורשי אופנה במשפחה
הדור הצעיר במשפחת גאלגר ממשיך בעשור האחרון את העשייה האופנתית, כחלק מתופעת נפו-בייביז עולמית. ג'ין, בנו של ליאם, מדגמן עבור מותגים כמו טומי הילפיגר, סלין וברברי. אחיו הגדול לנון דיגמן לברברי, טוד'ס ואחרים. בתו של נואל, אנאיס (25) הצטלמה למגזינים כמו דייזד ול'אופייסיל. השלושה זוכים לפרסום על רקע הייחוס המשפחתי, ונראה כי הם מנסים להציע גרסה נעימה יותר, שלא לומר צינית פחות, מהאבות המייסדים של השושלת.
בתוך כך, נראה כי הסגנון של אואזיס זוכה לפריחה כשהוא משפיע על אסתטיקת ה"אינדי סליז" ולבוש של גברים צעירים, שמגלים מחדש את הטרנדים של תחילת שנות ה-2000. "אלמנטים מהסגנון של אואזיס נותרו רלוונטיים מאוד", הסבירה החודש מומחית האופנה פאוסטה אורטה גייגאיטה בריאיון למגזין The Industry. "מגמת ה'אינדי סליז' משקפת נוסטלגיה לסגנונות המחוספסים והאותנטיים של סוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, והשפעתם של האחים גלאגר היא חלק בלתי נפרד מהמראה, שכן הם ממשיכים לבלוט בזכות המשיכה האנטי-קונפורמיסטית שלהם".
14 צפייה בגלריה
אנאיס גאלגר בתצוגה של דיזל במילאנו, 2023
(צילום: Victor Boyko/Getty Images for Diesel)
באופן לא מפתיע, ברגע שפורסמה הידיעה על האיחוד הצפוי של הלהקה החל שטף של חיפושים אחר מה שמכונה "אופנת אואזיס". איימי בנרמן, מנהלת האופנה של eBay למוצרי יד שנייה, אמרה בריאיון כי "לאחים גלאגר היה סגנון אייקוני שמעולם לא יצא מהאופנה – נעלי ספורט של אדידס, חולצות טי משנות ה-90 ופריטים קלאסיים של סגנון מודרני. אנחנו מבחינים בעלייה עצומה ב-eBay סביב כל מה שקשור לשנות ה-90 – בין אם מדובר במרצ'נדייז מקורי ונדיר של להקות או בפריטים שמדמים את הסגנון שלהן".
הנתונים מדברים בעד עצמם: eBay ראתה עלייה חדה בחיפושים אחר מעילי פארקה (400 אחוז), בגדי שנות ה-90 (200 אחוז) וחיפושים מדויקים אחר נעלי הספורט האהובות על ליאם, Adidas Spezial.
ההיסטריה סביב המוצרים של אואזיס היא עוד ביטוי לטרנד שמחבר בין אופנה למוזיקה, ומתחזק בשנים האחרונות – כמו שראינו בסיבובי ההופעות של טיילור סוויפט (Eras), ביונסה (Renaissance ו-Cowboy Carter), וצ'רלי XCX עם Brat. כדי לעמוד בביקוש לבגדים בסגנון "אואזיס" שהרקיע שחקים מאז שהוכרז הקאמבק, החליטה חברת התקליטים Warner Music Group לפתוח חנויות פופ-אפ למעריצים ברחבי בריטניה דרך זרוע המרצ'נדייז WMX.
בעולם שבו יותר ויותר אנשים מחפשים משמעות וחיבור רגשי לבגדים שהם לובשים, מרצ'נדייז מוזיקלי הפך לסמל סטטוס חדש. בין הפריטים הנמכרים: חולצות ממותגות, סכו"ם, כוסות שוט ואפילו אוברולים לתינוקות. החנות הראשונה נפתחה במנצ'סטר ב-20 ביוני, ולפי דיווחים בתקשורת המקומית, מעריצים עמדו בתור כבר לילה קודם לכן. חנויות נוספות כבר נפתחו – או ייפתחו בקרוב – בקארדיף, ברמינגהם, אדינבורו ודבלין.
כאמור, הקמבק המוזיקלי לווה בשיתופי פעולה אופנתיים מדוברים. אדידס חידשה את שיתוף הפעולה עם ליאם גאלגר, והשיקה יחד איתו גרסה מיוחדת לדגם ה-Spezial. "זה לא שיתוף פעולה, זה איחוד", אמר ליאם על החיבור המחודש עם המותג, "אני נועל אדידס מגיל שש".
הגישה האנטי-אופנתית הזו היא היום בעיקר מס שפתיים, דימוי שתמורתו רבים מוכנים לשלם אלפי ליש"ט – בין אם זה כרטיס להופעה או מעיל טרנץ' של ברברי. אבל עם חושים חדים לתקשורת, אסתטיקה ותרבות הפופ להמונים, אואזיס ממשיכה להכתיב סגנון לא רק על הבמה, אלא גם על מסלולי התצוגות ובקמפיינים. כי אם יש דבר אחד שאפשר ללמוד מאואזיס, הוא שגישה היא הכול. גם אם אתה לובש רק טי שירט, ג'ינס וסניקרס עם שלושה פסים. "סגנון זה לא מה שאתה לובש", צוטט בעבר ליאם גלאגר, "זה איך שאתה לובש את זה".
