"כשחזרתי לישראל לאחר לימודיי באיטליה ב-1989, הלכתי לריאיון עבודה ראשון ולבשתי חליפה אדומה. הסתכלו עליי כמו על חייזר", נזכר בחיוך דורון אשכנזי באותו רגע מכונן, שהיה למעשה יריית הזינוק שלו כמעצב אופנה. היום, 35 שנה מאוחר יותר, אשכנזי הוא אחד מחלוצי אופנת הגברים בישראל. בזמן שרוב המעצבים הישראלים בחרו להתמחות בבגדי נשים – כולל אלה שהחלו בבגדי גברים ועברו לנשים – צלל אשכנזי אל אופנת הגברים ומאז הוא שם, תחנת חובה עבור כל זכר אלפא ישראלי.
המסע מאיטליה לישראל הביא איתו לא רק השפעות עיצוביות, אלא גם תובנות שעדיין מתגבשות על הגבר הישראלי. "בשנים הראשונות היה לי קשה למכור", הוא נזכר, "הייתי צריך לזהות את קהל הלקוחות ולהבין למי אני פונה. יריתי לכל הכיוונים, ועם השנים למדתי לזהות את הלקוחות הפוטנציאליים. אני מחזיק כמעט ארבעה עשורים בתחום בגדי הגברים, כי אני יודע את מקומי. אני לא גדל או מנסה לפנות לנישה נוספת", הוא אומר בביטחון של מי שמכיר את השוק כמו את כף ידו.
8 צפייה בגלריה
"כשאני מעצב בגדים, אני לא מכוון לחתנים או לקז'ואל – אני מעצב את מה שאני אוהב"
(צילום: בני ומתן)
בשונה ממעצבות ומעצבים הפונים לעיצוב שמלות כלה במובהק – שוק בגדי הגברים שונה. לאורך השנים הבין אשכנזי כי כדי לשרוד בשוק המקומי יש צורך לשלב בין חליפות לחתנים ובין פריטי קז'ואל. השילוב הזה בא לידי ביטוי גם בעיצוב הבגדים והזליגה בין הקולבים נעשית באופן טבעי.
"עד לפני כמה שנים, חתנים לא לבשו חולצות עם הדפס מתחת לחליפה", מספר אשכנזי. "היום הסיפור שונה לגמרי. הם לובשים חליפה מחויטת בצבע אבן ומתחת חולצה מכופתרת עם הדפס חום, ורוד ואדום. כשאני מעצב בגדים, אני לא מכוון לחתנים או לקז'ואל – אני מעצב את מה שאני אוהב".
האם המלחמה הקרינה גם על אופי העיצובים והדרישות של החתנים? "מאז ה-7 באוקטובר, החתונות נהיו יותר צנועות. חלק מתחתנים בחצר המשפחה, בקיבוץ, אבל זה משהו שהחל כבר לפני המלחמה", הוא קובע. "הגענו למצב שאנשים הגזימו: שלוש שמלות כלה, 800 מוזמנים. באיזשהו מקום, זה נהיה דוחה. בהשוואה לכלות – החתנים יותר צנועים. הגיעו לכאן גברים שאמרו לי 'תן לי חתונה של 50-40 חברים ובני משפחה בלבד. מספיק לי, לא רוצה טררם', אבל הם נגררו על ידי הכלות".
"מבחינת עבודה – חתנים המשיכו לקנות חליפות, בין אם זו חתונה של 20 איש או 2,000 איש. להתלבש הם צריכים. בסופו של דבר, האופי הצנוע של האירועים אפשר לי למכור את החזון העיצובי שלי: יותר חליפות פשתן רכות, ופחות חליפות חתן צמודות בשלושה חלקים עם עניבה מהסוג שתמצא ברחוב העלייה בדרום תל אביב, שכל מי שלובש אותן נראה כמו נידון למוות".
בנוסף לפועלו כמעצב אופנה, אשכנזי, שיחגוג 66 בשבוע הבא, הוא מרצה בכיר במחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל, מעצב תלבושות לקולנוע ולטלוויזיה – שלל עיסוקים שמאפשרים לו התבוננות מעגלית ורחבה על התעשייה המקומית. לא פלא שבשיחה איתו הוא לא מתעלם גם מהמציאות העסקית הקשה של מעצבים בענף האופנה לגברים.
"אי אפשר לחיות רק מקז'ואל. כל הרשתות הגדולות נותנות מענה ואתה לא יכול להיות מולן בקרב פנים אל פנים", הוא אומר. "אני שוחה בבריכה שלי, לא שוחה מולם, אחרת אני אטבע. הרשתות הגדולות מייצרות כמות, מהירות וברמת מחיר נמוכה. אז היכולת שלי היא להיות שונה בחליפות ובפריטי קז'ואל ספציפיים שלא תמצא ברשתות".
ובכל זאת, האם הגבר הישראלי שותף לתחושות שלו ומעדיף מעצבים על פני רשתות? "הגבר הישראלי אוהב ויודע לקנות, וזה משהו שאני אומר רק לאחרונה. לפני שנתיים-שלוש היו מביאים אותו לחנות – היום הוא מגיע לבד", קובע אשכנזי. "יש פה קהל צעיר וגדול של יזמים ואנשי היי-טק, שמערבב בין חליפות למכנסיים קצרים, ולצידם גם את הדור הבא – תלמידים בני 18 שרוצים להתלבש לפרום".
"השינוי הזה ניכר לא רק בהרגלי הקנייה, אלא גם בפתיחות לעיצובים חדשים", הוא אומר על היענות הגברים למכנסיים רחבים ובכלל לבגדים פחות צמודים. "הקולקציה הזו נמכרה מצוין ועכשיו אנחנו מייצרים ממנה עוד. לפני שנתיים לא העליתי בדעתי לעצב מכנסיים בגזרה של רגל רחבה. עם השנים זה נהיה יותר קל. הקהל התרחב, אני התבגרתי מבחינה עיצובית, והלקוח הישראלי נחשף למותגי פרימיום ולמעצבים עצמאיים. הגבר הישראלי רוצה היום להתרחק מהעדר ומסגל לעצמו טעם אישי ומיוחד".
"אני מתעב בגדים צמודים, אבל הקהל שלי רוצה את זה"
איפה אנחנו תופסים אותך עכשיו?
"בסטודיו שברחוב אבולעפיה בתל אביב".
מה צפויים הלקוחות למצוא בקולקציה החדשה?
"ליבת הקולקציה מורכבת משלושה סוגי ברמודה – ברמודה חצאית באורך הברכיים בגזרת A, מכנסי ברמודה בצללית ישרה באורך הברכיים, ומכנסי ברמודה קצרים שמסתיימים טיפה מתחת למפשעה. כולם עשויים כותנה או פשתן ופולי-ויסקוזה (80 אחוז ויסקוזה, 20 אחוז פוליאסטר) עם נפילה יפה על הגוף. לצד זה יש ז'קטים עשויים פשתן ללא בטנה בגזרה רפויה עם כיסים חיצוניים, מכנסיים ארוכים בגזרה רחבה או בגזרת רגל מתרחבת, ומכנסי דייגים מחויטים עם חגורת קשירה".
עד כמה חשוב לך שהקולקציה תתכתב עם טרנדים עונתיים?
"אני בכלל לא מתכתב עם טרנדים, אבל אני קשוב להם. אני יותר מתחשב בצרכים של קהל הלקוחות שלי ומעצב לדרישות שלהם. לדוגמה, אני מתעב בגדים צמודים לגוף, אבל הקהל שלי רוצה את זה".
כיצד המלחמה השפיעה על קולקציית אביב-קיץ 2025 בעיצובך?
"קולקציית 'מרחב נשימה' מתכתבת עם התקופה האחרונה ועם המתח העצום שבו אנחנו נמצאים. בשנים האחרונות אני מסתובב דרוך בתחושה שמשהו לא טוב עומד לקרות, ומחפש להיות מוגן בבית, בסטודיו, במרחב האינטימי. הבגדים בקולקציה מתאימים לבית, ליציאה לבר, לעבודה; בגדים שהם 'פיג'מה', בגד בית. זאת הסיבה שגם בחרתי לצלם את שקד ביטון בביתו שעל הים בפלמחים, כשהחוץ והפנים משתלבים זה בזה.
"יש לי כמה תכונות מחורבנות, אבל יש לי אחת טובה: מצוקה מכניסה אותי ליצירתיות. בתקופת הקורונה וגם אחרי ה-7 באוקטובר, במקום לשקוע בדיכאון פרצה ממני עשייה יצירתית. במתקפה מול איראן, ישבתי במשך 12 ימים לבד בסטודיו, אין יוצא ואין בא, ועיצבתי קולקציה שלמה. גם שלחתי אותה לתפירה, כך שהייתי פרודוקטיבי מאוד. בתוך המערבולת היומיומית שבה אני עובד, השקט הזה מאפשר לי מרחב נשימה ויצירה".
פריט מפתח בקולקציה:
"מכנסיים ארוכים עם חגורת קשירה. אלו מכנסיים שמחמיאים כמעט לכל גוף: לגבר בגובה 165 סנטימטרים, ולבחור כמו שקד ביטון בגובה 190 סנטימטרים".
כולם קוראים עכשיו לתמוך באופנה מקומית. איזה מעצבים או מותגים ישראלים אתה מעריך במיוחד?
"אני מאוד אוהב את הד מיינר. הייתה לו תקופה – וגם אמרתי לו את זה – שהוא קצת חזר על עצמו, אבל הוא שיחרר וכיום הוא עושה דברים מאוד-מאוד יפים. אני מאוד גאה בו. אני גם מאוד אוהב את המעצבות של Tres. הן עושות עבודה מצוינת".
8 צפייה בגלריה
"הבגדים מתאימים לבית, ליציאה לבר, לעבודה; זו הסיבה שגם בחרתי לצלם את שקד ביטון בביתו בפלמחים"
(צילום: בני ומתן)
מידות: מכנסיים, 50-40; ז'קטים, 56-46.
מחירים: חליפות, 2,850-2,100 שקל; ז'קטים, 1,450 שקל; חולצות, 420-380 שקל; מכנסיים, 650-340 שקל; אביזרים, 120-50 שקל.
