לקראת פסטיבל באסים בבגאז', הראפר פלד, אספן של נעלי סניקרס, פותח את הארון וחוזר אל הדגמים האייקוניים (והעכשוויים) שמלווים את תחנות חייו.
פלד ואוסף הנעליים
הנעליים הראשונות שחרוטות בזיכרון: ריבוק פאמפ
"הנעליים הראשונות שאני זוכר בתור ילד הן ריבוק פאמפ. הייתי בכיתה א' או ב' כשאחד הילדים, מאלה שהיה להם תמיד הכול, הגיע לכיתה בנעליים מחו"ל. ולא סתם נעליים, אלה היו נעליים מתנפחות. על הלשונית הייתה משאבה בצורת כדורסל, וכשלוחצים עליה הנעל מתנפחת ונצמדת לרגל.
"נעליים שבאו מהעתיד". ריבוק פאמפ
"דמיינו אותנו, ילדים במושב מנחמיה, כביש 90, אמצע שומקום, ופתאום נוחתת לנו ריבוק פאמפ כזו מהעתיד. כולנו עמדנו בתור כדי ללחוץ לו על הכדורסל. כולנו רצינו כאלה נעליים, ואחרי חודש כל הכיתה הייתה עם החיקוי של נעלי גלי לריבוק פאמפ. זה מה שיכולנו להרשות לעצמנו. הסיפור המסחרי מאחורי הנעליים הוא שריבוק ניסו לתת קונטרה לטכנולוגית air של נייקי ועלו על הרעיון ההזוי והגאוני של משאבה שמנפחת את הנעל. לאורך השנים הקונספט של הפאמפ לא שרד, אבל זו עדיין אחת הנעליים היפות והמקוריות שיצאו אי-פעם, והראשונה שחרוטה לי בזיכרון כנעל שבאה מהעתיד".
התחילו את חיידק הסניקרס: Nike Air Uptempo
"גדלתי במנחמיה. זו מושבה שאי-אפשר לתאר אותה במילים. צריך להיות שם כדי להבין. היא נמצאת בסוף העולם שמאלה וזה אולי אחד המקומות הכי חמים בארץ. בשלב מסוים לקראת סוף שנות ה-90, הכול נסגר. זה היה שיממון. היינו נוסעים באופניים למרכז המושבה, והדבר הכי מעניין היה לשבור איזה בקבוק, לעשות קצת רעש. אבל המקום הזה, שאני אוהב, נכנס כל הזמן למוזיקה שלי. שם, בתור ילד, הייתי אוסף זיכרונות, מסתכל על עטיפות תקליטים, רואה את הבגדים והנעליים, ואומר לעצמי שיום יבוא ויהיה לי את זה גם. באותם ימים אלו היו מותרות, חלום רחוק. אבל הדגמים האלה נחרטו לי בזיכרון ונלחמתי כל חיי כדי להשיג אותם.
"אפשר היה לראות את הנעליים מקילומטרים". פלד
(צילום: טל שחר)
"ב-2012 יצא האלבום 'חרקות', ובקליפ לשיר הנושא אפשר לראות שאני נועל נעלי כדורסל שכתוב עליהן Air בענק. אלו הן ה-Uptempo - נעלי המשחק של שחקן הכדורסל האגדי סקוטי פיפן משנת 1996, שהתחילו אצלי את חיידק הסניקרס. כמו במקרה של הריבוק פאמפ, גם כאן אחד הילדים מהשכונה חזר מאמריקה עם נעל שנראית כמו חללית. זה היה כל-כך עתידני אז, כל-כך בומבסטי וגונב את ההצגה. אפשר היה לראות את הנעליים מקילומטרים, ולא היו נעליים שרציתי יותר מהן. בתור ילד, הנייקי האלה דפקו לי את המוח. חלמתי עליהן ודמיינתי שיום יבוא ויהיו לי כאלה. בתחילת שנות האלפיים נייקי חידשו את הדגם, והן נכנסו לתוך הקליפ".
להרגיש ראפר בניו יורק: טימברלנד
"המגפיים הקלאסיים של טימברלנד בצבע חרדל הם הדגם שהכי משדר את ההיפ-הופ של ניו יורק. הם אומנם לא נמצאים בקטגוריה הקלאסית של סניקרס, ובמרחק אוקיינוס מלהתאים למזג האוויר החם שלנו, אבל כל בן-אדם שגדל על הראפרים נאז וביגי, ורוצה קצת להרגיש ניו יורק בחורף המעפן שלנו - חייב זוג כזה בארון, בייחוד עכשיו שהמכנסיים הרחבים עשו קאמבק וצריך נעליים שיחזיקו את כל הנפח הזה.
"מרגש אותי לנעול זוג שיש רק אחד כמוהו בעולם". פלד ונעלי טימברלנד
(צילום: טל שחר)
"הנעליים האלו מסמלות את אופנת הרחוב. למוזיקה שצמחה ברחוב, ובמקביל גם השפיעה על עולם האופנה, היה את הכוח לקחת נעל עבודה מגושמת ולהפוך אותה לאייקון אופנתי שמקבל גרסאות וחידושים עם לואי ויטון וג'ימי צ'ו - שנמכרים באלפי דולרים. כבוד לגיל שביט, חבר יקר, שהביא לי מניו יורק זוג חדש וחרט לי עליהם Pila p kapara - שזה שם הבמה השני שלי. ללא ספק, מרגש אותי לנעול זוג שיש רק אחד כמוהו בעולם".
להרגיש בבית: כפכפי אדידס
"על עטיפת האלבום 'סבבה 5', אני נועל כפכפים של אדידס וגרביים. בהמשך הכפכפים האלה נכנסו גם לאלבום Tate We Made It. 'החיים יפים עם כפכפים 3 פסים' זו שורה מהשיר שלי 'פלורנטין' עם לירון עמרם המלך. השיר הוא אומנם על השכונה בדרום תל אביב שגרתי בה המון שנים, אבל זה בעצם שיר על כל שכונה בארץ שיש בה את הדמויות שלה ואת הסיפורים שלה ואת השפה שלה. כשאתה יוצא לסיבוב בשכונה בכפכפים, זה סימן שאתה מרגיש בבית.
"על עטיפת האלבום 'סבבה 5', אני נועל כפכפים של אדידס וגרביים"
"אני יודע שאלה לא נעליים וגם לא סניקרס, אבל אין מוצר שהוא יותר ישראלי מהכפכפים הקלאסיים האלה: מזיכרונות של אבא בכפכפי הגומי שוטף את הרכב בשישי בצהריים ועד קיצים שלמים בפלורנטין שכל רגל שתראו על המדרכה היא עם שלושה פסים. יש מוצרים שהם פשוט על-זמניים, ואני חושב שלא משנה כמה ינסו לחדש בעולם הכפכפים - הכפכף הזה תמיד ינצנץ מעל כולם".
"לא משנה כמה ינסו לחדש בעולם הכפכפים - הכפכף הזה תמיד ינצנץ מעל כולם"
הכי משמעותיות: אדידס סופרסטאר
"באלבום האחרון שלי, 'כאב ודמעות', החלטתי לעשות כבוד לז'אנר הראפ-מטאל, המשלב בין שירה מקצבית בסגנון היפ-הופ לבין גיטרות כבדות ותופים מעולם ההבי-מטאל, והכנסתי את הלהקה שלי לאולפן לכסח קצת את הכלים. אין מוזיקה שהשפיעה על הזהות שלי כמו השילוב בין היפ-הופ לרוק כבד. בסוף שנות ה-90 הז'אנר תפס תאוצה, ובשנת 99' הוציאה לימפ ביזקיט, להקת ראפ מטאל מג'קסונוויל שבפלורידה, את אלבומה השני Significant Other ששינה סופית את כללי המשחק, והכניס את הז'אנר למיינסטרים.
עטיפת האלבום Significant Other של לימפ ביסקיט
"העטיפה האייקונית של האלבום היא ציור גרפיטי אמיתי של האמן Mear One, שבו דמות אפלה חובשת את כובע היאנקיז, שהוא עוד סממן אופנתי של התקופה, שמזוהה עם הסולן, ונעלי סופרסטאר של אדידס עם טקסטורת הצדף המפורסמת מקדימה. למי שלא מכיר, אין נעליים שיותר מסמלות את ההיפ-הופ מאדידס סופרסטאר. עוד בשנות ה-80, חברי הרכב ההיפ-הופ Run-DMC כתבו עליה שירים. בשנות האלפיים היא חזרה. זו הייתה אותה נעל רק מחוספסת יותר וגראנג'ית, והרבה פחות ספורטיבית.
"מבחינתי, בכל רגע נתון בחיים אתה צריך זוג של סופרסטאר בארון"
"זו אולי הנעל הכי משמעותית של עולם הסניקרס. מבחינתי, בכל רגע נתון בחיים אתה צריך זוג של סופרסטאר בארון. בקליפ של 'בוקר טוב יא בני זונות' מתוך 'כאב ודמעות', אפשר לראות שכל הלהקה שלי נועלת אותן - כולל אותי, כמובן, כי סופרסטאר ודיסטורשן זה שילוב שחייב לחזור לאופנה ומהר".
הסולד-אאוט הראשון שלי בבארבי: פילה גרנט היל 96
"בשנת 1996 יצא אלבומו הרביעי של הראפר טופאק, 'כל העיניים עליי'. זה האלבום האחרון שיצא עוד בחייו, וללא ספק אחד האלבומים הטובים שידע עולם ההיפ-הופ בתקופה שבה המאבק בין החוף המערבי למזרחי היה בשיאו. טופאק סיפק המון כותרות וסיפורים, עד לרצח שלו באותה שנה.
טופאק והנעליים של פילה
"כל עכבר היפ-הופ כמוני חפר בחוברת של האלבום וראה שם את התמונה האגדית של טופאק, כשהוא יושב על הכביש בהוליווד ונועל את דגם פילה גרנט היל 96 - הנעליים של השחקן האגדי מקבוצת האן.בי.איי דטרויט פיסטונס. זו הייתה תמונה בשתי זוויות, שלא מביישת פרסומת רשמית של המותג. התמונה הזאת נחרטה לי בראש במשך הרבה שנים, עד שהצלחתי להשיג את אותן נעליים. וכשהגיעה ההזדמנות, קניתי כמובן שני זוגות, כדי שזוג אחד לא ידרוך על האדמה לעולם.
"תמיד ידעתי שאשמור אותן לרגע המתאים, וב-2016 זה קרה. 20 שנה אחרי שיצא האלבום של טופאק, עשיתי הופעת סולד-אאוט ראשונה במועדון הבארבי בתל אביב והפילה גרנט היל שלי זכו לצאת מהקופסה ולפגוש את הבמה. אני אומנם לא טופאק ובטח שלא אתלט כמו גרנט היל, אבל אני חושב שקפצתי שם על הבמה כאילו השנדליר של הבארבי הוא הסל בקרב ההטבעות באולסטאר".
הלשונית העקשנית: פומה קינג
"'נעליים שחוקות מציירים על קירות' - זו שורה מהשיר שלי 'טאטע ווי מייד איט', שמתאר את זיכרונות הילדות שלי. אם יש משהו שלא השתנה מאז ועד היום, זו החיבה של הילדים לנעלי קט-רגל של שחקנים. הנעליים שצריך לתת איתן ביצועים עם הכדור בהפסקות, הנעליים שהיינו נועלים לבית הספר, למגרש השכונתי, ואפילו לחתונות. עד שהסוליה לא הייתה נופלת - לא היית זכאי לקבל זוג חדש.
"מדהים שהיום גדולי המעצבים החזירו את הטרנד של הלשונית ההפוכה". נעלי פומה קינג
"היום כולם נועלים נעליים של מסי, אבל בתקופה שלי הייתי נעול על אייל ברקוביץ'. הוא היה השחקן שהערצנו, והוא נעל נעלי פקקים של פומה קינג. מה שתפס אותי לא היה הלוגו או הצבע, ואפילו לא המותג, מה שעניין אותי היה הלשונית ההפוכה, שהייתה שוכבת על הנעל בצורה מושלמת. אבל לך תשיג פומה קינג עם לשונית הפוכה בפריפריה. אחרי סיבוב בטבריה, כשלא מצאתי את הנעליים, השתכנעתי לקחת דגם של דיאדורה עם לשונית רגילה ולנסות להפוך אותה בעצמי. במשך שנה שלמה קשרתי גומיות, הושבתי ספרים כבדים על הלשונית כדי שתקבל את הצורה הזאת, ועשיתי כל מה שאפשר רק שתתקפל. אבל אחרי שנה של מאמצים, הלשונית העקשנית חזרה לעמוד רגיל כמו ביום שקניתי אותה.
"בתקופה הזו המותגים הגדולים מהעולם היו פחות נגישים, ונאלצנו להסתפק בדיאדורה, לוטו ויומברו - מותגי נעליים זולים יותר, שהציפו את השוק הסיטונאי. הדיאדורה גם נכנסו לשיר שלי 'אהבתי' מתוך האלבום 'סבבה 5' ב-2018. מדהים שהיום גדולי המעצבים החזירו את הטרנד של הלשונית ההפוכה. ריהאנה שיחזרה את זה עם פומה, ואדידס החזירו דגמים רבים עם הלשונית ההפוכה בשיתופי הפעולה עם בריינדד ועד ווילי צ'וואריה. ואני, כמו נרקומן, רכשתי כמעט כל שיתוף פעולה כזה, אך ורק כדי שלא אצטרך להתעסק עם הלשונית שוב".
לייצר זיכרונות חדשים: אדידס Hyperboost Euphoria
"הנעליים הן חלק חשוב ממה שאני לובש, חלק מהשואו. אני אנטיתזה לשלמה ארצי שעולה בטי-שירט וג'ינס. זה מאוד ישראלי ופשוט, אבל אני מאמין ששואו צריך להיות בהכול. החודש אני עולה על הבמה בפסטיבל באסים בבגאז', שאותו הפקתי עם השותף שלי נאצ'ה. אני מגיע לערב הזה באנרגיות שיא, ובחרתי לנעול את הדגם החדש של אדידס Hyperboost Euphoria, שמגיע מעולמות הלייף סטייל ומשלב נוחות עם עיצוב ששואב השראה מתחום הריצה ותרבות הרחוב.
"יש משהו תרבותי שמי שאוהב סניקרס, תמיד נמשך לרטרו. גם אני ככה, אבל לפעמים זה נמאס. אני רוצה להשתדרג ולהביא דברים חדשים, ואני אוהב שלוקחים את עולם ההיי-טק והולכים איתו. נכון שה-Hyperboost Euphoria היא נעל עכשווית ומודרנית, אבל מבחינתי היא כבר אייקונית.
"בדיוק כמו שהרבה נעלי סניקרס מהעבר נחשבו מוזרות כשיצאו, אני יודע שהשונה או החדשני של היום יהיה הקלאסי של מחר. ואני מחבק את זה, כי מי יודע מה יהיה עוד 20 שנה. אי אפשר רק להתרפק על העבר. בהופעות חשוב לי ללבוש דברים חדשים, דברים שאנשים יכולים ללכת ולקנות. לא רק להראות לכולם שיש לי את הנעליים הכי יקרות ונדירות. אני לא רוצה לנקר עיניים, אני רוצה לחבר את הקהל לזיכרונות חדשים. כמו ההיפ-הופ - הוא חייב להיות רענן, כי אחרת נישאר מאחור".
"השונה או החדשני של היום יהיה הקלאסי של מחר". נעלי אדידס הייפרבוסט אופוריה
- ב-13.8 ייערך באמפי תל אביב פסטיבל באסים בבגאז', שאותו מפיק פלד שישתף פעולה עם הדג נחש. על אותה במה יעלו גם סוויסה שיארח את לאבה דום, שאיי שיארח את מאור, ליאור מארס על העמדה בדי ג'יי סט מיוחד מארחת את סימה נון, נסטיה רוד, חני מסלה ושירו.
צילום: טל שחר | סטיילינג: יורה בורמטנוב | איפור ושיער: ליאט בן שמשון | הפקה: מיכל עמר שוורץ
