הטיסה לפריז יצאה בשעת ערב מאוחרת. שף אסף גרניט התמקם במושב הביזנס הנוח של אל על, בדרך לסבב המסעדות שלו בצרפת. הוא הרים כוס יין אדום, מרלו 2019, והרגיש לפתע דפיקות בכתף מאחור. "ניגשת אליי גברת מבוגרת, אני מסובב את הראש והיא אומרת לי, 'סליחה, אבל הפרגית שלי מלוחה'!"
אתה השף הראשי של אל על, אין מה לעשות.
"אמרתי לה גברתי, אני מתנצל. היא הייתה סופר-מנומסת, אבל התכוונה בשיא הרצינות שאדאג שיחליפו לה את המנה. אז הסברתי שלא אני זה שמבשל בקבינה אלא שהאוכל מגיע למטוס אחרי הכנה במטבח של אל על. אבל תגיד, מה הציפייה, שאני אכנס עכשיו מאחור למטוס להכין את האוכל מחדש?"
אבל אם הפרגית לא טעימה, אתה אשם.
"אני תמיד טס באל על, אבל זה לא כדי לעבוד במטבח כמובן. אנשים שולחים לי כל הזמן צילומים מהמטוס, של האוכל. הרבה פעמים יש מילים טובות, אבל יש גם ביקורות לא משהו. ויש חברים שכל הזמן אומרים לי, למה אתה בכלל צריך את זה, איך אתה מסכים שילכלכו לך ככה את השם? אתה הרי לא באמת מבשל את האוכל ואם לא טוב, זה עליך. יש לי כתפיים רחבות, אני יכול לספוג את זה. שלא תטעה, אני שמח מאוד על ההזדמנות להיות השף של אל על. זה תהליך מאוד מורכב, בוודאי לא כמו לבשל במסעדה - אבל ביחד עם אל על אנחנו נמצאים כל הזמן בתהליך למידה ומנסים לתקן ולשפר כדי לתת מוצר יותר טוב בסטנדרט בינלאומי. הם באו לקראתי כמעט בכל דרישה ואי
ן ספק שהרף עלה. אנחנו מקשיבים לכל הביקורות, הטובות והפחות טובות, ולומדים כל הזמן".
החיים של אסף גרניט מתנהלים בשנתיים האחרונות בשגרה שמשתרעת בין החזית המדממת בעזה לפרמיירות של סטלה מקרטני, גם בין גיחות חשאיות מעבר לקווים בסוריה לשיחות מתקדמות על כוכבי מישלן נוספים בלונדון. באלה הידיים הוא האכיל החודש את ג'וני דפ מצד אחד ואת שורדי השבי שחזרו אלינו באוקטובר מהצד השני. "יומיים אחרי שהחטופים השתחררו אני מקבל טלפון: 'אתה יכול לבוא לשיבא? האחים קוניו רוצים לאכול בשר".
ארגנטינאים.
"אמרתי ברור שכן, לפני הכל. תיקתקנו מאוד מהר, פתחנו שני מוקדים בשיבא, מנגלים בחוץ, כל מה שצריך. הצוות במסעדות סיים את השבוע לקראת שבת, אבל אין אחד שלא רצה להגיע לעזור. אני יושב לשולחן עם דוד ואריאל קוניו, שמע, הם שניהם מצחיקים. שמעו שהייתי במילואים במלחמה, היו בשוק, ביקשו לדעת איך באמת עזה נראית, שאלו עד כמה היא הרוסה".
הם כנראה ראו אותה רק מלמטה.
"ואז אני תופס את שניהם בידיים, מחזיק הכי חזק ואומר להם, 'אני לא מאמין שאתם פה, לא מאמין שאני נוגע בכם'. אז הם אומרים לי, 'אתה לא מאמין? אנחנו לא מאמינים שאנחנו בכלל פה איתך, מה אתה עושה פה ואיך הגעת?'"
הם לא ציפו לנחות לאוכל של שף.
"סידרתי באותו יום צלחת לשגב כלפון, והוא אומר לי, 'תראה איזה עולם, לפני יומיים אבו-מרזוק עשה לי צלחת, היום אסף גרניט".
צודק. עולם הזוי.
"אמרתי לשגב, 'תדע שאם לא הייתי בא לבשל לכם, לא הייתי מגיע לפה בתור סלב כדי לחזק, כי זה מוזר לי, אבל מאחר שלא אכלתם שנתיים, זה הכיף הכי גדול שלי'. אז הוא ענה, 'נראה לך שאם היית בא לפה אחרי שנתיים שאני במנהרה, בלי אוכל, לא הייתי שולח אותך למטבח?'"
גרניט התנדב למילואים מספר ימים אחרי 7 באוקטובר כמדריך חובשים קרביים ובהמשך הצטרף ליחידת מגלן. במילואים האחרונים שלו היה בשטח סוריה. "לא ממש אפשר לספר מה עושים. בגדול, זה היה מאוד סוריאליסטי. איך שנפל השלטון, נכנסנו לצד הסורי, לחרמון, הכל נטוש. היה זמן מת, פתחנו עמדות המבורגר, התחלנו לעשות לחיילים. אין התנגדות, אין יריות, אין אויב, אתה עומד, הופך את ההמבורגרים, מסתכל ואומר: פאקינג סוריה. זה לא נתפס. כשעשיתי טירונות בצנחנים, היינו מתאמנים על כיבוש פיתה סורית. באיזשהו שלב הפסיקו עם זה, הפסיק להיות רלוונטי. פתאום אני שם".
לא עניין אותך לבדוק תפריטים במסעדות בדמשק?
"אמרתי לסגן מפקד היחידה, בטח יש פה בסביבה חומוס אליפות. אבל לא נראה שמשהו היה פתוח שם בכלל באותם ימים".
× × ×
כמעט 30 מסעדות ברחבי העולם, כוכב מישלן אחד, הובלת קמפיינים, הרחבת האימפריה העסקית גם לתחומי המלונאות, מחזור של עשרות מילוני דולרים בשנה, יותר מ-2,000 עובדים. אסף גרניט הוא השף המצליח ביותר בישראל בשני העשורים האחרונים, עניין של מספרים, אפילו לא של דעה. ממסעדה אחת מצליחה, מחניודה בשנת 2009, הקבוצה של גרניט ושותפו אורי נבון הקימה סוללה של מסעדות מצליחות בארץ ובחו"ל, כשבתוכנית פתיחת עוד חמש מסעדות חדשות במהלך 2026, בהן אחת נוספת בפריז, מסעדה שנייה בלונדון ופרויקט תיירות באיביזה ומסעדה במדריד.
ההצלחה של גרניט הביאה אותו גם למעמד של כוכב טלוויזיה עם הובלה של 'משחקי השף' ברשת 13, שמגיעה לעונה חדשה במוצ"ש הקרוב. "מתחילה עונה, אני נדלק ישר, נהיה משוגע. איבדתי קצת את הכלים מדי פעם, הייתה מתמודדת שהרגיזה אותי מאוד, התפוצצתי עליה. היא הייתה אדישה, אמרה שלא בטוחה שהיא רוצה להיות פה. זה הרגיז אותי, אתה יודע, יש הרבה אנשים שעובדים קשה על התוכנית ואת כאילו עושה טובה. זה גם ישב לי באותו רגע על כל הדור הזה של הטבחים הצעירים שהם כאילו רוצים להיות שפים ראשיים תוך רגע דרך האינסטגרם. מצחיק".
שוב לא מצאתם שפית לפאנל המנטורים.
"חיפשנו ממש חזק. יש הרבה שפיות טובות, לא תמיד כולן מתאימות לטלוויזיה, אתה לפעמים מחפש דמות ספציפית. יש גם הרבה שפים מעולים שלא מתאימים לטלוויזיה. זה סקיל שלא קשור לבישול. אצלנו יש לא מעט שפיות בקבוצה, זוהר ששון מובילה למשל את 'כפרה' בפריז. מבחינתי נשים בדרך כלל הן שפיות יותר טובות".
נכנסת בתחילת השנה לעולם הכשר עם המסעדות במלון בירושלים. אתה פותח עכשיו שיפודייה חדשה בירושלים, לתקופת ניסיון. נכנעת ללחץ הקהל?
"אין פה עניין של פלורליזם או איזו עמדה עקרונית - זה נטו הבנה של איפה אתה עומד. אתה חי במדינה של עשרה מיליון איש, תוריד אנשים שלצערנו לא יכולים לצאת למסעדות יותר מדי, תוריד אוכלוסייה חרדית מהדרין, ואם תוריד גם דתיים או מסורתיים, איך תגיע לקהלים נוספים?"
יש תקרה, זה נכון.
"עכשיו גם אין תיירים, אבל יש מיליונים בישראל שיש להם כסף, הם רוצים לאכול טוב ושומרים כשרות. למה שלא תאכיל אותם? זה גם לא מגביל יותר מדי קולינרית, כי למדנו לעשות התאמות. אפשר לעשות סטייק לא פחות טעים גם בלי חמאה. אבל יש פה דבר מעניין אחר שלא תמיד עולה לדיון".
בשביל זה אנחנו פה.
"אגיד לך איפה האתגר הגדול. יותר חובשי כיפה יאכלו במסעדה שאין לה תעודת כשרות אם יבטיחו להם שחומרי הגלם כשרים - מאשר חילונים שיאכלו במסעדה כשרה. הם תופסים מסעדות כשרות כלא טובות בצורה אוטומטית, זה קשקוש".
למרות עלייה בגילויי אנטישמיות בספרד בעקבות המלחמה, הקבוצה של גרניט מתכננת לפתוח מסעדות ומלון באיביזה, לצד מסעדה חדשה במדריד, עיר שאליה עוד לא נכנסו למרות הצעות בשנים האחרונות. "זה קצת מפחיד אותי כי האווירה בספרד לא טובה כלפי ישראל, אבל השותפים המקומיים אומרים שלא יהיו בעיות, ואני מרגיש איתם בטוח".
אולי תתייעץ עם אייל שני.
"הם חטפו שם חזק, לא נעים. תשמע, זו לא תקופה קלה להיות יהודי וישראלי בעולם, כולנו הבנו את זה. אנחנו לא מרגישים את זה אבל כל הזמן חושבים מה יקרה אם זה ברגע מתלקח. עכשיו צפויה רגיעה, עם החזרת החטופים והפסקת הלחימה, אבל האנטישמיות התעוררה ולא הולכת לשום מקום. תיירים כמובן עדיין לא באים למסעדות בארץ".
המסעדות בחו"ל נתקלות בתופעות אנטישמיות?
"שום דבר לא השתנה לרעה, לשמחתי, לא יודע להסביר אפילו. התראיינתי לתקשורת בצרפת, הייתה תמונה שלי במדים, שאלו אותי על המילואים, גם השמות של המסעדות בעברית, התפריטים כוללים מילים בעברית, מוזיקה שלנו ברמקולים, שאלו אותי גם על הקולינריה באל על. אנחנו לא מסתירים כלום. זה לא שאין אנטישמיות, אבל אני לא רואה את זה במסעדות אצלנו".
איפה כן?
"בדרך כלל יש לנו קהל די גדול וקבוע מהאמירויות, גם הרבה סעודים. כמעט כולם הפסיקו לבוא מאז המלחמה, כי הם לא יכולים שיראו אותם במסעדה ישראלית. חלק גם הסבירו לנו את זה. והם עדיין לא חזרו".
היית פותח מסעדה באמירויות?
"לא חושב. הייתה הזדמנות עם הסכמי אברהם. הייתי שם פעמיים, עשיתי סיבוב, פגשתי משקיעים מקומיים, משפחות מאוד עשירות. כלכלית זה כדאי, אתה הכל מרוויח בנטו, אין מסים. אבל משהו שם מרגיש לי מזויף מדי".
"מסעדות כשרות? אתה חי במדינה של עשרה מיליון, תוריד אנשים שלא יכולים לצאת למסעדות, אוכלוסייה חרדית מהדרין, ואם תוריד דתיים או מסורתיים, איך תגיע לקהלים אחרים? יש מיליונים שיש להם כסף, רוצים לאכול טוב ושומרים כשרות. למה שלא תאכיל אותם?"
גרניט מגלה כי הוא עובד בימים אלה על מסעדת מישלן בלונדון, אחרי שיחות שניהל באחרונה עם בכירי המדריך הצרפתי היוקרתי. "אנחנו מתכננים פרויקט בלונדון, באזור מרילבון, מסעדה ששואפת לשני כוכבי מישלן לפחות, בתוך מלון, יחד עם בר יין".
נקבעה הכרזה על מישלן בת"א לפני המלחמה.
"לא דחוף לי לעשות מישלן בישראל, יש לי כבר כוכב, חמש שנים ברצף, אבל מניח שכשהם יגיעו לישראל נכוון גם לשם. אני מת שהם יגיעו, זה חשוב לתעשייה כולה. אתה יודע מה קורה בערים שמישלן נכנס אליהן? זה מעלה את הרמה של כל המסעדות, כולם רוצים לנסות לקבל כוכב, כל התעשייה משתפרת. אם לא יהיו החרפות במצב הביטחוני, אני מעריך שזה יקרה מהר. הם כבר קיבלו כסף מעיריית ת"א להיכנס לפה".
מי יכול לקבל?
"יוסי שטרית על היבא. חיים כהן על יפו תל אביב, יובל בן נריה על a, ירון שלו על טוטו, מסעדה ברמה גבוהה, וגם מושיק רוט. לדעתי מישלן יחלקו כאן חמישה-שישה כוכבים".
איך זה שהמדינה עוזרת לתיאטרון, לקולנוע, לתרבות, אבל לא לקולינריה?
"יש מדינות שבהן השפים מאוחדים ומאוגדים, יש להם ארגון מאוד חזק, הם מקבלים המון עזרה. השפים בישראל עדיין תקועים במקום שלהם, פחות של קולגיאליות, של לעבוד ביחד, יותר מסתכלים על התחרות ביניהם. בצרפת אתה רואה איך המדינה מנסה כל הזמן ללכת לקראת השפים והמסעדנים, יש להם המון כוח. פה מעדיפים לריב אחד עם השני".
ניסית לעשות משהו?
"כן, ניסיתי לאחד בין איגודים, אבל במקום לדבר בכובע אחד, כל אחד מדבר לבד ואז אנחנו מאבדים כוח מול הממשלה והלובים הפוליטיים. אם כבר הייתי הולך לפוליטיקה, זה לא היה בתור נציג המסעדות. זה יהיה באמת כדי לנסות להשפיע. ניסו לעניין אותי די מזמן במקום באחת המפלגות, זה לא היה על הפרק, גם עכשיו לא. אולי יום אחד".
רק מסעדה בתל-אביב לא על הפרק. מכבד את הקולגות?
"בסוף זה עוד יקרה. גם אינסטגרם קרה".
× × ×
אחרי שנים של לחצים עקשניים, נפל גחל. גרניט שבר דיסטנס והחליט לפתוח עמוד אינסטגרם, לכאורה צעד בסיסי של כל שף מתחיל, הזירה שבה הדברים קורים והטרנדים מתמלאים באוויר עם קציפת לימון. אלא שגרניט סירב ליישר קו עם ההמון עד שבמארס האחרון עלה עם פוסט ראשון שחגג את כוכב המישלן למסעדת 'שבור' בפעם החמישית ברציפות. "היה לי איזה רגע, הסתכלתי על הסיטואציה מהצד. רציתי לפרסם פתיחה של מסעדה, אז מקובל ליצור קשר עם מדורי האוכל באינטרנט, צריך לקוות שהכתבת תענה, שתסכים לדבר ואז לקוות שתכתוב באמת את מה שאני מתכוון אליו. הבנתי שהמהפכה התעשייתית מול עיניי, אבל אני רוכב על סוס ומסרב להבין שיש מנועים. הבנתי שאני לא יכול יותר להישאר מאחור, פתחתי אינסטגרם ובהתחלה זה היה לי נורא קשה".
כי?
"עם כמה שאני בן אדם חשוף, בעין הציבורית כבר 20 שנה, תמיד יכולתי לשמור יחסית על החיים הפרטיים. באינסטגרם אתה נותן לאנשים הצצה אמיתית לתוך החיים שלך. ברור שאתה בוחר מה לשתף, אבל אם לא תכניס אנשים באמת למה שקורה איתך, זה לא יעניין אותם כל כך. אני חושב שאני מבין מדיה טוב, עושה טלוויזיה הרבה שנים, יודע איך לדבר, פתאום זו שפה שאני לא מבין, וטכנית אני בקושי יודע להפעיל את זה. בהתחלה בניתי צוות מקצועי אבל זה לא עבד, נראה ערוך מדי ומלאכותי מדי".
לקחת את זה יותר מדי ברצינות.
"כן, עבדתי עם כל מיני מומחים. אני בן אדם די קריאטיבי ועכשיו, אחרי שהבנתי את השפה, זה יוצא לי בקלות. יש לי תחביב לענות לאנשים רנדומלית. יוצא מזה התכתבויות מצחיקות".
איפה אתה מתקשה?
"יש דבר אחד. אני כל הזמן עוקב בטעות אחרי אנשים למרות שהחלטתי לא לעקוב אחרי איש פרט לעסקים שלי. אבל מדי פעם נלחץ לי במקרה ואז המנהלת שלי שואלת אותי, 'מדוע אתה עוקב אחרי יצחק מיהוד, בחור בן 70'?"
מה עוד למדת?
"צילמתי למשל מתכונים בצורה הכי מקצועית שיש, עם צלם וסאונד, עריכה, נראה באמת הפקה בדגשים של נטפליקס, אבל החשיפה הייתה בינונית. אני מעלה תמונה שלי עושה תרגילי מתח, זה עושה פי שלושה. ואז אני אומר לעצמי, הרי בסוף אני שף, לא דוגמן".
השתתפת גם בשבוע האופנה הישראלי. הגבר המאובק הפך דוגמן מטרוסקסואל. מה קרה?
"עולם האופנה הפך להיות חלק מהחיים שלי בשנים האחרונות. זה מאוד מעניין אותי ואני אוהב להתלבש, לומד את התחום, משקיע בזה לא מעט. עכשיו התחלתי לעשות גם קמפיינים של אופנה, חלק מהעבודה שלי. כשהזמינו אותי לצעוד על המסלול, חשבתי שזה נכון ומתאים. המעצב אהרון גניש גדל כנער חרדי אז ההשראה שלו לעיצובים מגיעה מהמקום הזה והוא לוקח לפעמים לקצה המוגזם. להגיד לך שהייתי הולך לאירוע שלי בבגדים שלבשתי בגאלה? לא בדיוק. אבל זו תצוגה".
שי חי אמר שנראית כמו דמות בנרניה.
"אני אוהב את נרניה. שמע, הייתי בתחילת השנה גם בתצוגה של בצלאל, לבשתי דגם של אחת הסטודנטיות, בין וסט לשמלה, גם לא סטנדרטי. אבל זו האמנות. כשאתה עושה משהו שונה לחלוטין מהיומיום שלך, זה עושה רעש, סבבה".
אבל בוא נחדד את מה שעומד מאחורי הביקורת. אתה הסופרסטאר של העולם, הכי שף, הכי שנון, הכי מוצלח, הכי מיליונר. למה אתה צריך את הפרצוף שלך על כל מחבת, וסטורי עושה ספרינטים על הליכון. אתה לא משפיענית.
הפעם הגיע תורו של גרניט לבעוט בפחים המטפוריים. "אתה יודע כמה אנשים התחילו להתאמן בזכותי? אני לא צוחק. בעיקר טבחים, שחושבים שיש להם סדר יום קשה ולא עושים ספורט. אי-אפשר להסתכל על הכל רק מעיניים של משפיענית. נכון, אני לא משפיענית, אני גם לא צריך להיות, אבל למה יש בעיה עם מחבתות? אני מתפרנס מזה. איך זה מוריד מהמקצועיות שלי?"
"כשהזמינו אותי לצעוד על המסלול חשבתי שזה נכון ומתאים. המעצב גדל כנער חרדי, אז ההשראה שלו מגיעה מהמקום הזה והוא לוקח לפעמים לקצה המוגזם. להגיד לך שהייתי הולך לאירוע שלי בבגדים שלבשתי בגאלה? לא בדיוק. אבל זו תצוגה"
לא אמרתי.
"אני באמת לא מצליח להבין את הביקורת, תנסה לחדד לי".
נראה שאתה בכל מקום, למרות שאתה לא באמת צריך חלק גדול מזה.
"אבל מי אמר שאני לא צריך? העובדה שאני פופולרי והעובדה שאני בוחר גם להתפרנס וגם להתפרסם הופכת אותי לפחות אינטליגנטי? הופכת אותי לפחות מצליח או פחות מוכשר?"
אולי זה צורך פסיכולוגי באישור המעמד שלך מול עצמך. תחרות פנימית.
"זה לא צורך פסיכולוגי, אני מקבל על זה כסף. אני לא עושה קמפיין לסירים כדי שיראו אותי. אם אני בפריים, זו בקשה של הלקוח".
הפעם אתה קצת כועס.
"אני רוצה לומר לבן זונה האליטיסט האינטלקטואל שמבקר את הדבר הזה ומסתכל על זה בסלון של הבית ואומר, 'תראי, אסף גרניט הזה חי בסרט, מעלה את עצמו בתמונה בלי חולצה' - מה אתה רוצה, שאתה ואני נשב וננהל שיחה על אופנה? שנעשה שיחה על אסטרטגיות תקיפה במלחמת העולם השנייה? איזה תחום אתה רוצה לתקוף? בוא, שב, אני אתן לך בראש. רוצה לעשות שיחה על עסקים? בוא תראה לי שאתה מנהיג 2,000 איש יותר טוב ממני. אתה רוצה לעשות שיחה על ספורט? בוא תרוץ כמוני כל בוקר ותראה לי שיש לך מסירות כזו. למה אי-אפשר להיות גם וגם?"
אתה מרגיש שיש ניסיונות לחכות לך בפינה?
"אפילו בשאלה לגבי הפרסומות והמחבתות. אתה לוקח את העובדה שבניתי מותג בשתי ידיים, עם השותפים שלי, בהרבה עבודה קשה והבאתי את עצמי לסיטואציה שבה יש חברה שרוצה לקחת את מה שאני מזוהה איתו ולחבר אותה למוצר שלה כדי למכור יותר. למה זה נחשב זול? או למה זה נחשב יותר מדי? אני צריך להסתגר בבית כי אני טוב ובניתי מותגים? אתה הרי לא תשאל איש נדל"ן, שהוא מאוד עשיר, למה אתה קונה עוד. אז למה על עוד קמפיין כן?"
אוקיי. שפים מובילים מספרים על חרדות. מכיר?
"לא, אבל אני כל הזמן במתח נוראי של אולי אנחנו לא מספיק טובים".
עם שורה כזו של מסעדות, לא התרחקת מהצלחת? אתה יודע לבשל היום כל מנה מהתפריטים?
"ברור. אתה יודע כמה אני מבשל? אנשים לא רואים את זה כמובן. קח את היום, אנחנו מבשלים באירוע, אני במטבח משש וחצי בערב עד 11 בלילה. אני שומע מאנשים את מה שאתה שואל, ולפעמים זה מתחיל לעלות לי על העצבים".
יכול להבין.
"אז אני מצטער להגיד לכם, לכולכם, אני פשוט חרוץ. זה שאתם בוחרים לעבוד שמונה שעות ביום ואחר כך מתפלאים, זה משהו אחר. אני עובד 14-18 שעות ביום, אני מספיק גם להתאמן שעתיים. מצטער, לא בא לי להתנצל על זה, איך אפשר גם וגם, אני עובד קשה מאוד".
חלוקת זמן בארץ ובחו"ל?
"שני שלישים מהשנה אני בארץ. זה הרבה על הקו, אפילו חצי-חצי בתקופות מסוימות. הבן שלי, ליאו, בא איתי הרבה. הוא כבר בגיל בר-מצווה. ליאו תמיד בטופ פריוריטי, ובתוך הטירוף שלי אני מקפיד שיהיה לי את השעות הנכונות איתו".
רותי ברודו טוענת שאכלת אצלה וארזת איתך לדרך גם את המנהלים שלה.
"הוטל מונטיפיורי מסעדה נהדרת ורותי ברודו היא מסעדנית מדהימה".
מה שלום סטלה מקרטני? עזבנו אתכם בעונה שעברה בתחילתה של ידידות נפלאה בשבוע האופנה בפריז.
"עשינו לה השנה שולחן בתצוגת האופנה שכולו מורכב מירקות ואפשר היה לאכול אותו. היה לה חשוב, בהתאם לערכים".
אבא פול לא היה הפעם עם רינגו סטאר?
"לא, אבל הגיע ג'וני דפ. עמדתי עם סטלה לפני המצלמות, די הרבה עיתונאים, ואז אתה קולט איך בשבריר שנייה כל התקשורת מסתובבת, כאילו מישהו עשה חור בבלון, החדר בוואקום, ואז נכנס ג'וני דפ עם הכובע, דמות שאי-אפשר לא להסתכל עליה. לא היה סלפי, אף פעם לא נעים לי לגשת לאנשים האלה. סטלה הציגה אותו, הוא הסתכל על שולחן הירקות ואמר שזה נראה טעים".
× × ×
על עצומת האמנים נגד המלחמה בעזה יש לגרניט דעה נחרצת. "הבעיה שלי זה שאנשים לוקחים פוזיציה בלי לבדוק לעומק. ראית אנשים שחתמו מתחרטים אחר כך, מסבירים שלא ידעו, שלא למדו את הדברים. זה נשמע סקסי להגיד ג'נוסייד. אנחנו לא עושים זוועות בעזה או הרעבה מכוונת. אם חייל צה"ל עושה משהו לא חוקי, הוא יישפט ואולי יישב בכלא. צה"ל הוא צבא ערכי שלא מבצע לא הרעבה ולא רצח. לא משנה מה הדעה הפוליטית שלך, פשוט לא נכון להגיד את הדברים האלה".
אתה מתחיל בקרוב סבב מילואים נוסף. בינתיים החרדים יצאו בהמוניהם להפגנה נגד גיוסם. זה גם על חשבונך.
"הפדיון של המסעדות שלי בירושלים באותו יום היה אפסי, אנשים לא היו יכולים להגיע. חוק הגיוס מעורר אצלי זעם. לא מצליח להבין איך דבר כזה יכול לקרות, איך לאנשים יש פרצוף לחתום על הצעה כזו? זה לגמרי לא ימין או שמאל. אנשים מתים, אנשים עוזבים את החיים שלהם, אנשים מאבדים את היקרים להם ויש אוכלוסייה ענקית שלא משרתת. לא מבין איך כל מנהיג בר דעת יכול לקבל את זה".
זה לא שאין מאבק.
"הייתה סיטואציה בעזה, ישבתי על האמר עם לפחות שבעה חופשי כיפה, הלוחמים הטובים ביותר שראיתי, אנשים מבריקים, יוצאי יחידות מיוחדות, מנהלים בחברות הייטק ועושים מילואים. הם בטח לא אוכלי שרצים ואין להם אג'נדה נגד הדת, אז למה הם משרתים בצה"ל וחרדים לא? מוכרים אותנו בעבור הון פוליטי וזה חייב להיפסק".
הוא בזוגיות עם לי בן חמו, 34, ראש אגף תקשורת שיווקית באל על. "הכרנו במהלך העבודה, היא בן אדם מאוד פרטי ופתאום אני בא עם כל מה שנלווה, לא פשוט. אני מאוד מכבד את הרצון שלה ולא ממש מדבר על היחסים שלנו. כשזה יצא החוצה, העליתי תמונה שלנו, העדפתי שזה יהיה אצלי ולא במקומות אחרים. קצת מתחמקים מצלמים, וזהו. אנחנו גם שומרים אחד על השני בתוך כל זה. אני אוהב אותה. היא מהממת".
ליאו כבר הכיר אותה?
"הם מכירים ומסתדרים טוב מאוד, אבל זה לקח הרבה זמן, היה מאוד איטי, מדוד ושקול".
איך עברתם את המערכה באיראן?
ליאו ומורן (רעייתו לשעבר, הבמאית מורן איפרגן - ר"ש) היו אצלי בבית, הם מאוד פחדו כי הם גרים ליד הקריה, אז בכל עשרת הימים הראשונים של הטילים הרציניים היינו ביחד".
ואז?
"נזכרתי למה התגרשנו". הוא צוחק. "אגב, מורן עושה עכשיו סרט דוקו על התקופה בשנתיים האחרונות. היא עוד לא מגלה לי מה בדיוק".
מה אמרה בת זוגך?
"היה לה קשה, גם לי היה קשה שהיא לא יכולה להיות איתי, אבל לי הייתה מאוד סבלנית בתקופה הזו, הבינה שליאו צריך אותי. היא מדהימה בקטע אחר ואני יודע שזה לא פשוט".
האקסית שלמור שטרוזמן התחתנה - ובהיריון.
"שמח מאוד בשבילה. שלמור מתוקה, היא תהיה אמא מעולה. שמחתי נורא לקרוא גם על החתונה וגם על ההיריון, כתבתי לה מזל טוב".
פירגנת, יפה.
"למה לא? תדע לך שזו גם סגולה. הבחורות שנפרדו ממני ישר התחתנו ונכנסו להיריון".
