"תנו לי אחריות": סיפורו של הגיבור טל להט ז"ל, שהציל מאות אנשים
יש אנשים שנולדו להיות הדבק שמחזיק את כולם יחד. רס"ל טל להט ז"ל, לוחם יחידת מגלן שנפל בקרב ברצועת עזה בתאריך 9.7.2024 והוא בן 21 בלבד, היה בדיוק אדם כזה. הוא הותיר אחריו שובל של אור, זיכרונות של תלתלי זהב וחיוך ייחודי שלא נעלם גם כשהיה קשה.
1 / 4
ילד של חיים, אנרגיות ואנשים
"טל נולד כשהיינו בני 40", מספרת בגעגוע אמו, רונית. "הוא היה ילד מלא תלתלי זהב, מלא אנרגיות וחיים, ומאוד מוכשר עם חברים. זה היה דומיננטי מגיל צעיר מאוד". אביו, רן, מוסיף כי כל חייו עסק בספורט. מדובר היה בעיקר בספורט קבוצתי, שבע שנים בכדורסל ולאחר מכן בפוטבול, פשוט מפני שטל היה "איש של אנשים" וספורטאי בנשמה.
לצד האהבה למגרש, טל נמשך בכל לבו לעולם הקולנוע. הוא למד במגמת קולנוע וחלם להיות במאי. "הוא היה הכי חזק בדוקומנטרי", נזכר אביו, "מצליח לצלם עובדות ולעשות מזה סיפור". אמו מתארת נער מלא ויטאליות שרצה להספיק הכל: הוא יצא למשלחת להנצחת נספים בשואה, השתתף בתוכנית המנהיגות של "השומר החדש" בכיתה י"ב, וידע לשלב בצורה מעוררת השראה בין החברים, החברה, הטיולים והמשפחה המצומצמת והמורחבת שאהב כל כך.
המנהיגות שצמחה ב"חמש אצבעות"
התחנה שעיצבה את אופיו בצורה המשמעותית ביותר לקראת שירותו הצבאי הייתה תנועת "חמש אצבעות". יובל פייביש, חברו של טל מהתנועה, מספר על האימונים המשותפים שנועדו לפתח חוסן, מסוגלות, עצמאות ומנהיגות. שם גם צמחה חבורת הליבה שנשארה קרובה עד היום.
לאביו של טל זכורה במיוחד תכונה אחת יוצאת דופן שלו: "כשהוא היה רואה מישהו בצד, הוא היה אוסף אותו". חברו לצוות, ד', פגש את טל בטרום הטירונות ומעיד על כך מקרוב: "לי אישית היה קשה להתחבר בהתחלה לחבר'ה מהצוות. טל ממש ידע איך לגשת לבן אדם ולעזור לו להיפתח". טל היה נחוש להגיע ליחידה מובחרת ועבד קשה מאוד כדי להגשים את המטרה ולהגיע למגלן.
הלוחם שביקש עוד אחריות
כשפרצה מלחמת שבעה באוקטובר, טל היה בבית ויצא מיד לדרום, אל נחל עוז. חברו ד' מספר כי במהלך הלחימה הם חוו אינטראקציה רבה עם אזרחים ובסופו של דבר הצילו מאות תושבים. טל לא חיפש חיים קלים. אמו מספרת כי המפקד שלו שיתף בלוויה שטל נהג לומר למפקדיו שוב ושוב: "תנו לי אחריות, תנו לי עוד ועוד אחריות, תנו לי עוד משימות".
במהלך התמרון בשכונת סג'עייה, בעקבות היתקלות שבה נפצעו שני לוחמים קשה, טל - נאמן לתרבות שהכניס לצוות לקחת אחריות כשצריך - תפס את מקומם. בזמן שהכוח היה בדרך חזרה, צלף שהסתתר במבנה סמוך ירה בטל במרכז הגוף, והוא נפל בקרב.
הגעגוע לצלע החסרה
מאז נפילתו, החיים של משפחת להט התהפכו. "אני מתגעגעת מאוד לחיבוק שלו, לעצה שלו ולתובנות שלו", אומרת אמו בכאב ומציינת את האינטליגנציה הרגשית הגבוהה וחוכמת החיים שאפיינו אותו. חבריו לצוות ממשיכים לפקוד את בית ההורים מדי שבועיים-שלושה, מנסים למלא במעט את החלל העצום. "הוא תמיד יהיה חסר לנו, ממש כמו לאבד אח", אומר ד'.
"זה באסה להגיד שהטובים נופלים, אבל זה לא סתם", מסכם חברו יובל, "זה אנשים שמתנדבים ללכת לדברים הקשים, והולכים ראשונים". במילים פשוטות ומצמררות, הגדיר זאת אביו: "טל עשה משהו בחיים הקצרים שלו שאני לא אעשה בחיים שלי - וזה להציל אנשים".
רס"ל טל להט ז"ל, יחידת מגלן, נפל בתאריך 9.7.2024, בן 21 בנופלו.
יהי זכרו ברוך.
רס"ל
טל להט
