במותו ציווה להם את החיים: סיפורו של סמ"ר עמית בונצל ז"ל
עמית בונצל היה ילד של נתינה. מנהיגותו נבטה מתוך שקט ורגישות עמוקה לסובבים אותו. הוא נולד כילד אמצעי בין נדב לעדי וגדל רוב שנותיו בשוהם. כבר מגיל צעיר בלטו אצלו תכונות של שותפות ואכפתיות. אביו, איציק בונצל, נזכר כי "תכונות אופי שבלטו אצל עמית ממש מגיל קטן מאוד זה רגישות לאחר, לחלק עם האחר, לתת לאחר". כשהיה משיג דבר מה בקלות, תמיד מיהר לחלוק אותו עם אחיו הבכור, נדב.
1 / 4
רגישות חבויה ורוח של הובלה
אימו, נועה, מספרת על מקרה המדגים את רגישותו יוצאת הדופן עוד כשהיה בן שמונה או תשע. בערב שבת אחד, חשה נועה עצבות קלה והתכנסה בעצמה. עמית הילד הבחין בכך מיד, ניגש אליה והבטיח לה הפתעה. דקות ספורות לאחר שיצא מהבית, דפקה בדלת חברתה הטובה של האם. התברר כי עמית התקשר אליה ואמר: "תקשיבי, אמא שלי מאוד עצובה, את יכולה לבוא לשמח אותה?".
לצד הרגישות, פיעמה בעמית רוח של הנהגה והובלה. הוא אהב מאוד לשמש כחזן בבית הכנסת, וכשזיהה שאין מי שייגש לתיבה, היה קם מיוזמתו ומוביל את התפילה. תכונה זו של לקיחת אחריות ליוותה אותו לאורך כל שנות נעוריו והתעצמה עם גיוסו לצה"ל.
"אני רוצה לשבת איפה שאתה יושב"
מרץ 2022 היה אחד הימים המאושרים בחייו של עמית. הוא התגייס לחטיבת הצנחנים כשהוא סופר את הימים בציפייה עצומה. ר', מפקדו וחברו, מספר על הראיון האישי הראשון שלו עם עמית, שבועיים בלבד לאחר הגיוס. עמית הביט למפקד הצוות בעיניים ואמר לו בישירות וביטחון: "אני רוצה לשבת איפה שאתה יושב, אני רוצה להיות קצין פה ביחידה".
במהלך המסלול המפרך בסיירת צנחנים, עמית מעולם לא קיטר. בערבי שבת היה משתף את הוריו בכל צעד בטירונות ובאימון המתקדם כמו ספר פתוח, אך תמיד בחיוך ובלהט.
לאחר שנה וחודשיים קיבל עמית את הפיקוד על צוות צעיר, משימה מורכבת שבה נדרש להוביל לוחמים מגובשים בפרק המאתגר ביותר של ההכשרה. עמית כמפקד לא הניע את חייליו מכוח הסמכות, אלא מתוך דוגמה אישית מלאה: רץ איתם במבחני הבר-אור, שמר איתם בלילות, וניהל במקביל את המשימות מול הפיקוד הבכיר.
המלחמה והניסיון האחרון
בבוקר השבעה באוקטובר, בעיצומו של חג שמחת תורה, הגיע עמית במפתיע לבית הוריו בשוהם. המדינה עוד לא קלטה את גודל האסון, אך עמית נכנס בסערה ואמר: "יש מלחמה! אל תצאו מהבית, אני משביע אתכם!". הוא עלה לחדרו, עלה על מדים ואמר לאימו: "סוף סוף אני יכול ליישם את מה שהוכשרתי אליו במשך כל התקופה שלי בצבא". הוא יצא מהבית, וחצי שעה אחריו יצא גם אחיו נדב אל הלחימה.
במהלך הקרבות בעזה, קיבל עמית את הפיקוד על הצוות שלו בשטח, אף שלא עבר קורס קצינים פורמלי. ב-6 בדצמבר 2023, בגיל 22 בלבד, נפל עמית בקרב. באותן שעות, שהה אביו איציק בהר הרצל בלווייתו של לוחם אחר, מבלי לדעת שבנו כבר איננו. כשחזר לביתו וראה את הקצינים, שאל מיד: "מי נהרג, נדב או עמית?".
המורשת שנותרה מאחור
לאחר נפילתו, גילו בני המשפחה את עומק כתיבתו של עמית במהלך ימי הלחימה. דפים נקיים, ללא מחיקות או שגיאות, המציגים חשבון נפש עמוק של לוחם ומנהיג שחותר תמיד קדימה ומחפש את המטרה. אלפי אנשים שהגיעו לנחם את המשפחה סיפרו על מעשי חסד וצניעות מטורפת שעשה עמית, דברים שהסתיר ממשפחתו הקרובה.
גם בלכתו, המשיך עמית להעניק לאחרים. אבריו נתרמו, ושמונה חיילים מסתובבים כיום על רגליהם בזכותו. עמית השאיר אחריו מורשת של פיקוד, אהבת אדם, ענווה וגבורה, המנחה את משפחתו ואת חבריו בכל יום מחדש.
סמ"ר עמית בונצל ז"ל, חטיבת הצנחנים, נפל בתאריך 6.12.2023, בן 22 בנופלו.
יהי זכרו ברוך.
סמ"ר
עמית בונצל
