נעמה וגיא (השמות בדויים), ההורים הביולוגיים של התינוקת סופיה, גילו את העובדה המטלטלת הזו על עצמם בשיחת טלפון. בספטמבר 23', כשסופיה כמעט בת שנה, הגיעו תוצאות הבדיקה הגנטית שמצאה התאמה בינם ובין התינוקת שנולדה בעקבות מחדל ביחידה להפריה חוץ־גופית באסותא ראשון־לציון, לאישה שלרחמה הוחזרה עוברית של נעמה. מאז ועד היום נעמה לא דיברה. לא אחרי הקביעה שהיא ובעלה ההורים הביולוגיים, גם לא אחרי החלטת בית המשפט שסופיה תעבור אליהם. בראיון בלעדי ל”7 ימים” היא מדברת לראשונה כאמא הביולוגית של סופיה, כדי לשטוח את כתב האישום האישי שלה כלפי מחוללי המחדל באסותא, וכלפי אלה שגם אחריו שיקרו לה לטענתה וגילגלו אחריות.
עוד כתבות למשתמשים רשומים:
"זה היה הלם גדול", מספרת נעמה על קבלת החותמת שסופיה היא בתה הביולוגית. "אחרי שאמרו לנו שאין סיכוי שאלה אנחנו, והיינו צריכים להיאבק בכל כך הרבה גורמים כדי שיאשרו לנו את הבדיקות? שום דבר לא הכין אותנו לרגע שגילינו שיש לנו בת. איזו דרך של כאב, ייסורים ומרור עברנו עד התשובה הזו. אלא שהילדה שלנו, שכל כך ציפינו לה, לא איתנו. מישהו לקח אותה מאיתנו".
מה זכור לכם מהרגע הזה? "אנחנו באוטו, שמוליק מתקשר (עו"ד שמואל מורן, מייצג את ההורים הביולוגיים - א"ב), 'אני יכול לדבר איתכם?' גיא אומר לו שתכף נגיע הביתה. אמרתי, 'לא־לא, עכשיו', בזמן שאני נוהגת. ואז הוא אומר לנו: 'אתם ההורים. מאה אחוז ההורים'".
6 צפייה בגלריה
תינוק
תינוק
''עורך הדין אמר לנו: אתם ההורים, מאה אחוז ההורים''
(צילום אילוסטרציה: Shutterstock)
בשורת חייכם מתקבלת בטלפון. "בטלפון".
מה התגובה הראשונית? "אני עוד אומרת לו, נעבור את זה. בתגובה רציונלית, מנותקת ממה שנפל עליי עכשיו, אני אומרת 'יהיה בסדר'. מיד ביקשנו מעורכי הדין שלנו להוציא צו איסור פרסום, תנו לנו לעכל את זה רגע. ועזוב אותנו, הם (הזוג שמגדל את סופיה - א"ב) - אלה שחצי שנה קודם אמרו להם 'הילדה שלכם', הרי גם להם המציאות הולכת להתפוצץ בפנים. רצינו לנשום ולהבין מה קורה פה".
ואחרי הנשימה הזו? "כשהבנו את גודל האירוע, הבנו גם את הברכה המיוחדת שנפלה עלינו. יש לנו עוד המשכיות. אמנם אנחנו בדרך ייסורים לתקן את הטעות, אבל סופיה תגדל ותדע שהיא ברכה גדולה לעולם".
באותן דקות, לפני כשנה וחצי, נעמה וגיא לא היו לבד ברכב. בחיקם הייתה תינוקת רכה, שנקרא לה א', אחותה הקטנה של סופיה, שגם דומה לה. היא נולדה לנעמה וגיא פחות משנה אחרי שסופיה נולדה להורים המגדלים שלה. א', כמו יתר משפחתה הביולוגית - לא פגשה עד היום את אחותה הגדולה. "את ההיריון עם א' עברנו בצל החשד שיש לנו עוד בת. שתבין כמה זה קשוח, היה רגע שבו הגענו לסקירה שגרתית בהיריון, כשידענו מהתקשורת שיש לסופיה בעיות לב".
ומה קרה באותה סקירה? "הרופא עובר על האיברים ואומר שהכל בסדר, אנחנו נושמים לרווחה, ואת הלב הוא בדק אחרון. ואז יש קטע שבו הרופא משתתק. אני מחזיקה לגיא את היד, מסתכלת עליו, כאילו, למה הוא שותק? מה הוא רואה עכשיו בלב? האם עכשיו אנחנו מגלים שיש לנו עוד בת וגם... מה עושים עכשיו? הייתי משותקת מפחד וביקשנו הפסקה".
כל הסרטים רצים בראש. "מה זה סרטים, זה היה... ביקשנו מהאסיסטנטית שתצא החוצה, ושיתפנו את הרופא שאנחנו מהזוגות ש'חשודים' באותה תקופה כהורים הביולוגיים של סופיה. הוא הרגיע שאין חשש ושלח אותנו למומחית לתחום הלב. מתח וחרדה שלא ניתן לתאר".
כמה מורכב היה להתחיל שוב את טיפולי ההפריה, עם הניסיון המר מאסותא? "הלכנו לרופא פרטי שאנחנו מכירים וסומכים עליו, וגם אז, בהחזרה הראשונה (של העוברים לרחם) הייתה סצנה לא מתוכננת. יש שלב שבו עושים את תהליך הזיהוי, ונשברתי בדמעות. עצרנו את התהליך רגע, לקחנו כמה דקות ואספנו את עצמנו. לרגע לא חשבנו לוותר".
כוחות נפשיים ברמות לא סבירות. "זה... ממוקדי מטרה".
במדינת כל טוקבקיה, שבה כל אזרח מרגיש שהיה פועל טוב מהרמטכ"ל, קל וחומר בפרשה שבמרכזה תינוקת - כל ישראלי, ודאי הורה, מרגיש שהוא בעל ידיעה ברורה בנושא. "אני מבינה לגמרי למה זה סיפור מסעיר ומעניין, ושבישראל לכולם יש דעה גם מבלי להכיר את התמונה המלאה. זה טבעי".
היו תגובות שהפריעו לך? "התגובה אולי הכי כואבת שנתקלתי בה ברשתות היא, 'למה היא לא משחררת?' לשחרר מהילדה שלי? מי בוחר מרצונו לשחרר מהילדה שלו, שעימה יש לו קשר דם, והיא דומה לו כל כך? לוותר על הילדה שעליה אני חולמת כל כך הרבה שנים? לוותר על הילדה שהייתה במרחק נגיעה ממני, ורק טעות נפשעת לקחה אותה מאיתנו? האם כשסופיה תגדל ותשאל שאלות, גם לה יגידו 'לשחרר'?"
פרשת החלפת העוברים באסותא ראשון־לציון התפרסמה לראשונה בספטמבר 22'. בעקבות מום בליבה של עוברית, נעשו בדיקות שנועדו להבין אם הבעיה גנטית ולדייק בהתאם את הטיפול. הבדיקות גילו שאין התאמה גנטית בין העוברית לבין האישה שנושאת אותה ברחמה, והמדינה געשה לנוכח משפט שלמה מודרני. ההשוואה לסיפור התנ"כי מתבקשת, אבל במשפט שלמה לפחות המתינה נחמה בקצה. מול אישה ששיקרה שהיא אמו של ילד שלא קשור אליה, עמדה אמא שדיברה אמת. החכם באדם מצא פתרון, והכל הבינו שיש טוב, יש רע, הטוב ניצח והסוף נלקח מתסריט של דיסני.
בפרשה שבמרכזה ניצבת התינוקת סופיה, אין שום דרך לרדד את הצדדים לטוב ורע. שניהם - אומר בית המשפט - בעלי מסוגלות הורית, ושניהם - אומר כל ישראלי ששמע על הפרשה - קורבנות של שרשרת כשלים שהובילה למחדל.
כדי להבין מה קרה שם, צריך להתחיל עם הנתונים הכלליים: ישראל ראשונה בעולם במספר מחזורי טיפולי ההפריה לנפש. כיבוש הפסגה מבטא את הכמיהה הישראלית לדור המשך, והיותנו המדינה הנדיבה בעולם במימון טיפולי פוריות. הביקוש התנקז בעיקר לבתי החולים הפרטיים, בעקבות אירוע משמעותי שהתרחש במערכת הבריאות ב־2017, שבמסגרתו הותר ואף הומלץ לקופות חולים לשלוח מטופלים לבתי חולים פרטיים על חשבון סל הבריאות והביטוח המשלים. גם הקלה כלכלית למטופלים, גם אפשרות לבחור רופא וגם טיפול במכשור מתקדם יותר. לכאורה, שיפור מבורך.
בפועל, קבע מבקר המדינה בנובמבר האחרון, בתי החולים הפרטיים לא היו ערוכים לתת מענה לביקוש בטיפולי הפריה חוץ־גופית (IVF) שזינק בכ־60 אחוזים בעשור. ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לאחר המחדל, האשימה את אסותא ראשון־לציון בכך שלא בוצעה התאמה ראויה של המנגנונים הנדרשים להבטחת איכות ובטיחות הטיפול, "כאשר השיקול הכלכלי מאפיל על השיקולים הרפואיים".
העומסים והצפיפות בין הטיפולים ביחידה לטיפולי הפריה חוץ־גופית לא מנעו מאסותא ראשון־לציון לקבל מטופלות, עד שבבוקר אחד לפני שלוש שנים בדיוק התרחש בין כתליו הנורא מכל עבור שני זוגות שביקשו להפוך להורים. "היינו כשנתיים בטיפולים", אומרת נעמה. "שנתיים של כמיהה וכאבים".
תוכלי לנסות לתאר כמה כוחות פיזיים ונפשיים נדרשים בטיפולי הפריה חוץ־גופית? "הרבה מאוד. עשרות זריקות בשבוע, כדורים ובדיקות דם יומיות, וכל היום שלך סביב זה. השאיבה (של הביציות) נעשית בהרדמה, ההחזרות (של העובר שגדל במעבדה לאחר הפריית הביצית) לא בהרדמה. כזוג, אתה לוקח את זה כזמן איכות. אני הולכת לישון, והוא מחכה לי עם הקפה והמאפה כי אני גוועת ברעב. מנסים להקליל את המצב, אבל זו תקופה קשה מאוד. מהאקטים הכואבים והזריקות החוזרות ונשנות, ועד הכימיקלים שנכנסים לגוף".
ואז, ב-14 בספטמבר 2022, מתפרסם לראשונה שאישה בהיריון מתקדם שעברה טיפולי הפריה באסותא ראשון-לציון היא אינה האם הגנטית של התינוקת שנמצאת ברחמה. איפה זה תופס אתכם? "על הספסל בשכונה. מדברים בינינו, 'שמעת על הידיעה?' ואתה חושב לעצמך, מה הסיכוי? ועם זאת, התקשרנו למוקד המידע של אסותא, ונאמר שהם בעומס פניות ולשלוח מייל. גם כאן לא עזבנו את זה ושאלנו במייל אם אנחנו רלוונטיים איכשהו. רק בדקנו אם אנחנו באזור החיוג של האירוע, ואמרו לנו שלא. בגדול, אסותא אמרו לנו: הסירו כל חשש מליבכם".
6 צפייה בגלריה
בית חולים "אסותא" בראשון לציון
בית חולים "אסותא" בראשון לציון
בית חולים "אסותא" בראשון לציון
(צילום: קובי קואנקס)
כעבור חודש וחצי מתקשר אליכם המנהל הרפואי באסותא ראשל"צ, ד"ר שי גלור, אחרי שנשלל הזוג ש”נחשד” עד אז כהורים הביולוגיים. מה הוא אומר לכם? "שהסיכוי שזה אנחנו מאוד נמוך, אבל משרד הבריאות הנחה אותם לשתף אותנו. זה אחרי שהביאו את פרופ' רוני גמזו כיועץ חיצוני, והוא פתח מעגל נוסף של מטופלות (שייתכן שהן האמהות הביולוגיות – א"ב). איפה המעגל הזה היה בחודשיים האחרונים? הם לכאורה חיפשו השקה בין מטופלות ביום השאיבה וביום ההקפאה, אבל למה לא חיפשתם מלכתחילה הצטלבויות ביום ההחזרה של העוברים לרחם? תוך שעתיים כבר היינו אצל הרופא שלנו ד"ר עופר גירטלר, שבגללו הגענו לאסותא. שאלתי אם יכול להיות שהילדה שנולדה שייכת לנו, והוא אמר שהסיכוי לדעתו מאוד נמוך וש'צריך להוציא לך את השדים מהראש'".
ד"ר עופר גירטלר, הרופא המטפל של נעמה וגיא, הוא רופא בכיר בקופת החולים מכבי וגם זה שניהל את ההליך במעבדה של אסותא ראשון־לציון עבור הזוג, והוא דמות שראוי להתעכב עליה כשמדברים על מחדל החלפת העוברים. כך גם עשתה ועדת פישמן, שמונתה מטעם משרד הבריאות לבדיקת המחדל.
ד”ר גירטלר נמנע מלשתף פעולה עם גורמי הבדיקה של אסותא, ושמר על זכות השתיקה. כשהוא זומן בהמשך לוועדת פישמן הוא השיב בלקוניות והבהיר שנהג בהתאם לנהלים. הוועדה קבעה כי שרשרת הטעויות לא בוצעה על ידי איש צוות אחד, אך ביקרה בחריפות את התנהלותו: "אין הלימה בין הזיהוי המפורט והמדוקדק שתיאר, לבין מה שאירע בפועל לפי העדויות והרשומה הרפואית. דומה שהוא היה ער לכך ומכאן ניסיונו למזער את חלקו באירוע".
"גירטלר מציג לנו שני עקרונות שאומרים לנו שאין שום סיכוי שההחלפה קרתה אצלנו", אומרת נעמה. "אחד, שליולדת היו עוברים קפואים ושלי היו טריים, ואלה פרוצדורות שאמורות להגיע ממקומות שונים במעבדה; והשני, שהוא אומר שלי החזירו באותו יום שני עוברים ולה שלושה. הוא בגישת, 'אני רק נותן שירות, לא יודע מה קורה במעבדה'".
אחרי הפגישה הזו, מספרת נעמה, ד"ר גירטלר מנתק מהם מגע. הם מבקשים ממנו להצטרף אליהם לפגישה באסותא וגירטלר מסרב. "הוא זרק אותנו", אומרת נעמה. "שאלנו אותו, תבוא איתנו? הוא ענה, 'אני מנוע'. הוא ענה כך גם כששאלתי אם הוא הרופא המטפל של היולדת. הייתי בהלם. הוא הרופא שלנו, איש המקצוע, לנו אין מושג איך מתנהל הליך פוריות מאחורי הקלעים. גם באסותא היו בהלם מזה שהוא לא מוכן לבוא. הוא האבא והאמא שלנו באירוע הזה, איפה האחריות שלך? המינימום זה לבוא ולהחזיק לנו את היד".
הצלחתם להבין למה הוא מסרב?
"בשלב הזה הרגשנו שהוא מעורב. זה היה תמרור ראשון. הוא גם אמר לנו, 'וגם לא הייתם רוצים ילדה כזאת'. הזדעזעתי. בדיעבד זו אמירה עוד יותר מזעזעת כלפי היולדת, מטופלת שלו, ובוודאי כלפי סופיה הגיבורה שבאותה עת הייתה כבת חודש".
נעמה וגיא מגיעים לפגישה באסותא וגודל המחדל הולך ונגלה לעיניהם. לא זו בלבד שד"ר גירטלר הוא הרופא המטפל שלהם ושל הזוג היולד, אלא שכאשר נעמה מבקשת לראות את דוח העוברים מתאריך ההחלפה, חושכות עיניה. בדוח הזה צוות המעבדה מתעד את כמות העוברים שנשאבו מכל מטופלת בימים הראשונים, ועד להחזרתם או הקפאתם.
6 צפייה בגלריה
yk14257539
yk14257539
“הרופא אמר, ‘גם לא הייתם רוצים ילדה כזאת'". מעבדת הפריה | צילום: צביקה טישלר
כשהיא רואה את דוח העוברים, שנחשף לפני כשנתיים בתוכנית "זמן אמת" (כאן 11), היא נחשפת למסמך בכתב יד, טקסט כתוב על גבי טקסט, ומדבקות על גבי כיתוב מוסתר. ואז היא מבינה דבר נוסף: עד שביקשה אותו, בחודשיים שחלפו איש באסותא לא העמיק כראוי בדוח עם התיקונים והמדבקות. הייתם מצפים שתהיה רשומה רפואית ממוחשבת, אבל בסיפור הזה אין מקום לציפיות.
איך ידעת על קיומו של דוח העוברים? "ערב קודם פתחתי את התיק הרפואי שלי באסותא ועברתי על מסמכים קודמים, והיה את המסמך הזה סרוק. אחרת לא הייתי יודעת על קיומו. אני מסתכלת עליו ורואה ברדק".
מתי אתם מתחילים להבין שלא מספרים לכם הכל? "וואו, אתה לא מבין כמה אנחנו תמימים וכמה אמון נתנו במערכת. באותו הרגע הבנו שכל הסיפורים על כך שמדובר בסיכוי נמוך ביותר, מנותקים מהמציאות".
באסותא מבקשים ללמוד את הנושא, ובפגישה למחרת הזוג מגלה שהעובר השלישי שלהם כן התפתח והוחזר לרחם. מישהו שינה בדוח בכתב יד את הספרה 3 לספרה 2, והניח מדבקה שעליה הכיתוב ND - לא התפתח. בהקלטה שנחשפה ב"זמן אמת" אומרת בפגישה ד"ר בלה עזריה מהנהלת אסותא לנעמה וגיא: "יש שם איזה צ'יפלוק (שרידי הספרה 3 שנמחקה), שאני אמרתי שאני קשה לי להגיד, אבל מישהו נגע במספר הזה. זה לא מספר נקי".
6 צפייה בגלריה
yk14258035
yk14258035
מדבקה עם הכיתוב ND (לא התפתח) מכסה רישום קודם
6 צפייה בגלריה
yk14258129
yk14258129
מספר העוברים בדוח שונה מ־ 3 ל־ 2
כשנעמה וגיא מבינים שמספר העוברים שהוחזרו לרחמה של נעמה הוא שלושה, ובדיעבד שונה לשניים, הם מבינים שהיו להם שלושה עוברים תקינים. בדיוק כמו ליולדת. ההצטלבות נראית אפשרית יותר, ואז גם מתגלה סמיכות הזמנים בהחזרת העוברים לרחמן של שתי הנשים, כשנעמה אמורה הייתה להיכנס לטיפול ראשונה והיולדת אחריה. אלא שבמסמך המקושקש שעת הכניסה של היולדת שונתה בדיעבד מ־9:00 ל־8:50.
הופתעת לגלות בדוח העוברים שהכל בכתב יד? "כן, אפשר לעשות דברים בכתב יד, אבל לא ברמה הזאת. כשאתה רואה מסמך שהוא רשומה רפואית, בצורה המצ'וקמקת הזו, אתה נדהם. וכל התיקונים האלה, על פי חוק, זה תיקון של רשומה רפואית שצריכים להיות מדווחים. זה אירוע חריג".
מה עונים לכם? "'כן, זו הנורמה, זו התרבות'. ד”ר אריק כהנא (מנהל מחלקת הפוריות אז - א"ב) עוד הגדיל ואמר שהמדבקה לא נועדה להסתיר טעויות, אלא שככה אפשר לקרוא את צידו האחורי של הדף ולבחון את המקור".
אומרים לכם שם שיש סיכוי שאתם ההורים? "בקושי רב. הנרטיב היה, 'משרד הבריאות חייבו אותנו להגיד שהרחבנו את המעגל, אבל לא באמת יש סיכוי'. מייצרים לנו מין מצג שווא שהכל לפי הנהלים והפרוטוקול, ושיכול להיות שלעולם לא נדע".
נעמה וגיא יגלו שנקודת ההשקה עם היולדת הייתה בטיפולי ההחזרה של העוברים לרחם, ושבניגוד לנהלים שקובעים שעוברים יוצאו מהאינקובטור אחרי זיהוי כפול לאישה שבחדר, העוברים של נעמה יצאו מהאינקובטור כשהיא לא בחדר.
גיליתם הרבה פרטים בעזרת פעולות עצמאיות ונחושות, את חושבת לפעמים מה היית יודעת אם לא הייתם פועלים וזה היה תלוי ברשויות? "מאז הטלפון מאסותא הבנו שהשקט לא יחזור לחיינו אם לא נתעמק ונקבל תשובות רציניות. לא כדי לחלק לעצמנו קרדיטים, אבל אם אני לא מבקשת לראות את הטופס הזה, וגיא לא מבקש עוד חומרים, ואם אנחנו לא מסדרים את החומרים להצגה בעדות לוועדת הבדיקה של משרד הבריאות... לא היינו יודעים הרבה דברים".
ליבת הפרשה בכך שעוברית של נעמה הוחזרה לרחמה של אישה אחרת שילדה את סופיה, אך מה הוחזר לרחמה של נעמה? במסמך של משרד הבריאות שהגיע לידי “7 ימים”, נכתב כי לא ניתן לשלול אפשרות שלרחמה של נעמה הוחדר נוזל, ללא כל עובר. כך עולה מסיכום שיחות הבהרה שנערכו עם מנהל המעבדה באסותא ראשון־לציון בזמן החלפת העוברים, ד"ר פבל איציקסון, נגדו הוגש השבוע כתב אישום חמור בפרשת הביציות מגיאורגיה, ולעובד המעבדה, האמבריולוג י'.
במסמך של משרד הבריאות נכתב כי "תיאור השתלשלות העניינים מוביל למסקנה כי החזרת העוברים ליולדת נעשתה בתום לב, אגב הפרה חמורה של הנהלים, אולם החזרת העוברים למטופלת A (נעמה) הייתה בידיעה כי אלו אינם עובריה, שהרי הצלחת היחידה שנותרה היא צלחת ההחזרה של עוברי היולדת. חרף זאת, המשיך י' בתהליך. אין לשלול את האפשרות שבשלב זה טען י' את הקטטר בנוזל (ללא עוברים), בהיותו מודע לטעותו, והגישו לד"ר גירטלר (הרופא שטיפל בשתי הנשים)".
"כך או כך", נכתב, "החזרת העוברים או נוזל ריק למטופלת A, בידיעה שאלו אינם עובריה, נגועה בניסיון חמור 'לטשטש' את הטעות הראשונה ולהסתיר את העובדות".
מה עובר בראש כשאת קוראת את המסמך הזה של משרד הבריאות? "אני מבינה שהצוות שטיפל בי ידע על הטעות בזמן אמת, ואני מגלה את זה בדרך לא דרך. החזירו לי עוברים שלה או שהכניסו לי משהו אחר. חיללו את הגוף שלי. זה להכניס לגוף שלי משהו שהוא לא שלי, כשהם יודעים על הטעות בזמן שאני איתם בחדר".
באותו מסמך נקבע כי האמבריולוג י' פעל בניגוד לנוהלי המעבדה כשהוציא ביציות מופרות מהאינקובטור טרם זיהוי האישה, הניח באותו משטח חומר ביולוגי של שתי מטופלות שונות, והחליט למעשה על מספר העוברים שיוחזרו למטופלת על דעת עצמו, לפני שקיבל הוראה מהרופא. והייתה גם ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לבדיקת נסיבות המחדל, ועדת פישמן, שאליה האמבריולוג י' הגיע מתוח ונסער מאוד, כך חברי הוועדה מתארים. "זה מרגיש שהיה מי שידע בזמן אמת", אומרת נעמה, "י' קפץ בראש וידע להגיד שזה המקרה שלנו לפני שאמרו לו באיזה מקרה מדובר. יש לכם את האקדח המעשן".
י’ סיפר בעדותו בפני הוועדה שמי שנתן את ההוראה לשנות בדוח העוברים את הספרה 3 ל־2, הוא ד”ר גירטלר. גירטלר הכחיש זאת והטיל את האחריות על עובדי המעבדה. שום אחריות לא נלקחה, שום התנצלות לא נשמעה. כשנשאל י' כיצד לדעתו התרחש האירוע, הוא ענה תשובה שצריך רגע כדי להאמין שנאמרה: "אולי הרופא הגיע עם מטופלת A (נעמה) ראשונה, ואחר כך התחלנו עם מישהי אחרת".
אתם קוראים את העדות הזו, ומרגישים מה? "אנחנו מרגישים לבד. לבד. ד"ר גירטלר הזניח אותנו בצורה מקוממת ברמה המקצועית, הערכית והאנושית, אסותא מזמן ניתקו קשר, אבל איפה המדינה כאן לגבות ולתמוך בנו?"
עדותו של האמבריולוג קשה לעיכול, אבל הוא לפחות שיתף פעולה עם הוועדה והודה בחלקו. במפגש עם חלק גדול מאנשי הצוות שהופיעו בפני ועדת פישמן, קובעים חבריה בדוח המסכם, "היה ניכר שהם עונים כדי לכסות טפחיים ולא בהכרח מעוניינים להיות שותפי אמת בחקירה יסודית של נסיבות האירוע הקשה". את נעמה זה לא מפתיע. "הייתה תחושה של מוטיבציית יתר לקבור את הדבר הזה. להמשיך הלאה", היא אומרת.
ד"ר גירטלר יצר איתכם קשר מאז? "ניתק איתנו מגע לחלוטין. והוא עדיין רופא נשים מחוזי במכבי. עזוב רגע התפטרות, הייתה תקלה נוראית – כאיש מקצוע, אין לך אחריות לתקן? אחריות כלפי המטופלות? יותר מזה, ישבתי במחלקת בריאות האישה במכבי ובכיסאות לידי ישבו מטופלות שחיכו להיכנס אליו. אז אני צריכה להגיד להן, 'קראתן את דוח פישמן?' איפה האחריות של מכבי על מה שקורה בבניין שלה? האחריות של מכבי היא כלפיי וכלפי מטופלות אחרות, לא כלפיו".
הוויה דולורוזה של נעמה וגיא בדרך לקביעה שהם הוריה הביולוגיים של סופיה, עברה דרך מלאת קשיים גם אחרי המחדל. אחד המרכזיים שבהם היה מאבק משפטי שהם ניהלו כדי לקבל את הבדיקות הגנטיות.
בינואר 23' קבע בית משפט מחוזי כי יש לערוך בדיקות גנטיות לזוגות במעגל החשוד. כעבור חודשיים הכדור מגיע לידי בית המשפט העליון, שמקבל את הערעור שהגישו האם היולדת ובן זוגה, ומחליט לעצור את התהליך. אלא שבכל הזמן הזה, השופטים לא מודעים למידע שבקרוב יתגלה וישנה את התמונה. שבועיים לאחר מכן התפרסם דוח ועדת פישמן מטעם משרד הבריאות, שקבע כי יש זוג שהוא בעל הסיכוי הגבוה ביותר להיות ההורים הביולוגיים של סופיה.
"זה כל כך חמור", אומרת נעמה. "אחרי שבפברואר 23' הכרחתי את הוועדה להיפגש איתנו, אומרים לנו ש'היה אירוע אחד חריג', ושאנחנו ראשונים ברשימה אבל הם עדיין לא מוציאים מסקנות ביניים כי הם מחכים לתשובות מאסותא. השופטים לא ידעו שיש תעדוף בין הזוגות כשהם פסקו".
ניסית להאיץ בוועדה הבדיקה? "התחננתי, 'תוציאו לפחות מסקנות ביניים!' שלחתי עשרות הודעות. סימסתי ליועץ המשפטי של הוועדה, 'מה קורה עם מסקנות ביניים? מתי אתם מדווחים? למה אתם לא מוציאים משהו בינתיים?’"
מה הוא ענה לך? "'נגיש מסקנות בתום הדיון בעליון'. הפוך! המידע שלכם צריך להכריע מה יהיה בעליון. וככה מרחנו חצי שנה, בהחלטה מודעת של משרד הבריאות. גרמו לבית המשפט לפסוק בערפל".
מה את זוכרת מהיום שבו העליון פסק נגד קיום הבדיקות הגנטיות? "שהיה פסטיבל תקשורתי בלתי נתפס. ואני רואה את זה, ואני יודעת דבר אחד: האמת תצא לאור. לי יש דין אחד שאני צריכה לתת, וזה לילדה שלי, שאולי תתקשר אליי בעוד 15־20 שנה ותגיד לי, 'איפה היית? מה עשית? ככה עזבת אותי?' מה אענה לה?"
אחרי שוועדת פישמן מציבה את נעמה וגיא כזוג בעל הסיכויים הגבוהים ביותר להורות ביולוגית בפרשה, הם מגישים בקשה מחודשת לבטל את פסק הדין לאור ראיה חדשה שהתגלתה, ועורכים את הבדיקה שמוצאת התאמה גנטית עם סופיה. מאז, הזוג לא קיבל שום עדכון ממשרד הבריאות על מסקנות מערכתיות או אישיות בעקבות הדוח. "משרד הבריאות נעלמו מהרדאר", אומרת נעמה, "ציבור המטופלות ימשיך לחכות לתשובות".
האדם הסביר היה נופל לייאוש במאבק רב-זירתי מול כוחות כל כך גדולים. "יש דבר אחד שאנחנו רוצים בסיפור הזה: שנוכל להגיד לסופיה שעשינו הכל כדי לתקן את הטעות הזאת. במקום שהמערכת תעזור לנו, היא מערימה קשיים. הייתה טעות חמורה, טעויות קורות, אבל זה התפקיד שלנו כחברה לתקן אותן כשהן קטנות וכמה שיותר מהר. בטח לא להוסיף חטא על פשע".
שנה וחודשיים יחלפו משיחת הטלפון שבישרה לנעמה וגיא שהם ההורים הביולוגיים של סופיה, ועד שבית המשפט לענייני משפחה בראשון־לציון פסק בנובמבר האחרון שהתינוקת תועבר לחזקתם.
"עמוד האש הוא טובת הילדה", כתב השופט עובד אליאס. בשאלה מהי טובתה של סופיה, הכריע השופט לטובת ההורים הביולוגיים לאחר שבפניו הובאו חוות דעת מנוגדות. אם לזוג אחד לא הייתה מסוגלות הורית, חייו של השופט היו קלים יותר. כיוון שזה לא המצב, השופט העניק משקל גדול לקשר הדם של הזוג הגנטי עם התינוקת. "קול המשפט מהדהד את 'קול הדם'", ציטט השופט מפסיקת העליון, "זיקה גנטית היא דרך המלך, הדרך הטבעית והאינטואיטיבית לביסוס הורות".
"אם משאירים את סופיה אצלם, ואנחנו מקבלים איתה מפגשים מדי פעם, מה היא תבין מזה? 'יש משפחה שאני חלק ממנה, אני דומה לה, אבל אני גרה פה בטעות'. מה זה יעשה לזהות שלה?", תוהה נעמה, "אי־אפשר לקבור אותנו, אנחנו פה ובמרחק 20 דקות נסיעה ממנה".
הזוג המגדל הגיש ערעור על ההחלטה להעביר את סופיה לנעמה וגיא. "לא תהיה פסיקה שתנתק את הדמיון בינינו", אומרת נעמה. "החשש הכי גדול שלי הוא שבסוף היא תשמע את זה ממישהו בגן השעשועים או במקום אחר. אנשים יודעים איך קוראים לה, שמעו על הבעיות הרפואיות שלה, ואם כך היא תגלה - אוי ואבוי".
סוגיה שעלתה בפרשה, מצד הוריה המגדלים של סופיה ואלה הטוענים שטובת התינוקת היא להישאר בחזקתם, הייתה ההתקשרות של התינוקת לסביבה שבה היא חיה מיום היוולדה. בלתי אפשרי להתעלם מהחיבור שנרקם בין התינוקת לבין האישה שנשאה אותה ברחמה וילדה אותה, ומבני הזוג שעברו איתה הליכים רפואיים מורכבים, ומהקושי הקיים בניתוק הילדה ממי שגידלו אותה מאז לידתה.
בחוות הדעת שאימץ השופט, שכתב הפסיכולוג הקליני ד"ר דניאל גוטליב, צוין שהתועלת שתצמח מהעברת הילדה להוריה הביולוגיים וחיים עימם - בין השאר בבניית זהות עתידית, חיבור לשושלת המשפחתית, דמיון פיזיולוגי ונרטיב הטעות שבוצעה - עולה על הנזק שייגרם בעקבות הניתוק מהוריה המגדלים.
6 צפייה בגלריה
עו"ד שמואל מורן
עו"ד שמואל מורן
''נעמה וגיא יושיטו יד ויבקשו שיתוף פעולה עם המגדלים''. עו"ד שמואל מורן
(צילום: מהאלבום הפרטי)
"התקשרות היא תהליך בסיסי ורב־משמעות בהתפתחות תקינה", אומרת ד"ר דנה לרר־עמישר, מנהלת היחידה לפסיכיאטריה בגיל הרך בבית החולים רמב"ם. "עם זאת, במקרה הזה, שאיש לעולם לא היה בוחר בו - ברור כי מושג ההתקשרות לא יכול לעמוד לבדו, במנותק מההקשר ומהנסיבות החריגות. נדרשת הסתכלות רחבה על מושגי טובת הילד, לרבות הבנה שכאשר חלק מהתיאוריות נכתבו, איש לא העלה בדעתו שאם יולדת לא תהיה אם גנטית. הדיון חייב לכלול את כלל ההיבטים שבונים זהות, בהם קשר דם, דמיון פיזי לבני המשפחה ותחושת השייכות, החיבור והביטחון העצמי לאורך זמן".
"כל ערימת הכשלים הזאת", אומרת נעמה, "ניסיון טיוח, קבירת פרטים, דברים שעלו רק מהעקשנות שלנו לקבל את האמת ומריחת הזמן - אי־אפשר לדבר על התקשרות במנותק מההקשר שבו היא נוצרה. ידענו שסופיה היא הבת שלנו לפני שמלאה לה שנה, אז כל מי שמדבר על התקשרות, צריך לשאול: למה כבר אז לא נתנו לסופיה להתקשר איתנו? זה הדבר הכי חשוב, מי מפריד הורים וילדים? הסיפור הנכון והבריא, הוא לומר שקרתה טעות והטעות תוקנה. עכשיו את בבית. עם הדומים לך, עם האחים שלך".
כותב השופט שפגיעה מסוימת בסופיה תהיה, כך או כך. איך תתמודדו עם ההשלכות של הפגיעה הבלתי נמנעת? "כמובן, נרצה שכמה שיותר מומחים יעזרו לנו בתהליך. חיינו מוקדשים לטובתה של סופיה, איזה סיפור היא תדע, איזה סיפור יספרו לה. כל חייה עוד לפניה, ואנחנו נעשה הכל ומסביב לשעון. כולם צריכים לדעת שבעתיד היא תנבור והיא תראה מה כל אחד אמר. אנחנו יותר מכולם יודעים ממש לדמיין מי היא תהיה כשתהיה גדולה. היא בשר מבשרנו".
פרופ' פנחס שיפמן, מבכירי המשפטנים בדיני משפחה בישראל, התייחס במאמר שסקר את השאלות העיקריות בתיק, גם למעמד וזהות האב. "נראה שלשאלה מיהו אבי הילדה יש תשובה ברורה וחד-משמעית. אבי הילדה הוא אביה הגנטי", כתב. "העובדה שהילדה היא צאצאית גנטית של האב הופכת אותה בעיני החוק לילדתו. אבהות מכוח זוגיות יכול אדם לקנות כאשר אין הורה אחר לילד".
נעמה, השופט הגדיר את גיא כ"בעל הזכות הטבעית והרגילה להורות" של סופיה. "אין לה אבא אחר. גיא הוא מאה אחוז אבא שלה. היא הבת שלו. כל הורה שקורא את זה, שיחשוב על הסיטואציה שלא נותנים לו את הזכות לגעת, להחזיק יד, לחבק. עזוב, לראות את הבת שלו שכבר בת יותר משנתיים. ככל שבית המשפט מתיר לנו, אנחנו עוקבים מקרוב אחרי בריאותה של סופיה. לצערנו כל מסכת הניתוחים שלה כבר פורסמה בתקשורת. התחננו לראות אותה, אפילו מרחוק, מבעד לחלון, לפני ניתוח מסכן חיים. מה אם חס וחלילה יקרה לה משהו? אפילו את זה לא נתנו לנו. לסופיה אין זכות לראות את ההורים שלה? עובדות סוציאליות שהיו מעורבות בהליך אמרו לו, 'יש לה כבר אבא'. היינו בהלם. אנחנו באירוע כל כך רגיש, כל כך נדיר, שבו למושג אבא יש משמעות. זה לא רק להקריא את סיפור הלילה או להחליף חיתול. זה האבא האמיתי שלה, שחולק איתה סממן פיזי מאוד ייחודי רק לשניהם. יש כאן אמת אחת, שרק מעוכבת ונדחית ומייצרת כאב לסופיה ולנו".
כמעט עשור של זוגיות מאחוריהם, וגם שנתיים וחצי של מסע תלאות שעדיין נמשך. שום חלק במסע הזה לא פשוט, גם לא ההחלטה להצטלם לכתבה או להתראיין ולחזור לנקודות הרבות במאבק מתמשך שנכפה עליהם מול המערכות הגדולות שמולן הם מתמודדים. סיבה אחת עיקרית גורמת לנעמה להחליט לדבר על הכל דווקא עכשיו.
"הסיבה שאנחנו כאן, ושאחרי שנתיים של שתיקה בחרנו לדבר עכשיו, היא בין היתר בגלל האירוע הזה", אומרת נעמה. "הבנו שגודל הזרמים שפועלים נגדנו הוא הרבה יותר גדול ממה שאי פעם יכולנו לדמיין".
כאשר התנהל לפני כשנתיים ההליך המשפטי לקבלת בדיקות גנטיות, עמדת האפוטרופסיות לדין מטעם המדינה תמכה בבקשה ובניסיון לאתר את ההורים הביולוגיים - אך המליצה להשאיר את סופיה בידי הזוג שמגדל אותה, מבלי שנדרשו לשאלה זו.
שנתיים חולפות, ולאחר פרסום הפסיקה בנובמבר האחרון להעברת סופיה להוריה הביולוגיים, קבוצת מומחים להתפתחות הילד מביעה נגדה ביקורת ציבורית והתנגדות להעברתה של סופיה להורים הביולוגיים. המומחים תקפו את פסק הדין, וקראו לבית המשפט לבחון החלטתו מחדש.
"אחרי פסיקת בית המשפט היו לנו בדיוק שעתיים של אושר ושקט", אומרת נעמה. "השבועות שאחרי הפסיקה היו הכי קשים בכל התהליך הזה, כי קם עלינו קמפיין תקשורתי בלתי נתפס, של אנשים שלא היו מעורבים בפרשה, ניזונים רק מהתקשורת, ולכל אחד יש מה להגיד. זה משפט רגיש ותקדימי, מאיפה הנחרצות?"
לאחרונה נעמה וגיא הגישו תלונה לנציבות שירות המדינה נגד עובדת מדינה שמעורבת בפרשה, על הקשר לטענתם בין שני האירועים. "יש לנו יכולות ספיגה גבוהות", אומרת נעמה, "והיו נקודות כואבות ושורפות בסיפור המטורף ששמעת עד עכשיו - משרד הבריאות, אסותא, מכבי, רופא מטפל, בתי משפט. אתגרים מפה ועד הודעה חדשה, ומתישהו הכאב הזה חוצה את הרף, וזה קרה באירוע הזה שבו מתוך המערכת פוגעים בנו ישירות".
את בכלל מצליחה לתפקד? לעבוד בתקופה הזו? "זה מאוד קשה. הרבה היעדרויות, הרבה התעסקויות, הרבה חוסרים. אנחנו מייחלים שמחר בבוקר סופיה תחזור הביתה, אבל כל עוד אנחנו בחוסר ודאות - אנחנו חייבים למשפחה שלנו ולנו שמירה על השפיות והשגרה שלנו".
"נעמה וגיא מבינים את המורכבות ומסוגלים לתת לסופיה את המרחב והקצב הנדרשים להתקשרות חדשה", "אומרים עו"ד שמואל מורן ועו"ד נועה גלרמן ליאל, שמייצגים את הזוג. "הם יושיטו יד ויבקשו שיתוף פעולה עם המגדלים. לא ימחקו לסופיה את העבר, ויאפשרו לה לזכור את מי שגידל אותה ולא יפעלו להקטין את מה שנתנו לסופיה עד היום". "אנחנו לא אדישים לאירוע או לצד השני", מדגישה נעמה. "את העובדות וההיסטוריה לא נשנה, וככל שנדע לשתף פעולה ולעבוד ביחד זה יהיה נכון ובריא לסופיה. בהינתן שנוכל לבנות מערכת יחסים של אמון, אנחנו חושבים שיכול להיות ואפילו נכון שיהיה להם מקום בחיים שלה".
את מכירה בכאב שלהם. "אנחנו מלאים אמפתיה והבנה שהאירוע קשה לכולנו. כולנו קורבנות. אם יגידו לנו, 'מחר בבוקר היא אצלכם', נגיד, 'זה לא נכון לה'. המעבר צריך להיעשות בטווח זמן שמוגדר על ידי אנשי המקצוע, ברגישות ובהכלה".
יש לסופיה חדר מוכן? "אנחנו יודעים בדיוק איפה היא תישן. כשהעובדות הסוציאליות באו אלינו הביתה, הראיתי להן את חדר הילדים ואמרתי, 'כן, זה יהיה החדר שלהם'"
• מאסותא נמסר: "באשר לאירוע החמור והחריג, שאירע בשנת 2022, אסותא מינתה, כזכור, צוות בדיקה עצמאי וכן נבדקה על ידי ועדת בדיקה של משרד הבריאות, שבעקבותיהם הופקו והוטמעו כלל הלקחים הנדרשים. בין היתר, הוכנסו לשימוש טכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית, מהמתקדמות בעולם, לשיפור הבטיחות בהליכי ההפריה. אסותא אף עברה בהצלחה בקרות, ובקרות פתע של משרד הבריאות. בניגוד לנטען, מיד עם היוודע המקרה נערכה, ביוזמת אסותא, בדיקה מעמיקה, ושופרו הליכי התיעוד הממוחשב של הרשומות הרפואיות, המבוססים על נהלים סדורים ומוקפדים, וזאת במטרה למנוע הישנות של תקלות מסוג זה. אסותא ממשיכה בימים אלה לנסות ולהגשים את חלומם של זוגות רבים להביא ילדים לעולם, תוך שמירה על האמון והסטנדרטים הקליניים הגבוהים ביותר".
• ד"ר עופר גירטלר מסר: "בשיחה עם הזוג ביקשתי להפיג חששות בעקבות מידע מאסותא שהם אינם במעגל ראשון של סיכון שמדובר בעובר שלהם, ושמדובר בעוברים עם מאפיינים שונים (קפואים מול טריים). המלצתי לקיים את השיחה שאליה הוזמנו באסותא לקבלת מידע נוסף. זה המידע היחיד שהיה אז ברשותי. לא יכולתי לספק למטופלת מידע על מטופלות אחרות מטעמי סודיות רפואית. המשפט שבו התייחסתי לעוברית, נגע בפרטים שלא ארחיב בהם מפאת החיסיון הרפואי והגנת הפרטיות. בניגוד לנטען, הזוג לא הופקר בשעתו הקשה אלא 'ניתק מגע' מיוזמתו.
"אין שחר לטענה שבוועדה שמרתי על זכות השתיקה. עניתי לכל שאלה באופן מלא. משרד הבריאות קבע שאירוע החלפת העוברים היה באחריות האמבריולוג ושלא היה באפשרותי לדעת מה התבצע בפועל במעבדה. בעת ההחזרה הוכרז שם המטופלת בנוכחותה ובנוכחות בעלה.
"אני מזדהה עם כאב המשפחות שנפגעו באירוע. אמשיך להעניק טיפול מסור ומקצועי למטופלות, כפי שאני נוהג ב־24 שנות עבודתי כמומחה במיילדות וגינקולוגיה".
• ממכבי שירותי בריאות נמסר: "מכבי פועלת על פי דין ובהתאם להנחיות משרד הבריאות גם בנושא זה. נדגיש כי משרד הבריאות, שערך בדיקה מעמיקה בפרשה מצערת זו וכן בעניינו של הרופא לרבות שימוע, הסיק כי אין מקום להגשת קובלנה משמעתית נגדו בכל הקשור להמשך פעילותו הרפואית ובכלל - ובהתאם להחלטה זו מכבי פועלת".
• ממשרד הבריאות נמסר: "משרד הבריאות מוביל פעילות נרחבת להסדרת תחום הפריון במדינת ישראל. מרגע היוודע הטעות בהפריה חוץ־גופית באסותא ראשון־לציון, הקים המשרד ועדת בדיקה לבחינת הנסיבות שגרמו לטעות, שהתבקשה לגבש מסקנות מערכתיות והמלצות לשיפור מערך טיפולי ההפריות החוץ־גופיות בישראל. המשרד נהג בשקיפות מלאה תוך פרסום כלל הצעדים, תוצאות השימוע ועיקרי דוח הבקרה לציבור הרחב.
“על מנת להסדיר את תחום ההפריות המלאכותיות בישראל, הקים המשרד מחלקה לפריון והולדה בראשות רופאה בכירה מומחית בתחום, שבתפקידה מגבשת פתרונות מערכתיים, באופן שיפזר עומסים ויאפשר טיפול רפואי זמין ובטוח.
“חלק מהמהלכים שהמשרד נוקט משקפים לקחים מערכתיים שנלמדו מהאירועים החריגים באסותא. בשנה האחרונה בוצעו בקרות ביחידות הציבוריות והפרטיות, כולל בקרות פתע, לבחון כי היחידות עומדות בסטנדרט טיפול ואיכות ובטיחות גבוהים. משרד הבריאות ימשיך בהסדרת תחום הפוריות על מנת להבטיח את איכות ובטיחות הטיפול לכלל המטופלות והמטופלים".
• ממושא התלונה של הזוג לנציבות שירות המדינה נמסר: "מדובר בטענות משוללות יסוד, שכבר נטענו בבית המשפט, אשר לא מצא לנכון לייחס להן משמעות".