השנתיים הסוערות שעברו על מדינת ישראל, אילצו את מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב לקבל החלטות של חיים ומוות. אחת הקשות בהן הייתה ביוני 2025, בתחילת המערכה האחרונה עם איראן: לשחרר מבתי החולים באופן מיידי אלפי מאושפזים – יולדות, קשישים וחולים כרוניים, במטרה להגן על החלשים ביותר, אלה שאולי לא היו שורדים בחוץ.
מאחורי המהלך הזה עמד פחד קיומי: תרחיש שבו יפגע טיל ישירות במחלקה מלאה בחולים חסרי ישע. "עד אז הסתמכנו על 'הכי מוגן שיש'", אומר בר סימן טוב. "אתה מסתכל על בניין ואומר: 'אין פה מקלט, אבל זה המקום הפחות גרוע'. ביום השני או השלישי למלחמה, אחרי שראינו את עוצמת הפגיעה של הטילים האיראניים, הבנו שזה לא רלוונטי הפעם. פתאום קיבלנו אירוע אחר, שבו כל בתי החולים מאוימים".
ההבנה הזו שינתה מיידית את טקטיקת ההתגוננות של בתי החולים. "הוספנו לעצמנו מטרה חדשה, שבהיררכיה עמדה מעל המטרות האחרות: להגן על החולים ועל הצוותים שלנו", הוא מספר. "הבנו שפגיעה במערכת הבריאות, אם חלילה תתרחש, תהיה נוראית, והחלטנו לבטל את כל הטיפולים האלקטיביים, הלא-דחופים, שנקבעו מראש, ולהוריד את כל החולים שאפשר למטה, אל מתחת לקרקע".
מה שקרה כתוצאה מההחלטה הזו הוא בלתי נתפס: בתוך שעות ספורות שוחררו כ-40 אחוז מהחולים הביתה או למסגרות המשך. הנותרים הועברו במהירות לאזורים מוגנים. "חולים שידענו שעצם ההעברה שלהם למרחבים התת-קרקעיים מסכנת אותם פוזרו בין המרחבים המוגנים במחלקות הרגילות. זו הייתה דילמה קשה", הוא אומר.
הבחירה הזו הוכיחה את עצמה במהירות כשטיל איראני פגע ישירות בבית החולים סורוקה. ההחלטה של בר סימן טוב ללא ספק הצילה חיים רבים. אבל היה לה מחיר כבד, ישיר ועקיף, שאת חלקו קשה עדיין להעריך.
אקט הפינוי המסיבי הזה, שנקרא בשפה המקצועית רידוד, כלומר השטחה, הוא הכל - פרט לבריא. משפחות נאלצו לסייע לחולים ששבו הביתה בטרם עת והחולים הקשים הורדו אל מתחמים מתחת לקרקע, בתנאים שאינם מכבדים מערכת אשפוז מודרנית, בצפיפות קשה ותחת סכנת הדבקה בזיהומים.
"השהות מתחת לקרקע היא בתנאים די גרועים", הוא מתאר בכנות את הבחירה שנכפתה עליו. "החולים שוכבים בתנאי צפיפות לא אידיאליים, לא רואים אור יום ולא נושמים אוויר צח. אבל בסוף התנאים האלה מצילים חיים. במצב כזה אתה נאלץ להגדיר סדרי עדיפויות, מתוך מחשבה שניתוח שנדחה יהיה אפשר לקבוע מחדש, אבל חיים שנלקחו אי-אפשר להשיב".
× × ×
סיפור הרידוד הוא תוצאה ישירה של עשרות שנים של סדרי עדיפויות לאומיים לקויים והחלטות פוליטיות מקוממות. כל האירוע הקיצוני הזה, של אשפוז חולים בחניונים חנוקים ובמחסנים דחוסים, שלא נראה מעולם במערכת בריאות מודרנית בשום מדינה, היה נחסך מאיתנו, אלמלא מנעה ממשלת ישראל במשך שנים באופן שיטתי העברת תקציבים קריטיים למיגון בתי החולים. מבקר המדינה, שדן בנושא פעמיים, קבע כי התנהלות הממשלה בנושא מתאפיינת באוזלת יד.
בניסיון לצמצם את הפערים, נעשתה מאז תחילת הלחימה פעילות מואצת לחיזוק המיגון בבתי החולים, כולל השמשת חניונים ומתחמים תת-קרקעיים אחרים לשעת חירום, ומיגון חלקי של אזורים קריטיים כגון חדרי ניתוח, בנקי דם, פגיות וחדרי לידה. "יש לנו עכשיו פרויקט שנשלים בתוך מספר שבועות, של 350 מיטות ממוגנות בשערי צדק", מספר בר סימן טוב. "בשבועות האחרונים הוספנו מיטות בתת-קרקע גם בבילינסון ובמאיר. אנחנו מתקינים בחניונים מזגנים, גזים, גנרטורים וכל מה שנדרש לאשפוז בשעת חירום, ממש כמו ברמב"ם. המיונים החדשים בשמיר, בהלל יפה, באיכילוב, הבניין החדש שנבנה בוולפסון, כולם יהיו ממוגנים בחירום. האם זה מספיק? התשובה היא לא".
"שיעור התמותה בסורוקה ב–7 באוקטובר ולמחרת היה מאוד נמוך, 0.9 אחוז. ביצענו חקר מאוד–מאוד מעמיק של האירועים, ובסוף הנתונים הם טובים. האם צריך לנהל את הוויסות בין בתי החולים יותר טוב בפעם הבאה? אין ספק. האם מה שעשינו פגע בפצועים? כנראה שלא"
הפרויקטים הללו הביאו לתוספת של 3,642 מיטות ממוגנות, 1,400 מתוכן במהלך המלחמה עם איראן, בעלות של למעלה מ-670 מיליון שקל. "הדבר הזה עובד כשהמלחמה נמשכת שבועיים, שלושה, ארבעה מקסימום. אם נצטרך להעביר שבועות ארוכים מתחת לקרקע, זה יהיה אתגר גדול מאוד. אני מקווה שלא נגיע אליו".
תוכנית המיגון הכוללת למערכת הבריאות מוערכת במעל ארבעה מיליארד שקל וצפויה להימשך יותר מעשור. הסכום שהוקצה עד היום לנושא הגיע, לפי מבקר המדינה, לעשרה אחוזים מזה בקושי. גם בימים אלה, אחרי כל מה שקרה, ממשיך המשרד לחזר אחר הפתחים להשגת התקציב הנדרש, לשיפור המיגון באופן מיידי, כ-850 מיליון שקל. כל זה, בל נשכח, כשמעל הראש מתקתק כל העת שעון עצר גדול, שסופר את הימים עד לעימות הבא.
"אחרי מה שקרה בסורוקה גם מקבלי ההחלטות הבינו פתאום שמערכת הבריאות היא מטרה", אומר בר סימן טוב. "ועדיין, צריך לבחון את הדברים בתוך מגבלות התקציב. צריך כסף לבתי חולים חדשים גם בבאר-שבע וגם בקריות, צריך לשפר את תנאי האשפוז בפנימיות ואת סל התרופות. צורכי המערכת הם אינסופיים. אני מוכן לספוג את זה שהחולים יהיו בחניונים, בתנאי שיישאר מספיק כסף לטובת שיפוץ במרכזים לבריאות הנפש. בסוף, רוב הזמן אנחנו בשגרה, לא בחירום".
מה צפוי לחולים שלנו במערכה הבאה עם איראן, שעלולה להתרחש, לפי הצהרות ראש הממשלה, ממש בקרוב?
"אנחנו יותר מיומנים ויותר מתורגלים. אם חלילה יהיה עוד סיבוב כזה, אני ארצה גם לראות כמה מאות מיטות באשפוז בית. זה ייתן גם הרבה מאוד רווחה למטופלים, שיוכלו להחלים בסביבה המוגנת שלהם. בתי החולים כבר עשו את זה בעשרות בודדות. עכשיו צריך לעשות את קפיצת המדרגה בהיקפים. אם כל בית חולים יפתח בזמן חירום שלוש מחלקות אשפוז בית ‑ זה יהיה הישג פנומנלי".
× × ×
המערכה עם האיראנים הותירה עוד אתגר דחוף לא פחות: שיפוץ בית החולים סורוקה. המנהל, פרופ' שלומי קודש, כבר הודיע כי בית החולים לא יסתפק בתיקון הנזק, ודורש הקמת בניין אשפוז חדש וממוגן בעלות של מיליארד שקל. הסכום הזה נמצא עדיין בדיונים בין קופת החולים כללית, שסורוקה שייך לה, לבין משרדי הבריאות והאוצר. כוונות טובות יש בשפע, אבל תקציב עדיין אין. עוד לפני שהגיע, בית החולים כבר נשלח בתרגולת המבזה המוכרת לקושש תרומות מנדבנים.
"הכסף יגיע", מתחייב בר סימן טוב. "תהיה החלטת ממשלה שתגדיר את המשאבים ומסגרת הזמן לבניית הבניין החדש. סורוקה עבר את 7 באוקטובר וטיפל בפצועים הקשים ביותר מעזה בגבורה ובמצוינות. קריאת ההשכמה של הטיל שפגע בו ב-19 ביוני הייתה בשביל השגרה, לא בשביל החירום. אנחנו לא בונים את המגדל החדש למלחמה הבאה, אלא כדי שיהיו בדרום פנימיות וחדרי ניתוח וטיפול נמרץ ברמה הגבוהה ביותר. אנחנו עובדים גם עם פילנתרופיה, אני לא מתבייש לומר את זה. יש כאן אמירה לתורמים: תשקיעו גם בפריפריה".
אפשר להבטיח שתגיע לטקס החנוכה של הבניין החדש כמנכ"ל?
"בנייה של בניין כזה הוא מגה-פרויקט. זה עניין של חמש שנים לפחות. עד אז ייבנו עוד שתי קומות מעל בניין אחר כדי לתת מענה לתקופת הביניים, וישופצו הבניינים שנפגעו. אני מחויב באופן אישי שהדבר הזה יקרה".
ניהול מערכת הבריאות בתנאי מחסור כרוני, תחת איומים מתחלפים ומצבי חירום תדירים, ממגפה עולמית עד טילים בליסטיים, זימן בשנים האחרונות לבר סימן טוב רצף של אתגרים מורכבים. כשנה וחצי מפרוץ מלחמת חרבות ברזל, במרץ 2025, קיבל החלטה דרמטית נוספת: למנות שישה צוותים מקצועיים לבדיקת תפקוד מערכת הבריאות ב-7 באוקטובר ובמהלך המלחמה. "מערכת שלא בודקת את עצמה לעולם לא תהיה מצוינת. הקורונה הייתה אירוע מפתיע, 7 באוקטובר היה הפתעה, ואפילו עוצמת ההדף במלחמה עם איראן. אני רוצה לשפר את היכולת שלנו להגיב הכי מהר לכל הפתעה".
ועדה ראשונה בראשותו של המנכ"ל לשעבר פרופ' נחמן אש כבר פירסמה את מסקנותיה על היום המר ההוא, על רקע ביקורת חמורה של המועצה הלאומית לטראומה ורפואה דחופה על שורת כשלים בתפקוד המשרד בימים הראשונים למלחמה, בראשם העובדה שכל הפצועים טופלו רק בבתי החולים בדרום ולא ווסתו למרכזים אחרים, שצפו במתרחש בעיניים כלות ולא זכו להגיש עזרה. חברי הוועדה טענו עוד כי העומס בסורוקה ובברזילי ב-7 באוקטובר פגע באיכות הטיפול בפצועים.
בר סימן טוב מתעקש שלמרות זאת, המערכת תיפקדה היטב. "שיעור התמותה בסורוקה ב-7 באוקטובר ולמחרת היה מאוד נמוך, 0.9 אחוז. הרבה מאוד פצועים קשה הגיעו לבית החולים ושם חייהם ניצלו. מינינו לוועדה את מיטב אנשי הטראומה והטיפול הנמרץ, היה פה חקר מאוד-מאוד מעמיק של האירועים, ובסוף הנתונים הם טובים. האם אנחנו צריכים לנהל את סוגיית הוויסות בין בתי החולים יותר טוב בפעם הבאה? אין ספק. האם מה שעשינו פגע בפצועים? כנראה שלא. התסכול שלנו מ-7 באוקטובר הוא על מי שאיבדנו כי לא הגיעו לבתי חולים. לא על אלה שהגיעו וטופלו".
עבודת צוותי הבדיקה בנושאים קריטיים כמו פינוי החיילים הפצועים, ניהול האירוע במטה המשרד, תפעול ומענים לוגיסטיים, רפואה ראשונית למפונים, בריאות הנפש ושיקום פיזי מתקרבת כעת לסיומה.
"המשרד עשה ויעשה כל מה שנדרש כדי להנגיש חיסונים נגד חצבת ולהילחם במידע כוזב, אך הציבור צריך להקשיב לאנשי המקצוע ולבוא להתחסן. יש לנו ניידות חיסונים שפתוחות גם אחר הצהריים ואנחנו מדברים עם כל מי שאפשר, כולל רבנים, כדי לשכנע אנשים להגיע אליהן"
"למדתי כמה דברים מעבודת הצוותים", הוא אומר. "אחד מהם הוא שאסור לנו להיכנס לשאננות. יש לנו מה לשפר בהיבט הזה".
במסקנות העתידיות מסתתרת גם המלצה טעונה ורגישה לחיזוק שיתוף הפעולה מול צה"ל, שב-7 באוקטובר לא הצטיין, בלשון המעטה, גם בפינוי הפצועים משטחי הקרבות. "צריך להדק את חלוקת האחריות בינינו לבין הצבא, לקבוע מי אחראי על מה", הוא אומר בזהירות. "יש דברים שלא מוגדרים עד הסוף. אנחנו צריכים לעבוד יותר טוב עם רשות החירום הלאומית, עם הצבא, עם משרד הרווחה, שפעל במלונות המפונים. אני מעריך שבתחום הזה נגלה שהייתה הרבה מאוד כפילות. זו לא ביקורת עליהם, לפני הכל אני תופס את זה כביקורת עלינו".
מה ישתנה, בחזון שלך, בהפתעה הבאה שמצפה לנו?
"יש לנו שלוש מטרות: רציפות תפקודית, מוכנות לאירוע רב-נפגעים, שיכול לקרות במקביל בהרבה מאוד מקומות, ומוגנות. בשלושת הפרמטרים האלה השתפרנו, ואנחנו ממשיכים ללמוד ולעבוד כדי להשתפר עוד יותר. כל אירוע, כולל אירוע הכטב"ם שהיה באילת בשבוע שעבר, מתוחקר".
× × ×
אחד התחומים שנמצאים בראש סדר העדיפויות של מערכת הבריאות בישראל מאז 7 באוקטובר הוא בריאות הנפש. נכון לשנת 2024, חמישה אחוזים מכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל, ושלושה אחוזים מאוכלוסיית הילדים, מטופלים בתחום. סך הכל, טופלו ב-2024 כמעט 400 אלף איש בתחום בריאות הנפש.
מספר המגעים הטיפוליים במרפאות לבריאות הנפש בישראל – כלומר סך כל הטיפולים שניתנו - עלה מ-2.5 מיליון בשנת 2022 ליותר משלושה מיליון ב-2024, הן במבוגרים והן בילדים. מוקדי החירום של קופות החולים טיפלו בכ-50 אלף פניות ומרכזי החוסן ביותר מ-200 אלף איש. בהם כ-41 אלף מטופלים פרטניים, לעומת 7,000 בלבד ב-2022, ועוד 171 אלף איש בפעילות של חוסן קהילתי, לעומת כ-40 אלף בלבד ב-2022.
כמו כן, 20 אלף איש קיבלו ב-2024 טיפול מזורז של שלוש שיחות, מודל ייחודי שפותח בישראל במטרה לתת מענה לביקוש העצום. 10,000 איש טופלו ב-2024 אצל תומכי בריאות הנפש ומאמני חוסן, שירות שנוסד בעקבות המלחמה על מנת לתת כלים להתמודדות עם סימפטומים כגון קשיי שינה וחוסר ויסות.
בר סימן טוב אומר שהמערכת מקבלת פידבקים טובים על המענים האלה, שרובם פותחו בזריזות מתוך אילוץ של מחסור אדיר במטפלים מקצועיים, בראשם מאמני החוסן, אבל מודה שקשה עדיין להעריך עד כמה הם באמת עושים את העבודה. "התשובה האמיתית היא שעוד מוקדם לומר".
על פי דיווחי קופות החולים, עשרות אלפי ילדים בישראל נזקקים לעזרה נפשית על רקע אירועי השנים האחרונות. "בריאות הנפש היא אירוע מאוד משמעותי בקרב הילדים עוד מתקופת הקורונה", הוא אומר. "יש כאן הרבה מאוד פקטורים, החל בלחצים של הרשתות החברתיות, שמשפיעים מאוד על בריאות הנפש שלהם באופן אוניברסלי, ועד שיבושי השגרה והחרדות שמלוות את המלחמה. הרבה פעמים, כדי לעזור לילד, צריך לעזור להוריו. אנחנו לוקחים בחשבון גם את זה".
מנתונים שנחשפים כאן לראשונה, עולה כי המצוקה הנפשית הניכרת בקרב האוכלוסייה ב-23' וב-24' נמשכת גם ב-25'. מספר המטופלים בבריאות הנפש צפוי, על פי ההערכות, לזנק מ-336 אלף בשנת 2022 לכ-450 אלף ב-2025. הנתונים הללו מבטאים את השירותים שהמערכת נתנה בפועל. היקף הדרישה האמיתי לסיוע נפשי הוא עדיין בגדר נעלם.
"לפני המלחמה, כל מי שנזקק לטיפול נפשי, נכנס לאותו תור וכולם קיבלו את אותו טיפול”, אומר בר סימן טוב. “המלחמה שינתה את השיטה הזו. הדבר הראשון שנדרשנו לעשות הוא טריאז' (מיון ראשוני שנועד לחלק את הפונים לפי מידת הדחיפות, ש"ר). יצרנו בנק מאוד גדול של מענים מסוגים שונים, שהמרכיב המרכזי בתוכו הוא הטיפול הפסיכולוגי שכולנו מכירים. לצד זה הגדלנו את מרכזי החוסן, שצמחו פי עשרה ויותר ונותנים גם טיפולים פרטניים וגם קבוצתיים.
"נחתם הסכם שכר פורץ דרך עבור הפסיכולוגים, שיפרנו מאוד את השכר שלהם, כדי שאנשי מקצוע ירצו לעבוד במערכת הציבורית. אנחנו מעוניינים שרופאי המשפחה ורופאי הילדים יעברו הכשרה מתאימה וייתנו מענה נפשי יותר משמעותי, לא רק ירשמו ציפרלקס או קסנקס, ויש לנו גם את מאמני החוסן. הכפלנו את מספר האנשים שמקבלים מענה בבריאות הנפש, אבל אני לא מסתפק בזה. נצטרך לגדול משמעותית גם ב-2026".
בוא נדבר במספרים. אני מרגישה מצוקה נפשית, לא משנה הסיבה, אבל אין היום תורים לפסיכיאטרים ולפסיכולוגים, גם באופן פרטי. כמה זמן ייקח עד שתטפלו בי?
"זה תלוי בחומרה. חלק מהמענים ניתנים בצורה מאוד מהירה. אנחנו באירוע שעוד לא נגמר, הביקוש הוא אינסופי. יש הרבה מאוד מעגלים של פגיעה. יותר מ-90 אחוז מהאנשים שביקשו טיפול קיבלו אותו. המציאות לא מושלמת, אבל אנחנו ממשיכים לעבוד בזה בכל הכוח. אני אומר לקופות: הוספתן עשרה סוגי מענים חדשים? תוסיפו עוד עשרה. תגדלו, תשתכללו, תתפתחו".
הקושי הנפשי ניכר גם בתרופות שאנחנו צורכים. מנתוני אמת של משרד הבריאות שנאספו באמצעות קופות החולים עולה כי חל זינוק דרמטי הן בצריכת תרופות נגד דיכאון וחרדה והן בתרופות הרגעה. 20 אחוז בצריכת תרופות נגד חרדה ודכאון, ו-10-15 אחוזים בתרופות משמעותיות יותר, כמו קלונקס.
"בתחילת המלחמה הייתה עלייה מאוד גדולה, ואחריה ירידה והתייצבות. בקיץ שעבר, בגלל הסיפור עם חיזבאללה, ובקיץ הזה עם איראן המספרים שבו לעלות", אומר בר סימן טוב. "בשימוש בתרופות ממשפחת ה-SSRI, כמו ציפרלקס ודומותיה, אנחנו רואים תגובה סבירה למצב. אבל גם בתרופות הרגעה כמו קלונקס ויתר הבנזודיאזפינים, שאנחנו יותר מוטרדים מהן כי יש בהן אלמנט ממכר, רואים עלייה. אם מישהו עובר לילות לבנים וזקוק לעזרה בשינה, זו תגובה שאפשר להבין אותה. אנחנו מקיימים שיח עם הקופות בנושא, במטרה לראות נרמול של המספרים וירידה".
לא רק המטופלים, גם המטפלים נפגעו מאירועי השנים האחרונות. סקר לאומי מקיף שערך משרד הבריאות בין מרץ למאי 2025, בקרב שליש מעובדי מערכת הבריאות, כ-60 אלף איש, מראה כי מדד השחיקה הכללית עלה. כ-40 אחוז מהעובדים סובלים מרמה גבוהה של שחיקה, פיזית וקוגניטיבית. 24 אחוז סובלים מתסמיני דיכאון, ו-40 אחוז מהרופאים והאחיות שוקלים לעזוב את המקצוע. האחיות, שנושאות בחלק גדול מהעול הטיפולי, מדווחות על עלייה בעומס הפיזי והאדמיניסטרטיבי, בחוסר איזון בין הבית לעבודה וירידה בתחושת העניין בעבודה.
"יש הרבה דברים שצריך לעשות נגד השחיקה, מיצירת הפוגות ומתן ולידציה ולגיטימציה להרגשה שלהם עד זיהוי הגורמים שמחסנים אותנו משחיקה, יש לנו תוכנית שמטפלת בנושאים האלה", הוא אומר. "אבל צריך גם להזכיר לעצמנו שהשחיקה הזו היא תולדה של עשייה מאוד משמעותית. המשמעות היא הגורם המחסן".
× × ×
לבד מסוגיות המלחמה, בר סימן טוב טרוד כעת גם באתגרי השגרה, בהם התחלופה התדירה של מנכ"לי קופת החולים כללית, ספקית שירותי הבריאות הגדולה בישראל, על רקע יחסים עכורים עם דירקטוריון הקופה ומי שעומד בראשו, יוחנן לוקר. בשבוע שעבר נחתם הפרק הנוכחי בסאגה המתמשכת הזו, עם בחירתו של מנכ"ל חדש, ד"ר איתן וירטהיים, שניהל בשנים האחרונות את המרכז הרפואי רבין. "לקופות החולים יש הנהלה, שתפקידה לנהל, ודירקטוריון, שתפקידו לפקח ולקבוע מדיניות ארוכת טווח. כשיש בלבול והדירקטוריון מתחיל לנהל, מקבלים בעיות גם בניהול וגם בפיקוח. אני רוצה לטפל בזה לפני שזה מגיע למבוטח ולפני שסימני המשבר יצופו מעל פני השטח. איתן הוא בחירה ראויה ואנחנו מאחלים לו הצלחה בתפקיד".
עניין נוסף שעלול להביא לתוצאות קשות הוא משבר הביטוח הסיעודי, שנובע מעלייה חדה בתוחלת החיים, מול מיעוט המשאבים הציבוריים. "הזכות להזדקן בכבוד היא אבן יסוד בביטחון הסוציאלי שלנו", אומר בר סימן טוב. "בלי הביטוח הסיעודי לא נוכל להתקיים בזקנה. צריך לגבש הסדר דומה לעולמות הפנסיה, לתת תמריצים לחיסכון בסיוע המדינה ולהעניק רשת ביטחון טובה לאוכלוסייה החלשה. אי-אפשר לחכות עם הדבר הזה. הרגע האחרון כבר חלף".
"האשפוז בחניונים הוא בתנאים די גרועים. החולים שוכבים בצפיפות, לא רואים אור יום ולא נושמים אוויר צח. בסוף, זה מציל חיים. אבל הדבר הזה עובד כשהמלחמה נמשכת שבועיים–שלושה. אם נצטרך להעביר שבועות ארוכים מתחת לקרקע, זה יהיה אתגר גדול מאוד"
אירוע משמעותי נוסף שלא קיבל את תשומת הלב הראויה בחסות האירועים הביטחוניים הוא התפרצות החצבת ‑ המחלה המידבקת ביותר הידועה לאדם ‑ בציבור החרדי באזור ירושלים, בית-שמש ובני-ברק, שגרמה בשבועות האחרונים לשישה מקרי מוות של תינוקות ופעוטות ולאשפוז של מאות. על פי ההערכות, אלפים רבים נדבקו בה עד כה, רובם לא חוסנו נגדה, והמחלה ממשיכה להתפשט.
"אנחנו עדים להתפרצות קשה שהייתה ועודנה ניתנת למניעה”, הוא אומר. “יש אחריות חברתית לכולנו לבצע את הצעדים הפשוטים הנדרשים למנוע את התחלואה והתמותה המיותרות. המשרד עשה כל מה שנדרש כדי להנגיש חיסונים ולהילחם במידע כוזב, אך הציבור צריך להקשיב לגורמי המקצוע ולבוא ולהתחסן. החיסונים לחצבת מלווים אותנו יותר מ-50 שנה בישראל, והם יעילים ובטוחים”.
הציבור בישראל פחות מתחסן בשנים האחרונות. איך אתם פועלים לתקן את נזקי האמון שהשאירה אחריה הקורונה?
"אני מאמין שרק עשייה מייצרת אמון. אם נשים ניידות חיסונים ליד הבית, אנשים יבואו להתחסן. יש לנו ניידות חיסונים שפתוחות גם אחר הצהריים ואנחנו מדברים עם כל מי שאפשר, כולל רבנים, כדי לשכנע אנשים להתחסן. באיזור ירושלים כבר נתנו 25 אלף מנות חיסון נגד חצבת. יש לנו עוד עשרת אלפים מנות לכבוש את האתגר הזה".
× × ×
בר סימן טוב (49), נשוי ואב לארבעה ילדים, כלכלן בהכשרתו, משמש בתפקיד המנכ"ל כבר עשור. הוא מונה בידי שר הבריאות דאז, יעקב ליצמן, והיה למנכ"ל הראשון במשרד שאיננו רופא. המערכת הרפואית הזדעקה נגד המינוי החריג, אבל עם השנים למדה להעריך אותו.
לאור תחלופת השרים הגבוהה בשנים האחרונות, והעובדה שאין היום שר בריאות במשרה מלאה (חיים כץ, שמכהן גם כשר הבינוי והשיכון, שר הרווחה ושר התיירות, הוא ממלא מקום בלבד), הוא ללא ספק אחד האנשים החזקים והמשפיעים במערכת הבריאות היום.
פרט לתוכנית הגדולה ביותר לבריאות הנפש, אותה הוא מגדיר כ”משימת חייו”, יזם שורה של רפורמות בריאותיות, נאבק בהשמנה, במזון מזיק ובעישון, והגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה. אבל הציבור זוכר אותו בעיקר מתקופת הקורונה, כשהוביל קו מחמיר בהתמודדות עם המגפה ולקח על עצמו חלק משמעותי בהסברה. ביוני 2020 סיים את תפקידו ושב אליו תחת השר דרעי ב-2022, אחרי תחנה קצרה בכלל ביטוח.
הקדנציה השנייה שלו במשרד הבריאות מעמיקה יותר, קרובה יותר לשטח, מחוברת אליו מעשית ורגשית. לפני שבועיים קיים את ישיבת הנהלת המשרד בסורוקה, כדי לשדר לבית החולים ועובדיו שהם לא לבד במערכה. "אני מקווה שגם ישיבת הממשלה שבה יוחלט על הקמת הבניין החדש תתקיים בסורוקה", הוא אומר.
כמי ששימש בעבר כמשנה לממונה על התקציבים במשרד האוצר, הוא נאלץ כעת להתמודד עם קיצוצים קשים מעברו השני של המתרס. במהלך השנה הנוכחית התבצעו בתקציב המשרד שלושה קיצוצים רוחביים, בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקיצוצים ב-2026 יובילו לביטול ולפגיעה בתוכניות משמעויות לטובת הציבור בישראל, בהן תוספת בתים מאזנים ומרכזי חוסן, שירותים גריאטריים, מוקדים לרפואה דחופה ביישובים מרוחקים, מניעת זיהומים בבתי חולים, הגדלת היקף כוח האדם במקצועות הבריאות, הכשרות מתקדמות לאחיות ועוד.
"כמו שאף אחד לא מעלה על דעתו לקצץ בתקציב הביטחון, ככה אי-אפשר לקצץ בבריאות", הוא אומר. "אין חוסן לאומי בלי מערכת בריאות חזקה. מערכת הבריאות עמדה בהצטיינות במבחנים הקשים ביותר בשנתיים האחרונות בחירום, כי היא טובה בשגרה. תוחלת החיים אצלנו ממשיכה לעלות, שיעור התמותה ממוות שהוא בר-מניעה הוא מהנמוכים במדינות ה-OECD. המערכת עובדת מצוין, חייבים לשמור על התפקוד שלה".
ולמרות זאת, הוא רואה במערכת הזו גם פלטפורמה לתיקון חברתי. "שומר החומות הכניס אלינו מתח משמעותי", הוא אומר. "המערכת חטפה שריטה במובן של יחסי יהודים-ערבים, והשריטה הזאת נוכחת בה עד היום. מאוד דאגנו מהדבר הזה בתחילת המלחמה הנוכחית. הצבנו גבולות ברורים כשגילינו תקיפות כלפי כל גילוי של תמיכה בחמאס ברשתות. הלכנו לכל בתי החולים ודיברנו עם הצוותים. הסברנו שאסור שההרמוניה שאנחנו מכירים מעבודת היום-יום שלנו תישבר במלחמה. הייתה פה בגרות גם של האוכלוסייה היהודית וגם של האוכלוסייה הערבית. העובדים שלנו שמים בצד את הזהות הסוציולוגית, את העמדות הפוליטיות שלהם ואת המחלוקות ביניהם, ובאים כל יום לעבודה לעשות את הכי טוב".
אתגר חסר תקדים נוסף שהמערכת התמודדה איתו בשנתיים האחרונות הוא חזרת החטופים. תמונות המפגש עם בני המשפחות במתחמים המבודדים העניקו לנו רגעי הקלה ספורים, אבל השמחה חלפה במהירות, מותירה אחריה שבר גדול, שעוד קשה להעריך במלואו. עבור חלק מהחטופים, החזרה לישראל לא הייתה נקודת סיום אלא התחלה של מאבק חדש – בגוף פגוע ונפש מרוסקת. "אנחנו יודעים שהחיים של השבים הרבה יותר מורכבים. לשבי הממושך יש השלכות ארוכות טווח על הבריאות הפיזית שלהם, מבעיות פריון ועד בעיות אורתופדיות, וכמובן השפעות נפשיות. אנחנו עוד לא רואים את כל ההשפעות ארוכות טווח כי לא עבר מספיק זמן. לד"ר שושי גולדברג, האחות הראשית המצטיינת שלנו, יש צבא של אחיות שפועלות מול השבים ובני משפחותיהם, ובין השאר מסייעות לנו לאסוף את המידע ולפרסם אותו, באישורם המלא כמובן, מתוך רצון שלהם שהדברים האלה יסופרו".
יש איזו תפיסה מוטעית בציבור, כאילו מי שחזרו מעזה החלימו והתאוששו. אבל צריך לומר את האמת: רבים מהם מאוד מתקשים לחזור לחיים.
"החוויה ארוכת הטווח של השבי בעזה מייצרת השפעות בריאותיות מאוד-מאוד ברורות. יש קולות שמייצרים טריגרים חזרה לאירוע, מחשבות שמלוות אותם כל הזמן על החטופים שנשארו שם והרבה מאוד אשמת ניצולים – למה אני השתחררתי והוא נרצח. זה תלוי כמובן גם בקונטקסט. מי שאיבד הורים ובני משפחה קרובים מתמודד עם מציאות הרבה יותר מורכבת. מבחינתם האירוע לא נסגר".
עכשיו על רקע הדיבורים על סיום המלחמה, איך אתם מתכוננים לקראת חזרתם המיוחלת של החטופים שנותרו מאחור, שמצבם הרפואי קשה מאוד?
"בכל פעם שיש סימנים של התחממות במשא ומתן, המערכת כולה נדרכת. נשתמש בניסיון שנצבר, מתוך הבנה שהמקרים הבאים יהיו קשים יותר. אנחנו ערוכים בכל רגע לטפל בכולם".
