בתחילת מרץ האחרון התרחשו הסימנים הקטנים. שעה אחת בלבד אחרי שקיבלה עליזה טפליצקי את הפרטים של הרב ליאו די מהשדכנית שלה, כדי שתגיד אם השידוך הזה יכול להתאים לה, היא פתחה עוגיית מזל סינית בארוחת הצהריים שלה במשרד. על הפתק שלה היה כתוב: "מישהו אוהב אותך מאוד מאוד, בקרוב הוא יתגלה".
האמנת?
"אני רואה סימנים בחיים שלי, כן. באותו היום הייתה לי פגישה עם מישהי מהצוות שלי, הצעתי לה תפקיד מסוים, היא חששה ואמרתי לה: ׳קחי את התפקיד, בואי נשים את הרע בצד ונשאיר מקום לטוב׳. הרגשתי שגם זה סימן בשבילי להשאיר מקום למשהו טוב בחיי".
סימנתי את עצמי באדמה
באפריל 2023 טלטלה טרגדיה בבקעת הירדן את המדינה. לוסי (לאה) די ובנותיה מאיה ורינה, תושבות היישוב אפרת, נרצחו בפיגוע ירי סמוך למושב חמרה, בזמן שעשו את דרכן לטיול משפחתי בחול המועד פסח. בעלה של לוסי, הרב ליאו די, נסע ברכב נפרד עם שני ילדים נוספים. מותן של רינה בת ה־15 ומאיה בת ה־20 נקבע במקום. לוסי בת ה־48, שנפצעה אנושות, נפטרה כעבור שלושה ימים לאחר שהרופאים נלחמו על חייה ללא הצלחה. איבריה נתרמו לחמישה אנשים שונים, ולבה הושתל בגופה של ליטל ולנסי, חולת לב מראש העין.
מאז האסון הפך ליאו די (51), מורה רוחני ומרצה שעלה עם משפחתו מאנגליה לפני 21 שנה, לדמות ציבורית, בשל האופן שבו בחר להתמודד עם האובדן הכבד. הוא הקדיש את זמנו להפצת מסרים של אחדות ותקווה ברשתות החברתיות, ויצא להרצאות בארץ ובעולם. "עם ישראל לא עזב אותי", סיפר לאחרונה בראיון ל־ynet.
שדכנים רבים פנו אליו לאחר שקם משנת האבל, ובמהלך הניסיונות להכיר פגש כ־30 נשים, עד שהגיעה עליזה. בחודש יוני האחרון, במהלך מבצע ״עם כלביא״, בין האזעקות והטילים, התארסו בני הזוג לאחר שלושה חודשים וחצי של היכרות. בסוף החודש הם יינשאו, ולאחר מכן טפליצקי תעבור לגור בביתו באפרת, שם הוא מתגורר עם שלושת ילדיו: קרן, בת 21, טלי, 19 ויהודה, 16.
עליזה טפליצקי (43), אישה שמחה ועדינה, בוררת מילים היטב בריאיון עמה. היא לא חלמה להפוך לדמות שאתרי חדשות יכתבו עליה. היא נולדה וגדלה בקנדה בבית דתי לאומי, השנייה מבין ארבעה ילדים. שתי אחיותיה הצעירות עלו לארץ ומתגוררות במודיעין, וכשפרצה מגפת הקורונה עלו גם הוריה והתיישבו בעיר. אחיה הבכור חי בלונדון.
טפליצקי למדה בבתי ספר יהודיים, התחנכה בבני עקיבא וידעה שיום אחד תעלה לישראל. למעשה, כבר בגיל 12 הודיעה להוריה שתעשה עלייה. שנה לאחר שסיימה תיכון הגיעה ארצה למשך שנה, גרה בירושלים וספגה אווירה. בכל שבת ביקרה במקום אחר כדי לבחון את החיים בישראל. ״ביקרתי חברים באלון שבות ובאפרת, ולא ידעתי שבסוף אגור באפרת בעצמי", היא נזכרת.
אחרי שנה בישראל חזרה לקנדה, ולמדה לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטת יורק. כשסיימה עברה לניו יורק במטרה ללמוד שם לתואר שני, וכבר התקבלה ל״ישיבה יוניברסיטי״, אך החליטה לעשות מהפך בקריירה ונרשמה ללימודי עיצוב פנים ב״פארסונס״. ״לא היה לי שום רקע בעיצוב, לא תואר באמנות ולא תיק עבודות, אבל הם בדיוק פתחו תואר חדש לאנשים בלי רקע ונרשמתי", היא מספרת.
בדייט הראשון ליאו שאל, 'למה את בעצם רווקה?'. הסברתי שלא בחרתי להיות רווקה, זה פשוט לא קרה לי. כנראה ניסיתי עם הגברים הלא נכונים"
בדצמבר 2005, לאחר שסיימה שנתיים של לימודי עיצוב פנים, עלתה לישראל דרך ארגון ״מנפש לנפש״. בארץ נחתה לבד וישנה אצל חברים עד שמצאה דירה שכורה בירושלים, וגם עבודה בחברת אשטרום כשרטטת של מסלולי הרכבת הקלה בירושלים.
״העלייה לארץ הייתה מוזרה״, היא מספרת. ״כל החיים שלי היו לי רשימות ותוכניות מסודרות, אבל שכחתי לחלום על היום שאחרי העלייה. הגעתי לירושלים, אבל לא ידעתי מה הלאה, וזה ממש לא אני. לעצב את המסלולים של הרכבת היה סופר־נחמד ומגניב. הרגשתי שבניתי משהו, שסימנתי את עצמי בתוך האדמה ושעכשיו אני יכולה לעשות מה שאני רוצה".
אחרי העבודה ההיא, עבדה כמעצבת במוזיאון ישראל, אחר כך בארגון צהר וגם עסקה במכירות של חברת חלקי החילוף הקנדית של אביה ומכרה לאנשים חלקים בטלפון (״הייתי גרועה בזה״). בהמשך עבדה חמש שנים בתיירות, אבל כשהקורונה הגיעה הכול נסגר. היא נרשמה לקורס בניית אתרים בטכניון, בנתה אתרי אינטרנט עם תוכנת wix, עד שחשבה, למה לא לעבוד אצלם בעצם? בחמש השנים האחרונות היא עובדת בחברה, ונוסעת כל יום מדירתה שבשכונת בקעה בירושלים למשרדים במתחם גלילות.
החלטתי לתת צ'אנס
במשך שנים הייתה טפליצקי רווקה מחוזרת שלא מצאה אהבה. ״היו לי מערכות יחסים לפני כן פה ושם, שלא הצליחו״, היא מודה בכנות. ״עם השדכנית שלי עבדתי כמה שנים. אנחנו מכירות אחת את השנייה. יום אחד היא שלחה לי את הפרופיל של ליאו ומשהו קטן שכתב על עצמו".
היא הציגה לך את המורכבות? את הסיפור האישי שלו?
"כן. היא שלחה לי הודעה קולית, 'אני רוצה שתנשמי, תחשבי ואז תעני לי'. ברור שבהתחלה, כשהבנתי מי הוא, חשבתי – אין מצב, אין מצב, זה גדול עליי, אבל השדכנית המליצה לא לפסול מראש, אז החלטתי לתת לזה צ׳אנס אחד, כי אני נותנת צ׳אנס אחד לכמעט הכול.
4 צפייה בגלריה


משפחת די לפני הפיגוע. מימין: רינה ז"ל, קרן, מאיה ז"ל, טלי, לוסי ז"ל, ליאו ויהודה
(צילום: באדיבות המשפחה)
"שיחת הטלפון בינינו הייתה מאוד זורמת. אמרתי לליאו, ׳אני לא צופה בחדשות ואני לא בפייסבוק ולא באינסטגרם׳. הסברתי לו שאני לא עוקבת אחריו ברשתות, ואם הוא רוצה להגיד לי משהו, שיגיד לי בעצמו. רציתי לשמוע עליו, על מי זה ליאו".
הדייט הראשון, היא אומרת, היה מפגש פתוח של לבבות. ״ליאו הוא בחור ורבלי שיכול לדבר עם קיר, וגם אני כמוהו. הוא הגיע מאפרת לירושלים, ולפני הפגישה שאל איפה אני רוצה להיפגש. לא רציתי שנשב ביחד ברחוב ראשי לפני כולם, אז מצאתי מקום קטן וממש נחמד בגן הבוטני. ליאו הציע שנאכל משהו קטן, ובאמת הגישו לנו מנות בצלחות קטנות, ושנינו צחקנו וחשבנו שזה מוזר, שאנחנו באמת אוכלים ממש קטן.
"ביחסים שלנו הכול קרה בזריזות, כי כשיודעים יודעים. השלב הבא יהיה קצת יותר איטי, כי עכשיו זה לא רק אנחנו אלא משפחה של חמישה אנשים"
"דיברנו כמה שעות והכול זרם. בשלב מסוים הוא שאל, 'למה את בעצם רווקה?'. הסברתי שיצאתי וניסיתי עם אנשים, לא בחרתי להיות רווקה, זה פשוט לא קרה לי. כנראה ניסיתי עם הגברים הלא נכונים, אבל ניסיתי! אגב, זו שאלה שלפעמים גברים שאלו אותי בדייטים, ולא ידעתי מה לענות עליה".
באיזה שלב דיברתם על האסון שקרה לו?
"אף פעם לא ממש דיברנו על זה באופן ספציפי. אני יודעת מספיק, ואני לא מרגישה שאני צריכה את כל הפרטים".
מתי זה נעשה רציני?
"ליאו התחיל אצלי בטלפון כמספר, אחר כך כליאו די, ואחרי חודש הרגשתי שיש משהו משמעותי בינינו, והורדתי את שם המשפחה. אמרתי לעצמי, הוא ליאו ואני רוצה להכיר אותו.
"אחרי חודש וחצי עשינו הליכה, טיול רגלי. באותו יום אמרתי לעצמי שאני צריכה להחליט אם זה ילך לאן שהוא, גם אם לא ידעתי לאן, או אם לסיים את זה. השדכנית אמרה, ׳תשימי הכול על השולחן׳, ואמרתי, ׳מה אני אגיד?׳, כי האמת היא שהיה לי קשה להיות פתוחה ולהביא את עצמי לגמרי אחרי כל כך הרבה שנים לבד".
מה קרה באותה הליכה?
"בשיחה אמרתי לו את כל מה שחשבתי. הייתי אני. בסוף הרגשתי שזה ממש בן אדם שרוצה להכיר אותי. זו הפעם הראשונה בחיי שהרגשתי את זה, שמצאתי מישהו שמעוניין בי כפי שאני באמת, מישהו שאיתו אני יכולה להיות אני עצמי, להביא את הדעות ואת המחשבות שלי. אחרי אותה הליכה ביחד, הכול השתנה. ידענו שזה זה".
מה היה בליאו שכבש אותך? מה גרם לך להתאהב בו?
"הכוח שלו, האופטימיות. הבחירה שלו בשמחה בכל יום הייתה הדבר הראשון שגרם לי לרצות לבנות יחסים איתו. היום אני ממש מרגישה שזכיתי. לא דמיינתי שאוכל להיות עם מישהו כמו ליאו. הוא בן אדם מקסים".
מה קרה מרגע שהיחסים הפכו לרציניים?
"דיברנו על מתי אפגוש את הילדים, מתי אראה את הבית שלו ומתי הוא יפגוש את ההורים שלי. לא רציתי לשאול אותו לגבי אירוסים. לא אמרתי כלום. אבל בשלב מסוים אמרתי, ׳תגיד לי טיים־ליין, שאוכל לחשוב על דברים. זה יקרה בעוד שלושה חודשים? שישה חודשים?׳, והוא אמר, ׳פחות׳. כל החברים שלי אמרו, 'אוקיי, תסתכלי על טבעות, אולי תצטרכי לבחור טבעת בקרוב'. אמרתי להם שאין לי מושג מתי זה יקרה ושיש לנו זמן".
כולם התרגשו בשבילנו
ב־19 ביוני הציע ליאו די לעליזה לצאת לשתות משהו ביקב. היא חשבה שאולי זה יקרה באותו הערב. ״הלכתי וסידרתי ציפורניים״, היא צוחקת, ״ובערב כשהלכנו לאכול הוא שאל, 'למה שמת לק וסידרת את השיער?', ואמרתי, ׳בשבילך׳. הוא היה ממש קול.
על לוסי שמעתי דברים טובים. יש בבית תמונות שלה על הקירות. אני חלילה לא רוצה למחוק את מה שהיה. ביחד נמצא את המקום הזוגי שלנו ונבנה משהו חדש"
"אכלנו סלט וברגע מסוים חשבתי – אוקיי, זה לא היום, ואז הוא אמר שנלך לפגוש את הילדים שלו לקינוח. התבאסתי קצת, כי הוא אמר שנלך ליקב, ובסוף זה לא קרה. פתאום הוא אמר, ׳את אוהבת שקיעה? בואי נלך לאיזו תצפית ונחכה שם לילדים. יש לנו רבע שעה׳. זה היה בזמן המלחמה עם איראן, אז אמרתי, ׳אני אשאיר את הטלפון ברכב, כי אם תהיה אזעקה נשמע את ההתרעה אצלך׳. הוא אמר, ׳קחי גם את שלך׳. כשהגענו לתצפית ראיתי שם את הילדים שלו. הם הכינו את הכול. איזה סימן זה שהילדים פתוחים אליי".
4 צפייה בגלריה


הצעת הנישואים: בני הזוג עליזה טפליצקי והרב ליאו די עם שלושת ילדיו של ליאו, שארגנו את האירוע
(צילום: אלבום פרטי)
מי שעמדו בנקודת התצפית היפה לשקיעה היו שלושת ילדיו של ליאו: קרן, טלי ויהודה. קרן הייתה זו שהפיקה את הצעת הנישואים, לצד אחותה ואחיה. ״היה שם שטיח עם כריות וצלחת של פירות, שוקולד ושמפניה ותמונות מהדייטים שלנו", מספרת עליזה. "ממש השקעה. לא הסתכלתי עליו בכלל, רק התפעלתי מאיך שהיא השקיעה בנו. אני מעריכה את זה יותר ממה שאוכל לבטא. ליאו שאל אם אנשא לו ואמרתי שכן. אחר כך דיברנו עם ההורים שלו ועם אחי בניו יורק, ונסענו להוריי במודיעין. כולם, המשפחה והחברים, נפעמו והתרגשו בשבילנו".
איזה קשר יש לך עם ילדיו של ליאו?
"את קרן פגשתי ראשונה, והיא שאלה מה אני יודעת עליהם ומה אני יודעת על אמא שלה. מובן שאמרתי, ׳בטח שאני יודעת מי הן, אבל לא ראיתי את הלוויה בטלוויזיה׳. סיפרתי לה שלפני שבע שנים עבדתי עם משפחה אחת בארגון למשפחות שכולות ואני עדיין תורמת להם מזמני, ויש לי קצת היכרות עם איך זה להיות משפחה שכולה מוכרת וידועה. זה לא משהו שהם בחרו".
מה את יודעת על לוסי, מאיה ורינה?
"שלושתן הן חלק מהסיפור שלנו ותמיד יהיו. על לוסי שמעתי דברים טובים. אני יודעת כמה טוב היה להם. אני מנסה לא לדבר על זה עם הילדים ולא להיות חלק מזה. זה שלהם. אני אף פעם לא שואלת, זה צריך להגיע מהם, והכול יגיע בזמן הנכון. אני גם מנסה לא לקרוא כתבות על זה. אמרתי לילדים, 'אם אתם רוצים לספר לי על מה שקרה ועל החיים שלפני, אני אשמח לשמוע – דרככם, לא מהעיתונים'. גם את כל מה שאני יודעת על לוסי שמעתי רק מהדברים הטובים שהם מספרים לי עליה".
מוכנה לשלב הבא
בימים אלה מתכוננת טפליצקי לחתונה, שתתקיים כאמור בסוף החודש, בתאריך שנשמר בסודיות כדי לאפשר להם פרטיות. אחרי החתונה היא תעבור לגור בבית המשפחה ותפנה את דירתה בירושלים. ״כן, אני מוכנה לשלב הבא. עשיתי את החיים שלי שם 20 שנה. מספיק, יאללה".
איך יהיה לעבור לגור בבית עם שלושה ילדים?
"זה יהיה קצת מוזר בהתחלה. זה יהיה תהליך ונעשה את זה ביחד כמשפחה. יש בבית תמונות של לוסי על הקירות. הם הקימו בית ביחד וגידלו ילדים ביחד, ועכשיו אני חלק מהסיפור. אני חלילה לא רוצה למחוק את מה שהיה. ביחד נמצא את המקום הזוגי שלנו ונבנה משהו חדש. ביחסים שלנו הכול קרה בזריזות, כי כשיודעים יודעים. השלב הבא יהיה קצת יותר איטי, כי עכשיו זה לא רק אנחנו, אלא משפחה של חמישה אנשים".
איך התמודדת עם המלחמה מול איראן ובכלל עם המצב הכאוטי?
"כשפרצה המלחמה בדיוק הייתי אצל ליאו בבית, וישבנו יחד בממ״ד. אני לא יכולה לדבר בשבילו, אבל נראה לי שכולנו חושבים שישראל היא המקום הנכון להיות בו עכשיו. המצב לא מערער אותי. להפך: עם כל מה שקורה, אני עוד יותר רוצה להיות פה. מה שקורה בקנדה עכשיו מפחיד. יש שם אנטישמיות נוראית. חברות שלי משם אומרות שהן לא יוצאות יותר לדאון טאון בסופי השבוע, הן נשארות קרוב יותר לבית ולקהילה.
"תשמעי, אני בחרתי את המקום הזה. כל החיים שלי רציתי להיות חלק מהעם ולבנות את הארץ. אפילו עכשיו, כשעוד יותר קשה, אנחנו צריכים להיות פה, להיות באחדות ולעזור אחד לשני בימים קשים".
מה הדברים שמשותפים לך ולליאו? מה אתם אוהבים לעשות יחד?
"שנינו נהנים מארוחה טובה. אנחנו אוהבים לעשות יחד הליכות בטבע. שנינו אנשים אופטימיים שמאמינים בעשייה ומנסים לעשות שינוי בחיים שלנו ושל האנשים שסובבים אותנו".
אני מניחה שכולם שואלים אותך את השאלה הפולנית – האם תרצו ילדים משותפים?
"כל חיי רציתי להיות אמא. אם זה יקרה, אנחנו נשמח. הכול בידי שמיים".
איפור: ענבל מאור
הכתבה פורסמה במגזין "לאשה"
פורסם לראשונה: 07:03, 13.08.25