אשר בתה הבכורה של ד"ר לילך שוורץ פלג הביאה הביתה את החבר הראשון שלה, קרו שני אירועים משמעותיים במשפחה: אמירה שלו כלפי אחת מבנות המשפחה יצרה ריב גדול, ובעקבות הריב בחרה שוורץ פלג נושא לדוקטורט שלה בפסיכולוגיה: יחסי אחים וגיסים.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למשתמשים רשומים:
שוורץ פלג (48) מקריית אתא, מטפלת משפחתית וזוגית, מרצה ומובילת תיאטרון חברתי ("תיאטרון המסֵכה"), משחזרת: "היה אירוע משפחתי, והחבר של הבת שלי הסתלבט על אחותה. הבת שלי לא הגנה על אחותה, והסיפור הזה טלטל את כל המשפחה. לקח לא מעט זמן, דמעות ושיחות עד שהעניינים נרגעו. בסופו של דבר הבת שלי נפרדה מהחבר הזה, אבל אותי זה עורר לחשיבה. יש לי חמישה ילדים: רומי (19 וחצי), לירי (18), רוי (14), יולי וליבי (תאומים בני שמונה) ותמיד היה חשוב לי ולבעלי שיהיה ביניהם קשר טוב. השקענו בזה, דאגנו לארוחות ולטיולים משפחתיים וחשבנו שהמטרה הושגה. והנה פתאום מילה אחת ממישהו חיצוני מובילה לכזאת סערה". שוורץ פלג, בוגרת תואר שני בטיפול באמנויות באוניברסיטת חיפה, החליטה לחקור את הנושא לדוקטורט באוניברסיטת ורנה פרי בבולגריה. היא ביקשה להבין באילו כלים הורים יכולים להשתמש כדי להכין את המשפחה הגרעינית לעתיד שבו גיסים וגיסות יצטרפו למשפחה, כדי למנוע סערות, ריבים וניתוקים.
ביחסים בין אחים בוגרים יש מורכבויות ואתגרים רבים: ענייני רכוש ועזרה כלכלית, המקום בלב ההורים, כמה כל אחד "הצליח" בחיים. כניסה של אדם נוסף למשפחה, גיס או גיסה, מעוררת לפעמים שדים רדומים ומייצרת סערות ודינמיקות חדשות. "השאלה העיקרית היא איך מתמודדים עם אתגר כמו כניסה של מישהו חדש למשפחה", אומרת שוורץ פלג. "האם יש יכולת לשיח ולתקשורת, האם יש יכולת לניהול קונפליקטים מורכבים גם בין האחים וגם מול ההורים? במחקר שלי גיליתי שמעל הכול, התקשורת היא מרכיב בסיסי ביכולת להתמודד עם סיטואציות כאלה – גם מבחינת יכולת לתקשר וגם מבחינת תדירות ועומק הקשר. יש משפחות שבהן הדברים קורים מתחת לפני השטח ויש רגשות מודחקים שלא זכו לקבל ביטוי – ‘קונפליקט שקט’. במשפחות כאלה יש יותר נטייה להתפתחות של קושי עם כניסת הגיסים למשפחה".
כניסה של אדם חדש למשפחה עלולה להשפיע על רמת הקרבה בין האחים. לטל, למשל, מהנדסת ממרכז הארץ, שני אחים. "תמיד היינו קרובים מאוד", היא מספרת. "גם היום אנחנו קרובים, אבל משהו השתנה. שתי הגיסות שלי הן טיפוסים שונים מאוד ממני. אני מאוד משפחתית. תמיד היה לי חשוב מאוד לציין ימי הולדת ולבלות ביחד. אבל הגיסות שלי פחות בעניין. אני מתעניינת בילדים שלהן יותר משהן מתעניינות בשלי. האחים שלי נהיו דומים להן וזה קשה לי. מפריע לי מאוד שבאירועים משפחתיים הן לא מזיזות אצבע. ההורים שלי מבוגרים ותמיד אני זאת שמארגנת ומסדרת. זה מכעיס אותי עד דמעות. דיברתי על זה עם ההורים שלי, אבל הם אומרים לי שאין מה לעשות. הם צודקים. שניהם לא בקו הבריאות ואני משתדלת לא לדבר על זה. כך יוצא שאני נשארת עם זה לבד. באיזשהו מקום אני מרגישה שקצת איבדתי את האחים שלי".
אחת המרואיינות במחקר של שוורץ פלג סיפרה על תחושות דומות: "אני אוהבת את אחי, אבל מאז שהוא התחתן אני לא מזהה אותו. כאילו איבדתי גם אח וגם חבר. יותר מזה, הגיסה שלי תפסה את המקום שלי ליד אמא".
לפי ממצאי המחקר, כניסה של גיסים למשפחה תמיד תהיה מלווה בדרמות?
"ממש לא. במחצית מהמקרים במחקר שלי, לכניסת הגיסים למשפחה לא הייתה כל השפעה שלילית, בעיקר כשהגיסים נכנסו למשפחה כשחלק מהאחים עדיין היו ילדים, ונתפסו באופן טבעי כמו עוד אח או אפילו דמות הורית. להפתעתי גיליתי שלפעמים לגיס או לגיסה יש דווקא יש תפקיד מקרב, ובחלק גדול מהמקרים, התקשורת בין האחים משתפרת בעקבות ההצטרפות למשפחה".
2 צפייה בגלריה
''להפתעתי גיליתי שלפעמים לגיס או לגיסה יש דווקא יש תפקיד מקרב''
(צילום: Julia Zavalishina/Shutterstock)
"גיסתי השפיעה לטובה על מערכת היחסים שלי עם אחי", מספר אחד המרואיינים במחקר. ‘היא מאזנת אותו. אני והוא שונים – הוא חם מזג ואני רגיש. הרבה פעמים אני יכול לראות את גיסתי כמתווכת. מעצם זה שהיא נמצאת בחדר אני מרגיש שאחי יותר רגוע, ושיהיה אפשר לנהל איתו ויכוח בצורה הרבה יותר נעימה, מתוך הכבוד שלו אליה, או מתוך הרוגע שהיא משרה עליו. אני חושב שהאיזון שהיא מביאה לאחי משפיע על היחסים בינינו לחיוב".
שוורץ פלג: "לפעמים יש סוג של 'אנחות רווחה' אם בן הזוג הקודם לא היה אהוב ומגיע בן זוג אהוב. עם זאת, כשמתחילים להיכנס לתמונה ילדים, יש הרבה פעמים התרחקות שנובעת לא מכעסים וטינה. אנשים פשוט נהיים עסוקים יותר".
מה קורה כשיש אח מועדף? יש לזה השפעה על מערכת היחסים החדשה עם הגיס או הגיסה?
"פה הייתה לי הפתעה. המסקנה שלי מהמחקר היא שפייבוריזם – העדפה של אחד האחים – לא בהכרח משפיע על הקשר בין האחים ועל השפעת כניסת הגיסים למשפחה. גם בנושא זה המפתח הוא תקשורת. בגדול, העדפה נתפסת בצדק כמשהו שלילי שעלול לעורר קנאה ותחרות, והרבה פעמים היא אכן גורמת להתרחקות. אבל גיליתי שאם הקשר בין האחים טוב והנושא מדובר, לא תהיה להעדפה השפעה שלילית על היחסים בין האחים והגיסים. העדפה יוצרת לעתים דווקא תחושת אחריות ורצון לכפר עליה אצל האח המועדף. זה יכול לשרוף, אבל יכול גם לחמם.
"אחת המשתתפות במחקר, למשל, סיפרה לי שאחיה, שהיה חולה מאוד בילדות, הוא הילד המועדף. אבל הם דיברו על זה והיא לא הרגישה מאוימת. היא לא הייתה צריכה להוכיח את עצמה מולו. הוא גם הרגיש צורך לפצות אותה. בסיטואציה הזאת לא נוצר קונפליקט בהקשר של כניסת גיסים למשפחה".
האם יש הבדל בין נשים לגברים בהקשר של השפעת כניסת הגיסים למשפחה?
"נשים מדווחות יותר על שינוי. אולי הסיבה לכך היא שלנשים יש ציפיות גבוהות יותר לתחזוק קשרים רגשיים מאשר לגברים".
מה את ממליצה להורים שרוצים להכין את הילדים לעתיד בהקשר של כניסת בני זוג למשפחה, בצורה שלא תפגע במרקם המשפחתי?
"הקשרים בין האחים הם מערכת היחסים הכי ארוכה שילדים יחוו – הם שם מלידה ועד שיבה. הם אלה שמכניסים לתוך המשפחה את בני ובנות הזוג, הם אלה שנפגשים סביב שולחן החג וגם אלה שמחליטים אם לדבר או לשתוק. ההמלצה שלי להורים לחיוב כפולה. מצד אחד, לטפח קשרים בין האחים - לעודד תקשורת, לתת מקום גם לרגשות קשים כמו קנאה או תחרות, לא לפחד מקונפליקט אלא לראות בו הזדמנות לקשר עמוק יותר. מצד שני, לגדל כל ילד כעולם שלם. ילד שמרגיש אהוב, בטוח ושייך, לא יצטרך להיאבק על מקומו דרך האח שלו.
"הורים לא צריכים ‘לסדר’ עניינים בין הילדים, הם צריכים ליצור בית שבו יש מקום לדיבור כן, גם על הדברים שנמצאים מתחת לפני השטח. כי גם כשיש שתיקה בין אחים, זה לא אומר שנגמר הסיפור. לפעמים כל מה שצריך זו הכרה פשוטה, שיחה אחת אמיצה כדי להתחיל לכתוב פרק חדש בקשר".
