הוא רקד בצורה מביכה
חן חלפון, בעלת משרד שידוכים
לפני כמה חודשים שידכתי שני בני 30 פלוס, שניהם רווקים מאזור המרכז ושניהם עובדים באותו סוג של עבודה. האמת היא שהרגשתי שזו תהיה התאמה מהממת, כי יש להם אותם תחומי עניין: הם אוהבים סטנד־אפ, סרטים, כושר, טיולים. גם מבחינת רמת ההשכלה הם די מותאמים.
"הם אכן יצאו ונהנו מאוד במשך שלושה חודשים, והיה נראה שזה הולך למקום חיובי ביותר. בשלב הזה היא התקשרה אליי ואמרה שהיא חייבת לשתף אותי במשהו שמציק לה ושקשה לה להמשיך הלאה בגללו. היא סיפרה שאמנם הוא בחור מקסים ומהמם ואיש שיחה, שכיף להם ביחד ושהוא מדבר על מעבר למגורים משותפים, אבל קשה לה עם זה שהוא רוקד בצורה מביכה. היא אמרה שהם יוצאים לכל מיני מקומות, וזה ברמה שכולם מסתכלים ואפילו חברים שלה צחקו עליו. היא שיתפה שהיא לא יודעת איך הם יתחתנו כשהוא ככה והיא לא יכולה להמשיך לצאת איתו בגלל זה. לי זה נראה הזוי להפיל כזו זוגיות על משהו סתמי כל כך. היא הייתה נחושה, והם אכן נפרדו.
"זוג אחר ששידכתי נפרד, ולא הצלחתי להבין איך זה קרה. הם כבר יצאו כמה חודשים, היה שם חיבור נהדר, הם היו שמחים אחרי הדייטים, זה ממש היה על דרך המלך. כל כך האמנתי בהתאמה ביניהם. כשהם נפרדו, ביקשתי מהבחור שיספר לי על מה זה נפל, והוא אמר שהוציא אותו מדעתו שהיא אוכלת את הפופקורן בקולנוע אחד־אחד ולא לוקחת חופן״.
איך הגבת לזה?
הייתי בהלם. היה לי קשה מאוד עם זה. אמרתי לו בלי להתבייש שזו הזיה. שאלתי אותו, 'תגיד לי, אתה רציני? אתה עף על בחורה, וזה מה שפוסל אותה? זה מה שמפריע לך?'. הוא התנצל ואמר שאין מה לעשות. שיש לו 'דפקה'. זו הייתה שיחה לא נעימה. אמרתי שזה הזוי, לא מכבד ולא בוגר. ניסיתי לתווך את זה לבת זוגו בלי להעליב - אמרתי שיש לו בעיה שקשה לו להתמודד איתה, וזה שלו".
היא אמרה שלא תרצה לעבור לצפון
אסתי בן אלי, שדכנית ומלווה רוחנית לזוגיות ונישואים
לפני שנה וחצי שידכתי שני צעירים בני 22 מהמגזר הדתי לאומי. על פניו נראה שהכול ממש הולך טוב. שניהם איכותיים. הוא עובד וגר ביישוב בצפון, היא עובדת וגרה באזור המרכז. הוא בחור מקסים וקצת ביישן, והיא בחורה דומיננטית, פלפלית. הם השלימו מאוד אחד את השנייה. הם יצאו לארבע פגישות והתנהגו כאילו הם מכירים כבר שנים, אם כי שמרו נגיעה. הם כבר התחילו לדבר על חתונה. אמא שלו גם שיתפה אותי שהיא מתרשמת שזה הולך לכיוון רציני, ושהיא כבר רואה את הבן שלה בחופה.
"למרות שהבחורה ביקשה לקחת את הזמן ולא למהר, הוא מאוד התרגש מההתפתחות של הקשר והחליט להזמין אותה להורים. מתברר שהם גרים ממש קרוב אליה. הם מאוד טרחו והכינו ארוחה, ואז, במהלך המפגש הזה, היא אמרה להם שעוד מעט הם יראו את הבן הרבה, כי היא לא מתכוונת בשלב הזה לעבור לצפון. זה היה ביום חמישי. ביום שישי הוא אמר לה שההורים התלהבו ממנה, וזהו, זו הייתה השיחה האחרונה שבה הוא היה בעניין. מאז נעלמו עקבותיו, הוא לא ענה לטלפונים ולהודעות.
"אחרי כמה ימים הוא התקשר ואמר לה בצורה עניינית וקצרה שזה לא ילך ביניהם. כשהתקשרתי אליו לאחר מכן לברר מה קרה, הוא הסביר לי שמתוך הדברים שנאמרו בפגישה עם ההורים, הוא הבין שהיא לא תבוא לגור באזור שלו, ומבחינתו - אם כך הדבר, השידוך נופל. לא היה כבר את מי לשכנע ועם מי לדבר, והבחורה נפגעה מאוד".
איך הגבת?
"כמובן, כשדכנית הייתי בהלם והופתעתי כמה מהר אפשר לוותר על קשר כזה, במיוחד כשדווקא הבחורה לאורך כל הדרך ביקשה שזה ילך לאט, והייתי עוד צריכה לשכנע אותו לחכות קצת. זה הוא שיזם והזמין אותה להורים וכבר דיבר על פרטי החתונה. הרגעתי את עצמי שהכול בידי שמיים ושכנראה היא לא הזיווג עבורו. כך אני נרגעת בסיטואציות כאלה - ולצערי הרב לא חסרות".
סבא שלו עזב את סבתא שלה (לפני 60 שנה)
ענבל פלאח־יעקב, עו"ד ונוטריון, מתמחה בדיני משפחה ונזיקין ושדכנית לשם שמיים
זכור לי מקרה מהעבר הרחוק. ממש מהניסיונות הראשונים שלי לשדך. מדובר בחברה טובה שלי מהתיכון. היינו שתינו בנות 25, מחפשות את האחד שלנו. היא סיפרה לי שראתה בחור חמוד בפייסבוק שלי והייתה שמחה שאברר לה עליו. כמי שהכי בקטע של לעזור בשידוכים, יצאתי לבדוק, ובתגובה הוא אמר שהיא ממש מוצאת חן בעיניו ושאכיר ביניהם. לאחר ההיכרות הראשונית הם התחילו לצאת, ונראה היה שהאהבה ממש פורחת ביניהם.
"לאחר כשנה הם התחילו לדבר על נישואים וארגנו מפגש של ההורים. הם קבעו במסעדה, ולמפגש הזה הגיעו גם הסבים. משפחת הכלה יושבת בשולחן, ופתאום מגיעה משפחת החתן, ושומו שמיים. מה מתברר? שהסבתא של הבחורה הייתה בת זוגו של הסבא של הבחור, משהו כמו 60 שנה לפני כן, וכנראה הסיפור לא הסתיים ביניהם בטוב. אני לא מגזימה - הסבתא טרחה לצעוק עליו ליד כולם שהיא לא תשכח לו שהוא עזב אותה ונעלם. משפחת הכלה קמה ועזבה את המפגש.
"כעבור כחודש הזוג הבין שהקצר בין המשפחות יעיב על הזוגיות שלהם. כמה ניסיתי לגשר, לדבר איתם, להסביר להם שזו לא סיבה לפרידה. אפילו ההורים נפגשו ביניהם וחשבו איך אפשר לקרב ולאחד ולסדר את הברוך, התייעצו איך לעשות את זה נכון. אבל משהו שם כבר לא הלך חלק, וגם בין ההורים בסופו של דבר פרצו מחלוקות, כל צד התבצר בעמדתו והם הגיעו למבוי סתום.
"בני הזוג עצמם, שמאוד אהבו אחד את השני, חשבו בהתחלה להמשיך בשלהם ואפילו להתנתק ממי שצריך, אבל הם הבינו שזה לא ילך. הם לא רצו לוותר על המשפחות שלהם, וזה התחיל גם להפוך לסכסוך אישי של 'באמת, איך סבא שלך עזב את סבתא שלי?'. כן, זה נשמע הזוי, אבל זה היה הסיפור. זה רק הסתבך והם נפרדו. אני זוכרת עד היום כמה כאבה לחברתי הפרידה, ולי יחד איתה".
יעל רשף: "לה היה חשוב להתחתן באולם גדול ומפואר, בגלל שהיא חיכתה הרבה שנים לחתונה הזו. הוא נמנע מאירועים גדולים. בשנייה אחת הכול נגמר"
הוא רצה להתחתן באולם קטן
יעל רשף, מאמנת אישית לזוגיות ושדכנית, בעלת ״איחודים״, מרכז לבניית זוגיות ומשפחה
לפני כשנתיים שידכתי זוג רווקים בסוף שנות ה־30 שלהם. שניהם ממרכז הארץ, הוא מהנדס חשמל, היא מורה לאנגלית. הכול שם זרם יפה, האהבה פרחה, ואחרי כמה חודשים הם החליטו להתחתן. כמובן, כל הצדדים שמחו והתרגשו.
"אבל אז התעוררה מחלוקת: לה היה חשוב להתחתן באולם גדול ומפואר, בגלל שהיא חיכתה הרבה שנים לחתונה הזו ורצתה שכולם ישמחו איתה. הוא רצה אולם קטן וחתונה קטנה, מכיוון שהוא נמנע מאירועים גדולים, וזו גם הייתה אחת הסיבות שהוא לא רצה עד אותו זמן להתחתן. בשנייה אחת הכול נגמר. זה הוא שהודיע על הפרידה, אבל שני הצדדים לא היו מוכנים להתפשר".
בגלל אולם?!
"כן. בסופו של דבר, כמה שהייתי רוצה שזה יסתיים בהפי אנד, ההחלטה היא של הזוג. כמאמנת אישית ושדכנית אני מאמינה שהכול לטובה ויש מישהו מלמעלה שמכוון את הדברים על הצד הטוב ביותר, רק שיש לנו כמה שיעורים ללמוד על עצמנו בדרך".
הכתבה פורסמה במגזין "לאשה"
