לפני כשנה הגיעה דודתו של רזאל, עובד עירייה בן 28 מהמרכז, לטפל בנושא ביורוקרטי בעירייה במקום מגוריה. הפקידה בעמדת השירות שלה הייתה איריס, עובדת עירייה בת 27. "היה לה שם סיפור ארוך שדרש טיפול מסור", נזכרת איריס, "וכנראה היא התלהבה מהטיפול שלי ומהיחס, ומיד עלה לה בראש רעיון להכיר לי את רזאל. זרמתי איתה וביקשתי לראות תמונה שלו. היא כתבה לו ווטסאפ וביקשה שישלח לה תמונה, אבל הוא התמהמה. חשבתי שאולי סתם לא בראש שלו הצעת שידוך, ושחררתי".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למשתמשים רשומים:
כעבור זמן קצר, הדודה חזרה אל עמדת השירות של איריס. "היא אמרה לי, 'רזאל לא כזה טוב בדברים האלה, ואין לו תמונת פרופיל. אולי תהיו קלילים ופשוט תיפגשו?'. האמת היא שזה בכלל לא נשמע לי. לדעתי אפילו אצל חרדים רואים היום תמונה".
רזאל, למה לא שלחת לדודה שלך תמונה?
"כי לא היה לי חשק. הייתי ממש אחרי מערכת יחסים ארוכה, וקצת מבואס מהקטע של הדייטים. בדיעבד, זה היה גאוני לדחוף אותנו לצאת בלי תמונה. זו הברקה של רגע מצד דודה שלי. לשנינו גם אין פייסבוק ואנחנו לא ברשתות החברתיות, אבל מבחינתי זה לא היה 'על עיוור'. אני סומך מאוד על דודה שלי והיא אמרה לי שאיריס נראית טוב, אז אמרתי לעצמי - מה יכול להיות? אולי דווקא כשזה אחרת ממה שאני מכיר - זה יצליח".
איריס, אותך היה צריך לשכנע.
"הדודה ממש עמדה שם ואמרה לי שאני חייבת כי יש לה תחושת בטן טובה, ושהיא כבר עשתה בעבר כמה היכרויות מוצלחות. היא תיארה לי אותו ואמרה שאנחנו דומים, ואגב - זה דבר שהיום כל הזמן אומרים לנו. פתאום משהו בי אמר שאני חייבת להיות פתוחה ולהסכים, ואמרתי לה, 'את יודעת מה? בואי נלך על זה'".
לפני חמישה חודשים רזאל ואיריס (השמות המלאים שמורים במערכת) כבר התייצבו תחת החופה. הבליינד דייט שלהם התקיים יומיים אחרי השידוך של הדודה. "הוא בא לאסוף אותי והרגשתי הכי לחוצה שהרגשתי אי פעם בדייט. לא ידעתי למה לצפות והיה לי ממש קשה עם זה שאין לי מושג במי מדובר. למזלי, הופתעתי לטובה. רק אחרי ארבעה חודשים, כשהוא הציע לי נישואים, העזתי להגיד לדודה שלו: 'למה לא אמרת לי שהוא כזה חתיך?'. אבל האמת היא שמה שהקסים אותי בו היו האישיות וההתנהגות. רזאל מוצלח במציאות הרבה יותר מאשר בתמונות, כך שזה פעל רק לטובתנו. אני יכולה להגיד שבהשוואה להתנהלות שלי לפני כן, ניגשתי לפגישה איתו הרבה יותר בבגרות ובכובד ראש, בקטע טוב".
רזאל: "גם אני לא האמנתי על עצמי שאסכים לצאת עם בחורה בלי לראות אפילו תמונה אחת שלה. בדיעבד, זה היה מרגש וקסום. כשחושבים על זה, הרי כבר נפלתי בזה כמה פעמים – ראיתי תמונות מפולטרות ואחרי פוטושופ, ומה יצא מזה? עובדה שאפשר אחרת. הריגוש שהיה לנו בדייט הראשון קשור בזה שלא באנו עם מחשבות, פנטזיות וציפיות. זה כמו שהיו נפגשים פעם".
איריס: "אני אומרת - מה שעבד מצוין להורים ולסבים שלנו, יכול לעבוד גם היום. אני רואה סביבי עוד ועוד חברות שפוסלות בחורים על סמך תמונה, וחבל. יש קבוצות ווטסאפ של שידוכים, ותמונות של צעירים וצעירות רצות שם וזה הופך להיות שוק בשר. למה לא לנסות גם קצת אחרת?".
בעידן של הצפת מידע בלתי פוסקת ומיליוני תמונות שעולות לרשת בכל שנייה, המונח בליינד דייט נשמע כמו משהו מימי הדינוזאורים. פרט לתוכניות מציאות, כמו "חתונה ממבט ראשון", קשה מאוד למצוא זוגות שהכירו בשני העשורים האחרונים ולא ראו לפני כן תמונה אחד של השני, אם זה בפרופיל של אתר היכרויות או ברשתות החברתיות. אבל האם האקסיומה הזאת חיובית בכלל? ואולי כדאי בכל זאת לנסות, לפחות פעם אחת, לוותר על הידע הוויזואלי המוקדם?
גם מורן טבק (40), איש תחזוקה, וליאור טבק ליאתים (32), מזכירה בחברת החשמל, נפגשו בבליינד דייט. זה קרה לפני ארבע שנים, אחרי שכל אחד מהם הגיע, בנפרד, לאותה מאמנת לזוגיות. כשהיא הציעה להם להיפגש בלי לראות תמונה, הם הרימו גבה. היום הם נשואים, הורים לשי, בן שנה ושבעה חודשים, וגרים בחיפה.
"הגעתי למאמנת אחרי הרבה ניסיונות להחזיק קשר ארוך טווח", מספר מורן. "כשהיא הכירה את ליאור היא חשבה שהיא מתאימה לי. חששתי, אבל החלטתי לזרום ולנסות. היא נשמעה חמודה בטלפון והייתי סקרן".
ליאור: "גם אני החלטתי לזרום. היא אמרה לי שהוא ממש חמוד ושאתן לזה צ'אנס. בדייט הראשון ישבנו במסעדה. ראיתי אותו והבנתי שאותו אני רוצה. זה לאו דווקא היה קשור לאיך שהוא נראה, אלא לאופי ולהתאמה בינינו. חזרתי הביתה ואמרתי להורים 'זה יהיה בעלי'. כעבור שנה התחתנו".
וזה קשור לדעתך לעובדה שלא ראית אותו קודם?
"מהמקרה שלנו אני חד-משמעית מסיקה שפגישה בלי תמונה נותנת סיכוי טוב להתקדם בקשר. יש בזה ריגוש מיוחד, וזה מאפשר הזדמנות למשהו חדש וטוב להיכנס בפתח. זה מוסיף עומק ומפחית שיפוטיות. הכי קל לעבור על תמונות כמו על קלפים ולהגיד כן ולא".
מורן: "בעידן של היום יש נטייה לשפוט מהר. רואים תמונה ואומרים, 'הוא נראה כזה', 'היא נראית כזו', 'המבט שלה כזה'. יש משהו אכזרי מאוד בעובדה שאנשים מעבירים תמונות מאחד לשני, ובדייט הזה עם ליאור נחסכה מאיתנו השיפוטיות. פגשנו אישיות ולא עוד כרטיס".
ליאור: "הנושא הזה הפך להיות קיצוני מאוד וזה מקלקל הרבה קשרים מדהימים שהיו יכולים להיווצר. הרי אף אחד לא נראה במציאות כפי שהוא נראה בתמונה, ומה שקורה זה - או שמתאכזבים, מה שקורה יותר, מניסיוני, או שמופתעים לטובה".
מורן: "לפני שהכרנו הייתי רשום באפליקציות, ושם הנושא של התמונה משחק מאוד. זה חד-משמעית מוריד את הסיכוי לקשר ערכי, אמיתי וכן בין אנשים. כשאני משווה בין הפגישות שהיו לי בעבר, כשראיתי תמונות וכרטיסים של בחורות, ובין הפגישה עם ליאור, אני מבין כמה זה היה איכותי בינינו. היה איזשהו עומק, ניגשתי לזה יותר ברצינות ובאתי עם ראש פתוח. המציאות הוכיחה את זה".
בנימין ושני אודסר, שנשואים כשנתיים וגרים בחריש, נפגשו בחצי בליינד דייט: רק היא ידעה איך הוא נראה, בעוד שהוא לא ראה תמונה שלה. מאחורי בנימין (31), עובד ביטחון, היו אז כבר מאות דייטים כושלים. "הבנתי שצריך לעשות משהו אחרת", הוא אומר. "אפשר לומר שהייתי על סף ייאוש, כי אף קשר שניסיתי לא הצליח להתקדם. פניתי לעמותת 'חיבורים', שבמסגרתה מצמידים לכל מי שמחפש זוגיות מנטור שמלווה אותו ומייעץ לו. חשבתי שאם מישהו יעשה את זה איתי, זה ייראה שונה".
בנימין אודסר: "בעבר קיבלתי הרבה הצעות, ובגלל שהן היו ללא תמונה, ישר פסלתי בלי להסתכל על האופי ועל התכונות. הפעם הגישה שלי הייתה בוגרת וממוקדת יותר במה שאני מרגיש ואת מי אני פוגש"
בפגישה הראשונה עם המנטורית שלו, הוא מספר, "היא ראתה שאני מסנן, פוסל ומעקם אף כשהיא מראה לי 'מועמדות'. בעקבות זאת היא חשבה שהכי נכון לי להכיר מישהי בבליינד דייט אמיתי. סירבתי. לא הייתי מוכן לחשוב על האפשרות לפגוש מישהי בלי שראיתי תמונה שלה. במשך שבועיים היו לנו שיחות בנושא והיא לא הצליחה לשכנע אותי".
ממש באותם ימים, גם שני (30), סטודנטית להוראה בחינוך המיוחד, נרשמה לעמותה. עוד בטרם הספיקה להוסיף לכרטיס שלה תמונה, המנטורית שלה פנתה לבנימין והציעה לשדך ביניהם. "הספקתי רק לכתוב כמה מילים על עצמי", מספרת שני. "זה היה במקרה לגמרי. המנטורית של בנימין עודדה אותו להכיר בחורה ללא תמונה, ובדיוק לי לא הייתה תמונה בכרטיס שלי".
בנימין, היו לך חששות?
"ברור. זאת הייתה הפעם הראשונה שיצאתי עם מישהי באופן הזה, אתה לא יודע מה תקבל. ואז נפגשנו בבית קפה בעפולה, וכשראיתי אותה אהבתי ממש את מה שראיתי. רק אז הבנתי כמה פספסתי כשהייתי נעול על לראות תמונה לפני. זה היה דייט מעולה. בדייט הרביעי כבר אמרתי לעצמי - היא הולכת להיות אשתי. אחרי חודשיים הצעתי לה נישואים".
מה השתנה בעצם?
"כל ההסתכלות שלי הייתה שונה. בעבר קיבלתי הרבה הצעות, ובגלל שהן היו ללא תמונה, ישר פסלתי בלי להסתכל על האופי ועל התכונות. הפעם הגישה שלי הייתה בוגרת וממוקדת יותר במה שאני מרגיש ואת מי אני פוגש. נפתח בי ממד אחר שלא הכרתי, ואני חושב שיש לזה השפעה גדולה מאוד על ההצלחה".
"היום תמונה היא נושא קריטי וחורץ גורלות, שקובע במידה רבה אם הזוג ייפגש", אומרת ליאל הראל, עובדת סוציאלית ומאמנת לזוגיות. "אני כל הזמן שומעת את המשפטים 'לא התחברתי לתמונה', 'אני לא נמשך לבחורה מהתמונה', 'הוא פחות הסגנון שלי'. חבל. בעיניי לא מתחברים לתמונה, מתחברים לבן אדם. תמונה היא דבר סטטי ודומם והיא תופסת רגע אחד מתוך חיים שלמים. התמונה לא מאפשרת לנו לראות תנועה, חן, אנרגיה. תמונה לא מעידה על איכות האדם המצולם וגם לא באמת על יופיו, כי לא כולם פוטוגניים ולא כולם יודעים לצלם ולהצטלם כמו שצריך".
אבל אין מה לעשות, היום כמעט אף אחד לא יסכים להיפגש בלי לראות תמונה.
"ברור. הרוב המוחלט לא יסכים לכך. מבחינתי, הלוואי שהיה אפשר לוותר על הקונספט הזה. אני תמיד מעודדת אנשים לזרום, להיפתח ולהכיר ללא תמונה. כמובן, הרוב מסרבים בנימוס, אבל מי שלא מסרב מרוויח בגדול, כיוון שיש משהו מרגש בלהכיר כמו פעם, בבליינד דייט אמיתי. במצב כזה אין אכזבה מהפער בין המציאות לתמונה, להפך - הרבה פעמים יש הפתעה לטובה. הבליינד דייט מעורר סקרנות וריגוש, שני דברים שיכולים לעזור מאוד למפגש להיות מוצלח וחווייתי".
מה את ממליצה לאנשים שמקבלים הצעה להכיר מישהו דרך חבר או בן משפחה?
"להגיד כן בלי לבקש תמונה. זו גם הזדמנות לשבור דפוסים: לפעמים אנחנו נוטים לבחור בני זוג על בסיס מראה שמושך אותנו, ולא תמיד זה מה שמתאים לנו לטווח הארוך. מפגש בלי לראות תמונה יכול להוביל אותנו לגלות אנשים חדשים שאחרת לא היינו שוקלים להיפגש איתם. כמובן, זה דורש פתיחות וגמישות מחשבתית, אבל זו יכולה להיות דרך לגלות קשרים משמעותיים".
