שבועיים ויומיים בתפקיד הספיקו לשר הביטחון ישראל כ"ץ כדי להבהיר את יחסי הכוחות בינו לבין הרמטכ"ל, או בראייה כוללת יותר – בין הדרג המדיני לדרג הצבאי. זה היה הזובור הראשון שספג הרצי הלוי ממחליפו של השר המודח יואב גלנט. כ"ץ הורה להקפיא את קידומם של שני קצינים בדרגת אלוף משנה במסגרת סבב המינויים שאישר הרמטכ"ל, עד שיתברר אם היו מעורבים במחדל 7 באוקטובר. גם אם ההחלטה לגיטימית, הדרך שבה התקבלה בעייתית, בלשון המעטה. כ"ץ פירסם את החלטתו באותה דקה שבה הודיע עליה לרמטכ"ל. הוא רצה לסמן טריטוריה: אני בעל הבית. יש שר ביטחון חדש בישראל. והוא לא איש המערכת.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
"ישראל כ"ץ הפתיע את הרמטכ"ל עם הקפאת המינויים, וזה דבר שלא קרה קודם לכן", אומר גורם המכיר מקרוב את צה"ל ואת לשכת שר הביטחון. "הדברים תמיד היו נסגרים בין שר הביטחון לרמטכ"ל. זה גם פגע במוניטין של אותם אל"מים, ששמעו על כך מהתקשורת. הדבר נעשה בלי להודיע לרמטכ"ל ובלי לעדכן אותם".
4 צפייה בגלריה
(שר הביטחון עם אלוף פיקוד הדרום, השבוע ברפיח. "כ"ץ לא מכיר מח"טים, אבל מבין את הפוליטיקה הארגונית | צילום: שלומי אמסלם דוברות משרד הביטחון)
כך גם ההחלטה להקפיא את שירות המילואים של איל נוה מסיירת מטכ"ל, אחד ממייסדי אחים לנשק, בטענה שקרא לסרבנות. מכבש הלחצים שהופעל על כ"ץ מצד אנשי ליכוד ועיתונאי בעל השפעה עשה את שלו – והוא החליט על הדחתו בפועל. "זו הייתה קפריזה נטולת קשר למציאות", אומר קצין בכיר בצה"ל, "כ"ץ עשה זאת אך ורק לצורכי יחסי ציבור ופרסום. לא הייתה לו שום סמכות לקבל החלטה כזו והוא לא עידכן אף אחד מראש".
חודש אחרי כניסתו לתפקיד החליט כ"ץ להפסיק את הוצאת צווי המעצר לחשודים בטרור יהודי – צעד שגרם למתיחות בינו לבין שב"כ. "הוא לא עשה עבודת מטה עם שב"כ, לא הקים ועדה חיצונית כדי לקבל המלצות או מסקנות ולא התייעץ", מספר גורם המעורה בפרטים. "הוא התקשר לראש השב"כ, עידכן אותו על ההחלטה והוציא הודעה לתקשורת. העיקר שקיבל מחמאות מבן גביר, סמוטריץ' וטלי גוטליב".
היום יציין ישראל כ"ץ 50 ימי כהונה במשרד הביטחון. השר הוותיק בליכוד הוא אחד מנאמניו של נתניהו. "הצבא של גלנט מידר אותי", התלונן נתניהו לא פעם, עם או בלי קשר למציאות. עכשיו יש לראש הממשלה בעל ברית בלשכה השנייה בחשיבותה במדינת ישראל. או כמו שהגדיר זאת פוליטיקאי בעל רקורד ביטחוני עשיר: אם גלנט היה פרוקסי של הרמטכ"ל בממשלה ובקבינט, כ"ץ הוא הפרוקסי של נתניהו בצבא.
האינטרס של נתניהו ברור. אך האם מינויו של כ"ץ עונה גם על האינטרס הציבורי בזמן מלחמה? באופוזיציה טענו שהמינוי נועד לאפשר את קומבינת חוק הגיוס של נתניהו והחרדים, ואף כינו את כ"ץ "שר ההשתמטות". כמה בכירים בצה"ל משוכנעים שכ"ץ, קצין צנחנים בעברו, הוצנח ללשכת שר הביטחון כדי להביא את ראשו של הרמטכ"ל לנתניהו. "נתניהו החליט לעשות הכל כדי להשפיל את הרצי הלוי, ושר הביטחון כ"ץ משרת אותו בעניין הזה", אומר אחד מחברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
הפרשן הביטחוני רון בן ישי: "הדרך היחידה לפגוע בחות'ים היא לערוף את ההנהגה שלהם ולפגוע במחסני הטילים, כמו שעשינו בלבנון. מה עושה כ"ץ? יוצא לתקשורת ומודיע שאנחנו הולכים לפגוע בהנהגת החות'ים. התוצאה הייתה מיידית: הם ירדו למחתרת ונעלמו"
מה שביטא יותר מכל את הרצון לעשות סיכול ממוקד לרמטכ"ל הוא ההודעה התקיפה שיצאה מלשכתו של כ"ץ: "שר הביטחון הנחה את הרמטכ"ל להשלים את התחקירים על אירועי 7 באוקטובר עד לסוף חודש ינואר הקרוב, ולהעביר אליו את כל התחקירים שכבר הושלמו". כ"ץ הבהיר להלוי שכל עוד לא יקבל לידיו את התחקירים, הוא לא יאשר מינוי אלופים בצה"ל.
לא מעט גבות הורמו עם מינויו של ישראל כ"ץ לשר הביטחון, וגם הדמות המביכה ב"ארץ נהדרת" לא תרמה לאמינותו הציבורית. מצד שני, מדובר בפוליטיקאי מנוסה מאוד, עם רקורד של 16 שנות חברות בקבינט המדיני-ביטחוני, שכבר כיהן בשניים מתוך שלושת התפקידים הבכירים ביותר בממשלה: שר החוץ ושר האוצר. גורם שנפגש עם שר הביטחון בלשכתו מספר כי הוא מרגיש בעננים: "הוא מאוד-מאוד מחזיק מעצמו כשר ביטחון. הוא חושב שהוא הבחירה הטבעית והנכונה לתפקיד הזה ומדגיש שביבי בחר בו לתפקיד הזה כי הוא באמת האיש הראוי לו. לפעמים אתה מקבל את התחושה שהכי חשוב לו להוכיח שהוא לא גלנט".
הפרשן הצבאי הוותיק רון בן ישי דווקא סבור שכ"ץ מנסה להידמות לגלנט – ולא בהצלחה מרובה. "הוא מנסה לחקות את גלנט בהצהרות הפומפוזיות שלו, למרות שאינו מגיע לקרסוליו בתחום המקצועי. אתה רואה שהוא לא מבין בביטחון, אבל מנסה לעשות שרירים מול הרמטכ"ל. הוא יושב בדיוני מבצעים וגיחות (מו"ג) ושואל מדי פעם שאלות. לפעמים השאלות ענייניות, אבל לרוב הן מביכות. אין מה לעשות, ביטחון זה תחום שצריך להבין בו. הוא היה קצין זוטר בצנחנים בשנות ה-70 ובזה מסתכם הניסיון הביטחוני שלו. זה תחום שאתה צריך להבין בו, לא יעזור שום דבר. האיש קבלן בהווייתו. לכן הצליח כשר תחבורה. אבל שר ביטחון צריך להיות איש מקצוע בתחום. גלנט אולי היה בוק, אבל הוא בעל מקצוע".
היו לנו שרי ביטחון לא רעים שהיו חסרי ניסיון ביטחוני.
"זה נכון אולי לגבי בן-גוריון, שאולי לא הבין בביטחון, אבל אז גם לא היה כל כך במה להבין. צבא שנשען על סייבר, על מודיעין מתוחכם ועל בינה מלאכותית בהכוונת החימושים שלו זה לא הצבא של בן-גוריון. אגב, שמעון פרס, שלא שירת בצבא, היה מנכ"ל משרד הביטחון ועסק בתחום במשך שנים רבות. משה ארנס, שגם הוא היה אזרח, הגיע מהתעשייה האווירית".
בן ישי מביא דוגמאות לחוסר ההבנה, שבא לידי ביטוי בהצהרותיו של כ"ץ מהימים האחרונים. "למשל, בנושא החות'ים. במערכת הביטחון הגיעו למסקנה שההפצצות בתימן לא מספקות את הסחורה. תפציץ את האוכלוסייה, תרעיב אותה – זה לא מזיז להם. הדרך היחידה היא לערוף את ההנהגה שלהם ולפגוע במחסני הטילים, כמו שעשינו בלבנון. מה עושה כ"ץ? יוצא לתקשורת ומודיע שאנחנו הולכים לפגוע בהנהגת החות'ים. התוצאה הייתה מיידית: הם ירדו למחתרת ונעלמו. כך גם ההצהרה שלו בביקורו השבוע בציר פילדלפי, בעיצומו של משא ומתן רגיש כל כך לעסקת חטופים, על כך שצה"ל ימשיך לשלוט ביטחונית ברצועת עזה. כשהצהרה כזו באה מפניו של נתניהו, זה נובע מתוך אג'נדה. אצל כ"ץ זה נובע מחוסר הבנה". בתגובה להאשמות הללו אומרים גורמים בלשכת שר הביטחון: "הדברים שאמר השר כ"ץ בביקורו בציר פילדלפי אינם פוגעים במו"מ. מנהיגי החות'ים ירדו למחתרת עוד לפני ההצהרות של שר הביטחון בנושא".
"המינוי של כ"ץ נתפס כבעייתי", מוסיף גורם ביטחוני המכיר היטב גם את המערכת הפוליטית. "בימים הראשונים ראית איך הרצי הלוי עשה פרצופים במהלך פגישות ביניהם. צריך לומר שישראל תרם לכך כי לא תמיד ידע על מה הוא מדבר". כך, למשל, שבוע אחרי כניסתו לתפקיד ביקר כ"ץ בפיקוד הצפון עם הרמטכ"ל, והפתיע את כולם כאשר טען שפירוק חיזבאללה מנשקו הוא אחד מיעדי המלחמה. עובדתית, מדובר ביעד שלא מופיע בשום החלטת קבינט. דבריו הביכו את הרמטכ"ל, דבר שניכר היטב בהבעת פניו באותו מעמד. השבוע הודה כ"ץ לראשונה כי ישראל עמדה מאחורי החיסול של איסמעיל הנייה על אדמת איראן, בניגוד למדיניות העמימות שהייתה עד כה.
למרות זאת, הגורם הביטחוני מעריך שבסופו של דבר ירכוש כ"ץ את מעמדו במערכת הביטחון. "זה כמו עם בן גביר והמשטרה. בכירי המשטרה לא היו מלאי הערכה לבן גביר ולכישוריו. אבל בסוף הם הבינו שהקידום שלהם תלוי בו – אז חלקם התיישרו איתו והחלו לשתף פעולה. ככה זה יהיה גם במערכת הצבאית. חשבתי שהוא יתרסק מהר מאוד, אבל אפשר לראות שהוא התחיל להתאקלם. ההבדל בינו לבין קודמו משמעותי: גלנט עבר לגור במשרד הביטחון. הוא ישן שם, המשפחה שלו באה לשם. אצל ישראל זה שונה. ישראל תמיד אומר: אני גם חבר כנסת, אני גם פוליטיקאי".
ואכן, בניגוד לגלנט, שהגיע לכנסת לעיתים נדירות ושוויתר כמעט לחלוטין על הבייס הליכודי, כ"ץ מפנה לעצמו לו"ז פוליטי – בעיקר בימי שני בכנסת, שם הוא מקיים פגישות פוליטיות. את ימי השבוע הנותרים הוא מחלק בין סיורים בשטח לבין לשכת שר הביטחון בקריה בתל-אביב. כ"ץ, המכהן גם כיו"ר מזכירות הליכוד, נחשב לאחר השרים הפעילים במפלגה ומקפיד לשמור על הבייס. כך, למשל, ביום ראשון השבוע הגיע לחגוג עם ח"כ לשעבר אורן חזן את מסיבת הבריתה של בתו.
אבל זה לא מסתכם בחתונות, בר-מצוות ובריתות: מבקריו של כ"ץ טוענים כי כמה מהחלטותיו כשר ביטחון נועדו לרצות את בוחריו. "ישראל עשה כמה מהלכים שנתנו לו נקודות בקרב הליכודניקים", אומר גורם בכיר במפלגה. "כמו האולטימטום שהציב לרמטכ"ל בעניין תחקירי המלחמה, כמו ההחלטה שלא לאשר קידום לקציני צה"ל וכמו ההחלטה להפסיק עם צווי מעצר מינהליים, שזו הוראה בלתי חוקית".
הקשר עם הציבור והתקשורת חשוב לו מאוד. רק בשבועיים הראשונים שלו בתפקיד הקדיש כ"ץ לפחות שלושה מפגשים לתקשורת: הוא התראיין לערוץ 14, הופיע ב"פגוש את העיתונות" ואירח במשך שעתיים את תא הכתבים הצבאיים. מעבר לכך הוא מקיים פגישות אישיות עם עיתונאים, עורכים ואנשי תקשורת. קצין בצה"ל רואה בזה טעם לפגם: "גם אם הוא היה נכנס לתפקיד מהאזרחות בזמן שגרה, על אחת כמה וכמה בזמן מלחמה – הוא חייב להשקיע כל דקה בהכרת המערכת, להיפגש עם קצינים, להכיר את צה"ל, את ראשי מערכת הביטחון. זה תהליך שלוקח חודשים. במקום זה הוא מקדיש שעות לעיתונאים". חשוב לציין, עם זאת, שגם גלנט לא התנזר מתקשורת.
"אין שר ביטחון במדינת ישראל", טוען גורם ביטחוני בכיר. "כ"ץ מתעסק בפוליטיקה, מקיים פגישות עם עיתונאים ומתייעץ עם ברדוגו. הנורמה עכשיו היא לרכוב על הרמטכ"ל כדי לחפש חיכוך ולא להגיע להסכמות. בדיוני קבינט זה בכלל קטסטרופה. כל הזמן צועקים על הצבא, ובמיוחד על הרמטכ"ל, ואין שר ביטחון ששומר ומגן עליהם. זה מכוון על ידי ביבי, וישראל משתף עם זה פעולה". ההבדל הבסיסי בין כ"ץ לקודמו הוא בגישה הפוליטית: כ"ץ פועל לפי הסנטימנט של הליכוד ואילו גלנט לא ספר את הליכודניקים, בעיקר את הח"כים האולטרה-ימנים במפלגה. כאשר שרים כמו מירי רגב או דוד אמסלם התנפלו על הרמטכ"ל בישיבת הממשלה, גלנט חתך אותם.
כ"ץ מודע לביקורת כלפיו: שהוא שולף מהמותן, שהוא לא מעדכן, שלא תמיד הוא בקיא בחומר. כאשר גורם פוליטי העיר לו שהוא מצטייר כשר ביטחון לעומתי, השיב: "אני לא לעומתי. יש הבדל בין לעומתי לדעתן". גורם בלשכתו מסביר שכ"ץ שינה את כללי המשחק. הוא בא לאתגר את המערכת ולא להיות חלק ממנה. "מי שמתיישר עם המדיניות שלו, עובד. מי שלא, נשאר בחוץ".
לדברי אחד ממקורביו, כיבוש החרמון הסורי היה רעיון שלו, אף שנתניהו לקח בסופו של דבר את הקרדיט. מיד עם נפילת אסד, אומר המקורב, ביקש כ"ץ מהצבא להכין תוכנית לכיבוש הפסגה בצד הסורי. ביום שבת, זמן קצר לפני ישיבת הקבינט, הציג כ"ץ את התוכנית לראש הממשלה נתניהו, שאישר אותה.
על דבר אחד אין ויכוח: טיב היחסים בין כ"ץ לרמטכ"ל. "להרצי קשה עם כ"ץ", מודה גורם במשרד הביטחון. "הוא היה רגיל לגלנט. גלנט לא היה שר ביטחון, הוא היה רמטכ"ל-על. ישראל הוא שר הביטחון. תפקידו להביא את המדיניות לצבא ולא ליישם מדיניות של הצבא". כ"ץ יודע כי נתניהו מצפה ממנו להראות לרמטכ"ל את הדלת. "להרצי הייתה מטרייה הרמטית מגלנט", אומר פרשן ביטחוני. "הם ראו הכל עין בעין ותמיד היו מתואמים. זה שירת את שניהם, למרות שגם זה לא תמיד טוב למערכת. גלנט לא באמת פיקח על הצבא. הוא אפילו לקח להרצי סמכויות רבות, כי הוא הבין שהרמטכ"ל הוא ברווז צולע".
כ"ץ מכיר את הצבא?
"ישראל לא מבין בצבא. הוא לא מכיר מח"טים באופן אישי, ואני לא בטוח שהוא מבין את ההבדל בין מרכבה 3 למרכבה 4. אבל הוא מבין טוב את הפוליטיקה הארגונית של הצבא. וצריך לומר שהדד-ליין שהציב לרמטכ"ל בנושא התחקירים היה ענייני מאוד. ישראל מתחיל לאט-לאט להבין את העסק ולקבל החלטות. להכיר את הצבא לוקח הרבה מאוד זמן וזה החיסרון שלו".
התעקשותו של גלנט לקדם את חוק הגיוס הפכה אותו לסדין אדום עבור נתניהו. ראש הממשלה ראה בו את המכשול העיקרי להעברת חוק ההשתמטות שניסה לרקום עם החרדים בעיצומה של המלחמה, וזו כנראה אחת הסיבות לפיטוריו. כעת מונח תפוח האדמה הלוהט הזה בידיו של כ"ץ.
הלחצים הפוליטיים בקואליציה, החשש המופגן של החרדים מצווי הגיוס והחשש של נתניהו מעוד משבר פוליטי הכניסו את כ"ץ עמוק לתוך הסבך. אבל יש לו מיומנויות פוליטיות וניסיון במשברים כאלה. כ"ץ לוחץ על היועצת המשפטית של משרד הביטחון, עו"ד הילה ארליך, להתקדם מול היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון, עו"ד מירי פרנקל שור, כדי לנסח חוק גיוס שיהיה מקובל על החרדים. "הוא מתקשר ליועצת המשפטית שלו כל חמש דקות", אומר גורם המעורה בפרטים.
אבל גם פוליטיקאי מיומן וערמומי כמו כ"ץ מבין שהמשימה קשה. במיוחד כאשר בראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת עומד ח"כ יולי אדלשטיין, שהבהיר יותר מפעם אחת כי לא ייתן יד לחוק ההשתמטות. זמן קצר אחרי כניסתו לתפקיד נפגש כ"ץ עם אדלשטיין והשניים הגיעו למתווה מוסכם. אלא שאז הקצינו החרדים את עמדותיהם, וכ"ץ נסוג מחלק מההבנות שאליהן הגיע עם אדלשטיין. אחד מחברי ועדת החוץ והביטחון טוען כי "כ"ץ הגיע לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת והתחייב על סנקציות אישיות למי שמשתמט מגיוס. אבל עכשיו הוא מנסה לעגל פינות כדי שלא יהיו סנקציות. הוא רוצה משהו מרוכך ונוח שהחרדים יוכלו לעכל".
אריק זיו, עורך אתר "ליכודניק", אומר שאנשי המפלגה מרוצים מאוד מהדחת גלנט והחלפתו בישראל כ"ץ. "הדבר הכי דרמטי כאיש ליכוד הייתה ההחלטה שלו שלא לחתום באופן אוטומטי על מעצרים מינהליים".
הטענה היא שכ"ץ מונה לתפקיד כדי להביא את חוק ההשתמטות ואת ראשו של הלוי.
"אני מאמין שדווקא ישראל כ"ץ יכול להביא הסכם גיוס טוב, כך שבעוד שנתיים נראה הרבה יותר חרדים בצבא. לגבי הרמטכ"ל – הלוי בעצמו אמר שהוא יביא את התחקירים ואז ילך הביתה. אז אני לא מבין מה הבעיה פה. טוב שנתניהו הביא לתפקיד הזה אזרח ולא מישהו שהוא חלק מהמערכת".
הוא לא עושה דברו של נתניהו?
"עדיף לי שיהיה פרוקסי של נתניהו ולא שר ביטחון לעומתי לראש ממשלה בזמן מלחמה".
