לא ברור כמה תושבים מנה הכפר השיעי עייתא א-שעב. במקום אחד רשום כ-5,000 איש, במקום אחר כתוב שחיו פה כעשרת אלפים תושבים. בכל מקרה הכפר הענק הזה, שדומה יותר לעיירה היושבת על שטח גדול, ריק לגמרי מתושבים. אנחנו בכוונה מתעכבים על מספר האנשים שחיו פה. בעוד עשרה ימים, ב-27 בחודש, יסתיימו 60 הימים של השלב הראשון בהסכם הפסקת המלחמה. צה"ל אמור באותו היום לפנות את כוחותיו מדרום לבנון ולהתפרס על הגבול. אז יוכלו תושבי עייתא לחזור לכפרם ולגלות מה עלה בגורל בתיהם.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
שקט כאן מאוד. פחות מעשר דקות נסיעה בג'יפ מהרגע שעוברים את הגבול באזור שתולה, ואתה במה שהיה עד לפני כמה חודשים מרכז הכפר. לא רחוק מהקליניקה של רופא השניים ד"ר עלי רדה, שהייתה סמוכה להאדי אלקטריק, חנות מוצרי חשמל. גם עסק הרהיטים רהיטי רדה היה איפשהו פה באזור וגם עסק שטיפת הרכבים אל-דיא שבגוגל כתוב עליו שחוץ מרכבים הוא מנקה גם שטיחים. אבל אין טעם שתבואו. כלום לא נשאר מהמקומות הללו שהפכו לגלי הריסות.
עד היציאה מכאן, כוחות צה"ל ממשיכים בסריקות. בית שנמצא בו אמל"ח, מושמד. בית שירו מהחצר שלו – כנ"ל. ובתים כאלה יש כאן המון. כך שמפעם לפעם נשמע במרחב פיצוץ חזק. כששומעים פיצוץ זה אומר שעוד בית בעייתא נמחק; הופל אפיים ארצה. נסענו ברחבי המקום הזה ששימש מעוז קדמי של רדואן, הכוח הפושט של חיזבאללה, ובקושי ראינו בתים עומדים. וגם אלו שעדיין עומדים מצבם לא משהו בכלל והם זקוקים לשיפוץ כללי.
כל הקשב נמצא עכשיו בעזה, אחרי שהושגה ביום רביעי בערב הסכמה על עסקת חטופים. בינתיים הלחימה בצפון הרצועה ממשיכה וגם השבוע גבתה מחיר דמים כבד של תשעה חיילים הרוגים. אולם בחזית השנייה, חזית לבנון, הפסקת האש מחזיקה מעמד. ישראל הצליחה לנתק את חיזבאללה מחמאס בעזה אחרי מתקפה עוצמתית מהאוויר ומהקרקע שהביאה לחורבן בכפרי דרום לבנון ושאר מעוזי חיזבאללה, בדאחייה שבביירות ובבקעת הלבנון. אתה מסתובב בעייתא א-שעב ומרגיש כמו בג'באליה שבצפון רצועת עזה.
מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה הודה אחרי מלחמת לבנון השנייה שאם היה יודע שתקיפת סיור צה"ל על הגדר ביולי 2006 וחטיפת שניים מאנשי הכוח, אלדד רגב ואהוד גולדווסר, יובילו למלחמה כוללת, הוא לא היה מורה על הפעולה. חלקים גדולים במעוז הארגון, רובע הדאחייה בביירות, נחרבו בהפצצות חייל האוויר, אלפים איבדו את בתיהם. יכול להיות מאוד שהיה מגיב כך גם הפעם; שאם היה יודע שפתיחת החזית מול ישראל כאקט של תמיכה בחמאס תוביל לחיסולו ולחיסול כל צמרת הארגון, ולהרס כל כך מקיף של הכפרים השיעיים בדרום לבנון, אולי היה שוקל שוב את צעדיו. אבל נסראללה מת ואין בלבנון מי שיכה על חטא.
2 צפייה בגלריה
עייתא א-שעב. יותר מ-12 אל, מטרות חיזבאללה הותקפו בלבנון, בהן 360 בביירות
(צילום: גדי קבלו)
הבנק העולמי העריך בחודש נובמבר האחרון כי למעלה מ-100 אלף יחידות דיור נפגעו בצורה קשה ברחבי לבנון כתוצאה מהמלחמה ואמד את הנזקים ביותר מ-8.5 מיליארד דולר. המלחמה חתכה את התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) הלבנוני ב-6.6 אחוז, ולבנון גם כך נכנסה למלחמה הזו כשהיא בקריסה כלכלית, עם תמ"ג שעמד ב-2023 על 3,078 דולר לנפש. רק בשביל הפרופורציה, התמ"ג לנפש בישראל ב-2023, שנת המחאה הגדולה על רקע ההפיכה המשפטית, עמד על 50,868 דולר. חיזבאללה הצליח אמנם לגרום לנזקים במיליארדי שקלים בצפון הארץ ולהביא את ממשלת ישראל לפנות כ-60 אלף ישראלים מבתיהם. אבל אין ללבנון וחיזבאללה במה להתנחם. המלחמה המיטה עליהם אסון כבד.
למעלה מ-12 אלף מטרות של חיזבאללה הותקפו בלבנון. עם 1,000 מטרות שהותקפו בבקעת הלבנון ו-360 מטרות בביירות, הנזק לא נעצר רק בכפרי הדרום במדינה. חיל האוויר הטיל בלבנון אלפי טונות של חומר נפץ, ממרחב טריפולי שבצפון המדינה ועד מרחב הגבול עם ישראל. 11 אלף המראות של מטוסים לתקיפה בלבנון נרשמו במלחמה, זה הנתון שהעביר דובר צה"ל כדי ללמד משהו על האינטנסיביות שבה הותקפה השכנה מצפון.
בן-ציון מקלס, גיאו-אנליסט שמתמחה בפענוח צילומי לוויין ואוויר, עשה עבודת מיפוי מקיפה של ממדי ההרס בכפרי הקו הראשון בדרום לבנון. את תוצרי המחקר אפשר למצוא בערוץ הטלגרם שלו ובעמוד שלו ברשת X (לשעבר טוויטר). הוא סקר את הכפרים סמוכי הגדר מראש הנקרה ועד הר דב, 25 כפרים בסך הכל, והשווה בין צילומי אוויר ולוויין מלפני המלחמה ובין תצלומים שבוצעו כעשרה ימים לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף. "ממדי ההרס נעים בין 20 אחוז ל-100 אחוז", הוא אומר, "והשוני נובע מרמת הפעילות ההתקפית שבוצעה מהכפרים השונים נגד ישראל, מכמויות האמל"ח שנמצאו בהם ומכמות הבתים שבהם נמצאו מתחמי הערכות, מיפקדות וחמ"לים".
בעיירה השיעית אל-ח'יאם, למשל, היקף הנזק לבתים עומד על כ-20 אחוז. הנתון הזה נכון ל-11 בדצמבר 24', מאז צה"ל המשיך להרוס מבנים ותשתיות בעיירה והנתון כנראה הכפיל עצמו. בכפר השיעי כילא, היושב בנקודה החולשת על מטולה, ניזוקו 35 אחוז מבתי הכפר. בעדייסה, שיושבת מול משגב עם, נהרסו 80 אחוז מהבתים. קו הבתים במיס אל-ג'בל שמול קיבוץ מנרה נהרס כולו. כל הבתים ששימשו כמתחמי הערכות, תצפיות ונקודות ירי של טילי נ"ט נהרסו. מקלס מצא ב-11 בדצמבר כי 34 אחוז מבתי הכפר נהרסו, עתה היקף ההרס הגיע כבר ל-50 אחוז מהבתים. מארון א-ראס ספג הרס של 75 אחוז מהבתים, בראמיה נהרסו 67 אחוז מהבתים, ביארין שמול ערב אל-עראמשה 98 אחוז מהבתים נהרסו ובט'הירה ואל-מטמורה, שני כפרים סוניים קטנים בגזרה המערבית, נהרסו 100 אחוז מהבתים. מקלס ספר כ-6,000 בתים שנהרסו בכפרים סמוכי הגדר בצד הלבנוני, מספר שגדל משמעותית בחודש שחלף מאז שערך את המחקר.
"אני מדבר איתך ומולי על צג המחשב צילומי הלוויין", אמר מקלס בטלפון, "הבתים שמהם היה אפשר לתצפת לשטחנו, שישבו בשטחים שולטים, כולם נהרסו. שליש מהמבנים בכפרי הקו הראשון נהרסו ומאה אחוז מהמבנים שצפו על היישובים שלנו ועל צירי התנועה בשטחנו".
לאורך כל ימי מבצע "חיצי הצפון", שהחל בספטמבר ונגמר בהפסקת האש חודשיים אחר כך, ביצע חיל האוויר תקיפות מסיביות מסביב לשעון בכל רחבי לבנון. חיסול נסראללה, מחליפו המיועד סאפי א-דין וכל צמרת הארגון, כולל שרשרת הפיקוד הבכירה של כוח רדואן, עלה גם בחייהם של אזרחים שהתגוררו בסמוך למיפקדות והבונקרים שהותקפו. רק בחיסול נסראללה הוטלו 83 טונות של פצצות. כדי לחסל את סאפי א-דין "הספיקו רק" 73 טונות. נשאר רק לדמיין איזה נזק סביבתי נגרם באזור הבונקרים של שני המחוסלים הללו.
סא"ל ש', סגן מפקד תא תקיפה בבור של חיל האוויר, אומר שלחיל אין מטרה לייצר הרס לשם ההרס. "לכל פצצה שהטלנו, לא רק בלבנון, בכל גזרה שבה פעלנו, הייתה מטרת אויב סופר-לגיטימית. אבל המטרות שונות זו מזו ובסוף אתה נדרש לייצר כוח אש כדי להביא לאפקטיביות של התקיפה. פעלנו באינטנסיביות מאוד גדולה, ואל תשכח שהחיזבאללה נטמע בתוך אוכלוסייה אזרחית. בסוף נהרגו בלתי מעורבים ונגרם נזק סביבתי, אבל עשינו את המקסימום לצמצם כמה שיותר את הפגיעה ההיקפית".
מקלס אומר שהרס מוחלט נגרם רק בתמרון קרקעי. "תקיפות אוויריות לא מייצרות נזק סביבתי גדול. מה שהביא להרס הנרחב בכפרי הדרום זו העובדה שהכניסו לשם כלים הנדסיים כבדים כמו שעשו בתמרון בעזה".
ובאמת, כשביקרנו בעייתא א-שעב ביום שלישי השבוע ביקש מאיתנו קצין האג"ם של האוגדה שפועלת בגזרה, סא"ל כ', להעיף מבט במדרונות שיורדים מעייתא לכיוון הגבול והצביע על דחפור D-9 שגילח במרץ את האדמה מסבך הצמחייה שכיסה אותה. "הגבעות האלו נראו ככה עד לפני כמה שבועות", הפנה את מבטנו לכיוון צפון-מזרח, "אנחנו מחשפים עכשיו את כל השטח באזור הגבול, את כל האזורים עם הצמחייה הסבוכה, כדי שאם תהיה כוונה לפשוט אלינו נוכל לזהות את התנועה לעבר הגבול מבעוד מועד. חישוף כזה יכול להתבצע רק בתמרון קרקעי".
מפעם לפעם נשמע במרחב פיצוץ חזק. זה אומר שעוד בית בעייתא א-שעב נמחק; הופל אפיים ארצה. "נתת לחיזבאללה להשתמש לך בבית? הלך הבית", אומר סא"ל כ'
עייתא הייתה בסיס קדמי של חיזבאללה. נמצאו בה כמויות אדירות של תחמושת מכל הסוגים, מקליעים ועד פצצות מרגמה ורקטות בגדלים שונים, מטעני חבלה ומשגרים. מקלס ספר בכפר 1,574 בתים. בבדיקה שביצע בדצמבר התברר כי 488 נהרסו לחלוטין. המספר נכון ליום השלישי השבוע כבר חצה את ה-600 בתים שנהרסו פה.
"מה שעשינו בתמרון היה להשמיד את כל התשתיות של חיזבאללה", אומר סא"ל כ'. "תיעדנו הכל. כל בית שנמצא בו אמל"ח, כל בית ששימש כחמ"ל או שטח התארגנות לפעילות טרור הופלל, והיינו צריכים להשמיד אותו. עד עכשיו אנחנו עסוקים בהשמדה. זה אומר לשטח, להרוס טוטאלית. נתת לחיזבאללה להשתמש לך בבית, הלך הבית. אצלנו בגזרת האוגדה יש 17 כפרים שהושמדו. אלו מקומות שאי-אפשר לחזור לחיות בהם. לא נותרו בהם תשתיות של מים, ביוב, חשמל, כבישים, מבני תעשייה ובתים. ולא הרסנו כי בכיף שלנו להרוס. התשתיות של חיזבאללה היו הכפרים עצמם. בכולם מצאנו כמויות אדירות – תקשיב לי טוב: כמויות אדירות – של אמל"ח".
הסתובבנו במה שהיה פעם מרחב מחיה מלא בתים ודרכים שקישרו בין חלקי הכפר. הבתים מול שתולה נהרסו. בתים שצפו על זרעית הפכו לגלי אבנים. הכבישים והדרכים בכפר נהרסו כמעט כולם. "תושב עייתא שיחזור אחרי שנצא מפה", אמר קצין אג"ם כ', "רוב הסיכויים שלא ימצא את הבית שלו. הוא לא יוכל לנסוע פה בכלל. ואם הוא יצליח להגיע הוא לא יזהה את האזור שחי בו שנים. לפי הערכה שלנו, לכל המרחב הזה שסמוך לגדר ייקח לפחות עשור כדי להשתקם. תראה", הצביע לפתע לעבר הר אחר בגזרה, "הנה עוד D-9 בעבודה. הוא עושה גלאח להר. תבואו עוד כמה ימים, כל ההר יהיה מגולח. הוא עובד כמו מכסחת דשא. יש לנו עוד עשרה ימים, נעבוד במרץ עד הרגע האחרון כדי שהתושבים ביישובים שלנו ירגישו בטוחים לחזור הביתה".
זו באמת שאלה. עד כמה ההרס שעברו הכפרים סמוכי הגדר בצד הלבנוני מרגיע את החשש של התושבים בצד הישראלי של הגדר לחזור הביתה, לשוב לחיות פה. "אותי זה לא מרגיע בכלל", אמרה לנו בטלפון אפרת ארביב מזרעית. תפסנו אותה בטיול בחו"ל אבל בכל מקרה, הביתה לזרעית היא עוד לא חזרה.
איך לא מרגיע? הכל הרוס בצד השני.
"הרבש"ץ שלנו כל הזמן שולח הודעות בקבוצה על פיצוצים שצה"ל עושה בכפרים בצד הלבנוני, כאילו זה אמור להרגיע אותנו שהצבא עושה שם ניקיון יסודי. אבל אותי לא מעניין מה קורה למעלה, מעל פני השטח, אותי מעניין מה קורה למטה, מתחת לבתים. אותנו מפחידות המנהרות שהם חפרו לכיווננו. אני יודעת שמצאו מנהרות ליד הגבול, אבל מפחדת ממה שלא מצאו. אני גם לא מבינה מה ההתלהבות מזה שאנחנו הורסים להם את הבתים. הלו, לבנון זו לא ישראל. אצלם אין חסמים של בירוקרטיה, תביא אישור מהנדס, תגיש תוכניות, אצלם בונים צ'יק צ'ק. רק מי שגר כאן יודע כמה מהר הם בנו הכל מחדש אחרי לבנון השנייה. כמו סינים הם בנו, מהר-מהר-מהר. אנחנו מפחדים שזה מה שיקרה גם הפעם".
פורסם לראשונה: 00:00, 17.01.25
