"הייתה תחושה מצוינת, שנפתח חלון הזדמנויות, שרגע, עוד רגע, של אלימות נוראית במזרח התיכון, יכול להפוך לאפשרות לשנות משהו מהבסיס, כמעט ואפשר היה להרגיש את משק כנפי ההיסטוריה".
במילים אלו מתאר אדם שעסק בקשרים החשאיים בין ישראל וסעודיה במשך שנים רבות ונחשב ל"מומחה לעניין" בקהילת המודיעין, את התחושות שלו ושל עמיתיו, גם באמ"ן וגם במוסד, עם סיום פגישה דרמטית בקיץ 2014 בין ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לנסיך בנדר בן סולטאן אל-סעוד, הידוע יותר בשמו המקוצר, הנסיך בנדר.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למשתמשים רשומים:
הנסיך היה אז ראש המודיעין הסעודי רב-העוצמה, ואחד מהאנשים הקרובים ביותר לשליט המדינה, המלך עבדאללה. נתניהו הגיע לפגישה עימו יחד עם צוות של המוסד, בראשות ראש הארגון אז, תמיר פרדו, וראשי אגף "תבל", שאחראי על הקשר החשאי עם מדינות שעימן אין לישראל יחסים דיפלומטיים, וקשרים עם ארגוני מודיעין זרים. אנשי האגף הזה ניהלו גם את הקשרים החשאיים עם סעודיה לאורך השנים.
כמה ימים קודם הסתיים מבצע צוק איתן, וההרס ברצועה היה רב. אמנם לא בממדי החורבן הנוכחי ברצועה, אבל עדיין, השיקום היה עתיד לעלות עשרות מיליארדי דולרים. נתניהו היה משוכנע שהפעם, בניגוד לשאר סבבי הלחימה הקודמים, זה אחרת. לימים, בישיבת ועדת ביקורת המדינה ב-2017, יסכם ראש הממשלה זאת כך: "מבצע צוק איתן שינה את המשוואה מול חמאס: כל הדרישות שלהם - דחינו אותן על הסף. נתַנו להם מכות איומות, עד כדי כך שהדרג הצבאי (של חמאס - ר"ב, י"ר) התחנן, אין מילה אחרת, התחנן לדרג המדיני שהיה בחו"ל, ואמר 'אנחנו מחליטים להפסיק את זה כי אנחנו לא יכולים יותר ככה, זה נגמר'. אז אני עושה כאן הרבה פרפרזות, אבל זה לא הרבה, 'אנחנו לא יכולים יותר עם המג'נונים האלה, עם היהודים האלה', מכות איומות שהם חטפו, אז הם הפסיקו".
אבל באותם ימים, מאחורי הקלעים, מתחוללת דרמה שרק השבוע נחשפת, והשלכותיה מהדהדות עד עצם היום הזה. זמן קצר לפני הפסקת האש "מגיע פתאום מלאך שיכול להציל אותנו מהמצב הקשה של אז, וזה כשעוד לא תיארנו לעצמנו מה יקרה בעתיד", משחזר גורם ביטחוני שהיה בסוד המגעים. הנסיך בנדר, אחד מהדיפלומטים ואנשי הביון החשובים של סעודיה, שמוּנה שנתיים קודם על ידי המלך לבוס העליון של כל שירותי המודיעין, ביקש מאנשי הקשר שלו במוסד לפגוש בדחיפות את ראש המוסד וראש אגף תבל אצלו במשרד.
בפגישה הדרמטית הזו, בנדר מטיל בחדר פצצה. הנסיך אומר לנציגים הישראלים שהוא רוצה לנצל את ההזדמנות, ה"היסטורית" כהגדרתו, כדי להוציא לפועל את התוכנית שעליה דן כבר בשנה האחרונה עם בכירי המוסד: יוזמת השלום הערבית. על פי התוכנית הזו, שאת עיקריה יזמה סעודיה עוד ב־2002, העולם הערבי כולו יודיע על סיום הסכסוך ויכיר בישראל, ובהמשך הסוגיה הפלסטינית תיפתר וגם כל שאר הבעיות והטענות. שלום מלא בכל המזרח התיכון, לפחות בכל מה שקשור לישראל.
אני מדבר איתכם בשם המלך, אמר הנסיך בנדר לאנשי המוסד. אין אנו מציעים שתקבלו את כל יוזמת השלום הערבית מיד, וגם לא שתגידו שאתם מסכימים למדינה פלסטינית, וברור לנו שצריכות להיות תחנות בדרך, אבל יש פה חלון מצוין שהוא הצורך לשקם את ההרס בעזה.
ואז הנסיך בנדר פירט: בשלב הראשון סעודיה תיקח על עצמה את עלויות וביצוע שיקום רצועת עזה, וגם את שיקום הרשות הפלסטינית. היא תממן ותאמן כוחות שישתלטו על הרצועה, ויכוננו שם שלטון כפוף לרשות בחסות סעודית. חמאס – מחוץ לתמונה.
לכולם בחדר היו ברורים שני דברים: אחד, שזו רק ההתחלה, ויש עוד המון פרטים ושאלות ללבן; שתיים, שמדובר בהזדמנות מדהימה, שיכולה להוביל אחת ולתמיד לקץ הסכסוך. הנסיך גם הציע לוח זמנים מזורז מאוד: בסוף ספטמבר - כלומר, כחודש מהפגישה - תתקיים העצרת הכללית השנתית של האו"ם. שם, על הבמה בניו-יורק, יעמדו נתניהו ושר החוץ הסעודי ויכריזו יחד על נורמליזציה בין המדינות ועל עיקרי תוכנית השלום.
הנסיך הסעודי היה רציני מאוד, וביקש לפגוש אישית את נתניהו בהקדם, כדי לשמוע ממנו מה דעתו על המהלך. הפגישה בין הנסיך לנתניהו נערכה כאמור בסוף אוגוסט. בחלקה נכחו אנשי המוסד, בשאר נתניהו והנסיך היו לבדם בחדר. כשיצאו משם, הסיכום היה ברור: נתניהו מקבל את היוזמה במתאר כפי שהציע בנדר, ואפשר לצאת לדרך. נתניהו אף אמר כי מבחינתו הנסיך יכול לדווח למלך עבדאללה על תוצאות הפגישה החיוביות. כולם נפרדו מכולם בלחיצות ידיים נלהבות ובחיוכים. מי שהיה שם מספר על תחושה היסטורית ממש, שאולי כאן נולד סוף הסכסוך.
ואז נתניהו חזר הביתה, לישראל.
זמן קצר אחר כך, הודיע ראש הממשלה במפתיע לאנשי המוסד שהוא נוטל מהם את הטיפול בעניין ההסכם הסעודי, כי "מדובר בעניין מדיני". אחד מבכירי המוסד, שלמד להכיר את נתניהו היטב, שאל את ראש הממשלה אם הוא עושה זאת כדי לסכל את היוזמה. נתניהו הכחיש בתוקף וחזר על מחויבותו להסכמות עם בנדר.
במוסד תמהו על ההחלטה. הם מכירים את הסעודים, ומצויים עימם שנים בקשרים. "עניין מדיני"? המוסד עסק בכך לא פעם ולא פעמיים. זה חלק מהמהות של ניהול קשרים חשאיים. "כך, למשל", מסביר הבכיר, "עם מנחם בגין במגעים החשאיים עם מצרים לקראת הסכם השלום. זה היה בתיווך מרוקו, ונוהל באמצעות שלוחת המוסד ברבאט. גם חלק גדול מהמגעים לקראת חתימת הסכמי אברהם נוהל אישית בידי ראש המוסד אז יוסי כהן, וצוות האגף".
תחושת התמיהה פחתה כשבמוסד שמעו את מי מינה נתניהו לטפל במהלך החשאי והרגיש: את פרקליטו ואיש סודו, עו"ד יצחק מלכו. זו לא הייתה הפעם הראשונה: נתניהו הטיל על מלכו להחליף את המוסד גם בעניין רגיש אחר, שיפוץ גשר המוגרבים בהר הבית, למרות הקשרים ההדוקים של המוסד עם הארמון ברבת־עמון. "זה אישר את החשדות של חלק מאיתנו", מספר הבכיר. "תראו, כבר לאורך 2012 וחלק מ־2013 הייתה אווירה לא נעימה בדיונים, כאילו נתניהו לא נותן בנו אמון, שהוא חושב שאנחנו לא משרתים אותו. אני חשבתי שזה רק תירוץ למשהו אחר לגמרי: שנתניהו לא באמת נאמן לנאום בר-אילן, לא באמת חותר לפתרון הסוגיה הפלסטינית, לא ממש רוצה לעבור לדף חדש בהיסטוריה של האזור, ושאין לו שום כוונה לסייע לרשות להשתלט על עזה. בנוסף, התחילו לעלות אצלי חששות שבעצם נתניהו רואה את חמאס בדיוק הפוך מאיתנו, במערכת הביטחון".
מה הכוונה, הפוך?
"אנחנו חשבנו שהרשות הפלסטינית, עם כל הבעיות שלה, ויש לה לא מעט, עושה מאמצים, מוצלחים מאוד ברובם, למנוע טרור, ושהיא בהחלט פרטנר לדיאלוג לקראת הסכם שלום. בקיצור, שהם נכס. זאת בניגוד לחמאס, שכל קיומו הוא על שלילת קיומה של מדינת ישראל, התעצמות ושאיפה לעימות. בקיצור, חשבנו שחמאס הוא נטל כבד על יציבות האזור".
ונתניהו?
"אצל נתניהו התחלנו להרגיש שבעצם הוא רוצה לדפוק את הרשות הפלסטינית, אם לא להרוס אותה לגמרי, בו בזמן שצעדים שהוא עושה מחזקים את חמאס. כך, למשל, כשהדליף לתקשורת מספרים מופרכים של הרוגים אם ייכנס צה"ל לתוך עזה במבצע צוק איתן. אבל הכל היו השערות - עד לפרשה של גשר המוגרבים בהר הבית. אז ראיתי שכדי לממש את החזון שלו לא להסכים לשום הסדר הגיוני עם הרשות ועם העולם הערבי, הוא מעביר לשליטה ישירה שלו את הטיפול בחלקים הכי רגישים של הקשר עם העולם הערבי ובנושאים הנוגעים לפלסטינים. פרשת גשר המוגרבים היא רק דוגמה קטנה לעוד ועוד עניינים שהועברו למלכו או לגורמים אחרים, שחייבים לנתניהו, ורק לנתניהו, את הנאמנות שלהם".
יהיו שיאמרו שזה ניהול נכון. אלו באמת נושאים רגישים שצריך שיטופלו על ידי מישהו שראש הממשלה סומך עליו.
"זה תפקידו של המוסד, בזה יש לו ניסיון, סמכות ושיקול דעת, והוא מכיר את האנשים בצד השני. ביבי חירבן לנו הכל. מולכו לקח מאיתנו את עניין הגשר, השיחות התפוצצו, והוא פשוט לא שופץ ונותר שנים ארוכות במצבו המסוכן. וכך בעניין הסעודי. הרי ראשי המוסד פגשו את בנדר בתדירות של פעם בחודש. זה בערך כמו שמכניסים עכשיו את דרמר כראש צוות החטופים ומעיפים את כל השאר, למרות שיש להם 16 חודשים עתירי ניסיון".
במוסד ניסו להיאבק בהחלטה של נתניהו, אבל ללא הצלחה. אנשי האגף הופקדו על הלוגיסטיקה של תיאום וקיום הפגישות עם הסעודים, אבל מודרו לחלוטין מהשיחות. "היה ברור לגמרי שנתניהו עושה את זה כדי שזה לא יקרה לעולם", אומר הבכיר. "כי הוא רוצה לפגוע ברשות הפלסטינית, ובו בזמן להשאיר את חמאס בעזה על מקומו, כדי להפריד את שתי הישויות, לשחק בהפרד ומשול. ובעיקר הוא רוצה להכשיל כל סיכוי למו"מ, כי כל עוד אין גורם פלסטיני אחד מרכזי ומתון, וכל עוד יש חמאס, אי־אפשר לבוא לישראל בטענות שהיא לא מקיימת מו"מ עם מי ששולט רק על חלק מהשטח".
אחרי כמה שיחות הסעודים הבינו את רוח הדברים, והיוזמה כולה קרסה. "הנסיך בנדר הרגיש שנתניהו פשוט דפק אותו, גם את גורל האזור כולו, וגם באופן מאוד אישי. כי הנסיך אמר למלך בעקבות הסיכום עם נתניהו, שהכל מתקדם, ואז התברר ששום דבר לא מתקדם. זה פגע מאוד ביחס של המלך לבנדר, מה שהיה לפחות אחת מהסיבות שזמן מה לאחר מכן המלך העביר אותו לתפקיד אחר, ייצוגי, אך חשוב הרבה פחות".
בנדר הזועם ניתק לאלתר את כל קשריו עם המוסד וסירב לפגוש את הישראלים במשך תקופה ארוכה. אחרי זמן רב, בנדר היה מעורב באירוע שחייב אותו לפגוש נציג מוסד. "שמעתי שהבוס שלכם (כלומר, נתניהו) משווה את עצמו לצ'רצ'יל", אמר לו הנסיך בעוקצנות. "אז אולי תזכירו לו את המשפט המפורסם המיוחס לצ'רצ'יל, שאפשר לסדר חלק מהאנשים חלק מהזמן, אבל אי־אפשר לסדר את כולם כל הזמן". המשפט עצמו אמנם מיוחס בכלל ללינקולן, אבל המסר של הנסיך הסעודי ברור.
הפרשה הזו איננה רק סופה של הזדמנות היסטורית ענקית שהוחמצה, אלא גם תחילתו של מהלך עגום שילווה את ישראל מאז ועד 7 באוקטובר: הכסף הקטארי. תכף נגיע לדרך שבה, בעקבות הקריסה של יוזמת הנסיך, החלו לזרום מיליוני דולרים מקטאר לחמאס - עוד פרט שנתניהו היה מעדיף שלעולם לא יתגלה.
בשבוע שעבר חשפנו כאן את "מסמכי העיוורון", מאות מסמכים ועדויות פנימיים ששימשו כחומר הגלם לתחקירי צה"ל על מחדל 7 באוקטובר. את חלק מהתחקירים הללו חשף צה"ל השבוע. מהמסמכים שפירסמנו עולה כי לא מדובר בתקלה או תאונה, אלא בקריסת מערכות כללית, גם בזווית המבצעית - אגף מבצעים, פיקוד דרום ואוגדת עזה; וגם בזווית המודיעינית, שם לאמ"ן יש שני שותפים, שב"כ ומוסד.
אבל הקודקוד המבצעי והקודקוד המודיעיני הם רק שניים במשולש הזה. בקודקוד השלישי - הדרג המדיני-פוליטי - נאסר על המתחקרים של צה"ל ושב"כ לעסוק. הממשלה, הקבינט, המטה לביטחון לאומי - ומעל הכל, המפקד העליון של כל אלו, ראש הממשלה - אינם חלק מהתחקירים הללו. הפתרון היה אמור להיות ברור ופשוט: ועדת חקירה ממלכתית, שתבדוק ביסודיות את כל שלושת הקודקודים של המשולש הזה, ותצלול לעומק היחסים המורכבים ביניהם.
אלא שכידוע, לוועדת חקירה ממלכתית כזו נתניהו והקואליציה שלו מתנגדים נחרצות. הסיבה הרשמית: חוסר אמון בבית המשפט העליון שימנה את החוקרים. אלא שממסמכים שנחשפים כאן לראשונה, ומשיחות עם שורה של גורמים בכירים שהיו מעורבים בתהליכים שהובילו ל-7 באוקטובר, עולה עוד סיבה אפשרית להתנגדות של ראש הממשלה לוועדת חקירה: פשוט, יש לו הרבה מאוד מה להסתיר מהציבור. מהיוזמה להזרים לחמאס מיליונים מקטאר, דרך דחיית ניסיונות חיסול של יחיא סינוואר, מוחמד דף ובכירים אחרים בחמאס, ועד התעלמות מהתרעות אסטרטגיות למלחמה של המערכת הביטחונית בעת ההפיכה המשטרית.
זה מה שנתניהו ידע, זה מה שהוא ניסה להסתיר. עד השבוע.
כאשר המהלך של הנסיך בנדר התפוצץ, הסעודים הזועמים שיתפו את אבו־מאזן. "והוא", אומר בכיר לשעבר במוסד, "הבין מהם בדיוק את מה שגם אנחנו הבנו: שנתניהו לא רוצה פתרון שהרשות היא חלק ממנו, שנוח לו הפרד ומשול, שיש בעצם שתי מדינות פלסטיניות, ושהוא בפועל מעוניין בחיזוק חמאס".
עד אז, הרשות הפלסטינית הזרימה כסף לעזה: תשלום משכורות לעובדי מערכות השלטון שם, שפעם היו כפופים לרשות וכעת לממשלת חמאס. אבל כשאבו-מאזן הבין שנתניהו בעצם בונה על חמאס ככוח נגדו, הוא החליט החלטה דרמטית: לחתוך את התקציבים. חמאס כמעט מיד חש במצוקה. "ואז, נתניהו פנה למדינה היחידה שעוד הייתה מוכנה להציל את השלטון שם: קטאר", אומר איש מוסד בכיר לשעבר. "נתניהו שלח את יוסי כהן לבקש מקטאר שהם אלה שיממנו את המשכורות, והטיל על המתפ"ש (מתאם פעולות הממשלה בשטחים - ר"ב, י"ר) לתאם את העברות הכספים בואכה עזה".
לקטאר, זו שכעת נתניהו ושופריו מגדירים כמדינת טרור, היה כבר אז מוניטין בעייתי, והיא הואשמה בקשרים עם אל־קאעידה ובמימון טרור. נתניהו טען כי הכספים לעזה הועברו "לצרכים ממוקדים, כגון תשלומים לפקידים, משפחות נזקקות וחשמל, ולא הגיע מעולם מידע שמימון זה שימש לטרור", כפי שצייץ בנובמבר 2024 בעקבות פרסום בנושא.
אלא שגורמים בקיאים בנושא קטאר אומרים כי "אלו אמירות לא מדויקות, וזו הגדרה מאוד עדינה למרחק שלהן מהאמת". ראשית, משום שקטאר עצמה חששה שהעברות לממשלת חמאס בעזה יחשבו כסיוע לארגון טרור. לכן הקטארים דרשו מנתניהו לקבל הבטחה מארה”ב לחסינות מלאה מכל הליך פלילי, אזרחי או של הטלות סנקציות וחרמים בגין הסיוע הזה, שישראל ביקשה. נתניהו וצוותו פנו לראשי הממשל, וקיבלו את האישור הזה. רק אז החלו העברות הכספים.
אבל זו רק ההתחלה לסתירות שיש בחומר המודיעיני מול טענות נתניהו. “הטענה כאילו לא היה מידע שממנו עולה שמנצלים את הכסף הזה גם לטרור, היא לא נכונה באופן חד-משמעי, והדברים דווחו באופן ברור וחד לקבינט ולראש הממשלה”, אומר בכיר לשעבר בשב”כ. “אבל בכלל אין צורך במידע כדי להבין את מה שכל כך פשוט: אם חמאס לא צריך לשלם למורה בבית ספר מאה דולר משכורת, כי לבקשת ישראל הקטארים עושים זאת במקומו, אז את מאה הדולר שחסכו, הם יכולים להסיט לרכישת נשק”.
לאורך שנתה הראשונה של הממשלה הנוכחית נדרש נתניהו, ולעיתים נדירות גם הקבינט, לסוגיית המימון הקטארי. בכל הפעמים הוחלט להמשיך בו, למרות התנגדות נמשכת של ראש המוסד ברנע ואנשיו
אלא שסיפור המימון הקטארי מורכב אף יותר. בסוף כהונתו כראש המוסד, ולמרות שהיה שושבין של המהלך, חש יוסי כהן כי העניין כולו יוצא משליטה. במוסד העריכו כי במקביל לצינור הגלוי של הכספים לחמאס, גורמים קטאריים עשירים מאוד ממשפחת המלוכה, מעבירים כספים בחשאי לזרוע הצבאית של הארגון, עז א־דין אל־קסאם. במוסד התקשו להאמין שמשהו כזה מתרחש בלי ידיעת השלטון המרכזי. הקטארים, יש לציין, הכחישו ועודם מכחישים זאת בכל תוקף, אבל במוסד האמינו מאוד בכך, ואף הציפו את הנושא לנתניהו וצוותו.
כהן הותיר אחריו עבודת מטה שהמליצה לקטוע לאלתר את כל המימון הקטארי לרצועת עזה, ואף אמר את הדברים בפומבי שבוע לפני שסיים את תפקידו ביוני 2021. יורשו, דוד ברנע, השווה והעלה: הוא התנגד בחריפות להמשך המימון הקטארי והביא לראש הממשלה החדש, נפתלי בנט, עוד ועוד תימוכין לתקף את דעתו. בנט ביקש אף הוא לחתוך את צינור הזרמת הכספים לחמאס בעזה, אך נתקל בהתנגדות עזה של גורמים אחרים במערכת הביטחון. אלה נותרו נאמנים לגישה בתקופת נתניהו: שעזה היא מקום שצריך להרגיע, וניתוק מוחלט מיידי של צינור הכסף עלול להביא לפרוץ מהומות ברצועה.
בנט ומערכת הביטחון סיכמו שבינתיים יחדלו מהעברת הכספים במזומן, מנגנון שבנט כינה "כספי פרוטקשן", ובהמשך תופסק הזרמת הכספים בכלל. בנט הסכים לפשרה הזו, גם כי רצה לבצע תרגיל הונאה: חמאס יחשוב כי ישראל ממשיכה לקנות את השקט בכסף, אך בפועל בנט דירבן את מערכת הביטחון להתנקש בראשי חמאס - סינוואר ודף, ואם יש צורך בנוספים - גם במחיר מערכה גדולה בעזה.
"סינוואר אדם לא יציב ועלול לשגר בהפתעה", אמר בנט לראשי מערכת הביטחון במאי 2022. "אין להסתמך על כך שתגיע התרעה מהמודיעין. ניגרר לעימות בכל מקרה, ולכן עדיף ליזום אותו". הוא לחץ על צה"ל וקהילת המודיעין לסכל את דף וסינוואר. הרמטכ"ל כוכבי התווכח איתו, ואמר כי מדובר במלחמה שישראל פותחת בה. לשיטתו, זו הייתה מלחמה מיותרת שתביא קורבנות רבים ולא ברור מדוע צריך בכלל להתחיל בה, אם חמאס מורתע. בכיר במוסד, שנכח בישיבה תמך ברמטכ"ל, אמר: "סינוואר חי עדיף לישראל מסינוואר מת".
אבל בנט התעקש, בצה"ל ובשב"כ עסקו בבניית מערך חיסול מורכב של סינוואר ודף, ובמקביל, בהכנות לאפשרות של מלחמה כוללת. כעבור כמה חודשים, כשנתניהו חזר לבלפור, שני הדברים לא התרחשו: המימון מקטאר לא נפסק, ודף וסינוואר לא חוסלו.
לאורך שנתה הראשונה של הממשלה הנוכחית נדרש נתניהו, ולעיתים נדירות גם הקבינט, לסוגיית המימון הקטארי. בכל הפעמים הוחלט להמשיך בו, למרות התנגדות נמשכת של ראש המוסד ברנע ואנשיו. בפעם האחרונה שיגר נתניהו את ברנע לקטאר בספטמבר 2023, כשבוע לפני מתקפת חמאס. ברנע חזר ואמר שוב כי הכסף הקטארי מסייע לשלטון חמאס בעזה, ולפחות באופן עקיף, להתעצמותו הצבאית. אבל ברנע הוא גם פקיד ציבור ממושמע, ומול החלטתם המחייבת של הבוס ושל הקבינט, טס לדוחא, פוגש את השגריר הנודד, איש מזוודות הכסף מוחמד אל־עמאדי, ומאשרר בפניו כי ישראל מבקשת להמשיך בעניינים כרגיל.
הנסיעה של ראש המוסד לדוחא הייתה חלק מהמאמץ הגדול של ממשלת נתניהו להשיג שוב שקט ברצועה, לנוכח גלי הפרות הסדר בסמוך לגדר בשבועות שקדמו לה. ההסדר שהושג, במעורבות קטאר, כלל את המשך המימון, לצד הגדלה הדרגתית במספר הפועלים שייכנסו ברישיון מהרצועה לישראל מדי יום לעבוד.
כמה ימים אחרי שברנע חזר לישראל, התכנסו ראשי מערכת הביטחון אצל נתניהו להערכת מצב בעקבות ההסכם החדש. באותם ימים שוב הייתה על הפרק תוכנית שלום סעודית - הפעם בלי הנסיך בנדר - ונתניהו שוב, לפחות רשמית, תמך בה בהתלהבות. לפי כמה נוכחים בשיחה, ראש השב"כ רונן בר אמר כי התעצמות המגעים בין ישראל וסעודיה היא מאיץ ומעודד למעשי טרור כדי לשבש את התהליך. בר אמר כי יש לטפל בעניין בשני צירים. באחד, לדאוג לשגשוג של עזה; בשני, להתעמת עם סינוואר. הוא הציע להכין תוכנית מבצעית רחבה לעימות עם חמאס.
הרמטכ"ל, רא"ל הרצי הלוי, המליץ גם הוא "להכין מערכה רחבה ברצועת עזה", וכן על פעולות לסיכול המטה המבצעי של חמאס בגדה, שפועל מעזה ומכווין משם טרור.
נתניהו מיהר לשפוך מים צוננים על ההתלהבות להכות באויב. "המטרה העליונה", אמר נתניהו, "היא שלום עם סעודיה". בגלל המטרה הזו ישראל חייבת לשמור על "ריסון, תוך ניהוג עדין מאוד ושימור היציבות ביטחונית".
מה בכל זאת מורה נתניהו? להפעיל בעזה "אקורדיון של ענישה ותגמול". הוא לא מאשר לסכל את מטה הגדה של חמאס, אלא מורה רק להכין את הסיכולים הללו. חלק מהנוכחים בישיבה הבינו מה זה אומר: "נתניהו מדבר לפרוטוקול, ולכן הוא לעולם לא יגיד שהוא נגד חיסולים", אומר אחד מהם. "אבל זה לא סתם שהוא מדבר רק על 'הכנה'. בכל פעם, לאורך השנה שחלפה, הוא גם דיבר גבוהה־גבוהה על חיסולים, אבל בפועל אסר עלינו לבצע חיסולים מהאוויר ודרש פעולות בחתימה נמוכה: חבלות, הרעלות, או התנקשויות מטווח קצר. הוא יודע היטב שהיכולת לבצע פעולות כאלו קטנה מאוד, בטח על הרבה מטרות, ושייקח חודשים ארוכים מאוד להכין את התוכניות. בקיצור, הוא מרח אותנו כי רצה שקט ורצה הסכם עם סעודיה. זה הדבר היחיד שעניין אותו".
בקמפיינים ובהתבטאויות לוחמניות שלו, נתניהו הצהיר לא אחת שימוטט את שלטון חמאס. זה היה בניגוד מוחלט, כאמור, לדרך שבה חיזק אותו באמצעות הכסף הקטארי, ככוח נגד הרשות. אבל כבר לפני למעלה מעשור, התקבעה אצל נתניהו התפיסה שחמאס איננו בצמרת האיומים על ישראל, או לפחות מצוי במדרג נמוך לעומת איראן, חיזבאללה, והטרור מהגדה.
לפני כעשור, למשל, הוא הגיע לביקור במפקדה של יחידה 8200 בגלילות. מפקד היחידה דאז, תא"ל נדב צפריר, הציג לנתניהו את התוצאות המרשימות של מבצעי איסוף מודיעין על חיזבאללה. לדברי נוכחים בישיבה, המפקד אמר לנתניהו: "אדוני ראש הממשלה, עכשיו אתה יכול לתקוף באיראן". צפריר כיוון לחשש בישראל כי תקיפה באיראן, שנתניהו ושר הביטחון שלו ברק דחפו מאוד באותה עת, תביא לתגובת נקמה חריפה של חיזבאללה. אם ישראל יודעת לשתק את הארגון בעזרת המידע ש־8200 השיגו, החשש הזה כמובן הופך משמעותי הרבה פחות.
בינואר 2023, פחות משבועיים אחרי הקמת הממשלה, מתכנסת ברצועת עזה המועצה הצבאית המצומצמת של בכירי גדודי אל־קסאם ויחיא סינוואר. בסיכום הישיבה נכתב כי הגיעו בה למסקנה שהממשלה החדשה טובה מאוד לחמאס. "התשתית המדינית והתשתית בשטח אשר יוקמו מצד הממשלה הציונית הזו", אומר סינוואר, "תסייע לנו ללכת על אל־משרוע אל־כביר (הפרויקט הגדול, הכינוי של חמאס למתקפה - ר"ב, י"ר)"
נתניהו היה מרוצה, ובצדק. הביקור נמשך, וראש אמ"ן באותה עת, אביב כוכבי, הוביל את נתניהו ופמלייתו לאזור במפקדה שעוסק בחמאס. כוכבי הציג בפני נתניהו הישג מודיעיני יוצא דופן שנגע לגדודי אל־קסאם בעזה. נתניהו מתח ביקורת על התבונה בהשקעה העצומה שנדרשה בפרויקט. "חמאס?" הוא אמר בזלזול, לפי שניים מהנוכחים שם, "אם הם יתקפו אותנו אנחנו נשטח אותם", והוסיף תנועת גב יד בגובה אחיד מעל השולחן, כאילו משטח משהו.
נתניהו, כאמור, היה משוכנע כי חמאס מורתע, במיוחד אחרי מבצע צוק איתן. מאז, כך אמר נתניהו בדיון ב-2017, "חמאס מורתע ונמנע כמעט לחלוטין מירי לשטחנו… אחת הסיבות שהוא נרתע זה משום שאנחנו יש לנו מדיניות - לי יש מדיניות - שאני לא מוכן לקבל טפטופים, ויש תמיד תגובה נחרצת וחזקה, בדרך כלל מהירה מאוד, אל מול כל טפטוף כזה".
כאשר נתניהו חזר לשלטון בסוף 2022, זה היה נתניהו אחר. זו הייתה גם ממשלה אחרת. הפעם גורלו הפוליטי של רה"מ נתון בידיו של מי שהוא עצמו מינה לשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. מהמסמכים ומהשיחות שניהלנו עולה כי מערכת הביטחון השקיעה אנרגיה אדירה ומשאבים רבים בניסיון לבלום את פעולותיו שלוחות הרסן של בן גביר, שעלולות היו להצית את הגדה המערבית ואת מזרח ירושלים, אם לא גרוע מכך. נתניהו, שהבין זאת היטב, כמעט לא כינס את הקבינט, וההחלטות הקריטיות התקבלו עם קבוצה קטנה של בכירים ביטחוניים ושרים לידו, תוך נקיטת תכסיסים שונים כדי למדר את בן גביר וגורמים קיצוניים נוספים.
"אבל יש פה עוד משהו", אומר הגורם הביטחוני הבכיר. "תוך זמן אפס מהקמת הממשלה, ולא מעט בגלל פעולות שונות שבן גביר וסמוטריץ' מבצעים, האלימות באיו"ש נוסקת לגבהים שלא הכרנו שנים ארוכות. כולם מתייחסים לבן גביר כמו אל ילד מיוחד שצריך טיפול מיוחד, שעלול להצית מדורה גדולה, אבל גם מבינים שנתניהו לא נכנס בו מחשש לקואליציה. וכך, באופן טבעי, תשומת הלב והמשאבים מופנים בעיקר לעבר הגדה. הכל, גם חמאס בעזה, נבחן דרך המשקפיים של מה קורה בגדה ובהר הבית. במצב הזה - באופן שהוא טבעי לגמרי, אבל באותה מידה אסוני וקטלני - יש הרבה פחות קשב, גם בצה"ל, גם במודיעין, גם בממשלה, ואני בטוח שגם אצל נתניהו, להסתכל על עזה".
אתה אומר שזה טבעי, כלומר קורה אצל כל הגורמים. לא רק אצל ראש הממשלה.
"זה כאמור טבעי, אבל צריך לזכור שזה נתניהו שהכניס אותו לממשלה, שנתן לו את התפקיד, וגם כשהיה ברור שמדובר על פירומן שרוצה להדליק את המזרח התיכון, הוא לא עשה דבר כדי לרסן אותו".
סמוטריץ', השותף השני שמחזיק בידיו את גורל הקואליציה של נתניהו, הכריז כבר בתחילת הדרך שגם הוא רואה בחמאס נכס מול הרשות. ב־4 בינואר 2023, התנהל בקבינט דיון בנושא בית הדין הבינלאומי לצדק. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג את תפיסתו, לפיה "יגיע היום שנצטרך לנהל דיון לגבי האם הגיע הזמן שהרשות תלך לעולמה". בראייתו יש יתרון בכך שחמאס יהיה הריבון הפלסטיני, כלומר שישתלט גם על שטחי הרשות - רוב הגדה המערבית - כי אין לתנועה לגיטימציה בינלאומית.
בינתיים, ועל רקע השסע שפוערת ההפיכה המשפטית בחברה ובמערכת הביטחון, הגלגלים בעזה מתחילים לנוע. בינואר 2023, פחות משבועיים אחרי הקמת הממשלה, מתכנסת ברצועת עזה המועצה הצבאית המצומצמת של בכירי גדודי אל־קסאם ויחיא סינוואר. בסיכום הישיבה נכתב כי הגיעו בה למסקנה שהממשלה החדשה טובה מאוד לחמאס. "התשתית המדינית והתשתית בשטח אשר יוקמו מצד הממשלה הציונית הזו", אומר סינוואר, "תסייע לנו ללכת על אל־משרוע אל־כביר (הפרויקט הגדול, הכינוי של חמאס למתקפה - ר"ב, י"ר)".
10 צפייה בגלריה
מערכת הביטחון השקיעה מאמצים אדירים לבלום פעולות שלוחות רסן של בן גביר
(צילום: עמית שאבי)
בישראל לא ידעו על כך דבר. הפרוטוקולים מאותן ישיבות נתפסו בעזה רק בינואר 2024. אבל היו כאלה באמ"ן ובצה"ל שהזהירו שיש בעיה של כיסוי מודיעיני חלקי ברצועה, במיוחד כשהסתבר כי מה שכינינו בכתבות כאן "הכלי החשאי" - מקבץ של פרויקטים מבצעיים וטכנולוגיים שנועדו כדי להגיע לסודות הכמוסים של חמאס - איננו מתפקד כשורה. אמ”ן ניסו לשפר את המצב. "אנו ביובש נגישותי בעזה", אומר ראש אמ"ן אלוף אהרון חליווה באותה ישיבה, ומתכוון לכך שלישראל אין מספיק כיסוי מודיעיני ברצועה. נתניהו מסכים איתו בדבר חשיבותו של המידע והצורך לשפר אותו. "כל זה טוב ויפה, אבל הצבא הניח בעיה קשה - חוסר הנגישות - לפתחו של נתניהו", אומר גורם מודיעיני בכיר, "האם נתניהו בדק אי פעם מה קרה לבעיה הזו? האם חזר לזה? כמובן שלא, כי זה לא עניין אותו. הוא רצה שקט, ורק הורה לצבא ולשב"כ להשיג לו את השקט הזה".
מה זה עושה לצבא ולמודיעין?
"תחת ההוראות של נתניהו לשמור על רגיעה ושקט, נוצר ערבוב גם במוח של אנשי הצבא והמודיעין בין ההערכה שלהם את המצב, לבין מה שנתניהו הורה להם לעשות. הוא בעצם הפך את קהילת המודיעין לסוג של מודיעין למבצע. המבצע הוא להשיג שקט, והם צריכים לספק את המודיעין כדי להשיג אותו. גם אם היו קולות שראו דברים אחרים, הם נתקלו בגישה עוינת, כי הצבא, באופן טבעי, רצה לרצות את נתניהו".
בפברואר 2023, בדיון היערכות של בכירי מערכת הביטחון לקראת חודש הרמדאן, הזהיר ראש השב"כ כי ישראל נמצאת "בדרך להסלמה". השר בן גביר דורש יד קשה יותר נגד הטרור. נתניהו מנצל את ההזדמנות להסביר לשר את סדר העדיפויות: "אנחנו צריכים לפעול באופן מדויק מול היעד, כי יש לנו יעדים לאומיים חשובים יותר, כמו איראן. אין לנו אינטרס שזה יתלקח ברמדאן, אנחנו צריכים את החודשים הקרובים לדברים חשובים יותר. אנחנו יכולים לתת עוד ועוד מכות, אבל מכות לא מדויקות ילהיטו את השטח. אנחנו צריכים באופן חכם לנקוט פעולות התקפיות לקראת פעולות להרגעת השטח".
רון דרמר משווה ומעלה: "אסור לנו לנקוט צעדים שיפריעו לנו להתמודד עם האיומים שבראש הרשימה, ובראש הרשימה יש את העימות עם איראן ואת הצורך לשמר את היחסים עם ארה"ב... לכן, בשנתיים־שלוש הקרובות אסור לנו לעשות שום מהלך דרמטי מול הפלסטינים".
"בפתח הדיון הזה", אומר אדם הבקיא בתוכנו, "נתניהו מעדכן לגבי חידוש המגעים עם סעודיה, וברור שזו העדיפות מבחינתו. שם ובדיונים נוספים נתניהו אומר לנו, פוקד עלינו למעשה, למנוע הסלמה בזירה הפלסטינית, שהוא רוצה שקט, ושלא נבוא ונטריד אותו בקטנות כשהוא עוסק בנושאים כל כך גדולים. ברור שכשראש ממשלה אומר לך משהו כזה אז גם אם משהו בזירה הפלסטינית יטריד אותך, הסיכוי שתציף את זה כלפי מעלה הוא קטן מאוד.
"מה שמגדיל את חוסר המוטיבציה להציף בפניו בעיה זה מה שהוא משדר לציבור. אצלו הכל זה קשור באיך הדברים יוצאים החוצה, ולכן הפרוטוקול הוא חזות הכל בתוך הישיבה, שהיא פעמים רבות הצגה מתוכננת לפרטים. נתניהו לעיתים קרובות יִחצן תוצאות של מבצע כזה או מהלך ביטחוני אחר כהצלחה ענקית, גם אם לא היו, וגם אם היו, אז כמשהו גדול הרבה יותר. זה יוצר עיוות עמוק בתפיסת המציאות של כולם. ובאופן הזה, מבצע שומר החומות, שבו נתניהו שוב הכריז על תבוסת חמאס, נתפס באמת כניצחון ישראלי עוד הרבה יותר גדול מההישגים שצה"ל סימן - לרוב בטעות - עם עצמו".
באותה עת מחזיקים כבר לא מעט אנשים באמ"ן ומחוצה לו במסמך "חומת יריחו", הכינוי שניתן לתוכנית המתקפה של חמאס, שישראל הצליחה להשיג גרסאות שלה החל מ־2016. נתניהו טען שעד אחרי 7 באוקטובר, מעולם לא שמע על "חומת יריחו". אין בידינו מסמך או טענה שאומרים אחרת. אלא שב־2017, בפני ועדת ביקורת המדינה, נתניהו מספר על תוכנית של חמאס להזניק פלישה רחבה למדינת ישראל, שתכלול כוחות רבים שייכנסו לבסיסים ויישובים וירצחו, ישמידו ויחטפו. גם אם לא ראה את מסמך "חומת יריחו" עצמו, נדמה כי עיקרי תוכנית חמאס היו מוכרים לו לאורך שנים ארוכות לפני כן.
במאי 2023 יצאה ישראל למבצע מגן וחץ, סבב לחימה בן חמישה ימים בעזה מול הג'יהאד האיסלאמי בלבד. חמאס לא התערב, כי היה "מרוסן", "מורתע" או "אחראי". בפועל, הפרוטוקולים של חמאס שנתפסו במנהרות מגלים כי זה היה חלק ממבצע ההונאה של הארגון: הוא רצה שישראל תחשוב שהוא מורתע, כדי להרדים אותה. כל מערכת הביטחון - וגם נתניהו - בלעו את הפיתיון. "אין לנו עניין להיכנס למערכה מול חמאס!" אומר נתניהו בישיבה לסיכום המבצע. אחרי שהשר ישראל כ"ץ מאיים שישראל תחסל את סינוואר, נתניהו פוקד "לשמר שקט תקשורתי!" יומיים מאוחר יותר, בדיון נוסף, נתניהו מנתח את המצב כי החיסולים נגד הג'יהאד הובילו ל"שינוי משמעותי" גם נגד חמאס, "שלאחריו נאמר שאנו לא מוכנים לשום ירי מעזה, גם לא לטפטוף... יצרנו משוואת הרתעה חדשה".
למחרת סיום המבצע, הצהיר נתניהו בישיבת הממשלה: "היום אויבי ישראל בעזה והרבה מעבר לעזה יודעים שגם אם ינסו להתחבא, אנחנו יכולים ואנחנו נכונים להגיע אליהם בכל עת". בישיבת הליכוד יום לאחר מכן התגאה נתניהו שחמאס לא ירה רקטות מאז מבצע שומר החומות ב-2021, וזה "כי הם מורתעים". סיכולים? כרגע לא צריך. נתניהו פוסק בישיבת קבינט כי, "מאחר שמדיניות הסיכולים שלנו פעלה, יש כרגע מאזן הרתעה חזק מול חמאס".
רשמית, מול המיקרופונים או הפרוטוקולים - נתניהו הוא כאמור אביר הסיכולים. בביקור בבסיס של 8200 במאי הוא אומר, למשל, כי יש לשכלל את הסיכולים ולהפוך אותם לפס ייצור: "אני רוצה לסכל 30 במכה ולא שלושה", מצהיר ראש הממשלה ומנחה את היחידה להיערך לחיסול סינוואר ודף. אבל כשהנושא עולה, נתניהו שוב ושוב מושך זמן.
באוגוסט 2023 מתרחש הפיגוע בכביש 60. בישראל משוכנעים כי הפעולה בוצעה בפקודה של ראש חמאס בגדה סאלח אל־עארורי, ובידיעת סינוואר. בשב"כ ממליצים על חיסול מהאוויר של הגורמים בעזה שעוסקים בליבוי הטרור בגדה. ראש הממשלה לא מתלהב. "אפשר לסכל את המכוונים מעזה (מי ששולח את הפיגועים - ר"ב, י"ר), אבל לא מהאוויר אלא באיזה מהלך קרקעי?" כולם בחדר כבר מבינים למה הכוונה.
ראש השב"כ מנסה לשכנע, ומציע ליזום תקיפה בעזה כדי לעצור את הכוונת הפיגועים. הפלת שלטון חמאס לא עומדת כאן על הפרק, אבל גם צעד מוגבל זה נדחה על ידי ראש הממשלה: "תקיפה בעזה אולי תסייע לנו, אך לא תחולל שינוי ולא תשנה את עיקר המגמה. בכל מקרה, יימשכו פיגועים".
בישיבת קבינט בסוף אוגוסט נתניהו אומר שהוא רוצה לסכל את אל-עארורי ולגבות מחיר מחמאס, אך "האתגר הוא איך לתחם את האירוע", כלומר להבטיח שההתנקשות לא תוביל להבערת השטח בעזה או בגדה, עניין שכמובן קשה מאוד ליישום, וההתעקשות עליו הופכת את הפעולה לבלתי אפשרית.
נתניהו מסרב לאשר בפגישה הזו ובפגישות הבאות חיסול מהאוויר, ורוצה פעולה קרקעית חשאית. במערכת הביטחון ובקהילת המודיעין אומרים שייקח חודשים להכין יכולת כזו, אם בכלל. בהמשך אומר נתניהו כי חיסול מהאוויר יאושר "רק אם יהיה פיגוע נורא"; כלומר בעצם לא מאשר, לפחות כל עוד לא נגבה מחיר כבד מספיק מהצד הישראלי.
ב־30 ביולי - רק כחודשיים לפני 7 באוקטובר - מעדכן שוב שב"כ על עלייה נוספת בהכוונה וייזום פעולות טרור בגדה מהבכירים המפקדים עליה בחמאס ויושבים בעזה. "יש להעביר מסר לסינוואר", אומרים נציגי שב"כ, "אולי צריך להרוג שם מישהו". אבל נתניהו מסרב: "להרוג מישהו, המשמעות היא סבב לחימה".
חולף חודש. ראש אמ"ן מעדכן את הקבינט על מידע חדש לגבי פיגועים בגדה שמוכוונים מעזה. גם זה לא מוביל לשום צעד. נתניהו ושר הביטחון גלנט מורים חד־משמעית: "יש לשמור על עזה שקטה ויציבה".
באותה עת, כך לפי מסמכי חמאס שנתפסו במנהרות, כבר ידעו בצמרת הארגון שהמתקפה מיועדת לשמחת תורה, 7 באוקטובר 2023.
ב־4 בינואר 2023 מציג שר המשפטים יריב לוין את עיקרי "הרפורמה המשפטית" שלו. נתניהו, כמובן, תומך בה ומגדיר אותה כ"מימוש רצון הבוחר". אלא שמהר מאוד המחאות נגד התוכנית מתגברות, ומגיעות גם למערכת הביטחון ולצה"ל, בעיקר לחיל האוויר וליחידות המיוחדות. ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תא"ל עמית סער, מזהה עוד בשלב מוקדם שחיקה בהרתעה הישראלית אל מול אויבותיה בציר הההתנגדות. ב־19 במרץ, היום בו נתניהו מסרב לפגוש את ראש השב"כ, ראש המוסד והרמטכ"ל, שביקשו להגיע יחד כדי להזהירו, סער כותב בהתרעה האסטרטגית שמופצת לנתניהו ולבכירים נוספים כי, "כלל השחקנים במערכת מצביעים על כך שישראל נמצאת במשבר חריף, חסר תקדים, שמאיים על לכידותה ומחליש אותה". עבור איראן, חיזבאללה וחמאס, נכתב שם, "חולשה זאת היא ביטוי לתהליך ליניארי שסופו בקריסתה של ישראל, והמצב הנוכחי הוא הזדמנות להאיץ ולהעמיק את מצוקותיה".
גורם ביטחוני בכיר: "קהילת המודיעין מוסרת התרעה אסטרטגית לנתניהו, והוא, במקום לבדוק אותה ולנקוט צעדים כדי לקדם את הרעה, גם ממשיך באותה מדיניות של שקט בכל מחיר, וגם טוען שהדברים אינם נכונים. האווירה בישיבות איתו הפכה לקשה מאוד. מבחינת נתניהו, אנחנו לא ביטאנו את דעתנו המקצועית, אלא שימשנו כלי שרת בידי אלה שרצו לעצור לו את הרפורמה"
סער מצרף מקבץ ידיעות מודיעיניות מרחבי המזרח התיכון לאישוש טענותיו. שר הביטחון גלנט וצוותו, שרואים את המסמך, מגדירים אותו כ"מפורט, רב־זירתי, ומדאיג מאוד־מאוד". ביום שבת, 23 במרץ, קצת אחרי שלוש בצהריים, גלנט מדבר עם אדם מקורב. "ראיתי חומר מודיעיני שמצביע על סכנה ברורה מיידית וחמורה לביטחונה של המדינה. אני לא יכול לשתוק יותר". האיש, ומקורבים נוספים, בהם בנו של גלנט, קצין בעצמו, דוחקים בגלנט לעשות מעשה. "עיני האומה נשואות אליך", אומר לו האיש. גלנט מחליט לדבר ציבורית על הסכנות הביטחוניות שעומדות בפני ישראל אם תימשך ההפיכה. זה הנאום שהוביל זמן קצר לאחר מכן לפיטוריו, למחאת "ליל גלנט" ולביטול הזמני של המהלך.
"אזרחי ישראל התמקדו במאבק האישי בין השניים והחמיצו את העיקר", אומר גורם ביטחוני בכיר שהשתתף בפגישות אז. "והעיקר הוא שקהילת המודיעין מוסרת התרעה אסטרטגית לנתניהו, והוא, במקום לבדוק אותה ולנקוט צעדים כדי לקדם את הרעה, גם ממשיך באותה מדיניות של שקט בכל מחיר, וגם טוען שהדברים אינם נכונים. האווירה בישיבות איתו הפכה לקשה מאוד. מבחינת נתניהו, אנחנו לא ביטאנו את דעתנו המקצועית, אלא שימשנו כלי שרת בידי אלה שרצו לעצור לו את הרפורמה. רק על הרגע הזה, אחד מני רבים, ועדת חקירה ממלכתית הייתה מוציאה לו את אם כל מכתבי האזהרה".
אגב, בעבר היו לנתניהו ולראשי ממשלה אחרים פגישות סדירות עם ראשי אמ”ן פגישות סדירות, אחת לחודש-חודשיים. שם היו מועלים נושאים רגישים, דברים שראש אמ”ן רצה לשים עליהם דגש, ולהפך. אלא שבקדנציה הנוכחית, נתניהו פגש את ראש אמ”ן רק פעם אחת, סמוך לתחילת כהונתו.
לראש השב"כ רונן בר הייתה אזהרה שאי-אפשר להתעלם ממנה: "אדוני ראש הממשלה", הוא אמר, "אני מוסר לך היום התרעה אסטרטגית למלחמה". למחרת הייתה אמורה להיות ההצבעה על אחת הרפורמות, ביטול עילת הסבירות. ראש אמ"ץ, אלוף עודד בסיוק, וראש אמ"ן, אלוף אהרון חליוה, יצאו בדחיפות לכנסת בשליחות הרמטכ"ל ושר הביטחון בניסיון לשוחח עם השרים וחברי הקואליציה ולהציג בפניהם את הסכנות. רוב חברי הקואליציה, זולת שניים, התעלמו. חליוה שב לתל-אביב ואמר למקורביו כי אסון גדול מתקרב.
בתחילת אפריל יורים מחבלי חמאס מלבנון ומסוריה לעבר שטח ישראל. ראש השב"כ בר ממליץ להתנקש לאלתר בחייהם של מפקדי מטה הגדה הנמצאים בעזה. צחי הנגבי, ראש המל"ל ואחד ממקורביו של נתניהו, ממליץ שלא להגיב. "הרושם שלי היה שנתניהו היה בטוח שהוא, יכולותיו הווירטואוזיות בשכנוע דעת הקהל ומכונת התעמולה המשומנת שעומדת לרשותו, יוכלו בסוף לעצב מחדש כל מציאות", אומר אחד מבכירי מערכת הביטחון. "הייתה רק בעיה אחת: שברצועת עזה פחות קשובים לערוץ 14 ולשופרות בערוצים האחרים".
נתניהו אמנם בלם מעט את הרפורמה, אבל מאוחר יותר ממשלתו המשיכה בה בתנופה. "או, במילים אחרות", אומר הגורם, "נתניהו קיבל מידע מודיעיני מהמקורות הטובים ביותר של המודיעין הישראלי על מה הרפורמה עושה לתפיסה של האויב את ישראל, ולסכנה שהיא ותוצאותיה ממיטות על החברה, המשק ומערכת הביטחון – ולמרות זאת, בלי שיהיה בידיו ולו נימוק משכנע אחד, הוא מחליט להתנפל על הרפורמה בעוצמה גדולה יותר". במהלך יולי נערכות פגישות ושיחות רבות של בכירים במערכת הביטחון שעוסקות בכשירות הצבאית ההולכת ומידרדרת, לצד אזהרות נוספות שנשלחו מחטיבת המחקר ומתא"ל סער. במקביל, שב"כ אומר כי לחמאס בעזה יש תחושת ביטחון עצמי גבוהה מהרגיל, וזו מאפשרת למוחמד דף ולמרוואן עיסא, המפקד ומספר 2 בצבא חמאס, להכווין את הפיגועים שהתרחשו באותה עת באיו"ש. ראש השב"כ מזהיר ב־23 ביולי מפני השלכות המשבר הפנימי בישראל על הדרך שבה נתפסת ההרתעה הישראלית בקרב האויבים.
באותו יום, ראש הממשלה אושפז בבית החולים שיבא ועבר השתלת קוצב לב. המזכיר הצבאי שלו, אלוף אבי גיל, הגיע אליו בשעות הערב, ומסר לנתניהו עוד מכתב אזהרה של רח"ט המחקר סער, בנוגע להשפעות החקיקה המשפטית על הביטחון הלאומי. "החרפת המשבר הפנימי מעמיקה להבנתי את השחיקה בדימוי של ישראל, מחריפה את הפגיעה בהרתעה הישראלית ומגבירה את הסבירות להסלמה", כתב שם סער.
לפי המסמך של תא”ל סער, בהנהגת ציר ההתנגדות סברו שישראל איבדה את כוח ההרתעה שלה, ושקיימת אפשרות שהיא תחדל מלהתקיים. מאוחר יותר, בתחקיר הפנימי של חטיבת המחקר באמ"ן על “הדרך למלחמה”, כונה הלך המחשבה הזו בעקבות המצב בישראל בשם "תחושת המסוגלות של ציר ההתנגדות".
מיד לאחר מכן טילפן לנתניהו ראש השב"כ, רונן בר. לבר הייתה אזהרה שאי-אפשר להתעלם ממנה: "אדוני ראש הממשלה", הוא אמר, "אני מוסר לך היום התרעה אסטרטגית למלחמה". למחרת הייתה אמורה להיות ההצבעה על אחת הרפורמות, ביטול עילת הסבירות. ראש אמ"ץ, אלוף עודד בסיוק, וראש אמ"ן, אלוף אהרון חליוה, יצאו בדחיפות לכנסת בשליחות הרמטכ"ל ושר הביטחון בניסיון לשוחח עם השרים וחברי הקואליציה ולהציג בפניהם את הסכנות. שעות רבות הם המתינו שם לשווא. רוב חברי הקואליציה, זולת שניים, התעלמו. חליוה שב לתל-אביב ואמר למקורביו כי אסון גדול מתקרב.
10 צפייה בגלריה
חברי הליכוד חוגגים את ביטול עילת הסבירות. החוק עבר למרות האזהרות של מערכת הביטחון
(צילום: AP Photo/Maya Alleruzz)
זה לא עוצר את החוק מלעבור. ב־26 ביולי העבירו בכירי הצבא לראש הממשלה דיווח על המצב הקשה בטייסות חיל האוויר. באותו יום ממש, במרכז רצועת עזה, נערכה גם ישיבה סגורה של המועצה הצבאית המצומצמת של חמאס, בה מחליטים הנאספים כי לנוכח מעשי הממשלה בישראל חמאס חייב לפעול, גם בלי הסכמה של איראן וחיזבאללה לתקיפה מתוזמנת ומשולבת. "אופי המצב הנוכחי סביב ירושלים והגדה בכל הקשור להתיישבות, מעשי התוקפנות הציוניים ומצב ממשלת הכיבוש והזירה הפנימית שלהם", נכתב שם, "כל זה מאלץ אותנו ללכת למערכה אסטרטגית. אם לא נלך נמצא את עצמנו במערכות צדדיות וטקטיות". כל סוכנויות המודיעין של ישראל מפספסות את ההחלטה החשובה הזו. מצד שני, נתניהו לא מגיב על ההתרעות שכן מונחות לשולחנו, זולת לטעון כי מדובר בהגזמה, אם לא שקר של ממש.
חשוב להדגיש: לא הייתה כל התרעה נקודתית לגבי מתקפה צפויה של חמאס. להפך: בספטמבר לרמטכ"ל הלוי יש בשורה מרגיעה. "חמאס מוכן להפסיק את הכוונות הפח"ע", הוא מספר, וזאת "בתמורה להעלאת מכסת הפועלים, שאטלים להר הבית ועוד". נתניהו, כמו כל צמרת מערכת הביטחון, בולע גם הפעם את ההונאה ומאשר את שיטת המקל והגזר עם חמאס: "לעשות זאת בתהליך דינמי. אם הם לא יכווינו פח"ע, נעלה בכל פעם קצת".
ב־1 באוקטובר נתניהו מעדכן את ראשי מערכת הביטחון במידע שהם היו לגמרי ממודרים ממנו - התקדמות המגעים עם סעודיה שנוהלו בצינורות נפרדים. "גם זה עניין לחקירה", אומר גורם בכיר, "איך אפשר לעשות הערכות מודיעין בלי לדעת דברים כאלה?!" נתניהו שוב מצהיר שהמטרה העליונה היא הנורמליזציה עם סעודיה, ולכן "אנחנו צריכים להימנע מהסחות דעת… הרצון הוא לשמור על שקט". אילו הסחות? האוהל של חיזבאללה בצפון, למשל; או הדרישה לבצע סיכולים בחמאס. "אפשר לקדם סיכול", אומר נתניהו, שוב, לפרוטוקול, "אבל רק בחתימה נמוכה". ומסכם: "מבחינתי, הסיכון ברצועת עזה כרגע הוא לא גבוה. יש נתיב לשלוט בהסלמה".
"בגדול, זה אומר", כך מסביר אחד מראשי מערכת הביטחון, "'אל תביאו לי שום דבר עכשיו'. חתימה נמוכה זה תמיד בעוד חצי שנה. זאת הייתה התפיסה, כמה ימים לפני מתקפת 7 באוקטובר".
פנינו עם רשימת שאלות מפורטת לדובר ראש הממשלה, בבקשת תגובה לתחקיר. לשכת ראש הממשלה בחרה שלא להתייחס לחלק מהשאלות, ולא לספק הוכחות כלשהן או תשובות המשך לאלו שכן התייחסה.
עומר דוסטרי, דוברו של נתניהו, מסר בתגובה כי "הטענה על כך שזמן קצר לפני סיום מבצע צוק איתן היה זה ראש הממשלה שהציע לנציג סעודיה תוכנית שלום ערבית היא שקר מוחלט" (נציין כי זוהי טענה שכלל לא הופיעה בתחקיר. סעודיה היא זו שהציעה את התוכנית).
עוד נמסר כי "מדובר במחזור שקרים חסרי בסיס שהופרכו בעבר, ושנועדו להכפיש את ראש הממשלה נתניהו, שמוביל את ישראל להישגים חסרי תקדים בשבע חזיתות.
"באשר לכסף הקטארי, גורמים מרכזיים בקהילת הביטחון היו בין היוזמים של העברת הכסף ואף תמכו בהמשך העברתו, בטענה שהדבר מרסן את חמאס ומבטיח שקט. הם גם טענו שכסף זה יהיה ממוקד בצרכים הומניטריים כגון תשלומים לפקידים, משפחות נזקקות וחשמל.
"ביחס לטענה שלפיה ראש הממשלה לא פעל לכאורה לוודא שננקטים האמצעים למניעת פשיטה של חמאס – ההפך הוא הנכון. צה”ל חזר והבהיר שהוא ערוך ומוכן לפשיטה עילית. הערכת המודיעין הייתה שפשיטה קרקעית של חמאס תמנה לכל היותר עשרות פעילים במספר מוקדים (תוכנית ‘חומת יריחו’ הוצגה בפניו רק לאחר פרוץ המלחמה).
"בנוגע לטענה שלפיה ראש הממשלה ראה לכאורה בחמאס, לעומת סעודיה, בעיה שנמצאת במקום נמוך בסדר העדיפויות – מדובר בטענה מגמתית ומניפולטיבית. ראש הממשלה ראה באיראן כמקור האיומים הרבים של ישראל, לרבות תמיכתה בחמאס, והוא זה שהוביל במשך שנים את המאבק באיראן חרף התנגדויות מבית ומחוץ.
"הטענה שלפיה ראש הממשלה אסר לכאורה על גורמי הביטחון לחסל בכירי טרור במבצע שומר החומות היא שקר מוחלט שהפוך מהמציאות. ראש הממשלה הוא זה שאישר את מבצע שומר החומות ודחף לחיסולו של מוחמד דף. לשם כך אף האריך בשבוע את המבצע הצבאי, בניגוד לדרישת נשיא ארצות־הברית דאז ג’ו ביידן. ראש הממשלה הוא גם זה שדחף לחיסול המוצלח של בהאא אבו־אל־עטא בנובמבר 2019.
"האמת לגבי הנטען על הערכת המצב ב־1 באוקטובר 2023 הינה הפוכה לחלוטין. בהערכת מצב בתאריך זה המליץ ראש השב”כ רונן בר על מתן הטבות אזרחיות לחמאס תמורת קניית שקט. ראש השב”כ בר אף אמר שיש להימנע מסיכולים ברצועת עזה ובלבנון כדי להימנע מסבב נוסף בעזה. באותו דיון, היה זה ראש הממשלה שהמליץ בתרחיש של הסלמה על סיכול הנהגת חמאס בעזה".
