אקדח גלוק מספר AGVY491, שירה כבר במערכה הראשונה, עשוי להפוך לחוליה המקשרת שחיפשה המשטרה במערכה השלישית ‑ זאת שתחבר בין ארגון הפשע הבכיר והמאיים של ג'רושי משכונת ג'ואריש ברמלה, בית עדה מבני־ברק, המוגדרים בידי המשטרה כ”ארגון פשע בינוני”, וכנופיית SSQ המורכבת מילדי מהגרים ועובדים זרים שפועלים בשכונת שפירא בדרום תל־אביב.
SSQ, חוליית שפירא (Shapira Squad), החלה את דרכה כחבורת רחוב של בני נוער וילדים, מהגרים ובני מהגרים, רובם ממוצא אפריקאי, שהסתובבו ברחובות שכונת שפירא, ביצעו מעשי ונדליזם ברכוש, ציירו גרפיטי והיו מעורבים פה ושם בקטטות ובעסקאות סמים. הנערים גדלו, ובהשפעת תרבות הגנגסטה ראפ מארצות־הברית החלו לסגל לעצמם גינונים של כנופיה. הם העלו שירים וצילומי גרפיטי לטיקטוק, הצטלמו כמיטב המסורת בפוזות מאיימות ובכיסוי פנים והתפתו לפשע ועבירות קלות. בשנה האחרונה הם הפכו לדמויות מוכרות למדי בתחנת המשטרה ברחוב סלמה בתל־אביב, ובפרקליטות המחוז החלו להיערם התיקים: מזריעת בהלה ברחובות ועבירות אלימות ודקירות, דרך שוד של קורקינטים ואייפונים מילדים וקורבנות אקראיים ברחוב ועד לזריקת רימון באזור מגורים.
כשהמשטרה הצליחה לשים עליהם יד, היו הנערים נעצרים ונשלחים בעיקר למוסדות שיקום, במטרה להשיבם לחברה, או נכלאים לתקופות קצרות בכלא אופק לנערים. שם, בין כותלי הכלא, התהדק ככל הנראה הקשר בינם לעבריינים צעירים מאזור המרכז, כאלה שקשורים או פעלו בשמן של משפחות פשע.
לפי מספר כתבי אישום שהגישו לאחרונה עורכות הדין ניצן פרידמן וצופיה טייץ מפרקליטות מחוז תל־אביב (פמת"א), נוצר חיבור חזק בין חברי SSQ לבית עדה, ארגון שמקורו בפרדס כץ והתרחב בשנים האחרונות לעבר רמת־גן ופתח־תקווה השכנות. בראשו עומד משה (צ'יקו) בית עדה, שלו ולאחיו יש קשרים משפחתיים עם כמה מראשי ארגוני הפשיעה הגדולים בישראל. (כנגד צ’יקו בית עדה לא הוגש כתב אישום בפרשה.)
סכסוכי עבריינים גבו השנה את חייו של ג'ורג', אחיו הצעיר של צ'יקו, ואת חייו של בן משפחה נוסף. בבית עדה, כך סוברים בגופי האכיפה, זיהו בחבר'ה הצעירים משכונת שפירא הזדמנות לגייס חוליית ביצוע, בתמורה לסכומי כסף נמוכים. ל־SSQ יש עוד יתרון גדול, הם ברובם קטינים, כלומר גם אם ייתפסו, סביר להניח שייצאו במהרה בחזרה לרחוב ויוכלו לבצע עוד עבודות.
החיבור לארגוני הפשיעה נסך ביטחון בקרב הצעירים מדרום תל־אביב לעלות מדרגה ולבצע עבירות חמורות ומסוכנות יותר. מצוידים בכלי נשק ובקורקינטים חשמליים, הם הפכו לזמינים ומהירים, כשהם מתניידים בקלות מבלי להירתע מרשויות החוק, מסיירי השכונות של עיריית תל־אביב ואפילו לא משוטרי המרחב. בחסות שקיבלה מבית עדה, SSQ הפכה מחבורת פרחחים לכנופיית פשע אלימה, חמושה ומסוכנת.
אחרי שהתחילה להתפשט גם לאזורים אחרים בעיר, הטיפול ב־SSQ עבר ליחידה המרכזית של מחוז תל־אביב. "הם עשו עבודות לארגונים גדולים מהם בשביל כסף, והם גם מאוד נוחים להשפעה", אומר פקד יותם ימין, ראש מחלק בימ"ר ת"א, שהיה אמון על החקירה. "זה נראה להם מגניב להתברג בעולם הפשע, ונותן להם כנראה תחושת שייכות וערך, וזה מה שגרם להם לצאת מתחומי שכונת שפירא ולעשות 'עבודות בחוץ' כמו שהם קוראים לזה".
לדברי גורם במערכת אכיפת החוק, הסכנה שמהווים אותם קטינים לציבור ‑ היא משמעותית. בניגוד לעבריינים גדולים, שעוסקים בדרך כלל בחיסולי חשבונות בינם לבין עצמם, פה מדובר בצעירים חמושים וממונעים, שמסתובבים ברחובות ופוגעים באופן תדיר באנשים אקראיים, בילדים ובנערים.
מורן (שם בדוי) היא תושבת ותיקה בשכונת שפירא. ערב אחד לפני כשנתיים, היא ישבה במכוניתה בתום יום עבודה ושוחחה בטלפון. לפתע כמה ילדים וילדות, בני כ־12־13 ממוצא אפריקאי, התנפלו על רכבה והחלו להכות בחלונות. עד מהרה הצטרפו אליהם צעירים רבים אחרים, כ־30 בסך הכל, שפרצו את המכונית, נכנסו פנימה והכו את מורן. "הם התחילו לבעוט בי ולמשוך לי בשערות", היא מספרת, "זרקו החוצה כל מה שהיה לי באוטו: טלפון, מחשב, ארנק. חלק הם גנבו. הם עלו על הגג של האוטו, על מכסה המנוע, על הבגאז', כל מקום. ברגע של הישרדות הבנתי שאני צריכה להניע את האוטו ולנסוע, גם אם זה אומר לדרוס אותם. התחלתי לנהוג ושכנה שיצאה בבהלה צילמה אותם, אז הם ברחו".
אחרי שהגישה תלונה, איתרה מורן ביחד עם שוטרי התחנה חלק מהילדים בגינה הציבורית ובמקומות אחרים. היא גם העבירה למשטרה תמונות של התוקפים, אך לדבריה, דבר לא נעשה. בינתיים, הילדים גדלו והפכו לנערים והמטרד הלילי מחוץ לביתה הולך וגובר. "פעם ראיתי אותם מעבירים אקדח ביניהם, פעם אחרת אחד מהם שכב דקור על המדרכה. כל לילה יש משהו, הם שואפים גז מבלונים, צועקים, מנפצים זכוכיות".
פקד ימין: "כשבית עדה לא רוצים להתלכלך, הם מעבירים את המשימה לכנופיית SSQ. שם המנהלים הם נערים בגילי העשרה, ששולחים חבר'ה עוד יותר צעירים לבצע את המשימה. בן 15 נותן עבודות לילדים בני 14, זה מטורף"
מורן עוד לא עזבה את השכונה, אבל חוששת שבמצב הדברים הנוכחי, כשחלק מהנערים חמושים ומקושרים לארגוני פשיעה, לא יהיה מנוס מכך. "כל הזמן אמרנו שזו פצצה מתקתקת, ועכשיו היא התפוצצה", היא אומרת.
× × ×
לפי כתב האישום, בחודש פברואר האחרון, פנו ארבעה גברים, שהזדהו כחברים בארגון הפשע של איסמעיל ג'רושי, לבעל עסק להחלפת כספים בשכונת פלורנטין בתל־אביב, ודרשו ממנו לפרוע חוב כספי של מעל מיליון שקל. בסדרה של פגישות עם אנשי ג'רושי הוא ניסה להסביר את הטעות ולטעון שהחוב שייך לאדם אחר, שעבד אצלו בעבר, אבל לא הצליח לשכנע את הגובים. עברו חודשיים ולג'רושים נגמרה הסבלנות והם עברו לשלב הבא.
בתחילת מאי, רשיד סלאח (18.5), המבוגר שבחבורת SSQ ומי שחולק את הנהגת הארגון יחד עם ס', מקורבו בן ה־15 ‑ שולח במונית שני "ילדים", כפי שהוא מכנה אותם בהודעות קוליות, לכתובת ברמלה כדי לצייד אותם ב"חתיכה", שם הקוד לאקדח. בטלפון שלו נמצאה הודעה ששלח יום למחרת ובה מסר: "אנחנו עכשיו עם הג'רושים". ב־9 במאי באמצע הלילה מגיעים קטין בן 17 ונער נוסף, רעולי פנים ורכובים על קורקינט חשמלי, לכתובת שגויה בפלורנטין, שם הם חושבים בטעות שנמצא עסק הצ'יינג', ויורים לעברו פעמיים.
לאחר מכן, לפי כתב האישום, אנשי בית עדה וסלאח ‑ שאין לו עבר פלילי למעט כתב אישום תלוי ועומד בבית משפט לנוער ‑ מבקשים מבן ה־17 להוכיח שהירי בוצע. הקטין שולח סרטון שבו הוא מצולם אומר "אחי עשיתי את זה, כאן כדור, כאן כדור, אחרי תיקנו את זה, אני לא יודע מה עשו לזה אחי".
בתוך זמן קצר מתברר שהירי בוצע לעבר הכתובת הלא־נכונה וסלאח מטיל את המשימה על קטין אחר, בן 16, ומבקש ממנו לעשות את מה ש"הטמבל עשה לא טוב".
לפי כתב האישום, מטעם בית עדה מפקח על העבודה אדם המוכר היטב למשטרה בשם חזי כהן, שנמצא בקשר עם סלאח ו־ס' ומצייד אותם בכתובת הנכונה. ב־12 במאי לפנות בוקר נורים מאותו אקדח שמונה כדורים לעבר העסק. שתי דקות לאחר מכן מעדכן ס' את חזי כהן בביצוע הירי. ערב למחרת מגיע ס' למקום ומצלם את בית העסק הירוי.
הלחץ על בעל הצ'יינג' גובר, ושלושה ימים אחר כך הוא מקבל הודעה מהטלפון השייך לכאורה לאיסמעיל ג'רושי עם תמונות של בית העסק: "תשמע יא חתיכת מניאק, אם אתה חושב ששכחנו ממך אז אתה טועה. הצ'יינג' שלך, אני אהרוס אותו על הראש שלך, מבטיח ואף אחד לא יעזור לך ואתה יודע מי מדבר איתך".
בשלב הזה, כשהוא חושש לשלומו, פונה חלפן הכספים לתחנת המשטרה ביפו, שבה מעבירים את התיק לימ"ר המחוז. "אנחנו מתחילים לחקור ומגלים דבר מאוד מעניין", אומר פקד ימין, "יש ארגון פשיעה גדול, שבראשו איסמעיל ג'רושי והחבר'ה שלו שמנסים לסחוט אדם, וכשהם רואים שהוא לא נסחט בקלות, עושים אאוטסורסינג ומעבירים את הביצוע לארגון פשיעה בינוני, למשפחת בית עדה. כשבית עדה גם לא רוצים להתלכלך בזה, הם מעבירים את המשימה לכנופיית SSQ. גם שם אנחנו רואים שיש מבנה ארגוני: המנהלים הם נערים בגילי העשרה, רשיד וס', ששולחים חבר'ה עוד יותר צעירים לבצע את המשימה. בן 15 נותן עבודות לילדים בני 14, זה מטורף".
× × ×
במקביל לאירועים בדרום תל־אביב, עולם הפשע לא שוקט על שמריו וב־14 במאי מגיעה חבורה המשויכת לבית עדה, כשהיא מצוידת היטב, לסגור חשבונות בשטח שליטתה שבשכונת פרדס כץ בבני־ברק. יריות שנורו במהלך האירוע פגעו באופן אנוש בדניאל מאליק, צעיר כבן 20 מארגון בית עדה, דמות מוכרת ואהודה גם בקרב SSQ, שנפטר מפצעיו ב־29 במאי.
באותה תקופה, הקשר בין הכנופיות כל כך הדוק, עד שנערי SSQ קיבלו לרשותם דירה ברחוב חנה רובינא בצפון תל־אביב. ילדי המהגרים חסרי הפרוטה משפירא מצאו עצמם פתאום בדירה רחבת ידיים בבניין יוקרתי עם בריכה וחדר כושר. הדירה, ששימשה כמקום מגוריו של מאליק ‑ הפכה לבסיס האם של ראשי ה־SSQ, שם הם מתארגנים ויוצאים, על פי החשד, לפעולות. חלקם אף עברו לגור בה.
לפי כתב אישום נוסף שהגישה פמת"א, יום לפני מותו של מאליק, דיבר רשיד סלאח עם חברו, קטין שכלוא בכלא אופק לנוער. כמקובל בעולמם של נותני החסות שלהם, החליטו השניים, לטענת הפרקליטות, לפגוע באלימות ותוך שימוש בנשק בקטין אחר איתו הם מסוכסכים. למחרת, כשנודע שמאליק מת מפצעיו, התכוון סלאח לנסוע מדרום תל־אביב, לבית משפחת המנוח בפרדס כץ, כשיתר החבורה יצאה מהבית בצפון תל־אביב ונסעה דרומה, לפגוע באותו קטין. לפי כתב האישום, ברכב נהג יוסף דוקמן ‑ צעיר כבן 20 המזוהה עם בית עדה, שהשתחרר ממאסר שבוע קודם לכן, לאחר שהפר את תנאי השחרור שלו בהרשעה קודמת של תקיפה ‑ למרות שרשיונו נפסל.
ג', קרוב של קטין שחבר ב–SSQ: "הוא אומר לי, גם אם אסיים לימודים, בסוף אני אעבוד בניקיון או במטבח, אז למה לי? גם המערכת דופקת אותי, גם אף אחד לא יגייס אותי לצבא, לפחות אשיג כסף בדרך שלי"
חוקרי הימ"ר, שהאזינו לטלפונים של המעורבים בשל חקירת סחיטת בעל הצ'יינג', שמעו את סלאח אומר לאותו קטין בכלא דברים בסגנון "יצאנו לחסל איתו חשבון", והבינו שהחבורה בדרכה לבצע תקיפה. כעבור זמן קצר פשטו שוטרי הימ"ר על הרכב, עיכבו את הנוסעים ואיתרו על אחד מהם אקדח טעון עם שמונה כדורים. דוקמן עטה אפוד מגן והחזיק בכיסו זוג כפפות, ויושבי המושב האחורי צוידו במסכות סקי שחורות. האקדח נשלח לבדיקת מעבדה ושם נמצאה התאמה לכלי הנשק שירה לעבר הצ'יינג' בפלורנטין כשבועיים קודם לכן. בינגו. לפי השוואת צילומים, מחזיק האקדח בצפון תל־אביב התגלה כקשור לכאורה לירי בדרום תל־אביב. אחד אחרי השני הם נכנסו לחדרי החקירות.
"אני יכול להגיד לך שראיתי חקירות שלהם בעבר, ואין מה להשוות. היום הם כבר יושבים מולך כמו עבריינים מהשורה הראשונה", מספר פקד אביחי חג'בי, ראש מחלק בימ"ר תל־אביב. "הם מדברים בקודים של עבריינים, מתנהלים כמוהם ומחקים אותם. בחלק מהמקרים הם שומרים על זכות השתיקה. בשלב הזה התחלנו להבין מי נגד מי, חיברנו פרצופים והבנו שהם באמת התחילו לעבוד כמו ארגון פשיעה".
בחקירתם טענו הצעירים שהיו ברכב כי היו בדרכם ללוויה של מאליק - אלא שהלוויה נערכה בשעות הערב בפתח־תקווה, וכדי להגיע לשם הם היו צריכים לצאת מבניין היוקרה בתל ברוך צפונה לכביש 5, בעוד שהרכב נעצר בשעות הצהריים המוקדמות כשהוא נוסע לכיוון דרום. דוקמן הסביר בחקירתו שנסע דרומה כי התכוון להגיע קודם לסוכת האבלים בבית משפחת המנוח בפרדס כץ, שהוא מסתובב עם אפוד ומאבטחים כיוון שגם הוא עלול להיות יעד לתקיפה, וכי כלל לא ידע שיש נשק ברכב.
הפרקליטות ייחסה לסלאח ול־ס' הקטין, שלא היו ברכב, את התכנון לתקיפה ומודעות לנשיאת הנשק. עו"ד אדם אבישר שמייצג את סלאח: “רשיד סלאח כלל לא היה באותה עיר בה נתפס אקדח על אחר, וגם לא באותה עיר בה היה מושא הפגיעה לכאורה, וזאת בניגוד גמור לטענת המשטרה שהתבררה כשגויה. למרשי מעולם לא הייתה כוונה ו/או היכולת לפגוע באותו אדם, והראיה היחידה העומדת לחזקתה של המשטרה היא שיחת טלפון שאין לייחס לה משמעות מעבר להשתתפות של אדם בצער חברו שהיה שרוי במצוקה.
“העובדה שמרשי נעצר בחשד לניסיון רצח, ובכתב האישום החשד הוחלף בעבירות בחומרה פחותה בהרבה מעידה אלף מונים על עוצמת הראיות בתיק. ההגנה סבורה שלאחר שבית המשפט ייחשף למלוא הראיות והכשלים בתיק, יינתן המשקל הראוי לנסיבות”.
× × ×
כששוטרי הימ"ר הגיעו לעצור את ס' בן ה־15, הוא כבר ציפה להם. "כשאנחנו נכנסים אליו לדירה, הטלפון שלו כבר מרוסק", אומר פקד ימין, "הוא תוקף את הקצין במהלך המעצר שלו ובחקירה, שומר על זכות השתיקה. זה אומר שהוא חי את עולם הפשע כבר מאוד, מאוד חזק". זאת לא הייתה החקירה הראשונה וגם לא השנייה שלו, למעשה, חוץ מהתיק הזה יש לו עוד מספר תיקים שמתנהלים במקביל.
בחדרי ההמתנה בימ"ר תל־אביב חרט אחד העצורים עם האזיקים, על הקירות, את הכתובת SSQ, וזאת למרות שאחר כך טענו חלקם בחקירה שאינם משתייכים לכנופיה ומעולם לא שמעו על SSQ.
לחקירה הזו הגיעו חברי SSQ כשלחלקם עבר פלילי עשיר ומספר לא מבוטל של תיקים פתוחים. כמה מהעצורים חשודים כי ביצעו את העבירות, על פי החשד, תוך כדי שהם מפירים את תנאי מעצר הבית שלהם בתיקים אחרים, מה שגרם למשטרה ולפרקליטות לבקש הפעם מעצר עד תום ההליכים. מבחינת הנערים אגב, מעצר עד תום ההליכים הוא הישג, ובעבר כששירות המבחן ביקש לשחרר אותם לחלופות מעצר הם התרעמו. לדעתם, ככה הם יזכו בכבוד מצד העבריינים הגדולים יותר שאיתם הם באים במגע.
"ארגוני הפשיעה מנצלים את זה שיש מישהו שמוכן לעשות בשבילם את העבודה המלוכלכת בגרושים, וגם הקטינים שתופסים את עצמם כעבריינים קטנים רואים בזה הזדמנות לגדול, וזה מגניב אותם", אומר פקד ימין. "יש למשל מישהו שרשום שהלאום שלו מוסלמי, אבל מסתובב לך עם כיפה וציצית. הם מחקים את העבריינים הגדולים יותר שהם רואים". משפחות הפשע נהנות מכך פעמיים - הן גם מרחיקות את עצמן מהאירועים וגם מוציאות עבודות ב"מיקור חוץ" לקטינים, שצפויים להשתחרר מהר יותר מבגירים עם רקורד פלילי דומה, ולחזור ולפעול שוב לטובת הארגון.
כנופיית SSQ מורכבת מעשרות צעירים, רובם קטינים בני מהגרים מאריתריאה, גינאה וחוף השנהב, אבל גם פיליפינים, טורקים ואפילו ישראלים יהודים וערבים. עם זאת, הגרעין הקשה, זה שכולל פעילות עבריינית ‑ מצומצם הרבה יותר, ומונה בין עשרה ל־20 צעירים. בראש הכנופיה עומדים כאמור שניים, המכירים היטב, רשיד סלאח בן ה־18 ו־ס' בן ה־15. סלאח נולד באריתריאה והיגר לארץ בילדותו. הוא תושב ארעי שמחזיק בתעודת זהות, למד בבית ספר בדרום תל־אביב ואפילו שיחק בקבוצת הנוער של הפועל תל־אביב בכדורגל. עם סיום לימודיו ביקש להתגייס לצבא, אך סורב ועבד מאז בקיוסק השכונתי. ס' צעיר אמנם מסלאח וקטן ממנו פיזית, אך ניסיונו הפלילי רב. לטענת הימ"ר והפרקליטות, הם מקבלים "עבודות" מארגוני הפשע ומעבירים לחברי החוליה לביצוע, ולכן לרוב לא נמצאים בשטח בשעת הפעולה.
לג’, תושב השכונה ממוצא אריתריאי, יש קרוב משפחה קטין שחבר ב־SSQ, במעגל הרחב. "כבר שנתיים שהוא לא הולך לבית ספר, אומר שזה משעמם, כל היום וכל הלילה מסתובב ברחוב. הם ילדים קטנים וטיפשים שמושפעים מסדרות מחו"ל, מעשנים ושותים אלכוהול. אבל רובם פשוט אבודים, הולכים מכות וקצת גונבים מחנויות פה ושם שיהיה להם מה לאכול".
מה הדיבור עליהם בקהילה?
"שזה נורא, כולם מודאגים. הורים רואים את הילדים שלהם נהיים עבריינים, זה מפחיד. מנסים לדבר איתם, להציע להם עזרה, כסף, אבל זה לא מעניין אותם. קרוב המשפחה שלי אומר, בסוף, גם אם אסיים לימודים אני אעבוד בניקיון או במטבח, אז למה לי? גם המערכת דופקת אותי, גם אף אחד לא יגייס אותי לצבא, אז לפחות אצליח להשיג כסף בדרך שלי".
× × ×
המעצר של נוסעי הרכב ושולחיהם, בהם אנשי SSQ ובית עדה, הניב שלל רב עבור חוקרי הימ"ר. בטלפונים שלהם נמצאו ראיות רבות שלכאורה קושרות אותם ואחרים לתיק הסחיטה של בעל הצ'יינג' מדרום תל־אביב. צ'יקו בית עדה שוחרר ללא כתב אישום והתיק נגדו נסגר. חזי כהן, איש הקשר של בית עדה עם SSQ, ירד למחתרת ולטענת הפרקליטות נמלט מהארץ (את תגובתו לא ניתן היה להשיג). לאחר שנעצרו אחרים בסביבתו, איסמעיל ג'רושי - ראש ארגון הפשיעה, שלטענת הפרקליטות היה מעורב באופן פעיל בסחיטה - הוריד פרופיל. זה לא עזר לו. לקראת סוף חודש יוני, שוטרים עיכבו אותו בתחנת דלק ברמלה, לקחו ממנו את מכשיר הטלפון הסלולרי, והעבירו לאנשי מחקר התקשורת, שגילו שהודעות הסחיטה שהופנו ישירות למתלונן הגיעו ממנויי סלולר המשויכים לאותו מכשיר. כעת היו בידי המשטרה ראיות שקושרות לכאורה את פרשת הסחיטה מקודקוד הפירמידה ועד לאחרוני המבצעים משכונת שפירא. "הצלחנו להביא את כל השרשרת, מראש הארגון למעלה, דרך החיילים שלו, דרך אנשים בארגון הביניים, דרך הכנופיה המקומית, מהמנהלים שלה ועד למבצעים בפועל", אומר פקד ימין.
חודש לאחר מכן, כשהבין שמצבו המשפטי עלול להסתבך, פנה איסמעיל ג'רושי באופן יזום למשטרה. הוא רצה להזם את החשדות נגדו, ולהסביר שהשתמשו בשמו ובטלפון שלו שלא בידיעתו, אומרים בסביבתו.
לפי מקורות הבקיאים בחקירה, טען ג'רושי כי את הטלפון המדובר קנה זמן קצר לפני כן מאחד הילדים במשפחתו, והמכשיר הגיע עם כרטיס סים וחשבון ווטסאפ פעילים שאין לו קשר אליהם והוא לא יודע מה נעשה בהם קודם לכן. למרות גרסתו, ביום חמישי שעבר הפרקליטות הגישה גם נגדו כתב אישום בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה באיומים בצוותא ונשיאת נשק וירי בצוותא.
המשטרה והפרקליטות מאזינים כל העת לחברי הכנופיה. בשיחות הטלפון, מבקשים המנהיגים מיתר החבורה להגיד שהם לא קשורים לארגון בית עדה, כדי להסוות את הקשר ההדוק ביניהם. "תגידו שאנחנו מסוכסכים עם בית עדה", הם מבקשים. בכך, הם מנסים להשיג שתי מטרות: להגן על בית עדה ולא "להשתנקר", וגם לא להיכנס לסכסוכים של בית עדה ולהפוך למטרות לגיטימיות בקרבות העבריינים. אלא שלטענת הפרקליטות האמירות האלה לא מסתדרות עם ראיות ואמירות אחרות שקושרות באופן מובהק בין ילדי שכונת שפירא לנותני החסות שלהם מפרדס כץ. עכשיו, כש־SSQ חטפו מכה קשה וחלקם הגדול נעצרו ומתמודדים עם כתבי אישום חמורים ‑ במשטרה מאמינים שגם הרחובות יירגעו.
את מורן, תושבת שכונת שפירא, זה לא ממש מנחם. "הלילות כאן עדיין קטסטרופה", היא אומרת השבוע. "באחד הערבים לא מזמן, אחרי שהם ניפצו בקבוקים, התקשרתי למשטרה. כשהשוטרים הגיעו הנערים נעמדו, ואיך שהשוטרים הלכו, חזרו לנפץ זכוכיות".
ג’, אתה מאמין שבעקבות המעצרים, משהו ישתנה?
"להפך, המעצרים, זה שהם לא מדברים בחקירות וזה שמפרסמים אותם בתקשורת ‑ זה עושה להם את זה, זה מגדיל אותם יותר".
תגובות:
עו”ד ירון גיגי, המייצג את איסמעיל ג’רושי, מוסר בתגובה: “איסמעיל ג’רושי מכחיש מכל וכל כל מעורבות באירועים המיוחסים לו. בעבר כבר הוכחנו בראיות שנעשה שימוש בשמו של איסמעיל ללא ידיעתו וללא קשר אליו, והדבר חוזר על עצמו גם כעת. איסמעיל אינו מעורב בכל דרך שהיא בפרשה הנדונה, ובטוח כי חפותו המלאה תתברר במשפט”.
עו”ד אדם אבישר שמייצג את יוסף דוקמן: “אין כל ראיה הקושרת את יוסף דוקמן לנשק שנמצא על אדם אחר בצורה מוסלקת. בכוונת מרשי להוכיח את חפותו בבית המשפט”.
עו”ד לירן בקרמן, המייצג את ס’ מטעם הסניגוריה הציבורית בתיק הסחיטה: “מדובר בקטין שמכחיש את החשדות. לאחר שנלמד את חומרי החקירה נציג את טענותינו בבית המשפט”.
עו”ד אדם אבישר שמייצג את רשיד סלאח: “כתב האישום בפרשת הסחיטה הוגש לפני מספר ימים וההגנה טרם קיבלה את חומרי החקירה. עם זאת, כבר כעת ניתן להצביע על כשלים ראייתיים מהותיים. למרות המתואר בכתב האישום, לא קיים אף תיעוד של אדם מקבל נשק ו/או נושא נשק בעיר רמלה. לא בכדי לא מיוחסת למרשי כל עבירת סחיטה כלפי בית העסק, שכן הוא חזר ואמר כי אינו מכיר את בעל העסק ולא נפגש עימו מעולם. רשיד סלאח שב וטוען, שאין לו קשר עם גורמים עבריינים והוא לא מבצע או שולח אנשים לבצע פעולות עבורם. נפעל להוכיח זאת בבית המשפט”.
פורסם לראשונה: 00:00, 08.08.25
