יו"ר יהדות התורה, ח"כ יצחק גולדקנופף, משוכנע שלא מבינים אותו. לא נתניהו שהיה חברו הקרוב, לא בממשלה שבה היה חבר, לא ח"כים חרדים שהמשיכו להצביע עם הקואליציה, וגם לא הציבור הכללי שזועם על קידום חוק השתמטות גורף לצעירים חרדים בזמן מלחמה. "הסדר בעולם הוא שיש בית משפט וחקירה, אין דבר כזה שמגיעים למישהו הביתה ולוקחים אותו לכלא סתם ככה", הוא אומר השבוע אחרי מעצר של צעיר חרדי נוסף שלא התייצב בלשכת הגיוס חרף הצו שנשלח אליו מצה"ל. "מה זה הדבר הזה שבאים למישהו, ‘לא התייצבת, לך לכלא’? ללכת לכלא זה כל כך רחוק מהמושג שלנו. זה לא בן אדם שרצח או גנב. הוא לא התייצב, אולי יש לו סיבה? אולי הוא חולה? זורקים אותו לכלא כמו אצל פרעה, וזה רק כי הוא למד תורה"
הצעירים החרדים לא נעצרו בגין לימוד תורה, אתה יודע שלא על כך הם נענשים, אלא על אי-התייצבותם בלשכת הגיוס בניגוד לצו.
"בסדר, אבל ככה לזרוק תלמידי חכמים לכלא? גם רוצח לא מכניסים לכלא לפני משפט, מחבלים עם דם על הידיים שיחררו מהכלא. מה, הוא קיבל כסף מקטאר?"
האזכור האגבי של פרשת קטארגייט, שבה מעורבת סביבת נתניהו, כנראה לא מקרי. גולדקנופף, שהתפטר לפני כחודשיים מתפקידו כשר השיכון ועזב את הממשלה, נותר פגוע מהעומד בראשה. "דיברתי על נתניהו בראיונות בהערכה ובשבח, כשגם במפלגתו לא דיברו עליו ככה", הוא אומר השבוע בראיון ל"7 ימים". "היה לנו קשר טוב ואפילו חברי. אני השר היחיד שנתניהו היה בא לשבת אצלו במשרד. הוא היה מגיע למשרד השיכון, יושב איתי ועם העובדים, זה היה סוג הקשר בינינו".
הנתק בין השניים החריף בחודשים האחרונים, כשהחרדים דרשו פטור מגיוס וגולדקנופף הניח על השולחן את אקדח החרמת ההצבעות עם הקואליציה והתפטרותו מהממשלה, שלבסוף הגיעה. בהמשך הצטרפו להחרמת ההצבעות גם חבריו מש"ס וממפלגתו, יהדות התורה, אבל גם כלפיהם יש לו טענות על כך שנזכרו מאוחר מדי. לו היו מצטרפים אליו בדצמבר האחרון, כשניסה להנהיג חרם חרדי בהצבעה על חוק הרווחים הכלואים, הוא משוכנע שלחרדים היה הישג ביד. במקום זאת, הוא מלין על כך שלשכת ראש הממשלה פתחה ציר עוקף מול אדמו"רים ורבנים בכירים שהביאו את החרדים להצביע עם הקואליציה, ורוקנו את האיום שלו מתוכן.
"לומד התורה הוא האדם הכי מוכה היום במדינת ישראל", הוא אומר, כמעט שלוש שנים אחרי שקמה הממשלה הנוכחית, בהרכב שהמפלגות החרדיות קיוו לו, אך נותרו בלי המנה העיקרית מבחינתן – פטור מגיוס לצה"ל עבור צעירים חרדים. "החילונים והדתיים-הלאומיים לא מבינים למה אנחנו דורשים כל מיני דברים, כי טוב להם. אצלנו כל דבר צריך להשיג בפרוטקציות, וגם זה לא מספיק לנו".
חסידות סאטמר, שלא לוקחת תקציבים מהמדינה, מציעה לזרמים נוספים בחברה החרדית, כמו חסידות גור שאליה אתה משתייך, להצטרף אליה. אם לא תיקחו תקציבים, יבקרו אתכם פחות על אחוזי הגיוס אצלכם.
"זו לא דרכנו, חסידות גור הקימה את אגודת ישראל. אנחנו חלק מהמדינה, מצביעים לכנסת, תורמים למדינה. זה לא משהו שאנחנו לוקחים בחשבון או חושבים עליו".
ואם צעיר חרדי לא לומד, אתה קורא לו להתגייס?
"אנחנו לא יכולים לומר לאלה שלא לומדים שיתגייסו, כי המצב היום בצבא הוא שאי-אפשר להיכנס חרדי ולצאת חרדי. אנחנו צריכים לשמור על החרדי כחרדי. אם גדולי ישראל יגידו – אז שיגידו. אני לא אומר".
אז המחאה ברחוב החרדי תחריף?
"כן. כבר שבועיים יש הפגנות מדי ערב מחוץ לכלא הצבאי, וגם חסידות גור משתתפת. אני לא חושב שהציבור של יהדות התורה ימשוך בזנבות של סוסים של המשטרה, אבל ישמיעו קול זעקה על כך שיורדים לחייהן של משפחות חרדיות. מתקשרים באמצע הלילה, דופקים להם על הדלת ועוצרים אותם והכל בשליחות היועצת המשפטית לממשלה שרוצה כאילו ליישם את החוק. יש נוהג שנשמר מעל 70 שנה, כל אחד בדרכו. מי שתורתו אמנותו - לא מתגייס. ויש מי שכן מתגייס".
5 צפייה בגלריה
”אני השר היחיד שהוא היה בא לשבת אצלו במשרד". גולדקנופף עם נתניהו | צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ
אז יש לך טענה על כך שאוכפים חוק?
"יש עוד איזה רשימת חוקים במדינה הזו שאוכפים אותם ככה? זה נקרא יחד ננצח?"
דיברת על היועמ"שית, אבל אתה מפנה את עיקר הביקורת שלך כלפי ראש הממשלה. למה?
"כי מה היא אשמה? ראש הממשלה יכול היה לתת הוראה שיעבירו את החוק. ראש הממשלה עשה הפרד ומשול בציבור החרדי, יצר ציר עוקף בדצמבר, כשאמרתי שלא נצביע בעד הצעת חוק הרווחים הכלואים. אם ראש הממשלה היה עושה את זה עוד כשגלנט היה שר ביטחון, היה חוק. אבל הוא לא עשה והוא מנסה לעשות הפרד ומשול והעביר את ההחלטה ההיא. יועצי אחיתופל הציעו לו לא להתייחס לגולדקנופף ומה שהוא אומר, והכשילו אותו. אחרי שגולדקנופף יצא מהממשלה, אמרנו לו שעוד קצת והוא לא יצליח להעביר שום דבר במליאה. מאז באמת הוא לא העביר שום חוק. אם היינו נמנעים מהצבעה אז ביחד – כבר היה לנו חוק".
למה חבריך לסיעות החרדיות לא הצטרפו אליך אז?
"הוא הציע לשותפים החרדים שלנו כל מיני דברים. לא יודע מה בדיוק, אבל הם האמינו לנתניהו. ההתנהלות של נתניהו זה למרוח את הזמן ולתמרן את כולם, וצריך לדעת לעבוד עם זה".
נניח שתקום ממשלה בהרכב אחר, מה תשיגו בקואליציה אחרת עם הדרישות שלכם לפטור מגיוס?
"אתה לא יודע מה יהיה בעוד חצי שנה או שנה. הציבור החרדי החזיק לנתניהו את הממשלה עשרות שנים. ב-2013 הוא בעט את הציבור החרדי והקים ממשלה עם בנט ולפיד, אחרי זה הוא החזיק אותנו אצלו חזק כשהבין שאין לו ממשלה אחרת. הציבור החרדי החזיק לנתניהו את הקואליציה לא פעם. בבחירות הבאות החרדים ידאגו לחרדים".
× × ×
המציאות בישראל השתנתה מאז 7 באוקטובר, שחיקת המילואימניקים מעוררת את זעמו של הציבור הכללי כלפי אלה שמנסים להכשיר בחוק השתמטות גורפת משירות צבאי. מבחינת החרדים, המציאות השתנתה גם ביוני אשתקד, אז קבע בג"ץ כי בהיעדר חוק שמסדיר את מעמד הפטור לבני הישיבות – כלל הצעירים חייבים בגיוס, כמו יתר בני גילם. מה שהחל בשליחת צווים לעשרות אלפי חרדים, המשיך בהגדרתם כעריקים ומשתמטים, ובשבועות האחרונים נמשך בגל מעצרים.
"אמרתי לנתניהו לפני החתימה על ההסכם הקואליציוני שהרבי מגור לא מאמין שנקבל חוק גיוס. הוא נתן לי שר במשרד ראש הממשלה בנוסף לתיק השיכון, ואמר: 'תוכל להיכנס אליי, להיות קרוב, אני אתן לך. העיקר שתחתמו'"
גולדקנופף מנסה לטעון שהוא מבין את הסנטימנט הציבורי וחש קרבה למשפחות החטופים, אבל שום דבר בשנתיים האחרונות לא גורם לו להסכים עם הפרת ההתחייבות שהוא קיבל מנתניהו לפני הקמת הממשלה. "אני רוצה לספר לך סיפור", הוא פותח כממתיק סוד. "אחרי הבחירות הייתה לנו רשות מהרבי מגור, נשיא מועצת גדולי התורה, לנהל משא ומתן קואליציוני בכל מיני נושאים – תקציבים לישיבות, ביטול הגזירות של ליברמן על המעונות ועל שתייה מתוקה, וכל מה שהוא עשה לנו כגזירות כיליון, וכמובן שאחד הדברים היה חוק הגיוס. זו נשמת אפה וציפור נפשה של היהדות החרדית. אמרנו, 'עכשיו זה ימין מלא. נעשה את זה, כולם איתנו'".
5 צפייה בגלריה
”יש עוד חוקים שאוכפים ככה? זה נקרא ’יחד ננצח'?" הפגנת חרדים נגד הגיוס | צילום: שלו שלום
ואז מה קרה?
"באנו עם זה לרבי, אמרנו לו, 'הנה, הכל חתום. סיכמנו בהסכם קואליציוני שיהיה חוק גיוס'. הוא ענה, 'אני לא מאמין. צריך ערבויות'. באתי לנתניהו עם ראש המטה שלי, בבצ'יק, ואמרנו לו שאנחנו רוצים ערבויות. הוא שאל אילו ערבויות הוא יכול לתת לנו, אמרנו לו, 'סגן ראש הממשלה'".
איך נתניהו הגיב?
"הוא קפץ, והיו עוד בחדר שקפצו. אצל סמוטריץ', שביקש להיות שר אוצר עם שבעה מנדטים, הוא לא קפץ. אמרנו לו, 'הרבי לא מאמין', והוא השיב: 'את זה אני לא יכול לתת לכם'. הוא הציע משהו אחר: חוץ מתיק השיכון, אקבל תפקיד שר במשרד ראש הממשלה. נתניהו אמר לי, 'אתה יכול להיכנס אליי, להיות קרוב, אני אתן לך. העיקר שתחתמו על ההסכם'. לצערנו, עם כל הערבויות, לא ראינו חוק".
הערבות הראשונה שגולדקנופף קיבל מנתניהו היא שתקציב 2023 לא יעבור לפני שיעבור חוק גיוס. אלא שאז שר המשפטים הציג את תוכניתו והמחאה יצאה לדרך. "הבטיחו לנו: לא יהיה תקציב 2023 בלי חוק גיוס. ואז יריב לוין הלך ועשה את הרפורמה המשפטית, ומפה כבר לא יכולנו לקדם שום חוק ושום דבר", הוא אומר.
"בחורבן בית שני נהרגו הרבה יותר ממה שנפלו בעזה. עשרות מיליונים נרצחו. אחרי המלחמה זקני העם לא ביקשו את השומרון, תל-אביב או ירושלים, אלא את יבנה וחכמיה. אם תהיה תורת ישראל, תהיה ארץ ישראל"
החרדים הרגילו את הציבור שהם פועלים כמקשה אחת, אך גם בתוך יהדות התורה של גולדקנופף פועלים שני זרמים שונים – תנועת דגל התורה, חרדים ליטאים, בראשות משה גפני; ואגודת ישראל שמורכבת מנציגי החסידויות בישראל, שגור היא הגדולה שבהן ומקבלת באופן מסורתי את המקום הראשון ברשימה. "הם (הליכוד) סגרו עם ש"ס ודגל התורה קודם כל, והרוויחו את ההצבעה שלהם", אומר גולדקנופף. "ולא רק שזה לא נסגר לפני התקציב, אלא שעוד לפני הקמת הממשלה העבירו את חוק בן גביר וחוק דרעי, ולא העבירו גם את חוק הגיוס. רצינו שזה יבוא יחד עם פסקת התגברות וחוק יסוד לימוד תורה".
ומה אמרו לכם בליכוד?
"שאי-אפשר להביא את כל זה לפני הקמת הממשלה, אלא מיד אחריה. כשלוין הביא את הרפורמה, כל הרחובות בערו. ראש הממשלה, שר הביטחון, לוין עצמו, מזכיר הממשלה – כולם באו אלינו ואמרו, 'אנחנו לא יכולים להעביר עכשיו את חוק הגיוס, כי בכלל תהיה אנדרלמוסיה ברחובות'. אז הלכנו למועצת גדולי התורה (האדמו"רים שמתכנסים כהנהגה הרוחנית של אגודת ישראל). ראש הממשלה דיבר אישית עם מזכיר המועצה והבטיח לו שמיד אחרי זה, בקיץ, הוא יביא את החוק".
בוא נודה על האמת, גם לכם היה עניין בתוכנית של לוין, רציתם אותה כדי שחוק הגיוס לא ייפול בבג"ץ.
"הסכמנו שצריך רפורמה אבל היא לא נעשתה נכון בכלל, והיחידים שנפגעו ממנה הם החרדים. במהלך הקיץ שלפני 7 באוקטובר, כל הקפלניסטים אמרו לנו, 'התמיכה שלכם ברפורמה המשפטית תביא לפגיעה רק בכם'. הדבר היחיד שאמרנו אז, היה שחתמנו על הסכם קואליציוני, אנחנו עומדים בהסכם ומבקשים גם מהליכוד לעמוד בו. וזה לא קורה, ורק בגלל הרפורמה זה לא קורה".
כשהמחאה סחפה אחריה ישראלים רבים שהתנגדו לחקיקה המשפטית של לוין, נתניהו ניסה לגלגל את תפוח האדמה הלוהט בדמות חוק הגיוס להזדמנות אחרת, ולהימנע מחזית נוספת בתקופה מתוחה. באותם ימי מחאה שקדמו למלחמה, לדברי גולדקנופף, הוא שיחרר את האיום הראשון לעבר אנשי נתניהו. "אמרנו בתקופת המחאה למזכיר הממשלה: פוקס (יוסי פוקס), תזכור, אתם התחייבתם. אל תשקרו אותנו".
ומה קרה בתגובה?
"הוא הזמין אותנו לפגישה, פרס בפנינו לוח זמנים ואמר שמיד במושב החורף הנושא הראשון שיעלה יהיה חוק הגיוס. הוא רשם לו"ז שב-15 באוקטובר יונח חוק הגיוס על השולחן, ב-25 באוקטובר הוא יעלה להצבעה, ב-30 באוקטובר זה בוועדה ותוך חודשיים יהיה חוק גיוס מאושר וחתום. ואז ב-7 באוקטובר קרה מה שקרה, ואנחנו מה נדבר ומה נאמר? נבוא שבוע אחרי זה ונרצה חוק? גם אנחנו בני אדם וגם אנחנו מבינים מה קורה".
אתה אומר שהבנתם מה קורה ב-7 באוקטובר, אבל גם אחריו המשכתם לדרוש פטור גורף מצה"ל לכל צעיר חרדי, כאילו לא קרה כאן אירוע שהפך סדרי עולם. אתה רואה בכלל לנגד עיניך את המילואימניקים? את המשפחות שלהם שקורסות? אנשים שמאבדים את העסק שלהם בתקופה הזו?
"בחורבן בית שני נהרגו הרבה יותר ממה שנפלו בעזה. עשרות מיליונים נרצחו. עם ישראל כמעט נכחד. כשהסתיימה המלחמה ונשארו קצת מעם ישראל, באה מלכות רומי לזקני העם ושאלה, 'מה אתם רוצים עכשיו?' הם יכולים היו לומר, אנחנו רוצים את השומרון, או את תל-אביב או ירושלים, אבל הם אמרו: 'לא רוצים שום דבר, רק יבנה וחכמיה'. אם תהיה תורת ישראל, תהיה ארץ ישראל. זה מה שהבינו בחורבן הבית".
ובכל זאת, בנוגע לימינו?
"המלחמה הזו שאנחנו נמצאים בה לא באה לבטל את התורה. ביקשנו בסך הכל הסדרת מעמדם של לומדי תורה, לא של החרדים. יש קרוב לשני מיליון חרדים במדינת ישראל, מתוכם אני מבקש פתרון לאותם 15-20 אלף לומדי תורה. לפני כשנה ישבו אצלי הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי ואלוף במילואים ישראל זיו, ושאלו 'מה אתה רוצה בנושא הגיוס? יש לך משנה סדורה?' אמרתי שאני לא רוצה שום דבר, רק מה שהיה. עד לפקיעת החוק – בחור ישיבה היה מגיע ללשכת הגיוס מדי שנה, מקבל דיחוי וממשיך ללמוד. אמרו לי, 'זה יכול להיות מקובל'". מישראל זיו נמסר כי הוא לא זוכר פגישה כזו.
× × ×
ביד אחת גולדקנופף נמנע מלהציג את חוק הגיוס ככזה שמכשיר השתמטות גורפת לכל חרדי, ובידו השנייה מסרב לקרוא לצעירים חרדים שאינם לומדים להתגייס. ביד אחת הוא טוען שכל מבוקשו הוא לקבל מעמד ל-20 אלף לומדי תורה, אבל כאשר יו"ר ועדת חוץ וביטחון המודח ח"כ יולי אדלשטיין פירסם את נוסח החוק שלו – אמנם באיחור – הוא והמפלגות החרדיות דחו גם את הנוסח הזה, שכלל הסדר לעשרות אלפי לומדים בשנה.
"זה נכון שבהצעה של יולי יש אנשים שמקבלים פטור כי תורתם אמנותם", הוא מודה. "אבל יש שם דברים שאנחנו לא יכולים להסכים להם. אדלשטיין כלל בהצעה שלו סנקציות על לומדי התורה. הוא רוצה שיהיו כאלה שהולכים לצבא וכאלה שלא, אבל אם אלה שצריכים להתגייס לא יתגייסו – הלומדים ייענשו עם סנקציות לכולם. האם בתל-אביב ברחוב אלנבי חצי ישלמו מסים? הגיוני שהחצי שמשלם מסים ייענש בגלל אלה שלא שילמו? בגמרא יש ביטוי שנקרא 'טוביה חטא וזיגוד מינגד' – טוביה חטא ומישהו אחר ייענש על זה. זה הגיוני? אבל נגד מאה אלף משתמטים בתל-אביב – אין לו נשק".
כבר אמרת בעבר שיש מאה אלף משתמטים בתל-אביב, ותיקנו אותך, למה אתה חוזר על זה?
"אמרו שיש 90 אלף, אז נו. מה עם כל שחקני הבימה ושחקני הכדורגל שלא מתגייסים?"
בוא ניצמד לעובדות, בתל-אביב יש מעל 08 אחוזי גיוס אצל הגברים. דבקה בעיר, שלא בצדק, סטיגמה של סמל ההשתמטות.
"אני לא אומר תל-אביב כתל-אביב, אלא על הציבור הכללי. מצאו 14 אלף משתמטים ומתוכם שליש חרדי. אנחנו לא הכי הרבה. הציבור פה אנטי-חרדי. מתי צריך את הציבור החרדי? בעת צרה, בהלוויה, אבל אחרי שחוזרים ממנה אומרים לחרדים, 'אני לא צריך אותך ולא מכיר בך'. לא יכול להיות שמי שמשרת בזק"א ובאיחוד הצלה לא ייחשב כמי שעשה משהו. למה מי שעובד במשרה כפקיד או כמזכירה של איזה גנרל, שלפעמים יש לו 15 פקידים, זה נחשב שירות צבאי, אבל לא מי שהלך יומם וליל לטפל בפצועים והיה ביישובי הדרום אחרי הטבח? מי הרים אותם לאמבולנסים? מי כרה את הקברים? מי זיהה את הנרצחים? הייתי בחברה קדישא, אני מכיר את העבודה הזאת. את זה עושים חרדים, וזה לא שלוש שנים, אלא במשך עשרות שנים, יום-יום, שבת וחג. הגענו לעוטף עזה ב-11 באוקטובר, מי ניקה את הדם וטיפל בזירות? אנשים חרדים עם זקנים כאלה גדולים, אבל בזה אדלשטיין לא רוצה להכיר".
"ההתנהלות של נתניהו זה למרוח את הזמן ולתמרן את כולם. הוא עשה הפרד ומשול בציבור החרדי, עם ציר עוקף לרבנים. יועצי אחיתופל אמרו לו לא להתייחס אליי. מאז שהתפטרתי הוא לא העביר שום חוק במליאה"
אם אתה חושב על הציבור שלכם והצרכים שלו, אתה חושב שתקבל חוק טוב יותר בהרכב פוליטי שונה? בנט, לפיד או איזנקוט העבירו לכם מסר שתקבלו הצעה נדיבה מזו של אדלשטיין?
"אני לא יודע מה תהיה הסיטואציה הפוליטית, אבל חתמת איתי הסכם, תעמוד בהסכם. כתבנו בהסכם שאם נתמוך בך ברפורמה המשפטית, נקבל את מה שחשוב לנו. כולם אמרו לי שלא כדאי לי ללכת איתך והלכתי איתך. כל פעם ראש הממשלה ויריב לוין אמרו לנו: תתמכו ברפורמה ותקבלו. ולא קיבלנו".
התסכול על הפרת התחייבות מובן, השאלה אם ההתעקשות שלכם תועיל לכם בעתיד.
"אני רוצה לעשות את זה בשלבים. התחלנו עם לומדי התורה – תן לי את אלה שלומדים, שיקבלו את המעמד שלהם באופן נקי, כמו שהיה בעבר. כל אחד מקבל דיחוי מדי שנה. אחרי זה, אתה רוצה שהם יחתימו אצבע במכשיר נוכחות בכל יום בכולל, כמו שיש בהצעה של יולי? נדבר על זה. אתה רוצה עוד כל מיני סעיפים? נדבר על זה. אבל קודם תן לנו את מה שהיה תמיד – מעמד תורתו אמנותו למי שיושב ולומד, כדי שילמד בשקט".
דיברת על החשש שמתגייס חרדי לא ישתחרר כחרדי. הזמינו אותך לבקר בחטיבת החשמונאים, שצה"ל הקים לבחורים חרדים. חשבת ללכת ולראות בעיניים איך הצבא מקדם מסלול שיותאם כולו לחרדים?
"בוא נדבר על פרק א', הסדרת מעמדו של מי שלומד, שיוכל ללמוד בשקט. אחרי שזה יוסדר נדבר על מסלולים, על מי שלא לומד, על מה לעשות הלאה. אבל עד שזה לא יוסדר לא נדבר הלאה".
× × ×
בשנתיים האחרונות גולדקנופף נפגש כשר וכחבר כנסת עם משפחות חטופים ועם משפחות שכולות. הוא נפגש עם אביו של רס"ם במיל' יוסי הרשקוביץ ז"ל, מנהל בית ספר נערץ שנפל בגיל 44 בעזה. "בסוף השיחה הוא נתן לי תמונה של הבן שלו ושמתי אצלי במשרד", הוא אומר. "אני נפגש עם הרבה משפחות שכולות".
התעוררה כלפיך ביקורת דווקא מהציונות הדתית, כי מצד אחד תמכת בעסקה שכוללת שחרור מחבלים או נסיגה מציר בעזה, אבל אתה לא שולח את הקהל שלך או את הילדים שלך להילחם בעזה או לעצור את אותם מחבלים אחרי שאלה יחזרו לטרור. למה לא נמנעת בהצבעה בממשלה?
"מה אתה מעדיף, להילחם לנצח בלי עסקה? כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו. יש כאן שתי מצוות, גם פיקוח נפש וגם פדיון שבועיים. אתה מדבר איתי כאילו באתי כעולה חדש מטורקיה, ואני לא יודע שיש חרדים שמתגייסים. יש סלנג שאין חרדי שתורם למדינה, כאילו אנחנו אוכלים ממישהו את הלחם, זה נשמע טוב. גם לזרוק את החרדים למזבלה נשמע טוב. החרדים לא תורמים? איזה אבסורד. אבל אתה לא יכול לדבר, כי תמיד יגידו, 'תשלח את הבן שלך לצבא ואז תדבר'".
אם מישהו במשפחה שלך יתגייס, מה תאמר לו?
"כולנו משרתים את הקדוש ברוך הוא. יש לי נכדים גאונים, לומדים, עובדים".
יש לך חיילים במשפחה?
"יש לי אחיין שמשרת, חסיד גור. הוא בא אלינו לשבתות עם כל המשפחה, הוא משתלב עם כולנו בשבתות ובאירועים. לחבר מועצת עיריית ירושלים מטעם גור יש בן שהתגייס ונמצא בעזה. יש עוד הרבה".
גולדקנופף נשוי לרבקה ואב לעשרה ילדים. הוא מגיע ממשפחה מבוססת בחסידות גור, והוא איש אמיד שהונו מוערך במאות מיליוני שקלים. לפני כניסתו לפוליטיקה, היה חבר מועצת העיר ירושלים ומנכ"ל רשת גני ילדים ומעונות יום שייסד אביו. הוא לא מאשר את הדיווחים על הונו הפרטי, אבל כשתועד עם צעיף של לואי ויטון תהו רבים כיצד מולטי-מיליונר מבקש להפוך לנציגו של ציבור קשה יום.
"גם אני לא נולדתי על האוורסט", הוא אומר. "אתה חושב שאני מיליונר? עדיף לי שיגידו שאני מיליונר. אף פעם לא סיפרתי מה יש לי. לא נולדתי מיליונר ולא לאבא מיליונר".
אביו אולי לא הוריש לו דירות ועסקים, אך העניק לו מתנה יקרת ערך לא פחות: מעמד בתוך חסידות גור. "אבא שלי היה איש פשוט מאוד", הוא אומר. "הוא נסע באוטובוסים, לא ברכב פרטי ולא במוניות. ממש איש פשוט. סבא שלי קנה פה בית, בירושלים, שלימים אבא שלי ירש. אבא היה מוזיקאי שהלחין למעלה מ-400 לחנים. מונה רוזנבלום (מלחין ומנצח חרדי ותיק ומוערך) אומר שאין היום כמעט שיר חסידי שאין בו סממן מהמנגינות של אבא שלי. הוא בנה אימפריה ובשנת 1984 הכניס אותי אליה גם".
"לציבור שלנו מגיע יותר, כי אין לו מה שיש לאחרים. בציבור החילוני וגם במפד"לי שואלים כל הזמן, 'למה מגיע להם? למה עוד תקציבים?' כי טוב להם. במקום דתי ישר בונים בית ספר וקווי אוטובוס, אצלנו כל דבר צריך להשיג בפרוטקציות וגם זה פחות ממה שאחרים מקבלים"
אביו נולד בפולין למשפחת חסידי גור, "ובלידה שלו אמא שלו נפטרה. הוא גדל כיתום, אבא שלו התחתן עם מישהי אחרת, ואבא שלי גדל אצל סבא שלו שהיה איש אמיד, בעל עסק לתמרוקים", הוא אומר. "סבא של אבא נדר שבגיל 70 יעלה לארץ, וכשהגיע לגיל שאל את האדמו"ר מגור דאז מה לעשות, והוא ענה לו שייסע ויבדוק, ואם ימצא חן בעיניו, שישתקע שם. הוא עבר לארץ ישראל ובחגים נסע לפולין. בפסח אחד בפולין הרבי שאל, 'איפה הנכד שלך? קח אותו איתך'. ככה אבא שלי ניצל מהשואה. מכל משפחת גולדקנופף ניצלו רק אבי ואחיו".
כשהתמנה על ידי אביו לנהל את רשת החינוך של גור, הוא לא חשב שיום אחד יתפוס את מקומו של יעקב ליצמן, הח"כ והשר הוותיק שייצג את גור בשדה הפוליטי במשך שני עשורים, עד להרשעתו במרמה והפרת אמונים בפרשת מלכה לייפר, שאחריה התפטר מהכנסת.
"עסקתי בחינוך, לא דחפתי את עצמי לפוליטיקה", הוא אומר. "הייתי מזכיר ועדת הרבנים של הפיקוח על שמירת השבת באל על. את החרם על אל על אנחנו יזמנו. גם במאבק במפעל פניציה היו לי הרבה קשרים. זה היה עם רבנים, בלי שום עסקן. עניין הלכתי. לא חלמתי שאגיע למקום כזה".
5 צפייה בגלריה
”שיגידו שאני מיליונר. לא סיפרתי מה יש לי". גולדקנופף וצעיף היוקרה שעורר סערה | צילום: יואב דודקביץ
תרצה להמשיך לקדנציה נוספת אם זה תלוי בך?
"אצלנו לא שואלים אם זה תלוי בי. זה לא רלוונטי. יום בהיר אחד בא אליי הרבי ואמר לי, 'אני החלטתי שאתה הנציג של אגודת ישראל. אתה תעמוד במקום הראשון ותהיה הנציג שלנו בכנסת'".
לא ביקשת יומיים לחשוב על זה?
"לא, זה לא עובד ככה. אם הוא היה שואל אותי, הייתי עונה לו שאני רוצה לחשוב, להתייעץ בבית, אבל כשהוא אומר: 'אני החלטתי', זה כבר היה גמור. כשהוא אמר לי את זה בחודש יוני, ממשלת בנט הייתה בשלטון שנה וחצי, ולא חשבתי שבתוך כמה חודשים נצא לבחירות. אמרתי, יש עוד שנה וחצי-שנתיים לחכות. אבל כולם אמרו לי, אם הרבי קורא לך היום – משהו קורה. אחרי כמה חודשים הובלתי מפלגה בבחירות. גם לא חשבתי שאהיה שר כל כך מהר. ליצמן אמנם היה שר אחרי הרבה שנים כח"כ, יו"ר ועדה וסגן שר. אני נכנסתי וישר קיבלתי שר כתפקיד ראשון".
במה אתה גאה בעשייה שלך?
"אצלכם בתקשורת תמיד יש מי שיגיד שלא עשיתי מספיק, אבל אף אחד לא היה מביא גם לא 50 אחוז ממה שהבאתי בתקופה שהייתי (שר השיכון), עם כל הקשיים שהיו באותה תקופה וכל ההשמצות. הבאנו למעלה מ-200 אלף דירות, כולל לציבור החרדי".
וספגת ביקורת על תעדוף חרדים בשוק הדיור.
"להפך, תיקנתי עוול שמבקר המדינה כתב עליו. הוא אמר שהציבור החרדי קופח מ-2015 ועד 2022, שהציבור החרדי שהוא 13 אחוזים מהמדינה קיבל רק ארבעה אחוזים מהדירות, וצריך לתקן את העוול. הוא אמר לי, זה לא פלא שהם גרים במחסנים. עכשיו פתרנו את זה. החילונים והדתיים-הלאומיים לא מבינים למה אנחנו דורשים את זה, אבל אצלנו כל דבר צריך להשיג בפרוטקציות ועדיין זה פחות ממה שאחרים מקבלים".
ומה לגבי הציבור הכללי?
"במשרד השיכון אמרו לי שצריך להביא דירות למילואימניקים. עשינו בדירות של מחיר למשתכן – עשרה אחוזים למילואימניקים, אחרי זה העלינו את זה ל-25 אחוזים, ובחלק מהמקומות גם ל-30 אחוזים. לא הייתי יכול לבקש את זה ללומדי התורה, אבל מה, הם לא מסכנים? לא מגיעה להם דירה? תתגאו בזה שיש לומדי תורה, במה אפשר להיות גאים יותר מזה? היינו בפולין, בספרד, באינקוויזיציה, היינו בכל הדברים האלה וחזרנו לכאן. התורה מחזיקה את הלוחמים, אז למה להכות בלומדי התורה יומם ולילה?"
מה אתה עושה בחודשיים האחרונים, מאז שאתה כבר לא שר?
"פתחנו קבלת קהל בכל הארץ, באים אלינו אנשים עם כל מיני בעיות ואנחנו מנסים לעזור. כאלה שאין להם עבודה, אין גן ילדים, אין תחבורה. בעפולה יש חסידי ויז'ניץ שהמשפחות שלהם גרות באלעד ואין תחבורה ציבורית מעפולה לאלעד. משרד התחבורה לא מזדרז לעשות קווים כאלה, רק לתל-אביב או לבני-ברק. לכל יישוב אנחנו באים ומנסים לדבר עם משרד החינוך שיבנה בתי ספר וגנים".
זה די מצדיק את הטענה שאתם פועלים סקטוריאלית, רק למען הציבור שלכם.
"לציבור שלנו מגיע יותר, כי אין לו מה שלאחרים יש באופן טבעי. איפה שמקימים יישוב חרדי, אין אוטובוסים ואין קליטה סלולרית. בקניון עזריאלי בתל-אביב יש רכבות ואוטובוסים, במודיעין בנו עיר שבמרכזה תחנת רכבת ותחנה מרכזית, אבל בעיר חרדית לא בונים את זה. הציבור החילוני והמפד"לי שואלים כל הזמן, 'למה מגיע להם תקציב לבית ספר? למה עוד תקציבים?' כי טוב להם. אם זה מקום דתי, בונים להם ישר. אצלנו זה לא ככה, אנחנו צריכים לעבוד קשה כדי שהציבור שלנו יקבל את זה כמו אחרים".
