לפני כשבוע חזר יו"ר כחול לבן בני גנץ מטיול אופנועים עם חברים בארצות-הברית. הוא נסע לשם לאירוע משפחתי, וניצל את ההזדמנות כדי לשחרר קצת אנרגיה ולהירגע. עם זאת, קשה להאמין שגם במרחבים הפתוחים, מתחת לקסדה, הוא הצליח להתנתק ממצבו בישראל, מהמחשבות על כך שננטש (שוב) על ידי שותפים פוליטיים, על הצניחה בסקרים אל סביבות אחוז החסימה, ועל הצלילה בתוך שנים בודדות ממעמד התקווה הגדולה של מחנה המרכז-שמאל, לשחקן כמעט בלתי רלוונטי.
לפני פחות משנתיים נתפס גנץ כמועמד האולטימטיבי לראשות הממשלה. אחרי מחדל 7 באוקטובר וההצטרפות לממשלת נתניהו, שהייתה מבוהלת וחסרת אונים, נסקה המחנה הממלכתי שלו, עם גדי איזנקוט, מתן כהנא וגדעון סער, בסקרים כמעט דמיוניים ל-37-38 מנדטים. הציבור היה איתו. אבל בריחת המנדטים הווירטואליים הללו הייתה אכזרית. הם התפזרו בין מועמדים אחרים בגוש, ובעיקר עברו לנפתלי בנט, המועמד הפופולרי התורן.
גורמים פוליטיים המכירים את גנץ מקרוב טוענים שהבעיה שלו נעוצה בתפיסת מציאות שגויה. "הוא לא יודע לעשות חשבון נפש, הוא לא בודק את עצמו ומסרב להאמין שהוא נכשל", אומר אחד מהם. "לדוגמה, אחרי עזיבת איזנקוט הוא השיק את 'קמפיין ההסכמות', וזה כשאף אחד במערכת לא מסכים איתו".
בנאום הכניסה לפוליטיקה ב-2018 הציג גנץ דד-ליין לקריירה החדשה שלו: עשור. שבע שנים חלפו מאז וכיום לא ברור כיצד – אם בכלל – הוא יצליח להגיע לקו הסיום. יו"ר הדמוקרטים, יאיר גולן, כבר שלח לו רמז עבה כשאמר שאם גנץ יישאר סביב אחוז החסימה ככל שיתקרבו הבחירות, הוא יצטרך לקבל את ההחלטה הנכונה, "כי ישראל לפני הכל". בכיר באופוזיציה התבטא השבוע עם הרבה פחות נימוס או סנטימנטים. "אם גנץ יעבור את אחוז החסימה הוא פשוט יחבור לנתניהו", אמר.
הסלידה הזאת הדדית. גם גנץ מאס בגוש המרכז-שמאל, ובמיוחד במחנה רק-לא-ביבי, שלא שוכח לו את ממשלת הקורונה ולא סולח לו על ממשלת חרבות ברזל. "הם שונאים את ביבי יותר מאשר הם אוהבים את המדינה", אמר בכמה הזדמנויות למקורביו ולחבריו למפלגה. "הם כפויי טובה".
"רוצים להוריד אותו"
היועץ האסטרטגי ברק סרי, שעבד לאורך השנים עם שרים בכירים, משוכנע שגנץ מודל 2025 הוא החלום הרטוב של נתניהו. "גנץ איש ראוי שתרם המון למדינה, אבל לקראת הבחירות הבאות המחנה שנגד נתניהו חייב להימנע משריפת קולות", הוא אומר. "זה לקח מהבחירות הקודמות שבהן מרצ לא עברה את אחוז החסימה ושלושה מנדטים הלכו לפח. זה עלול להיות ההבדל בין הפסד לניצחון. היחיד שיש לו אינטרס שגנץ ירוץ כשהוא סביב אחוז החסימה זה נתניהו".
על פי שתי עדויות, ראש המטה של גנץ, מעיין ישראלי, הפטירה קללה בעקבות דיווח שאיזנקוט צפוי לחבור לבנט. "נפתלי לא יהיה ראש ממשלה, גם אם נצטרך להקים ממשלה עם ביבי", אמרה לנוכחים בחדר
זאת לא הפעם הראשונה שגנץ נושק לאחוז החסימה. הוא היה שם ערב הבחירות ב-2021, אבל קמפיין מוצלח ומפתיע הסתיים עם שמונה מנדטים וכניסה לממשלת בנט-לפיד. זאת הסיבה שהוא, יועציו ודובריו הודפים בתוקף הצעות, דרישות או אזכורים של אפשרות פרישה.
"בני לא פורש. נקודה", אומר מקורב לגנץ. "הוא לא נשא נאומי ראש ממשלה כשהוא היה עם 30 מנדטים והוא גם לא יישא נאומי פרישה כשהוא עם ארבעה או אפס מנדטים. אנחנו לא אופוזיציה, אנחנו אלטרנטיבה".
אחד מיועציו מתעקש שמדובר בקמפיין מתוזמן של שותפיו בגוש: "הם רוצים להוריד אותו כי הוא היחיד שלא רוצה לנצח במלחמת אחים אלא למנוע אותה. יאיר גולן עושה קמפיין על הראש שלו כדי לקחת את המנדטים שלו. הם עובדים בלפגוע בבני במקום לפגוע בביבי. מי הם שיקראו לו לפרוש? הם לא מבינים שאם הבחירות הבאות יהיו על 'כן ביבי לא ביבי' – אז ביבי ינצח. השיח בבחירות הבאות יהיה על הפילוג. אם בני יצליח, תהיה פה בשורה. אם הוא לא יצליח, יהיה פה נורא".
המחנה הממלכתי עברה בקיץ מדעיכה איטית לצלילה חופשית כשהחל גל הנטישה האחרון של גדי איזנקוט, מתן כהנא ואורית פרקש-הכהן (גדעון סער והימין הממלכתי עזבו כבר במארס). הפרישה של איזנקוט הייתה מכה פוליטית ומורלית קשה. "הוא לא נתפס כעוד פוליטיקאי ערמומי או אופורטוניסט, ואנשים אמרו לעצמם, 'רגע, אם אחד כמו גדי עוזב, הבעיה היא כנראה בני גנץ'", אומר בכיר לשעבר במחנה הממלכתי.
זה היה רגע קשה מאוד בצוות הקרוב של גנץ. על פי שתי עדויות שונות, ראש המטה של גנץ, מעיין ישראלי, הפטירה קללה בעקבות הדיווח שאיזנקוט צפוי לחבור לבנט. "נפתלי לא יהיה ראש ממשלה, גם אם נצטרך להקים ממשלה עם ביבי", אמרה לנוכחים בחדר.
שותף לשעבר של גנץ טוען שמדובר בסימפטום של כישלון ידוע מראש: "בני מחזיק בשיא שכנראה לא יישבר. הוא פירק כבר ארבע מפלגות. את חוסן לישראל הוא פירק כדי להקים את כחול לבן. את כחול לבן הוא פירק כדי להיכנס לממשלה של ביבי. המחנה הממלכתי-תקווה חדשה התפרקה כשסער עזב, ועכשיו התפרק גם המחנה הממלכתי".
פנינה תמנו–שטה: "גנץ לא פופוליסט, לא בריון ולא מוכר שנאה. ברגע האמת הציבור יידע לתגמל אותו. האחרים באופוזיציה עסוקים בפוליטיקה קטנה. חלקם אובססיביים לגנץ"
אדם שעבד קרוב מאוד לגנץ ולצוות הקרוב שלו, סבור ששלוש בעיות הובילו לנטישת השותפים ולפירוק המפלגות לאורך השנים האחרונות. הראשונה היא יחסי אנוש: "בניגוד לתדמית, הוא איש לא נעים שלא עובד טוב בצוות. הבעיה השנייה היא שהוא הפך את העמימות הרעיונית לדת. אין שום נושא שבו יש לו דעה נחרצת, מה שתיסכל אנשים כמו לפיד ואיזנקוט. השלישית והחמורה ביותר היא שכל מי שעובד איתו שם לב במוקדם או במאוחר שהוא מעריץ את נתניהו, ממש מתבטל בפניו. לכן אי-אפשר להאמין לו שלא ילך איתו גם בפעם השלישית".
רק לא להרגיז את הימין
העזיבה של איזנקוט הייתה ככל הנראה בלתי נמנעת. "הצוות האישי של בני כל הזמן כעס על זה שגדי לא עומד מאחוריו", מספר גורם לשעבר במחנה הממלכתי. "אבל באותו זמן ישב פיל בחדר. הרגשנו שיש עייפות ציבורית מבני. לגדי יש מעמד ציבורי ומנהיגותי אחר, הוא מציב מראה הפוכה מהממשלה הנוכחית. בינתיים בני כבר ביזבז את כל הקרדיט שהיה לו.
"אז לא הגיע הזמן לדבר על המשמעות של 'ישראל לפני הכל'? האם לא הגיע הזמן להחליף את הראש? בני לא היה מוכן לשמוע על זה. הוא היה אומר, 'אני בניתי משהו מאפס וזה שלי'. אבל לקראת הבחירות הקרובות צריך משהו מעבר לזה. ואז גנץ יזם כאילו פריימריז, וגדי לא פראייר אז הוא קלט שזה תרגיל".
יועץ לשעבר בכחול לבן טוען שהדמות הדומיננטית היחידה שנותרה ליד גנץ היא ראש המטה מעיין ישראלי. "בתחילת דרכו הפוליטית היה לו צוות אסטרטגי בכיר שכלל את ישראל בכר, רונן צור, איתי בן חורין, טל אלכסנדרוביץ ועוד, ומכולם רק היא נשארה", הוא אומר. "יש לה את ההשפעה הגדולה ביותר עליו. לביבי, לפיד, בנט, ליברמן – לכולם יש קבוצה מגובשת של יועצים. אצל גנץ זה לא ככה. הוא מבודד. אין לו לא יועצים ולא שותפים פוליטיים".
מה לגבי התוכן והמסרים שלו?
"התוכן של גנץ נכון. הוא מדבר על אחדות והציבור מסכים, אבל אין לו שום אנרגיה וצבע לשווק את התוכן הזה. לכן הציבור לא מאמין לו שהוא יכול לספק את הסחורה. הוא משדר רפיון. הוא לא יודע לייצר אנרגיה ולכן הוא קרס למומנטום פוליטי שלילי. עבדתי איתו, יש לי חיבה גדולה אליו והערכה על הרבה דברים טובים שהוא עשה, אבל לא ברור לי למה הוא לא פורש".
גורם בכיר לשעבר במחנה הממלכתי, שעבד צמוד ללשכת גנץ, דווקא סבור שעדיין יש סביבו צוות יועצים, אלא שהם מתווכים לו מציאות מדומה: "הם אומרים לו, 'רק אתה יכול, אתה המתאים ביותר לראשות הממשלה, אתה אלטרנטיבה, אתה מקובל על החרדים, אתה הכי טוב'. הם מנתקים אותו מהמציאות. לדוגמה, כשהיה המשבר בין נתניהו לחרדים, מה גנץ עשה? נפגש עם מוטי בבצ'יק ומישהו דאג שזה יודלף. זה הטיקט שלך? להיפגש עם החרדים? המצפן לא מכויל למטרה".
רבים ששוחחתי איתם טוענים שהבעיה שלו היא העמימות הערכית.
"ברור. הוא לא מצליח להציג עמדה נחרצת. זה בולט למשל כשהוא צריך להגיב לדברים שאומר נתניהו. עיתונאים בישיבות סיעה שאלו אותו הרבה פעמים על נתניהו והחטופים. הרי על זה פרשת מהממשלה, לא? הוא התקשה להוציא מהפה את המילים 'נתניהו אשם במצב'. הוא לא הצליח להגיד משהו נוקב.
"אצל היועצים של בני יש הנחת עבודה ברורה: רק לא להרגיז את הימין. כל הזמן אומרים לו, 'בני, אנחנו צריכים את הימין'. חמש מערכות בחירות הוא ניסה להיות חביב הימין וזה לא עובד לו. היועצים האלה עושים לו נזק אדיר".
קח פסק זמן
מבחינת שותפיו באופוזיציה, גנץ חשוד תמידי באופציה לשיתוף פעולה עם נתניהו. שתי הכניסות שלו לממשלות הליכוד הן גיבנת שהוא לא הצליח להשתחרר ממנה, ונראה שהוא הפסיק לנסות. מיד לאחר פרישת איזנקוט ניסה גנץ למתג את עצמו מחדש, חזר לשם הישן "כחול לבן" והשיק קמפיין "ממשלת הסכמות רחבה" (שלא שונה בהרבה מקמפיין "הפיוס הלאומי" שיזם אחרי 7 באוקטובר). המשמעות פשוטה: לא פוסלים יותר אף שחקן פוליטי, למעט השוליים הקיצוניים.
רונן צור, שייעץ לגנץ בעבר: "הוא היה צריך ללמוד מנתניהו. כשמכים מפגין שתומך בך, תהפוך את זה לעניין לאומי. אבל הוא התעטף בשתיקה שהרעילה את היחסים עם מצביעיו"
גנץ, כך נראה, משלם על זה מחיר. היועץ האסטרטגי רונן צור, שהיה מנהל קמפיין הבחירות של כחול לבן בשתי מערכות הבחירות הראשונות שלה, טוען שגנץ פשוט התרפס בפני נתניהו: "אלה היו כשלים משמעותיים בניווט הפוליטי – התנהלות נאיבית וסלחנית מול נתניהו בקורונה ואחרי פרוץ המלחמה. בכניסה לממשלה הוא קיבל אהדה גדולה מאוד, אבל זה בילבל אותו. הוא שכח שהוא לא נכנס כרמטכ"ל או חייל של נתניהו, אלא כמנהיג פוליטי. גנץ מעולם לא הבין את תפקידו של מנהיג פוליטי בהגנה טוטאלית על ערכים של הגוש ועל כבודם של מצביעיו".
למה הכוונה?
"הוא היה צריך ללמוד מנתניהו. כשמכים מפגין שתומך בך, תהפוך את זה לעניין לאומי. כשתהיה פליטת פה למישהו בצד השני – נצל כל הזדמנות כדי להפוך לאב המגונן על המחנה שלך. אבל גנץ התעטף בשתיקה ממלכתית כביכול. כיניתי אותה ממלכתיות רעילה, כי היא הרעילה את מערכת היחסים בינו לבין המצביעים שלו וגרמה לכעס, לאובדן אמון ובסוף לקריסה שלו".
אתה לא קונה את קמפיין "ממשלת הסכמות רחבה" שלו?
"זה קמפיין 'נקים ממשלת אחדות בראשות נתניהו ואחר כך נתבכיין שהוא הפר את ההבטחה שלו לתת רוטציה'".
אתה חושב שהוא צריך פסק זמן?
"גנץ צריך לעשות חשבון נפש. אולי הוא יוכל לחזור בעתיד, כמו שנתניהו עשה".
ויש סיכוי שהוא יפרוש?
"יכול להיות. ההחלטה הזאת נמצאת על השולחן שלו. אני אישית לא מאמין שהוא יכול להשתקם בסיבוב הקרוב. אולי בעתיד. רמת הכעס עליו מחייבת אותו לפרוש".
עד כמה הכעס הזה מושרש? ממה הוא נובע?
"קח כדוגמה את הציוץ שלו באנגלית השבוע, שבו הוא הגן על שמחה רוטמן אחרי שממשלת אוסטרליה אסרה עליו להיכנס למדינה. אם אתה מנהיג אמיתי וזה מה שאתה חושב – תכתוב את זה בעברית. אבל ציוץ בעברית היה מעורר כעס גדול בבייס שלו. זה לא מקרה בודד. לקראת פורים גנץ החליט לעשות מחווה ולתת משלוח מנות למישהו מהאופוזיציה. הוא בחר באלמוג כהן, שבתגובה העניק לו במתנה ספר של הכהניסט מיכאל בן-ארי. גנץ הפך ללעג ברשתות. מה בעצם קרה? בסוף גם הגנת על אנשים שפירקו את החברה הישראלית וגם יצאת פחדן. וזה בזמן שאנשים במחנה שלך מותקפים ועוברים התעללות מצד מכונת הרעל. אם גנץ רוצה להיות ממלכתי, שיהיה נשיא המדינה".
תופעת בן גביר
למרות כל האמור לעיל, הח"כים שנשארו עם גנץ בכחול לבן נותרו נאמנים. קשה למצוא מישהו מהם שימרוד או יקרא תיגר על הראש, גם אם הם מבינים שהמפלגה נקלעה למצב מורכב. "זה לא נעים להיות במצב כזה בסקרים, אבל זה עדיין לא סוף הסיפור", אומר ח"כ מיכאל ביטון, הנחשב לאחד הח"כים המקורבים לגנץ. "כבר ידענו להתרומם. מעבר לסקרים יש גם מהות".
אתה מאמין שגנץ יכול להיות ראש הממשלה הבא או שר הביטחון הבא?
"כן. לטווח הארוך, המנהיגות של בני גנץ תהיה ברכה. אני מקווה שהוא יהיה בעל תפקיד מרכזי בהנהגת המדינה. אני מכיר אותו מהחדרים הסגורים, ואני יכול להעיד שמדובר באדם קר רוח, אמיץ וממלכתי שיודע לקבל החלטות חשובות. הוא אדם מחבר ולא שונא, ולכן הוא היחיד שיכול לבנות אחדות. כן, הכוונה להסכמות ולממשלת אחדות".
יועץ של גנץ: "באופוזיציה לא מבינים שאם הבחירות יהיו על 'כן ביבי לא ביבי' - ביבי ינצח". אדם שעבד קרוב לגנץ: "הכי חמור זה שהוא מעריץ את נתניהו, ממש מתבטל בפניו. אי–אפשר להאמין שהוא לא ילך איתו שוב"
ממשלת אחדות עם נתניהו?
"נתניהו צריך לסיים את תפקידו, בעיקר בגלל 7 באוקטובר. כל מי שאחראי צריך ללכת הביתה. אבל אנחנו לא שוללים את הליכוד. וכל מי שחי על אסטרטגיית 'רק לא ביבי' המיט עלינו אסון. זה הביא עלינו את תופעת בן גביר. רבים כבר מבינים שממשלת אחדות היא הפתרון. אני מעדיף פוליטיקאי מצולק שמתמיד על פני פוליטיקאי נוצץ שמגיח לרגע. בסוף הצלקות הן הכשרה מקצועית".
בתוך מחנה המרכז-שמאל כבר יש מי שקוראים לו לפרוש.
"זה קשקוש ענק. הרי לא ידוע בכלל מתי יהיו הבחירות ואיך תיראה המפה הפוליטית. מי שקורא לו לפרוש פוגע במחנה מבפנים. אין לגנץ שום סיבה לפרוש".
גם ח"כ פנינה תמנו-שטה, שהגיעה מיש עתיד, נשארה עם גנץ אחרי גל העזיבות. "אנחנו ערים לסקרים, אבל יש לנו מספיק ניסיון לדעת שהפוליטיקה הישראלית מלאה בתהפוכות", היא אומרת. "היו ימים שהיינו יותר מ-30 מנדטים בסקרים והיו גם ימים של סקרים פחות מחמיאים. אנחנו מאמינים בדרך שלנו ובעבודה קשה.
"בני גנץ לא פופוליסט, לא בריון ולא מוכר שנאה כמו אחרים שצועקים מהיציע. הוא המנהיג האחראי והשפוי מכולם בזירה הפוליטית. אחרי שהוא החליט שנכנסים לממשלת החירום במלחמה, הוא אמר לנו משפט שאני כבר לא אשכח: 'גם אם זה הדבר האחרון שנעשה בפוליטיקה הישראלית, אנחנו נכנסים כדי להציל את המדינה. בלי תנאים'".
זה באמת עלול להיות אחד הדברים האחרונים שהוא יעשה בפוליטיקה הישראלית?
"ברגע האמת הציבור יידע לתגמל על פוליטיקה אחרת וזה יתורגם למנדטים. החברה הישראלית צריכה הנהגה שיודעת להוביל להסכמות ולריפוי, ואת זה בני עושה פעם אחר פעם".
בכירים באופוזיציה חוששים שבסוף הוא יחבור לנתניהו.
"הם עסוקים בפוליטיקה קטנה. הם על כביש שכבר יותר מעשור מוביל את החברה הישראלית לתהום. לחלקם יש אובססיה לגנץ. הם עסוקים בלתדרך נגדו. אנחנו עובדים כדי להחליף את נתניהו וכדי שתוקם כאן בשנה הבאה ממשלת הסכמות רחבה".
לא כמו הלוזרים
גנץ עצמו בחר לא להגיב למצוטטים בכתבה. אבל גורם בכיר בכחול לבן המקורב אליו מתקשה להסתיר את הזעם שצבר בשבועות האחרונים ברקע המתקפות על יו"ר המפלגה והקריאות לפרישתו.
"איזה פוליטיקאי מאלו שיושבים היום באופוזיציה השפיע יותר מגנץ?", הוא זועם. "בני נכנס לממשלה בפעם הראשונה כשנתניהו היה בשיא האמוק נגד מערכת המשפט, מיד אחרי כתב האישום, ואף אחד לא התקרב ליועמ"ש או לבג"ץ. כשהוא היה שר הביטחון מישהו השתלח ברמטכ"ל? מישהו נגע בקציני צה"ל? הכניסה שלו לממשלת החירום אחרי הטבח הייתה טעות? הרי החטופים חזרו בזכותו. חד-משמעית. ובניגוד לאחרים, כשהוא הרגיש שהוא לא משפיע, הוא קם והלך".
אתה לא מבין את החשש של האופוזיציה מעוד כניסה שלכם לממשלת נתניהו?
"יש קבוצה קיצונית וקטנה ששונאת את נתניהו יותר מאשר אוהבת את המדינה. הם יעדיפו לעמוד בחוץ כשהחטופים מתים והחיילים מרגישים שמנהיגות לא ראויה שולחת אותם לקרב, העיקר שזה יפגע בביבי. הקומץ הזה לא רוצה להשפיע. הוא התאהב במחאה בזמן שגנץ הציל את המדינה. מה שקורה הוא שנגד בני עובדות שתי מכונות רעל – גם זו משמאל וגם זו מימין".
למה הכוונה?
"השבוע, למשל, הוא יצא נגד האוסטרלים שאסרו על שמחה רוטמן להיכנס למדינה. הוא הרי לא מסכים עם רוטמן על כלום, אבל זה היה לטובת המדינה כי מדובר בתקדים מסוכן. ומה קרה? שחטו אותו בטוויטר. ככה היה גם במהלכים הרבה יותר גדולים. אחרי הטבח אמרנו לו, 'למה לך להיכנס לממשלה? אתה על הגל. מה אתה צריך את זה?'. הוא ענה לנו שהוא נכנס כי חיילים גויסו למלחמה, כולל הבן שלו, וזה מה שמדינת ישראל צריכה. 'בשביל זה נכנסתי לפוליטיקה'".
ולמרות זאת, תראה את מצבו בסקרים.
"אני מזמין אותך להסתובב איתו בכל מקום. לאן אתה רוצה? בני-ברק? שדרות? אשקלון? כו-לם מחבקים אותו. באמת, תסתובב איתו יום אחד. אתה תראה שעם כל הכבוד לסקרים ולטוויטר, העם במקום אחר".
ובכל זאת, נניח שאנחנו מתקרבים למערכת בחירות והמפלגה נעה סביב אחוז החסימה. הוא יפרוש?
"הוא לא יפרוש. הוא נכנס לפוליטיקה כדי להשפיע ומי שיחליט על גורלו הפוליטי זה הציבור. באמת, לא היה אף מנהיג אחר בישראל שחווה קמפיין כל כך מרושע במשך שבע שנים רצופות. אבל הוא חזק. לא כמו הלוזרים שבאים לרגע והולכים".
