מכיכר ריאד אל-סולח שבמרכז ביירות נשקפים מוסדות בולטים וחשובים של לבנון. משרדי הממשלה, הבנקים הגדולים ובנייני ציבור נוספים. ביום שלישי השבוע התייצבו גברים בבגדים אזרחיים שטיאטאו את הכיכר והרחובות שמובילים אליה, השקו צמחים וסידרו מקום מיוחד שבו יוצבו בהמשך בקבוקי מים. לא מדובר בהיערכות לאירוע חגיגי או יום מיוחד, אלא בהכנות ל"וואקפה" – התייצבות מחאה שאירגן חיזבאללה נגד כוונות הצבא הלבנוני לקחת ממנו את הנשק.
צבא לבנון קיבל הנחיה חשאית לנסות לבלום את האירוע, שוטרים ואנשי המודיעין הכללי הסתובבו בימים שקדמו לו במרכז ביירות – אבל עד הרגע האחרון לא ברור איך ההפגנה תתנהל. מה שכן ברור זה שלמרות המכות הקשות שקיבל ארגון הטרור במהלך המלחמה, חיזבאללה עדיין נשאר שחקן משמעותי בזירה הלבנונית, והוא דואג להזכיר את זה.
× × ×
הנשיא הנוצרי-מארוני ג'וזף עאון מכהן בתפקיד רק תשעה חודשים, ומהר מאוד ידע להצביע על המשימה המרכזית שלו – "כ-90 אחוז מהבעיות קשורים בשחיתות", אמר. בנאום הניצחון שלו הבטיח לשקם את לבנון אחרי מלחמת חרבות ברזל, לשקם את היחסים עם סעודיה ושאר מדינות ערב ולדאוג שהנשק במדינה יהיה רק בידי הצבא.
אף אחד לא מוכן להמר שהמאמץ של הנשיא עאון, רמטכ"ל-העל של צבא לבנון, יישא פירות אמיתיים. עד עכשיו הצליחו חיילי הצבא לאסוף רק דוגמיות של כלי נשק במחנות הפליטים הפלסטיניים בורג' אל-בראג'נה ואל-בס. הנשקים שנאספו נארזו לתוך שקי ענק, אבל המשאיות שהובאו להעמסת כלי הנשק הגדולים חזרו ריקות למחצה.
עכשיו נערכים חיילי צבא לבנון לרדת לדרום המדינה ולפשוט בהפתעה על בתי החקלאים סמוך לגדר הגבול עם ישראל. מי שיימצא אצלו נשק, ויש לא מעט כאלה, אמצעי הלחימה יוחרמו. בינתיים, תהליך האיסוף בדרום לבנון נדחה פעמיים. הרמטכ"ל הלבנוני, גנרל רודולף הייכל, שעליו הוטלה המשימה להכין את תוכנית איסוף הנשק, דחה את הגשתה למפקדו – נשיא לבנון – לפחות עד לסוף החודש.
חיזבאללה לא ממש אוהב, בלשון המעטה, את התוכנית להשאיר אותו בלי נשק. מזכ"ל הארגון נעים קאסם שיגר השבוע איום מרומז לעבר שלושה מראשי המדינה – הנשיא עאון, ראש הממשלה נוואף סלאם ושר החוץ יוסף רג'י. "אתם לא מבינים במלחמות עם ישראל. שבו בכורסאות המפנקות בארמון הנשיאות ובבניין הממשלה – ואנחנו נעשה את העבודה". זה היה נשמע כאילו מישהו כתב לו מראש את הנאום של המזכ"ל, שירה לכל הכיוונים בלי להזכיר את הנשיא ועמיתיו בשמותיהם. "רק אנחנו יודעים לעשות את העבודה, ואנחנו פועלים למען כל אזרחי לבנון", הכריז בנאום המוקלט ששודר להמונים.
בישיבת הפרלמנט שנערכה לפני שבועיים בנושא, בנוכחות הנשיא וראש הממשלה, קמו בהפגנתיות חמשת שרי חיזבאללה ומפלגת אמל השיעית, וחברי הפרלמנט שמזוהים איתם – ועזבו את האולם. זאת הייתה מחאה ברורה ורבת-משמעות שזינקה לכותרות העיתונים במדינה. "איסוף הנשק יכול להביא למלחמת אזרחים בלבנון", מתריע ד"ר ז'ק נריה, חוקר בכיר ומומחה ללבנון במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, הוא בעצמו יליד לבנון שעלה בגיל 17. "יש כאן בהחלט התנגשות בין בכירי השלטון שעובדים עם השליח האמריקאי תומאס ברק לבין חיזבאללה, שמטנף על האמריקאים ועל ישראל".
גורמים ישראליים מתעקשים לטעון שלחיזבאללה קשה לשקם את יכולותיו מאז מתקפות הביפרים ומכשירי הקשר שישראל ביצעה לפני שנה. מזכ"ל חיזבאללה הקודם, חסן נסראללה, שאליו לא הגיעו באותה הזדמנות, הודה אז ש"זאת מכה חסרת תקדים, בלשון המעטה, בהיסטוריה של 'ההתנגדות' בלבנון". מסוף נובמבר שעבר ישראל לא מפסיקה להפעיל כוח נגד חיזבאללה בלבנון, כשמתחת לפני השטח מסתמן תיאום בין המדינות – וישראל נזהרת שלא לפגוע באזרחים.
עבור מנהיגי לבנון, שנמנעו מלמתוח ביקורת קשה מדי על ישראל, יש תמריץ לאיסוף הנשק מחיזבאללה. לפי הודעת לשכת ראש הממשלה נתניהו השבוע, "אם הכוחות הלבנוניים ינקטו צעדים שיפרקו את חיזבאללה מנשקו" – ישראל תצמצם את הנוכחות שלה בדרום לבנון. לפי הדיווחים, מדובר בנסיגה משתי נקודות מתוך חמש שישראל מחזיקה כעת בשטח לבנון.
ההודעה הישראלית עלתה לכותרות בלבנון, ולא בגלל ההבטחה לצמצם את הנוכחות בדרום המדינה. לפי נתניהו, "ישראל מוכנה לתמוך בלבנון במאמציה לפרק את חיזבאללה מנשקו ולפעול יחד לקראת עתיד בטוח ויציב יותר עבור שתי המדינות". בלשכה נבהלו מהתגובות וניסו להוריד את המשפט בהמשך. "ישראל לא צריכה להיות צד קולני בסיפור בין הממשלה הלבנונית לבין חיזבאללה", מתעקש ד"ר נריה, "לכל היותר אנחנו יכולים לומר שישראל 'מברכת' על איסוף הנשק, בשום פנים ואופן לא 'תומכת', שזאת הבעת עמדה".
× × ×
בחודשים האחרונים הפכו חיי היומיום בלבנון לקשים עוד יותר. שלושה וחצי מיליון אזרחי המדינה חיים בעיקר על תרומות, אין כסף נזיל, הבנקים סגרו מאות חשבונות פרטיים וההגירה מהמדינה ממשיכה להתרחב. רופאים ואחיות, מהנדסים ופועלים – למעשה, כל מי שזוכה למצוא מקום עבודה במפרץ או בדרום אמריקה אורז חפצים ועולה על מטוס. בנמל התעופה הבינלאומי של ביירות על שם ראש הממשלה רפיק אל-חרירי חוזר המחזה הזה כמעט מדי יום ביומו: אמא מתייפחת ואבא לוחץ יד ומנגב דמעה, כשהבן מתרחק למסלול היציאה. "לא הייתה ברירה", מספר לי עטאף, מהנדס מכונות שבנו, כלתו ונכדיו היגרו לבחריין. "בלבנון אין עבודה ומתחיל להיות מסוכן".
ד"ר ז'ק נריה, מומחה ללבנון: "איסוף הנשק יכול להביא למלחמת אזרחים בלבנון. ישראל לא צריכה להיות צד קולני בסיפור בין הממשלה הלבנונית לבין חיזבאללה"
נעימה, ידידתי בעשור האחרון, אשת אקדמיה לשעבר שנאלצה לפרוש מעבודתה בגלל הורדה פתאומית במשכורת, עסוקה עכשיו בתכנון כלכלת הבית. בעלה אמנם עובד, אך משכורתו נמוכה והיא מתייצבת בשעות אחר הצהריים בקצה הרחוב השכונתי ומציעה למכירה ארוחות שבישלה, צעיפים שהוציאה מארון הבגדים ובגדי תינוקות. פה ושם עוצרים לידה. מי שמכירים את אשת האקדמיה מורידים את הראש במבוכה, אבל נעימה לא מתביישת.
"אנחנו, בני המעמד הבינוני-גבוה, הפכנו לקורבנות הקלים של המלחמות הפנימיות", היא אומרת. "לקרובי המשפחה בחו"ל נמאס לגייס עבורנו כספים. חשבונות הבנק שלי ושל בעלי נסגרו – נותנים לנו להוציא מאה דולר בכל חודש. אני חייבת לכלכל את המשפחה, לרכוש ספרי לימוד ולהלביש את ילדיי. כל הבילויים וחיי התפנוקים נעלמו. עד לפני שנתיים נסענו לחו"ל, בילינו במסעדות, קנינו מתנות יקרות לשלושת ילדינו – עכשיו אין יותר".
המשבר הכלכלי משפיע גם על התמיכה בראשי המדינה. "אני כמובן תומכת בנשיא עאון, שהוא אדם נפלא, חרוץ, ישר ובלתי מושחת בעליל", מוסיפה נעימה. "אבל מה זה עוזר לי ולאנשים כמוני? מחזיקה לו אצבעות שלא יתנקשו בחייו".
במקרים מסוימים, זה גורם גם לאנשים שהיו מתונים לשקול תמיכה בחיזבאללה. וופא, מוסלמית סונית וידידה ותיקה שלי, מספרת שהיא מתכוונת להשתתף בהפגנות של ארגון הטרור נגד הממשלה. "אף אחד לא באמת דואג לנו, ונראה לי שאנחנו יכולים לסמוך רק על חיזבאללה. ראש הממשלה שלכם נתניהו השחיר את התדמית של ישראל בעולם, הוא מפחיד אותי".
ואת מאמינה לחיזבאללה?
"תראי, אני שומעת את ההצהרות של המתווך האמריקאי תומאס ברק, רואה שטראמפ מפגין אדישות כלפינו וקוראת את ההצהרות של נתניהו – כל זה מול הבלבול וחוסר היכולת של ראשי השלטון אצלנו. בנוסף, סעודיה לא באמת תורמת ללבנון. אז מה אני אמורה לעשות? לפחות נטלטל את הממסד ונעביר מסר לממשל האמריקאי שחייבים לעזור ללבנון. בלי סיוע אמיתי, מצבנו יהיה רע מאוד".
בינתיים, במגעים שמתנהלים בין לבנון, ארה"ב וישראל נרקמת תוכנית מפוארת, שפרטיה המלאים עדיין תחובים עמוק במגירות. אבל בקווים כלליים מדובר בשלב הראשון על הקמת אזורי תעשייה וחממות חקלאיות בארבעה כפרים בדרום הלבנוני. כשיתחיל יישום התוכנית, יוצאו התושבים מהכפרים והמודיעין הלבנוני יערוך תסקיר שיבדוק מי אימץ את חיזבאללה ונתן לארגון הטרור דריסת רגל בביתו. זהות הכפרים שבהם יחל הפיילוט כבר נקבעה, והם ייחשפו לציבור בשלב מאוחר יותר – אחרי שתושג רגיעה בלבנון, אם תושג.
"הכוונה היא להפוך את כפרי הדרום למודל ולהביא בסופו של דבר לשיתוף פעולה עם כפרים ומושבים בישראל", מסביר לי בן שיח מביירות, כלכלן ותיק ואחד הבודדים שנחשפו לסוד התוכנית הכלכלית. הכוונה לשיתוף פעולה מקצועי, על שיתוף פעולה מסחרי עם ישראל, בתוכנית שנראית כלקוחה מעולם הדמיון העמוק, אף אחד מהצדדים לא מוכן להרחיב את הדיבור.
עד כמה זה ישים?
הכלכלן נאנח. "הכוונות טובות, אבל דרך הביצוע ארוכה וקשה".
תן לי דוגמה לקושי.
"למשל, שירצחו את הנשיא הלבנוני עאון, את ראש הממשלה סלאם או את שר החוץ יוסף רג'י".
× × ×
בחיזבאללה לא אוהבים אף אחד משלושת הבכירים בממשל, אלא שגם שוגר לעברם האיום המרומז השבוע. במהלך הבחירות שנערכו בפרלמנט על זהות נשיא המדינה, שבהן עאון היה המועמד היחיד, העדיפו נציגי חיזבאללה ומפלגת אמל השיעית להצביע בפתק לבן. מינויו כנשיא הסתייע בזכות לחץ אמריקאי כבד, אחרי שנתיים שכורסת הנשיאות בארמון נותרה ריקה. הלחצים גברו עוד יותר לאחר חיסול נסראללה.
עאון, שהיה בתפקידו הקודם רמטכ"ל צבא לבנון, התגייס ב-1983 והתקדם בסולם הדרגות. הוא עבר הכשרה צבאית בארצות-הברית, בעיקר בלוחמה בטרור. בנוסף למאבקים עם חיזבאללה, עאון מתמקד כנשיא בחיפוש פתרונות למשבר הכלכלי ובהשפעות של המשבר על משרתי הצבא. חייל לבנוני מרוויח כיום 100 דולר בחודש.
השבוע הוא נשאל אם יעשה שלום עם ישראל, והודיע "אם יקבלו (ישראל – ס"פ) את יוזמת השלום הסעודית מ-2002 זה יחייב גם את לבנון". כשנשאל אם מתקיימים מגעים חשאיים עם ישראל הוא ענה "אני נשבע, אין דבר כזה". עאון הוסיף כי בניגוד לסוריה, אין שיחות בין המדינות וכי מעולם לא ביקר בישראל בתפקידו כנשיא.
עאון הוא זה שהזעיק בהפתעה את השופט נוואף סלאם מכהונתו כנשיא בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג – שיבוא לכהן כראש הממשלה. סלאם שימש בעבר כשגריר לבנון באו"ם, ובמסגרת זאת היה נשיא מועצת הביטחון וסגן נשיא העצרת הכללית. הוא בן העדה הסונית, ממשפחה בולטת בלבנון, וידוע כמתנגד חריף עוד יותר מהנשיא עאון לחיזבאללה. עם זה, הוא הוגדר "עוין" לישראל עוד מהימים שבהם כיהן כשגריר באו"ם, כינה אותה "מדינת אפרטהייד" והאשים אותה ב"פשעים נגד האנושות".
חיזבאללה לא ממש אוהב, בלשון המעטה, את התוכנית להשאיר אותו בלי נשק. מזכ"ל הארגון נעים קאסם שיגר השבוע איום מרומז ואמר: "אתם לא מבינים במלחמות עם ישראל"
למרות זאת, בחיזבאללה לא בוחלים באמצעים, הדביקו לסלאם את התואר "הסוכן הציוני" והוסיפו לתמונותיו תצלום של דגל ישראל קרוע. התמונות האלה מופצות ברחובות הראשיים של ביירות, צור וערים נוספות בצפון לבנון. חלק מהן הונחו על הכבישים והמדרכות, כדי שהעוברים והשבים ירמסו את פניו בנעליהם. מה הפלא שלמרות שהוא אפילו עוד לא שנה בתפקיד, עאון כבר הספיק להכריז "אני עייף ממשברים ומלחמות"?
× × ×
בינתיים חיזבאללה מחזק את השליטה שלו בדרום לבנון ומשקם את יכולתיו. כ-100 אלף איש פועלים במסגרת חיזבאללה, יותר ממחצית מהם בכוחות הלוחמים של הארגון.
את הנוכחות של חיזבאללה וההשפעה שלו על האוכלוסייה בדרום לבנון רואים גם מישראל. "אני מסתכל מאחת התצפיות על כפר כילא הסמוך אלינו", מספר אביחי שטרן, ראש עיריית קריית-שמונה. "אפשר לראות בעין בלתי מזוינת איך הניפו דגל אדום מעל בתי המגורים, כדי לסמל נקמה. צה"ל תוקף, והם מבצעים ניסיונות להפר את מחסומי הגבול. המחבלים מסתובבים בבגדים אזרחיים, נכנסים לבתי מגורים – וצה"ל לא תוקף כי יש הנחיה ברורה לא להיכנס לבתים שיש בהם ילדים. זה מצב קשה, שבו אוכלוסייה אזרחית חוצצת בין האויב למדינה".
במסגרת המאמצים לחיזוק השליטה, מספר ד”ר נריה, ארגון הטרור רכש את השליטה בכל בתי המרקחת של האזור, “יש להם בתי חולים, מרפאות, קרן לשיקום פצועים וקרן נוספת לסיוע למשפחות שכולות”. את הכסף לפעילות בדרום לבנון, ובכלל במדינה, חיזבאללה מקבל מהפטרון הגדול – איראן. בהתחלה הוא הועבר דרך חברת התעופה "מהאן אייר", אך ישראל התלוננה, העבירה מידע למי שצריך בלבנון – וטיסות החברה לביירות הופסקו. אבל בכל זאת, מבהיר ד"ר נריה, יש טיסות לטורקיה והעברות של מיליוני דולרים. "אפשר לומר שאנחנו תקועים עם חיזבאללה", הוא מסכם.
הסיוע האיראני לא מסתפק רק בהעברת כספים. כוח קודס שסולק בבהילות מסוריה עם חילופי המשטר עדיין פעיל בשטח לבנון. מספר "יועצים" איראנים ממוקמים בשגרירות האיראנית בביירות, מתחם שנמצא במעקב קבוע של יועצים צבאיים זרים ובכירים במודיעין הלבנוני. זהותם ידועה, פעילותם זוכה למעקבים, ובכל זאת בלבנון נזהרים לא לסלק אותם.
בשבוע שעבר התייצב בביירות מזכ"ל המועצה העליונה לביטחון לאומי באיראן, עלי לאריג'אני. לסוריה הוא כבר לא יכול להיכנס. שלישיית הצמרת הלבנונית קיבלה אותו בחמיצות. "הוא יהיה אורח רצוי", הודיע נשיא לבנון, "בתנאי שיידע לכבד את ריבונותנו. כמו שאנחנו לא נתערב בענייניה הפנימיים של איראן, אני דורש ממנו לא לתחוב את אפו לענייניה הפנימיים של לבנון".
לאריג'אני קלט את המסר והתעקש להמשיך לפגישות עם נציג חיזבאללה הבכיר בפרלמנט, מוחמד רעד. הכוונה שמאחורי הביקור בלבנון הייתה שקופה – לתמוך בחיזבאללה, לעודד ולהבטיח סיוע. לפי שעה, הברחת נשק מאיראן למעוזי חיזבאללה הפכה לכמעט בלתי אפשרית אחרי נעילת שערי סוריה. אבל לאריג'אני, שנפגש גם עם השגריר האיראני שנפצע קשה במתקפת הביפרים הישראלית, יכול היה לדווח בסיפוק לשולחיו במשמרות המהפכה ש"העברתי את המסרים – חיזבאללה לא יתכופף ולא יסגיר את הנשק".
"חיזבאללה הוא לא ארגון הטרור היחיד בדרום לבנון. אנחנו יודעים על 39-25 ארגונים פרו-פלסטיניים", מזהיר שטרן. "אני אומר לך – אפילו אם יקרה נס ותתממש ההחלטה לאיסוף הנשק של חיזבאללה, הם ידאגו למסור את כל הציוד הצבאי לארגון טרור אחר".
בעוד מספר ימים, ב-2 בספטמבר ליתר דיוק, תוכנית איסוף הנשק צפויה להמשיך לשלב הבא. צבא לבנון אמנם חזק מבעבר, אבל קשה להאמין שיצליחו להגיע למחסני הנשק והתחמושת של חיזבאללה. גורמי המודיעין בתל-אביב, בוושינגטון וגם בביירות לוקחים בחשבון אפשרות של דחייה נוספת ביישום ההחלטה. הערכה הגיונית, כשעל הפרק עומד האיום של חיזבאללה במלחמת אזרחים.
"אף אחד לא יכול להעריך איך ייראו פני הדברים", אומר מרוואן. "אני בהחלט לוקח את האפשרות הגרועה – שחיזבאללה יצליח להשחיר את פניה של ישראל בצורה כזאת שתבטיח את המשך תפקודו כ'מגן לבנון'".
פורסם לראשונה: 00:00, 29.08.25
