באחד הלילות בינואר 2023 קיבלה מנהלת עמותה ממרכז הארץ טלפון משונה. על הקו: בכיר במשרד החינוך. הנושא הבוער: שאילתה מטעם השר הנכנס, יואב קיש. "הוא בדק אם העמותה שאני מנהלת, ושפועלת לקידום ערכים דמוקרטיים וליברליים בישראל, מקבלת כסף ממשרד החינוך", היא מספרת, "זו שאלה שאפשר לבדוק בקלות כשר חינוך או כבכיר במשרד, ולגלות שהתשובה עליה היא לא. אז לא זו הייתה המטרה של השיחה הזאת, ב-23:00 בלילה".
אלא?
"ניסיון הפחדה. אמרתי לאותו בכיר שעצם הטלפון הזה בכזו שעה ובנושא שיש בו שקיפות מלאה הוא אקט בריוני. אחרי שיחה כזו את אמורה להבין שאת והעמותה שלך על הכוונת. גם הוא לא הרגיש בנוח, אמר שזו בקשה של השר. אמרתי לו שאני מבקשת שיוריד את השר מהגב שלי. אחרי כמה ימים הוא התקשר להגיד שאני יכולה להיות רגועה. שהוא שיכנע את השר שאנחנו בסדר".
נרגעת?
"לא. כי אם את מסתכלת על הסיפור הזה, את מבינה משהו. טלפון בלילה ממשרדו של שר בכיר, אותו אדם שהביא לנו את קמפיין 'השתולים', שרומז לך שאת מסומנת; שר שקיבל לידיו מערכת חינוך במשבר ובזה הוא מתעסק, בסימון. את שואלת אם נרגעתי? התשובה היא שהתחלתי לדאוג".
השיחה ההיא הוקלטה והיא נמצאת בידינו, כמו גם צילומי מסך של התכתבויות בין השניים. גורמים במשרד החינוך טוענים ששיחות מהסוג הזה ובשעות כאלה היו אצל השר עניין שבשגרה. "אובססיה", כהגדרתם, שמופנית כלפי מי שנתפס בעיני השר כשמאלני. לא מעט מורים ומנהלות בתי ספר שחוו על בשרם את התנהלות השר ומשרדו חששו להתראיין לכתבה. כאנשי חינוך הם הראשונים לדעת שבמשטר דמוקרטי מותר לבקר את השלטון מבלי לפחד מסנקציות. רגע לפני פתיחת שנת הלימודים הם מודים שמערכת החינוך הממלכתי כבר נמצאת במקום אחר.
30 שניות של רקע חיוני: עם כניסתו של קיש לתפקיד שר החינוך מונה שר נוסף במשרד – חיים ביטון מש"ס. ביטון הופקד על החינוך החרדי והחברה למתנ"סים עד שהתפטר ב-20 ביולי בגלל משבר חוק הגיוס. בהסכם הקואליציוני קיבל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מנדט למנות את מועצת החינוך הממלכתי-דתי. היחידה לתרבות יהודית, שהייתה חלק ממשרד החינוך, הועברה לסמכותו של משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות בראשות השרה אורית סטרוק.
יוני קונר, שהשתתף בסרטון הקורא לסיום המלחמה: "המפקחות של משרד החינוך אמרו, 'הבעתם עמדה בניגוד לעמדת הממשלה, וזה אסור'. הזהירו שבפעם הבאה נוזמן לשימוע לפני פיטורין"
אחרי חלוקת העוגה הזו, שר החינוך עצמו נותר עם המועצה להשכלה גבוהה והחינוך הממלכתי – שבו האידיאולוגיה המחייבת היא חוק החינוך הממלכתי; אותו חוק שקבע כי בין מטרות החינוך הממלכתי להקנות "ערכי הדמוקרטיה, חינוך ושוויון", וכן "לחנך לסובלנות, ידידות בין העמים ושמירת איכות הסביבה". אפרופו איכות הסביבה: בשבוע שעבר ביטל קיש השתלמות לבכירי משרדו בנושא השפעת משבר האקלים על מערכת החינוך, לאחר שפורסם בערוץ 14 כי בין בוגרי המרכז שמעביר אותה נמנים אנשי שמאל. השמש, ובכן, סומנה כשתולה. אותו אקלים תופס תאוצה בחינוך הממלכתי, כשנשות ואנשי חינוך מגלים שיש דברים שמוטב להם להפסיק להגיד.
"המורה שאוהב ערבים"
כך קרה לעופר שור, מורה לאזרחות, ספרות והיסטוריה, שבהיותו בשנת שבתון ב-2024-2023 פירסם בדף הפייסבוק האישי שלו סרטון שבו סיפר על חוויות השירות הצבאי שלו, שבגינן ביקש להפסיק לשרת בשטחים וחתם על מכתב הסרבנים בשנת 2002. "באינתיפאדה הראשונה ביליתי הרבה מאוד בעזה ובגדה המערבית", סיפר בסרטון שור בן ה-56, לשעבר קצין בגבעתי, "ראיתי בפעם הראשונה ממקור ראשון את זוועות הכיבוש, מה הוא עושה לכובשים ובעיקר מה הוא עושה לנכבשים. ראיתי את אינסוף הפשעים ששליטה על עם אחר מביאה איתה (...) היום, כשאני רואה מה קורה בעזה (…) כשאני רואה את הדברים שקורים במקביל בגדה (…) אין לי ספק שמה שעשיתי בזמנו היה צעד נכון, ואין לי ספק שהייתי עושה זאת שוב היום".
שנת השבתון הסתיימה, ושור התקבל לעבודה בבית ספר בעיר נשר. "בחופשת הקיץ האחרונה, רגע לפני תחילת השנה, התקשר אליי מנהל בית הספר להגיד שמורה ראתה את הסרטון וביקש להבין מה זה אומר", משחזר שור, "אמרתי לו שזו דעתי האישית ושאין בכוונתי לדבר על הנושא הזה בכיתה. התחילה השנה, ובסוף שיעור ביום השלישי ללימודים התייצב מולי תלמיד כיתה ח' והתחיל לצעוק עליי ולהגיד לי: 'ראינו את הסרטון, אתה בעד חמאס, אתה נגד חיילי צה"ל'. ומסביב יש התגודדות וכולם כמובן מצלמים ודגלי ישראל נשלפים והתלמידים במסדרונות והכל מאוד סוער. שאלתי אותו אם הוא רוצה לדבר, אבל הוא רק צעק. הלכתי לחדר המורים, המנהל קרא לי וכל הסיפור יצא החוצה. ראש העירייה שלח מכתב פומבי בפייסבוק לשר החינוך וקרא לפטר אותי. שר החינוך בתגובה אמר שאוזמן לשימוע".
עופר שור: "קראו לי לשיחה עם מנהל התיכון והמפקחת, שתקפה אותי ואמרה, 'אנחנו לא רוצים אותך פה, אתה עושה דברים שמנוגדים לערכים שלנו'. הרבה מורים התקשרו לספר לי על מקרי השתקה"
ואז מה?
"שלחו אותי הביתה, אמרו לי: 'אל תלמד בינתיים'. בהתחלה חשבתי להתפטר אבל אז הבנתי שאין שום סיבה, לא עשיתי שום דבר נגד החוק. הייתה לי שיחה עם מנהלת המחוז, בשלב זה לקחתי עורך דין. הם שמעו את הצד שלי, לא אמרו שום דבר ובזה זה נגמר. חיכינו וחיכינו ובסוף הוצאנו צו מניעה שיורה להחזיר אותי לבית ספר. בשלב הזה כבר שבועיים לא הייתי בבית הספר. המפקחת דיברה איתי, ניסתה לשכנע אותי להתנצל, להוריד את הפוסט, דבר שסירבתי לעשות.
"בסופו של דבר סוכם שאהפוך את כל הפוסטים שלי בפייסבוק לפרטיים, והם בתמורה הבטיחו לאפשר לי אווירה לימודית. הגענו להסכם וחזרתי ללמד. בכל התקופה הזו חדר המורים תמך בי, לא פומבית, הסכימו שיש לי את הזכות לכתוב את מה שכתבתי. אבל מההנהלה ומעלה רצו שזה ייעלם כמה שיותר מהר. לא תקפו אותי, אבל גם לא הגנו עליי בפומבי. אמרתי למנהל: 'הנה הזדמנות לשיעור אזרחות, בוא נדבר על זה'. אמר שזה אסור, שהתלמידים צעירים. הפחד שולט בכל המערכת הזו. וגם אם מדברים, זה בצורה מאוד-מאוד מסורסת".
הרגשת שאתה מסומן?
"בוודאי. איפשרו לי ללמד ולכאורה הכל היה רגיל, אבל כל הזמן הסתכלו עליי עקום. תלמידים היו שרים לידי 'עם ישראל חי', נתנו לי להרגיש שאני המורה השמאלן אוהב הערבים. יום לפני שחזרתי ללמד, ראש מחלקת החינוך של עיריית נשר קרא לי לשיחה עם מנהל התיכון והמפקחת מטעם משרד החינוך, שתקפה אותי ואמרה: 'אנחנו לא רוצים אותך פה, אתה עושה דברים שמנוגדים לערכים שלנו'. כאילו אני וירוס. בסוף השנה הודעתי שאני עוזב, והשנה אני מתחיל בבית ספר אחר שהגישה שלו לחינוך פוליטי הרבה יותר מדוברת ופתוחה".
חוויה לא קלה.
"נכון. זה טראומטי, אפילו היום, כשאני חוזר לבית ספר שהוא יותר מכיל, עדיין יש בי חשש ממה להגיד ומה לא. הפחד מחלחל ואתה כבר מצנזר את עצמך. נורא מהר זה מחלחל לנפש שלך. אני לא מתבייש בזה שאני שמאלני, אני גאה בדעות שלי, אבל זה לא נעים. אתה כמו מנודה. מצד שני, זכיתי להמון תמיכה. הרבה מורים התקשרו לספר לי על מקרי השתקה שקרו להם, כאלה שנסגרו בין כותלי בית הספר. זה דבר שחוזר על עצמו המון. וזה עוד לפני שדיברנו על מורים ערבים, שזה סיפור הרבה יותר קשה וקיצוני. ההשתקה שלהם יותר גדולה והסיכוי שלהם להשיג צדק קטן בהרבה. היו לי מורות ערביות בבית ספר שאמרו לי שהן מפחדות אפילו לכתוב משהו".
הרגשת את זה גם אצל שרי חינוך קודמים?
"שמעי, אני מורה כבר עשר שנים. לבית הספר שבו לימדתי לפני נשר הבאתי את פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני. זה נהיה כמעט מסורת, קיבלו אותם בשמחה. אחרי 7 באוקטובר הכל נעצר. ולא שלפני זה היה קל לדבר עם תלמידים. לתחושתי, שר החינוך מנצח על הרדיפה המטורפת הזו. יש פה תהליך הקצנה שממש החריף אחרי 7 באוקטובר בחסות שר חינוך שגאה בזה ולא מפספס שום הזדמנות לאיים על מורים שחושבים בצורה מסוימת. זו אבן הפינה של המדיניות שלו. אין מקרה של מורה שמתבטא בצורה פוליטית שהוא לא מגיב עליו".
שרון מיכאלי–רמון, שאמרה לתלמידיה שגם בעזה ובאיראן יש ילדים: "כתבו לי 'תמותי', 'תישרפי', 'מי נתן לך לחנך ילדים?'. אני סא"ל במילואים פעילים. להגיד עליי שאני מסכנת את המדינה?"
רק מצד אחד של המפה הפוליטית?
"ברור. אם שר אומר לשטח את עזה, אז מה יעשו למורה שיאמר את זה? כלום".
יולי 2025. שרון מיכאלי-רמון, מנהלת בית הספר לטבע בתל-אביב, מגלה שהפכה לאויבת הציבור. שיחה שהוקלטה במפגש של ארגוני חינוך שעוסקים בחינוך לשלום ולתקווה, שבה אמרה שאת הילדים בכיתה היא מלמדת שגם באיראן ובעזה יש ילדים, הפכה לכתבה בערוץ 14. "חינוך על צדקת הדרך – בחוץ, לחנך תלמידים להבין על המציאות של ילדי עזה ואיראן – בפנים", זעקו הכותרות בערוץ, בליווי "פרשנות" של סמדר מורס, מנהלת בית ספר נופים בדרום תל-אביב שמופיעה תדיר בערוץ (ושעל פי פרסומים גם ניהלה קמפיין פוליטי לפריימריז בליכוד בזמן תפקידה החינוכי).
"מבחינת ערוץ 14, ברגע שאמרתי שילדים צריכים להבין שבמדינות אחרות יש ילדים, ולכן נלמד גם על ילדים בעזה ובאיראן, הפכתי לאויבת העם וצה"ל", אומרת מיכאלי-רמון; "אני סא"ל במילואים פעילים. להגיד עליי שאני מסכנת את מדינת ישראל? בואי, בית הספר שלי קלט את כל ילדי קיבוץ רעים מסוף דצמבר 2023 ועד שחזרו הביתה בסוף יוני השנה".
איזה תגובות קיבלת בעקבות הפרסום?
"כל מיני אנשים שאין להם מושג מי אני כתבו 'תמותי', 'תישרפי', 'לכי לעזה', 'מי נתן לך לחנך ילדים?' הודעות בפרטי שצריך לחסום ולדווח לפייסבוק, והחיים ממשיכים".
זה גורם לך לשקול מילים?
"לא. אני שלמה עם כל מה שאני אומרת. החינוך שאני עושה הוא במטרה לפתח זהות של אדם חושב, ישראלי, יהודי או לא יהודי. יש אצלנו ילדים מכל הסוגים, ואני רוצה שהם יגדלו להיות אנשים ששלמים עם עצמם ומחונכים לחברה משותפת ככל הניתן במציאות הפסיכית הזו. רוב השיח החינוכי הוא לא שחור ולבן, אחרת, באיזו מציאות נחיה? אבל בעיניי הסיפור הוא ששר החינוך עושה איפה ואיפה. לא יכול להיות שיש מנהלת בית ספר שמטנפת על עמיתים שלה באופן קבוע (הכוונה לסמדר מורס – ר"א), והוא מעלים עין ממה שמוצא חן בעיניו ותוקף את מה שלא מוצא חן בעיניו. היה סרטון שילדים הקליטו מורה שאומרת שחבל שתינוקות מתים בעזה, וסמדר מורס עשתה על זה חגיגה בערוץ 14. למיטב ידיעתנו היא לא ננזפת, וזה הסיפור. היא רצה לפריימריז בליכוד, וזה משרת את הבייס".
ואכן, דף הפייסבוק של מורס גדוש בפוסטים שמהללים את מדיניות הממשלה, מאשימים את השמאל בשיתוף פעולה עם חמאס ויוצאים נגד המאבק לשחרור החטופים. לפני כשבועיים, למשל, כתבה כי "ביום ראשון הקרוב האקדמיה המנותקת והשמאל הקפלניסטי ישביתו את המשק בשם החטופים והפסקת המלחמה בעזה. זו לא שביתה למען החטופים. זו שביתה למען סדר יום פוליטי שמבקש להשבית את רוח צה"ל ולהפיל ממשלה נבחרת, גם במחיר ניצחון חמאס".
ארגוני הימין בשירות השר
בשלהי 2014 סערה המדינה סביב אדם ורטה, מורה לפילוסופיה ואזרחות בתיכון אורט גרינברג בקריית טבעון, שביקר בכיתה את מוסריות צה"ל בשטחים. התלמידה ספיר סבח פירסמה מכתב זועם ובו טענה כי ורטה הביע עמדות "שמאלניות" ו"בוגדניות" בכיתה. המכתב הגיע לשר החינוך דאז שי פירון, הציבור תסס, ורטה זומן לשימוע ובעקבות מחאה ציבורית רחבה הוחלט להשאירו בתפקיד.
פרשת אדם ורטה העלתה את חופש הביטוי של המורים בישראל לשיח הציבורי, ובעקבותיה יצא חוזר מנכ"ל משרד החינוך שקבע לראשונה באופן מפורש כי מותר למורים ולמורות להביע עמדות פוליטיות בכיתה ובתנאי שדעתם אינה נכפית על התלמידים ונשמרים גבולות ברורים של שיח מכבד ואפשרות להביע דעות שכנגד. שר החינוך הנוכחי אוחז בעמדה הפוכה כשמדובר בעמדות החורגות מהקונצנזוס השלטוני.
הפייסבוק של סמדר מורס גדוש בפוסטים נגד השמאל. על השביתה למען החטופים כתבה שמטרתה "להפיל ממשלה גם במחיר ניצחון חמאס". משרד החינוך: "היא זומנה לשימוע, אבל החליטה לעזוב"
בחודשים האחרונים מדווחים נשות ואנשי חינוך על הסלמה בגישה. הדגים זאת היטב ביקור הפתע שערך השר קיש בבית הספר היסודי "ניצנים" בתל-אביב ב-21 במאי. באותו בוקר קיבלה המנהלת מירב אליקים הודעה ששר החינוך בדרך לבית הספר לביקור. דבר מבורך, ביקור משר החינוך, אך מקובל לתאם אותו מראש עם הגורמים הרלוונטיים במשרד החינוך וברשות המקומית. בביקור המפתיע ביקש השר לברר תלונות של הורים לפיהן מקצוע התנ"ך לא נלמד בבית הספר באופן סדיר. שרת החינוך לשעבר לימור לבנת צייצה בטוויטר: "כיהנתי כשרת חינוך חמש שנים. מעולם לא ערכתי 'ביקורי פתע'. כך נהוג בדיקטטורות כדי להפחיד את הנתינים". גורמים במערכת החינוך בתל-אביב מסרו אז לתקשורת: "מדובר בניסיון להלך אימים. מעניין אם השר עורך ביקורי פתע גם בבתי ספר חרדיים כדי לבדוק אם נלמדים בהם לימודי ליבה".
התזמון לא היה מקרי: מספר ימים אחרי הביקור הציג קיש את תוכנית "שורשים" לחיזוק הזהות היהודית והציונית שבמסגרתה יתוגברו לימודי היהדות, תנ"ך יוגדר כמקצוע ליבה ומורים יחויבו לעבור השתלמויות בנושאי מורשת, נוסף על הרחבת הסיורים לתלמידים בדגש על יהודה ושומרון. גם החיבור ל"ניצנים" אינו אקראי: בבית הספר למד (נכון ליום הביקור) בנה של דורית יצחק, מנכ"לית הארגון הימני-שמרני "מאירים". ברשתות אפשר למצוא אותה מדברת בוועדות חינוך בכנסת על חששותיה ממערכת החינוך ש"נכבשה, לא רק בשיעורי תנ"ך, אלא בשיעורי אזרחות שהטמיעו בהם ערכי שמאל פרוגרסיבי".
הארגון שהיא עומדת בראשו קשור קשר הדוק לתוכנית החדשה של השר. יעיד על כך, בין היתר, מכתב של השר שמודה ליצחק ולמייסדת "מאירים", רוני ססובר, על "מעורבותכן ופעילותכן לטובת חיזוק הזהות היהודית והוראת התנ"ך במערכת החינוך". בהמשך המכתב, שהגיע לידינו, ביקש השר "לקבל מכן רשימה עדכנית ומלאה של מוסדות חינוך שבהם, לפי ידיעתכן, אין מתקיימים לימודי תנ"ך בהתאם להנחיות".
העניין הוא שדווקא בלימודי תנ"ך, ישראל נמצאת במקום מכובד. "על פי דוח החינוך של ה-OECD, ישראל מובילה את מדינות העולם בהיקף לימודי הדת, למעט אירלנד הקתולית", נמסר מ"הפורום החילוני", ארגון אזרחי שפועל לקידום ערכים פלורליסטיים ולמניעת הדתה וכפייה דתית בבתי ספר. "מי שרוצה לכפות על ילדי החינוך הממלכתי עוד ועוד לימודי תנ"ך רוצה שהם יאמינו שהתנ"ך וההבטחה האלוהית הם הבסיס לקיומנו כאן. בבתי ספר ממלכתיים צריך ללמד תנ"ך כטקסט תרבותי והיסטורי ולא כספר דתי מחייב, תוך דגש על קריאה ביקורתית שמבחינה בין היסטוריה למיתוס. מה שנדרש הוא לימוד תנ"ך בלי הטפה דתית, עם פרספקטיבה חילונית שמזמינה דיון, חקירה והשוואה למקורות אחרים, ולא כעוד כלי להדתה או לכפיית זהות".
אקטואליה מחוץ לתחום
כאמור, לא כולם יכולים הכל בחופש הגדול. כשראשי האוניברסיטאות הודיעו שיצטרפו לשביתה שהתקיימה ב-17 באוגוסט במטרה להביע תמיכה במשפחות החטופים ולהצטרף לקריאה להפסקת המלחמה, שיגר להם השר קיש מכתב ובו הבהיר כי יקוזז שכרם של מרצים ונשות סגל שיבחרו לשבות ולהפגין במקום להגיע לעבודה. בקיץ 2023 כינה השר את המחאות נגד הממשלה "מעשה טרור". שזה מעניין, כי שנה אחר כך התכנסה ועדת השרים לחקיקה לדון בהצעת תיקון לחוק המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), על פיו המל"ג תוכל להורות למוסדות האקדמיים בישראל לפטר מרצים בגלל ביטוי אשר לדעתה יש בו משום הסתה לטרור או תמיכה בארגון טרור, ומוסד שלא יעשה כן – יקוצץ תקציבו. המשמעות היא שהגוף המינהלי שנשלט על ידי שר החינוך יוכל לאלץ מוסד אקדמי לפטר מרצה בגין ביטוי שעל פי פרשנות המשרד מהווה הסתה לטרור או תמיכה בטרור.
ב-12 באוגוסט השנה הצטלמו מנהלים ומנהלות מ-27 בתי ספר לסרטון שבו נאמר: "אנחנו, מנהלות ומנהלי בתי ספר מרחבי הארץ, מחויבים לערכים של אהבת אדם וכבוד האדם. אנו מחויבים לקידום הבריאות הנפשית והפיזית של תלמידנו ולטיפוחם לבני אדם טובים ואזרחים אכפתיים והגונים. אנחנו לא יכולים לעמוד מנגד אל מול הפקרת החטופים, סיכון חיי החיילים והחיילות ואל מול הרעב והפגיעה הקשה באוכלוסייה האזרחית בעזה, ולכן אנחנו קוראים להפסקת המלחמה ולהחזרת החטופים באופן מיידי".
בתגובה הודיע קיש כי כל המשתתפים בסרטון יוזמנו לשיחות בירור ויועמדו לדין משמעתי. "לא נאפשר פוליטיזציה של מערכת החינוך, בתי הספר נועדו לחינוך וערכים", אמר. יוני קונר, מנהל בית הספר הדמוקרטי הפתוח היסודי ביפו שהצטלם לסרטון, מספר מה קרה אחר כך. "לא היה זימון לבירורים כי אין על מה, אבל היו שיחות מהמפקחות. אצל חלק זה היה פחות נעים ואצל חלק סתמי. אמרו לנו שזה לא במקום ושאנחנו לא יכולים להתבטא ככה כאנשי חינוך, מה שמנוגד לחוזר המנכ"ל שמדבר על התבטאויות פוליטיות ומנוגד גם למגילת העצמאות, לחוק החינוך הממלכתי וכמובן לחופש הביטוי. אותי זה מאכזב, כי מערכת החינוך הולכת ומקצינה בצורה פשיסטית, לוקחת על עצמה מקום פוליטי מגזרי מסוים, כי יש מנהלים שקראו לצאת להפגנות נגד גיוס חרדים, ויש שר במשרד החינוך שמעביר תקציבים לרשתות חינוך שמזוהות פוליטית ולא מסתירות את זה, אבל כשאנחנו מדברים על ערכים אוניברסליים ויהודיים זה הופך לפוליטי. כשגדעון סער היה שר החינוך הוא היה נזעק מכל אמירה, לכאן או לכאן. אצל קיש המערכת קופצת מכל דבר שמזוהה כשמאלני".
מה הייתה הבעיה בסרטון, מבחינת המשרד?
"לדעתי, זה שהעזנו להגיד שצריך לסיים את המלחמה, שזה בניגוד לעמדת הממשלה. זה גם מה שהמפקחות אמרו – 'הבעתם עמדה בניגוד לעמדת הממשלה, וזה אסור'. והדבר השני זה שדיברנו על הפגיעה באזרחים בעזה ופתאום אנחנו הופכים לאויבי העם כי אנחנו מסתכלים על בני האדם בעזה ולא רק על המחבלים בעזה. אז היו מפקחות שאמרו למנהלים שבפעם הבאה נוזמן לשימוע לפני פיטורין".
הפעם הבאה הגיעה ביום רביעי השבוע, עם סרטון נוסף. המסר אותו מסר, המנהלים אותם מנהלים ומנהלות, פלוס 18 מצטרפות ומצטרפים חדשים. בסך הכל 45 מנהלים ומנהלות שמבינים את הלך הרוח במשרד החינוך, אך לא מוכנים להיכנע לו. יתרה מכך, הפעם הם הצטיידו בחוות דעת משפטית המתייחסת לדרישת משרד החינוך להימנע מהתבטאויות פוליטיות. "מדובר בהוראה שאינה חוקית", לשון המכתב של עורך הדין עמית גורביץ', שפוסק כי החוק "מוּחָל באופן סלקטיבי בלבד ונעשה בו שימוש לאכיפה בררנית". המכתב נשלח למנהלות, למורים ולמשרד החינוך. זה לא עזר: חלקם כבר זומנו אתמול לשימוע. להבדיל, למשל, מראש ישיבה תיכונית שקרא להשתתף בהפגנת ימין או ממנהלי מוסדות חינוך ממלכתיים-דתיים שחתמו על עצומת תמיכה ברוצח משפחת דוואבשה.
בתגובה לסרטון החדש מסרה לשכת שר החינוך: "השר קיש הדגיש כי לא יאפשר ניצול מעמד חינוכי לצורך קידום דעות פוליטיות. כל מנהל או עובד הוראה שעירבב את האג'נדות הפוליטיות שלו עם תפקידו החינוכי – פעל בניגוד לנהלים ויזומן לבירור, במקרה של הישנות המנהל יטופל משמעתית".
מכתב נוסף נשלח השבוע לכל אנשי ונשות מערכת החינוך משולחנו של השר. "צוותי חינוך יקרים", כתב, "ההתרגשות בשיאה. הראשון לספטמבר זהו תמיד יום חג במערכת החינוך (…) לצד זאת, אנחנו לא מתעלמים מהתקופה שבה אנחנו נמצאים (…) כולנו מחויבים ומייחלים להחזרת כל החטופים ולהכרעת ארגון הטרור חמאס. דווקא ביום הזה של פתיחת שנת הלימודים חשוב שנביע יחד את האחדות והחוסן שלנו. בכל בית ספר יונף דגל ישראל, סמל התקווה והחיבור שבין כולנו מעל לכל מחלוקת. באשר לתלבושת התלמידים, אבקש להקפיד על תלבושת אחידה לפי הנהלים. הצבע הלבן הינו צבע חגיגי המסמל אחדות ותקווה, אך הבחירה בצבע החולצה נתונה לשיקול התלמידים, כל עוד היא תואמת את הנחיות התלבושת האחידה בבית הספר". הביקורת לא איחרה להגיע. "המכתב שהוא שלח זה שיא השפלות", אומר קונר, "יחד עם ההורים אנחנו מארגנים דוכן חולצות לשחרור החטופים שיחולקו בכניסה לבית הספר. יש לנו דגלים צהובים ודגלי ישראל, להשתיק את נושא החטופים זו הזיה".
אבל רגע, קיש לא אמר שאסור חולצה צהובה.
"בסדר, אז אני לא אמרתי שיש בעיה עם זה שממשלת ישראל לא מתפקדת ומפקירה את החטופים. זו רק הפרשנות של קיש. נו, באמת, 'לבן זה הכי חגיגי?' ממתי ב-1 בספטמבר צריך להוציא המלצה של השר להגיע בחולצות לבנות? זה הבייסיק של החברה שלנו שאנחנו חוגגים בחולצות לבנות בתחילת השנה ובחגים. הוא מפחד שיהיו מחאות למען החטופים".
אני מבינה שאתה לא מפחד.
"לא. כשרון חולדאי אומר בכנס מנהלים שאנשי חינוך חייבים להביע עמדה ערכית, אני מבין שאני נמצא במקום שהוא הרבה יותר בטוח ומוגן".
את המחיר של ניסיונות ההשתקה, חוסר האמון בין משרד החינוך למורים והעובדה שמורים צריכים לגבות את עצמם משפטית לפני הבעת עמדה משלמים כבר עכשיו התלמידים. "מערכת החינוך צריכה שר שיאמין בה, וכרגע אין כזה", אומר איתמר קרמר, מנהל משמר החינוך הממלכתי, "יש השתקה ותחושה שאתה לא אמור לעסוק באקטואליה, וכתוצאה מכך הנוער לא לומד להתמודד עם אקטואליה ודעות פוליטיות אלא דרך הרשתות החברתיות. בית הספר הופך למקום שמשתיק קונפליקטים וזה גורם להקצנת הדעות אצל בני הנוער, כי ברשתות הדעות מוקצנות".
אולי זו מדיניות?
"נכון. ובאמת שלחנו למשרד החינוך תוכנית למניעת הקצנה. גורמים מקצועיים הביעו בה עניין, אבל עד עכשיו לא קיבלנו שום התייחסות מגורמים רשמיים של המשרד. תביני, במציאות שבה יש פחד של מורים לחנך אנחנו מקבלים אנשים שיודעים להוציא ציונים וחינוך חברתי שמסתכם בגיוס לצבא. החינוך לא מתורגם למודעות פוליטית או להתנהלות פוליטית מכבדת וסובלנית".
כלומר החינוך של הציבור הלא-דתי לאקטיביזם מוחלש?
"גם בציבור הדתי והחרדי זה לא אקטיביזם, זו צייתנות אידיאולוגית. זה הופך להיות בתי לימוד ולא בתי חינוך. ברגע שהמערכת מתפשטת מערכיה, מה שנשאר זה כלי ריק. ההתנהגות של קיש היא אימפולסיבית ופופוליסטית, והעבודה שלו היא נטו פוליטית מול הבייס. הוא חושב שהוא פוליטרוק, אבל הוא פולישוק".
השר קיש: "פועלים כחוק"
מלשכת השר קיש נמסר בתגובה: "לפי דרישת החוק והנהלים, שר החינוך יואב קיש לא ייתן להשתמש במערכת החינוך כדי לקדם אג'נדות פוליטית. כל מקרה של חריגה מהנהלים מטופל בהליך משמעתי. כך היה עם המנהלים שהשתתפו בסרטון הפוליטי על הפסקת המלחמה, וכך גם היה במקרה של סמדר מורס שזומנה לשימוע, אך עוד בטרם הוא התקיים הודיעה על פרישתה ממערכת החינוך ולכן ההליך הופסק.
"בנוגע לביקור בבית ספר ניצנים, מדיניות השר ברורה: לימודי התנ"ך והמורשת הם אבני יסוד בזהות הלאומית שלנו וחובה ללמדם במערכת החינוך, לאחר שבמשך שנים נדחקו לשוליים. השר בחר להציב את הנושא בראש סדרי העדיפויות ומוודא את יישום הלימוד בכל מוסדות החינוך".
