החיסולים התדירים של בכירי חמאס בשנתיים האחרונות מחייבים להתרגל במהירות לשמות חדשים בצמרת הארגון. אחרי היעלמות האחים סינוואר, דף והנייה, הישראלים נחשפו באחרונה לעז אלדין חדאד, העומד בראש חמאס בעזה מאז מאי השנה (אז חוסל מוחמד סינוואר). לצד חדאד ניצב בכיר שמשקלו לא פחוּת בהרבה – ראא'ד סעד (אבו-מועז), מאחרוני "הכוורת" שמאחורי מתקפת 7 באוקטובר.
סעד נולד ב-1972 ונמנה עם "דור 2005", מפקדי שטח של חמאס שצמחו באינתיפאדה הראשונה, היו כלואים זמן ממושך בישראל וברשות, צברו ניסיון צבאי באינתיפאדה השנייה ותפסו עצמם כמי שדחקו לפני 20 שנה את ישראל מהרצועה – מהלך שאיפשר לחמאס לבסס באזור ממשל חזק ולהפוך מארגון טרור וגרילה לצבא ג'יהאד שתכליתו לתקוף את ישראל. בנאום שנשא בנובמבר 2013, במלאת שנה למבצע עמוד ענן, סעד רמז על החזון שלו היה שותף והתממש בתוך עשור: "חמאס משפר כל העת את כוחו ונערך לקראת המערכה הבאה נגד ישראל".
כמו האחים סינוואר, דף ורוב ראשי חמאס ברצועה בעשור האחרון, סעד ייצג תהליך של השתלטות בכירי הזרוע הצבאית – בעלי הניסיון המבצעי העשיר – על מוקדי קבלת ההחלטות האסטרטגיים בארגון. זאת, תוך עיצובו וניווטו בנתיב רדיקלי יותר מזה של מנהיגים כמו הנייה או משעל, שפילסו דרכם לצמרת דרך עשייה מדינית.
"סעד נחשב לאחד המוחות הצבאיים החריפים של חמאס ובעל הניסיון המבצעי הרב ביותר שנותר כיום", מסביר גורם ביטחוני. לצד מינויו כמח"ט העיר עזה ב-2005, הוא היה אחראי על ייצור הנשק, כולל הקמת ארסנל הרקטות שהיה לחמאס ערב 7 באוקטובר (כמעט כולו נורה או הושמד במלחמה). בנוסף, ייסד סעד את האקדמיה הצבאית של חמאס ושקד על פיתוח תורות הלחימה של הארגון, לרבות הפעלת ארטילריה, לחימה בשטח בנוי ועריכת פשיטות, כמו זו של 7 באוקטובר.
בתוך חמאס זוכה סעד להערצה, אך בה בעת נתפס כדמות שנויה במחלוקת. בשנים שלפני המלחמה הוא מיצב עצמו כאופוזיציה לאחים סינוואר. במהלך הבחירות ללשכה המדינית של הארגון ברצועה ב-2021, סעד ניסה לסכל את בחירת יחיא סינוואר באמצעות תמיכה בניזאר עוודאללה, מנהיג ותיק שכמעט הביס את סינוואר (נדרשו כמה סבבים עד להכרעה, ויש הטוענים שניצחון סינוואר זויף).
"סעד היה חלק מקבוצה אופוזיציונית בהנהגת חמאס שחלקה על מנהיגותו של סנוואר ועל הדרך שבה הנהיג את הארגון״, מסביר גורם ביטחוני. "סעד ייצג קבוצת בכירים בארגון מצפון הרצועה, שניצבו מול קבוצה מדרום הרצועה בראשות סינוואר, שמקורו מחאן-יונס. מדובר היה במאבקי כוח פוליטיים יותר מעימות אידיאולוגי. סעד, למשל, העלה תהיות לגבי השלכות מתקפה 7 באוקטובר בשלב תכנונה, אבל כמובן לא התנגד אז או מתנגד היום עקרונית למהלך". לדברי גורם מערבי המקורב לבכירים בחמאס: "לאחר שומר החומות עלתה בחמאס ביקורת על תפקודו של סעד. הוא הודח מתפקידו כראש אגף המבצעים והמשרה ניתנה למוחמד סינוואר, מה שהעמיק את טינתו כלפי האחים".
כיום סעד מוגדר רמטכ"ל חמאס ופועל בכפיפות ולמעשה בשותפות עם חדאד – שני מנהיגים "צפוניים" שלא נתקלים יותר באתגר "הקבוצה הדרומית" שחוסלה ברובה המוחלט. "סעד ממלא תפקיד מרכזי בתכנון הלחימה, בפיתוח תורת לחימה והתאמתה לשינויים בשדה המערכה (בעיקר הטמעת גרילה), וכן במינוי ובחניכה של המפקדים החדשים של הזרוע (בעיקר מפקדי החטיבות) שבאו במקום אלה שחוסלו", מסביר הגורם המערבי המקורב לחמאס.
השניים ידועים כ"צמד" בעל קרבה אישית ארוכת שנים. שניהם בני העיר עזה ושימשו כמפקדי חטיבות באותה התקופה בשטח העיר. עם זאת, הם בעלי רקע שונה: סעד בן מגזר הפליטים (מוצא משפחתו מהכפר חמאמה ששכן באזור אשקלון עד 1948; גם מוצא משפחתו של ניזאר עוודאללה מהכפר הזה, מה שמסביר את הקרבה בין השניים, כמו אצל רבים בהנהגת חמאס), ומנגד חדאד הוא בן משפחה מקומית משכונת דרג'-תופאח. בעזה יש מי שמקביל אותם ל"צמד ההיסטורי" המתחרה – יחיא סינוואר (בן מגזר הפליטים) ורווחי מושתהא, שהיה יד ימינו וחוסל כמה חודשים לפניו.
במלחמה הנוכחית סעד הסב לישראל שני תסכולים: האחד, כשהתברר שלא נלכד בבית החולים שיפא בעזה במארס 2024, כפי שסברו בצה"ל בתחילה, והשני – כשלא חוסל בתקיפה במחנה הפליטים שאטי שלושה חודשים מאוחר יותר. חשיבותו בעיני ישראל משתקפת בסכום הגבוה שהוצב על ראשו (800 אלף דולר למי שיביא ללכידתו), כמו זה של מוחמד סינוואר, ויותר מהסכום שננקב לגבי חדאד ויתר מפקדי חמאס ברצועה. כשחוסל מוחמד סינוואר, היו שסברו כי ימונה למחליפו, אבל נראה שנוכח השאיפה בהנהגת חמאס לשמור על שלום בית, הוחלט למנות את חדאד שנתפס כפחות מתריס.
העובדה שעזה מונהגת כיום בידי בכירים בחמאס שמזוהים עם העשייה הצבאית גרמה לשינוי בתהליך קבלת ההחלטות בארגון. המאמץ הצבאי מופקד בידי חדאד, המסתייע בסעד ובמוחמד עודה (ראש מערך המודיעין בזרוע הצבאית), בעוד ההחלטות האסטרטגיות מתקבלות על ידי הנהגת חמאס בחו"ל. מקבלי ההחלטות הללו הם מנהיגי חמאס שמוצאם מעזה ופועלים כיום מחוץ לאזור, ובראשם ח'ליל אל-חיה, הנושא כיום בתפקיד ראש חמאס בעזה והיה היעד המרכזי לתקיפת צה"ל בדוחא בחודש שעבר.
אם ההסדרה המבוססת על תוכנית 21 הנקודות של טראמפ תצא לדרך, לחדאד ולסעד יהיה תפקיד מרכזי בעיצוב מדיניותו ודיוקנו של חמאס – כל זאת, בהנחה שלא יחוסלו בזמן הקרוב ושהמגעים לעסקה לא ייקלעו שוב למבוי סתום ויפנו מקומם להאצת המערכה הצבאית ברצועה. השניים, יחד עם העזתים הגולים, צפויים לייצג את הרצועה בתהליך קבלת ההחלטות בחמאס, וזאת בעת קשה מבחינתם נוכח הפגיעה שספג הארגון באזור (הנחשב ל"יהלום" בכתר חמאס, בהיותו הטריטוריה היחידה שעליה הוא חולש) והתחזקות הנהגות איו"ש וחו"ל במהלך המלחמה.
בתרחיש הזה צפויות לחדאד ולסעד משימות מורכבות: שיקום כלל מערכי חמאס, בפרט זה הצבאי, תוך עיצוב היחסים עם הגורמים מבית ומחוץ שיעמדו במוקד הסדר החדש. לקח חשוב מהמקרה של סינוואר שנדרש להטמיע בישראל הוא: לא להאמין כי מהלומות, אילוצים או משימות חדשות יכולים לגרום לנטישת חזון אידיאולוגי של קנאים דוגמת סינוואר, אך גם כסעד וחדאד – מה שיחייב מעקב ובעיקר היערכות לפעול נגד הארגון אם וכאשר יזוהו הפרות, תרחיש שסבירותו גבוהה. ¿
"אחד המוחות הצבאיים החריפים ביותר של חמאס", מגדיר אותו גורם ביטחוני, ולמרות זאת, סעד ספג ביקורת על תפקודו במבצע שומר החומות והודח מתפקידו כראש אגף המבצעים
פורסם לראשונה: 00:00, 03.10.25
