זו הייתה שעת ערב מאוחרת, כשחייל צה"ל תושב מאחז בבנימין חזר לביתו מאירוע משפחתי באוגוסט האחרון. המחזה שנגלה לעיניו גרם לו לחשוב על הרע מכל: רכבו עלה באש בשעה שאשתו ובנו התינוק בבית, והיו יכולים להיות בתוכו. ברגע שהדופק התייצב והתברר שמדובר בפגיעה חמורה ברכוש, אבל רק ברכוש, הוא נזכר שכמה ימים קודם לכן הגיעו לביתו נערים צעירים מהגבעות והתעמתו איתו, בטענה שהוא "מיישר קו עם הצבא". זה היה עונשו על כך שהעז להתייצב לצד החוק, ועל האירוע הזה הוא עדיין חושש לדבר פן יפגעו בו.
לא הרחק משם, גם כן בבנימין, בגבעה סמוכה להתנחלות כוכב השחר, הגיע לאחרונה ישראלי שגר בסביבה עם רכבו לשטח המועצה, שעליו השתלט אותו גרעין שכולל עשרות נערים קיצונים. הוא נבהל כשהתקרבו אליו כמה מהם, רעולי פנים ובלי חולצות, אוחזים באבנים גדולות, והתחנן שלא יפגעו ברכבו. התחנונים לא הועילו ואותם נערים עבריינים ניפצו את שמשות הרכב, פינצ'רו את הגלגלים ונמלטו מהמקום מבלי לומר מילה.
האלימות של אותם עבריינים – קבוצה קטנה ומיליטנטית שצמחה מתוך נוער הגבעות, מונה עשרות צעירים וכבר מכונה "ברברי הגבעות" – מופנית לא רק כלפי פלסטינים בשטחים, אלא גם כלפי חיילים ואזרחים שלא מוכנים להתיישר עם דרכם האלימה.
נערי גבעות תוקפים מתנחלים
בהתנחלות כוכב השחר זעמו לאחר האירוע ב"גבעת אעירה שחר" שבה נערכה התקיפה, וגם הוציאו הודעה שבה הובהר כי "מזכירות היישוב שוחחה עם העומד בראש גבעת אעירה שחר, והגיעה איתו להבנה כי עליהם להרחיק מהגבעה את קבוצת הנערים". המשטרה פתחה בחקירה, התושבים מחו "נגד האנרכיה" והנערים אכן הורחקו, אבל את המגפה הזו לא פותרים עם אקמול. איש לא נעצר בפרשה וכעבור כמה ימים תושב אחר מכוכב השחר, גם הוא פעיל מוכר בגבעות, הותקף באכזריות לאור יום על ידי אחד העבריינים שמשתייכים לגרעין האלים. "הבחורים האלה צריכים לעוף מפה מהר", אומרת בעילום שם דמות מוכרת בהתנחלויות, "כולנו מזועזעים. תקיפות של יהודים קרו גם בעבר לצערנו, אבל הפעם יש כאן כמה אירועים חריגים שמעידים שהעסק יוצא משליטה".
אלימות שמופנית כלפי פלסטינים או כוחות הביטחון היא מכה מצערת ומוכּרת ביהודה ושומרון, אבל לאפשרות שנוער אלים יתקוף גם תושבים יהודים עדיין לא מתרגלים שם. "איך הגענו למצב שבו תוקפים יהודים שתמכו ועזרו לגבעות?" תוהה אותו אדם, "גבעה לא יכולה לקום בלי גב תומך מהציבור מסביב, שמאפשר פתיחת צירים, העברת חשמל ומים או מארגן אוכל חם לנערים בגבעות. החבר'ה האלה מגייסים המון כסף מהציבור, ועכשיו ההתיישבות צריכה לשים קו אדום, כי זה הולך למקום רע".
מה השתנה בשנתיים האחרונות? נראה שדווקא ההצלחה של אותם נערים העניקה להם את תחושת בעלי הבית שמעל החוק. "אין ספק שהייתה תנועה קדימה בשנתיים האלה", אומר אותו גורם, שמכנה זאת "אנרכיה התיישבותית חיובית". "זה גם הוביל לאנרכיה מצד קומץ צעירים. ברור שלא כולם בגבעות מסכימים עם המעשים האלה, אבל הבעיה שבהתיישבות מעדיפים לטאטא אירועים כאלה מתחת לשטיח. צריך להיות ברור: צעירים שבעד פגיעה בחיילים ושוטרים בשם 'אידיאולוגיה', מובילים אנרכיה שפוגעת בסוף גם בתושבים שלא באים להם טוב בעין".
"הגענו לקו פרשת המים, בשלב הזה כבר אי-אפשר לשתוק והרבנים לצד הנהגת ההתיישבות חייבים לקחת את האחריות ולעצור את הטירוף הזה", אומר תושב אחר שנתקל בכוח ידם של הפורעים. לדבריו, "ברברי הגבעות" מונהגים על ידי 10-15 צעירים בני 21-22. "חברי הכנסת שיודעים לתמוך בנוער הגבעות חייבים גם הם להשמיע עכשיו את קולם ולא לטאטא, אחרת הם יאכלו את ההתיישבות מבפנים".
כשהוא נשאל איפה הזעקות האלה היו עד היום, כשהכוח הופנה כלפי חיילים ופלסטינים, אותו תושב גבעות אומר במילותיו שזה לא היה מספיק חשוב כדי שהתושבים ייצאו בקול רם נגד האלימות. "כשזה היה נגד פלסטינים היו פה כאלה שהסתפקו בגינויים, עכשיו זה מגיע לפתח הבית", אומר גם גורם ביטחוני בשטח, שמסביר שנערך גל מעצרים בחלק מהמקרים, "אנחנו בנקודת מפנה משמעותית בטיפול באירוע, ואם נפעל נכון תהיה כאן מציאות אחרת. כרגע גם ההתיישבות מבינה שאנחנו פסע מאנרכיה".
× × ×
כשמגיעים ליהודה ושומרון במטרה לדבר על אלימות הגרעין האלים הזה, קשה למצוא תושבים שיסכימו לדבר בשמם. זה נכון כשמדובר בפגיעה בכוחות הביטחון ובאלימות כלפי פלסטינים, וזה נכון פי כמה כשמדובר במקרי אלימות מצד ברברי הגבעות כלפי הציבור שממנו הם מגיעים. חלקם מעדיפים לכבס את זה בבית, חלקם מגנים בשקט ואחרים מתנגדים נחרצות, אבל חוששים לדבר בשמם מחשש שתגיע תגובה אלימה.
תושב הגבעות: הייתה בשנתיים האחרונות אנרכיה התיישבותית חיובית, וההצלחה הובילה לאנרכיה מצד קומץ צעירים. הבעיה שבהתיישבות מעדיפים לטאטא אירועים כאלה מתחת לשטיח. צעירים שבעד פגיעה בחיילים פוגעים בסוף גם בתושבים שלא באים להם טוב בעין"
ובכל זאת, אלה שמדברים עושים פעולה לא מובנית מאליה כאן, והחשש שלהם מאותם "ברברי הגבעות" הוא אמיתי. את זה מבין גם גורם צבאי בכיר שפועל בגזרה. "'נערי גבעות' נשמע כמעט רומנטי, כאילו מדובר ברועי צאן שעושים חקלאות, אבל לא על זה מדובר כאן. אלה נערים שצריכים טיפול של מוסדות הרווחה וסמכות הורית וחינוכית", הוא אומר, "הם מתנהלים כמו במערב פרוע. אין להם דין ואין דיין. הם מסתובבים בחולצות שעליהן כתוב 'עם ישראל כן ומדינת ישראל לא'. הם לא מכירים במוסדות, אנטי-ציונים לגמרי, מרססים כתובות 'ציונאצי' ומקבלים גיבוי בחלקים מהתקשורת המגזרית. בנו ממש מכונה".
כשהגורם הצבאי נשאל על התמיכה שאותם עבריינים מהגבעות מקבלים, הוא מפנה לכמה מעלוני השבת בבתי הכנסת. "יש שם טורים שבהם הכל מולבן בחסות 'הרומנטיקה' של יישוב הארץ", הוא אומר, "ובחסות זו אותו קומץ מרשה לעצמו להסיר מעליו ממלכתיות ולפרוק כל עול. אתה יכול לראות ילד בן 13 נוהג ברכב משטובה, כשאין לו בכלל רישיון לעלות לכביש; נערים אחרים מציתים כלי רכב, ויש קשר בין האירועים האלה לבין תקיפת כוחות ביטחון ותקיפות של יהודים. כשמציתים מתקנים רגישים של הצבא מנסים להרתיע כוחות ביטחון, וכשמציתים רכב של תושבים מנסים להלך אימים על אלה שלא מיישרים קו".
בעוד שבגבעות מתעקשים להפריד בין סוגי האלימות, בצבא רואים הכל כמקשה אחת. "מבחינתנו, אלימות שמתחילה בפלסטינים ממשיכה לפגיעה בכוחות הביטחון, ועכשיו היא מופנית גם כלפי יהודים", אומר גורם ביטחוני נוסף בשטח. נתוני מערכת הביטחון לגבי אירועי אלימות מעבר לקו הירוק מראים שמתחילת 2025 התרחשו כבר יותר מ-500 אירועים, לעומת פחות מ-400 אירועים בכל שנת 2024. בשנה שעברה התרחשו 56 אירועים שמוגדרים חמורים, כמו פגיעה בנפש, תקיפות אלימות, הצתות רכוש והשלכת בקבוקי תבערה. עד כה, השנה ישנם כבר יותר מ-70 אירועי אלימות חמורים.
"מדובר בחבורה שחלקה לא גרה ביהודה ושומרון, ויש לאנשיה עבר פלילי שכולל פריצות ומעשי אלימות", אומר בכיר במשטרה, "על העבריינות הזו הם מלבישים אידיאולוגיה, אבל איזו אידיאולוגיה יש בגניבת פלאפון וכסף מפלסטינים? אלה לא 'גבעות' ולא 'נוער'".
גורם ביטחוני: תראה כמה צביעות. תמיד ביקשו כאן מצה"ל לפגוע במיידי אבנים, וכשיורים בהם - יש תלונות בהתיישבות שהאצבע קלה על ההדק. אולי הם מצפים שנשאל לפני כל ירי מה שמו של מיידה האבנים, ולפי זה נחליט אם לנטרל או לא?"
אופטימיות זהירה אפשר למצוא בשלושת החודשים האחרונים, עת שילבו כוחות גופי מערכת הביטחון במאבק באלימות שפושה בגבעות. אחרי שבחודש יוני נרשמו 92 אירועים, בהם תשעה פיגועי הצתה, ביולי נרשמו 70 אירועים ובאוגוסט 40. ועדיין, ביחס לשנה שעברה מדובר בעלייה. בין היתר, האירועים בחודשים האחרונים כוללים את הפרעות בחודש יוני במאחז בעל חצור, תקיפת מג"ד, זריקות אבנים, ניקוב צמיגים, ניסיון דריסה, ניסיון הצתת פרגולה של נקודת משטרה בבית אל, ריסוס כתובת נקמה על נקודת משטרה, הצתת כלי רכב צבאי שנשרף כליל, הפגנה אלימה בכניסה לחטמ"ר בנימין, הצתת מתקן ביטחוני בצומת גבעת אסף, יידוי אבנים לעבר רכב צבאי באותו מאחז, השחתת צמיגים וכתובת "נקמה" על רכבו של קצין משטרה וניקוב צמיגי רכב שוטר בשילה, יידוי אבנים לעבר כוחות ביטחון ביצהר, והרשימה נמשכת.
בחודשים האחרונים, באירועים שלטענת כוחות הביטחון התחילו מתקיפה של נערי גבעות, נפצעו מספר נערים מתקריות ירי מצד הכוחות. אחד מהם נפצע אנוש ועובר שיקום שרק בתחילתו, באחד מהאירועים שטילטלו את התושבים. והיו שלושה אירועים כאלה. ב-6 בינואר, מיד לאחר פיגוע רצחני סמוך לכפר אל-פונדוק הפלסטיני, שבו נרצחו אלעד וינקלשטיין, רחל כהן ועליזה רייז ז"ל, הגיעו כ-50 צעירים יהודים רעולי פנים לכפר והציתו טרקטור, שני כלי רכב, שלושה מבנים וחממה. הם המשיכו לכפר ג'ינסאפוט הסמוך והמשיכו שם בהצתות רכוש, לפני שנמלטו מכוח מג"ב לעבר מאחז חוות גלעד.
שוטר שרדף אחרי שני צעירים יהודים שנמלטו לוואדי במקום, נקלע איתם לעימות פיזי וטען שספג מכות והותז עליו גז פלפל. כחלק מנוהל מעצר חשוד, השוטר טען שביצע ירי אזהרה לאוויר, אך שני הצעירים נפצעו אנוש וקשה מירי בפלג גופם העליון, לטענת השוטר, לאחר שקפצו עליו שניהם במהלך הירי. השוטר נחקר במח"ש ושוחרר למעצר בית והושעה לשמונה ימים, ושב לעבודה במחוז אחר. החקירה בעניינו נמשכת.
"המקרה הזה נצרב פה בזיכרון של כולם", אומר תושב מאחז באזור, "זה היה אירוע חמור מאוד שבו רבים הבינו שנחצו קווים אדומים. אלה היו הזרעים למה שהגיע בהמשך".
ההמשך שעליו מדבר הדובר התרחש ב-28 ביוני, אז החריף המשבר בין נערי הגבעות לכוחות הביטחון כשאלה הוזעקו לפזר מאחז בלתי חוקי סמוך למאחז בעל חצור. מג"ד מילואים שהיה במקום סיפר כי הוא וחייליו הותקפו, וזכה להודעות תמיכה מהרמטכ"ל ודובר צה"ל, שגינו את הפורעים. בתיעוד שפורסם לאחר מכן, נראה המג"ד מאיים בנשקו על צעירים במקום, שמצידם קיללו את החיילים והתעמתו איתם. שישה מהצעירים נעצרו, חלקם קטינים, אבל התשתית נגדם הייתה חלשה מדי ולא הוגשו עד כה כתבי אישום בתקיפה. ל"7 ימים" נודע כי לפני כמה ימים ביקשה הפרקליטות השלמות חקירה מהמשטרה בניסיון להעמיד לדין חלק מהמעורבים.
"המג"ד שגה מקצועית כשעלה לשם עם כוח קטן", אומר גורם ביטחוני בכיר, וממהר להוסיף: "אבל צריך להבין את האירוע. מדובר במילואימניק שמשרת מאות ימים בשטח, זה הפך למטרד עבורו ופגע בעבודתו המבצעית. מילואימניקים לא עוזבים את המשפחות שלהם כדי להתעמת עם צעירים פורעי חוק, הם באים לטפל בטרור ואז סופגים תקיפות וקללות".
כאילו שבכך לא די, סמוך לזירה הזו נסע כוח צה"ל שזיהה רעולי פנים שיידו אבנים לעברו. ירי הרתעתי באוויר נעשה מצד הכוח, ופצע בינוני את אחד הנערים. "באירוע הזה המפקד היה צריך לצאת מהשטח שבו יידו אבנים ורק אז לפעול נגדם, כדי לא לחטוף", אומר הגורם הביטחוני, "הוא לא טעה כשבחר לירות, ורק לאחר מכן הוא התקדם, שמע קללות בעברית והבין שאלה יהודים. איפה הנהגת ההתיישבות? למה היא לא מדברת באירוע כזה? מה עושים נערים ביום שישי ב-12 בלילה? יש כאלה שחיברו בבורות בין שני האירועים האלה, ובטוחים עד היום שהמג"ד מפינוי המאחז הוא זה שירה בנערים".
יומיים חלפו, והגיע האירוע שאחריו היחסים בין כוחות הביטחון לברברי הגבעות הגיעו לשיא שלילי חדש. נער נפצע מירי לוחם מג"ב במילואים, שעמד עם רכבו בפקק סמוך למאחז גבעת אסף. כמה רגעים קודם לכן הלוחם קיבל דיווח על יידוי אבנים בציר שבו הוא נמצא, יצא מרכבו וחתר למגע, ובדיעבד גילה שמדובר בנערים יהודים. נער אחד נפצע קל. "ישראלים ניגשו ללוחם ואמרו לו שזורקים עליהם אבנים", אומר גורם ביטחוני, "אז הוא ירה באוויר לעבר אותם רעולי פנים, והתקרב לעבר הפצוע והבין שמדובר בישראלים. כשהגיע פרמדיק ערבי לזירה, הם לא רצו שיטפל בהם. זה מגיע למחוזות אבסורד וביזיון, ואין מי שקם ומתנגד לאירוע הזה".
ראש מועצת גוש עציון, ירון רוזנטל, השמיע קול ברור ואמיץ נגד הפורעים בגבעות: "אמרו לי לברוח מהנושא כמו מאש, אז אני מבין שיש מחיר שאני עלול לשלם על האמירה הברורה והנחרצת שלי. תושבים שולחים לי הודעות שהצבא שמאלני ושהוא יורה בילדים, כי שמעו את המיעוט הקולני ובטוחים שזה נכון"
כשהגורם הביטחוני מדבר על ציפייה שמישהו יקום וישמיע קול מחאה, הוא מדבר על ההנהגה הרבנית ביהודה ושומרון שלא עושה מספיק לדבריו. "יעזור מאוד אם רבנים, וכל מי שאוחז במטה ההנהגה, ישימו קווים אדומים", הוא אומר, "צריך להבהיר לפורעים האלה שלא נכנסים לכפרים פלסטיניים, לא שורפים כלי רכב ולא מייצרים הסלמה ופוגעים בכוחות צה"ל. אם הרבנים ישמיעו קולם, המגמה הזו תצטמצם".
× × ×
האירועים האלימים שהופנו לעבר כוחות הביטחון לא גרמו לחשבון נפש בגבעות, אלא להפך. בקבוצות ווטסאפ פופולריות התעורר זעם ועלתה טענה כי ידם של הלוחמים קלה על ההדק, ולכך צורפה רשימת אירועים שבהם לכאורה ירו אנשי כוחות ביטחון לעבר מתנחלים חפים מפשע. "זו לא טעות בזיהוי או מקרה נקודתי", נכתב, "דם המתיישבים הותר, מערכת הביטחון חצתה קווים אדומים". נערכו גם מספר הפגנות תחת הכותרת "יהודי לא יורה ביהודי", מבלי שנשמעה ביקורת של ממש על כך שמדובר בפורעי חוק שלטענת כוחות הביטחון התפרעו ופעלו באלימות לפני שנפגעו, לעיתים כתוצאה מזיהוי שלהם כפלסטינים.
בעמותת הימין "חוננו", שמסייעת משפטית ליהודים שמעורבים בתיקי פשיעה לאומנית, הודיעו פרקליטיו של אחד הנערים מהעימות עם מג"ד המילואים בבעל חצור, כי בכוונתם לתבוע פיצויים מלוחם שמאחוריו מאות ימי מילואים במלחמה. הוא, כנראה, ייאלץ לממן לעצמו את הגנתו המשפטית.
"תראה כמה צביעות", אומר גורם ביטחוני, "תמיד ביקשו מצה"ל לפגוע במיידי אבנים מעבר לקו הירוק במטרה לגדוע את התופעה הזו ועכשיו, כשהמספרים של הטרור העממי בירידה, ויורים במיידי אבנים, הם מתלוננים שהאצבע קלה על ההדק. אולי הם מצפים שנשאל לפני כל ירי מה שמו של מיידה האבנים ולפי זה נחליט אם לנטרל או לא".
האירועים החמורים שתוארו כאן עדיין נמצאים בחקירה, כשבשלב הזה אין למצ"ח כוונה לחקור את מפקד המחלקה שפתח באש סמוך לבעל חצור, וגם לא את המג"בניק היורה. חקירת השוטר שפגע בירי בנערים ליד חוות גלעד טרם הסתיימה, ונראה שלמערכת נוח להשאיר את החקירות תלויות באוויר כדי לא לעורר עימותים נוספים בשטח, כשכל החלטה בעניין עלולה להסלים את המצב עוד יותר.
בינתיים, בשטח, ההיאחזות נשמרת ומתחזקת. "זו לא התקופה של גנץ במשרד הביטחון, שבה פינו אותנו שוב ושוב והיו המון עימותים", אומר תושב המאחזים, "היום עלייה למאחז לא נגמרת בהכרח בפינוי, נותנים לנו לבנות".
ובמקביל לאירועים האלימים כלפי כוחות הביטחון, גם שורת המעשים האלימים מצד ברברי הגבעות כלפי תושבים ישראלים נמשכת. לפני כמה שבועות יצאה חבורת האנרכיסטים לבצע פעולת "תג מחיר" באחד הכפרים בגוש שילה. תושב אחד המאחזים שזיהה את כוונתם, מנע מהם לעבור דרך היישוב שלו וסילק אותם. בתגובה, הם פינצ'רו את גלגלי רכבו והעלו אותו על ג'נטים. "עשו לו תג מחיר על הרכב. זו חברה שלא מקשיבה לאף אחד", מסביר גורם הבקיא בפרטים.
במקרה אחר, שהתרחש לפני כחודש בצומת שילה, זיהה תושב המקום שני נערים בני 12 שמנסים להשחית מכוניות של פלסטינים. הוא דרש מהם להפסיק, כשלפתע הגיח רכב שבו צעיר, תושב מרכז הארץ, ריסס אותו בגז מדמיע מטווח קרוב. הקורבן נזקק לטיפול רפואי.
אלימות דומה ספגה דמות בכירה בהתיישבות שהגיעה לאחד המאחזים באזור גבעת אסף, כדי לדבר עם אותם נערים - עד שסולקה מהמקום באיומים קשים, כשהנערים מקיפים את האיש ואומרים לו: "אם לא תעוף מפה, נפוצץ אותך במכות", ומאיימים שישרפו את רכבו אם לא יסתלק. "זה אפילו לא נערי גבעות, זו קבוצה אנרכיסטית שפרקה כל עול וחלקים ממנה מגיעים ממקומות אחרים בארץ, פוגעים בנו ובצבא ומכתימים ציבור שלם", אומר אחד התושבים במקום.
קול אמיץ נגד הפורעים האלימים השמיע לאחרונה ירון רוזנטל, ראש מועצת גוש עציון, במאמר שפירסם ב"מקור ראשון" ובו גינה את המעשים. "יש פה קומץ רועש שהעמדות שלו כלפי נושאים רבים הפוכות מהעמדות של רוב מוחלט של תושביי", הוא אומר, "ובסוף שומעים את הקומץ, והמטרה בכתיבה שלי הייתה להשמיע את קולו של הרוב הדומם. אני מקבל הרבה הודעות מתושבים ששואלים, 'למה הצבא עושה ככה?' או 'הצבא שמאלני ומשרת את הרשות הפלסטינית'. ואלה אנשים נורמטיביים שפשוט שמעו את המיעוט הקולני ובטוחים שזה נכון, ושולחים לי הודעות שהצבא יורה בילדים. רבים בציבור שלנו באמת לא יודעים מה טוב ומה רע, וגם אנשים טובים משתאים מולי כיצד הצבא פועל נגד ההתיישבות. זה מה שגרם לי לקום ולהשמיע קול, למרות שחברים אמרו לי לברוח מהנושא הזה כמו מאש. אז אני מבין שיש מחיר שאני עלול לשלם על האמירה הברורה והנחרצת שלי, אבל המטרה היא לקדם את מה שחשוב לעם ישראל ולא שירון רוזנטל יישאר בתפקיד".
× × ×
כשמנסים להבין מה גרם לתעוזה של אותו גרעין פורעים לפעול מול כוחות הביטחון ומול תושבים אחרים בגבעות, נראה שהכאוס האכיפתי הופיע על הקיר כבר לפני כשנתיים. באותם ימים נוצר משבר אמון עמוק בין צה"ל ובין המחלקה היהודית בשב"כ לבין מחוז ש"י של המשטרה. גורמים במשטרה טענו ששב"כ מסתיר מהם מידע, ובשב"כ נשמעו טענות דומות וגם ביקורת על כך שמאז שמונה השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, במשטרה הבינו את רוח המפקד ולא התאמצו בחקירות פשיעה לאומנית.
ההאשמות ההדדיות, זריקת האחריות וחקירות שהתמוססו מול טרור יהודי גואה, הובילו לדם רע בין הארגונים שאמונים על האכיפה בשטח, והשיא נרשם לפני כשנה עם התפוצצות פרשת נצ"מ אבישי מועלם, לשעבר מפקד ימ"ר ש"י, החשוד בין היתר במתן שוחד, מרמה והפרת אמונים ושימוש לרעה בכוח המשרה. החשדות נגד מועלם כוללים התעלמות מכוונת ממידע מודיעיני שקשור לפעילי ימין קיצוני ומניעה של מעצרם, לכאורה כדי לרצות את בן גביר ולזכות לקידום.
5 צפייה בגלריה
נצ"מ אבישי מועלם, לשעבר מפקד ימ"ר ש"י, שנחשד בין היתר במתן שוחד, מרמה והפרת אמונים ושימוש לרעה בכוח המשרה
(צילום: שלו שלום)
"היו פה ימים קשים במסדרונות", אומר גורם במשטרה על התקופה סביב דצמבר 25', אז הוצא מועלם לחופשה כפויה, "אתה נכנס לישיבה ופתאום לוקחים לך בלשים לחקירה. תחושה לא נעימה". כמה חודשים לאחר מעצרו של מועלם, פורסמה בכאן 11 הקלטת שיחה בינו לבין ראש החטיבה היהודית בשב"כ, א', שנשמע מבקש לעצור נערי גבעות בלי ראיות. א' השעה עצמו לאחר הפרסום.
"מעל הכל, היה פה חוסר אמון", אומר הגורם במשטרה, "והפורעים בשטח זיהו שיש כאן משבר אמיתי". מאז שיאו של המשבר התחלפו ראשי הגופים שהתקשו לשתף פעולה: במקום מועלם מונה סנ"צ מוזי כהן לממלא מקום מפקד ימ"ר שי, אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס הוחלף באלוף אבי בלוט, מפקד מחוז ש"י ניצב עוזי לוי הוחלף במשה פינצ'י, וגם שר הביטחון גלנט, שנהג ליישר קו עם הצבא ושב"כ בסכסוך מול המשטרה, כבר אינו חלק ממעגל מקבלי ההחלטות.
ויש לכך גם תוצאות חיוביות. כעת ניתן לפרסם לראשונה כי בין המחלקה היהודית בשב"כ, הצבא וימ"ר ש"י הוחלפו בנובמבר שעבר מסרים על אודות הניהול השוטף של המאבק בפשיעה של נוער הגבעות. בין הגופים שררה הסכמה על הפערים ביניהם, בהם היעדר מידע מודיעיני לפני ואחרי תקריות אלימות, העברת מידע לקויה ביניהם, חוסר תיעוד מבצעי ועוד פגמים שמבחן התוצאה יעיד בהמשך אם אכן תוקנו. בינתיים, נדרשו הארגונים לייסד נוהל חדש שמארגן את סדר הפעולות, ולפחות לפי עדויות מהשטח, השיפור לטובה כבר מורגש.
לאחר כתיבת מסמך הפערים בנובמבר 24', הועבר מסמך נוסף חודש לאחר מכן, ובו התעמקות בשינוי מושגי היסוד בטיפול בפשיעה הלאומנית. למעשה, לפי חלק מגורמי הביטחון נוצרו פערים בהגדרות בין הארגונים השונים האמונים על האכיפה. "בגלל חוסר הלימה בהגדרות, מה שהוגדר בשב"כ פיגוע, הוגדר בצה"ל כעימות או חיכוך, ומה שהוגדר בצה"ל פיגוע חמור, נחשב במשטרה להצתה או טרור עממי", אומר גורם ביטחוני.
הפערים העמוקים בין צה"ל, שב"כ והמשטרה יצרו בהתאם פערים בטיפול ופגעו בחקירות ובגיבוש ראיות שיאפשרו הגשת כתבי אישום נגד חשודים. לא זו בלבד, אלא שבכל פעם שבמשרד הביטחון, במל"ל או במשרד ראש הממשלה ניסו להבין את היקף התופעה, התקבלו נתונים שונים מכל אחד מהגופים. בימים אלה, כך נודע ל"7 ימים", מתקיימים דיונים ערים בנושא שמלווים בחילוקי דעות בנוגע להגדרות מוסכמות: מה נחשב פיגוע, מה יוגדר אירוע חמור או אירוע אלים, וכן בהגדרות של פשיעה חקלאית, מחאה אלימה, תקיפה מכוונת של כוחות הביטחון וכן הלאה. בין היתר, הוצע למשל על ידי המשטרה כי הצתת רכב, שכרגע מוגדרת כפיגוע, לא תוגדר כך אם מדובר בכלי רכב שיצאו משימוש והורדו מהכביש, בתנאי שהאירוע הסתיים ללא נפגעים. בנוסף, זריקת בקבוק תבערה, שמוגדרת כעת כטרור עממי, תוגדר כאירוע אלים בלבד, אם לא היו נפגעים באירוע.
בשונה מהעבר, נציגי המשטרה, צה"ל ושב"כ זוכים לרוח גבית מראשי המתנחלים ומקיימים איתם שיח ער בנוגע לאירועים האלימים בשטח. "דיברנו עם מפקד המחוז, ניצב פינצ'י, והרגשנו שיש מי שמקשיב לנו. גם בפיקוד המרכז זה ככה", אומר אחד מראשי המועצות.
בשטח לא כולם מסכימים. "בסוף, גם הצבא, שב"כ והמשטרה לא יודעים להבדיל בינינו, וכשיורד נבוט - הוא יורד על כולנו", אומר פעיל בגבעות, "ככה גם מי שלא קשור חוטף, כי יש המון גורמים שרוצים לפגוע בגבעות ולא מדברים על התקיפות שרועי הצאן שלנו סופגים. יש פה הרבה אנרכיסטים שבאים לעשות בלגן ולפגוע בנו, ולעשות כתבה כזו על החבורה האלימה הזו בזמן שאנחנו חוטפים המון טרור, מייצר לגיטימציה להדהד טענות ל'אלימות מתנחלים'. למה לא מדברים על מטעני החבלה שאנחנו חוטפים פה? על כך שראש הכפר בתורמוס עיא היה סייען של המחבל שרצח את יהודה גואטה (תלמיד ישיבה שנרצח בפיגוע ירי בצומת תפוח במאי 21')? יש הסתה בלתי פוסקת נגדנו, ולכתוב על ברברי הגבעות בלי להתייחס למה שאנחנו עוברים, זה לחטוא לאמת".
× × ×
וישנו גם הדרג המדיני, או יותר נכון, שר הביטחון ישראל כ"ץ. אתגר האכיפה, שאיתו מתמודדים במשטרה, בצה"ל ובשב"כ, כולל גם את האיסור שהטיל כ"ץ עם כניסתו לתפקיד על שימוש בצווי מעצר מינהליים בחקירות טרור יהודי. זו הייתה מכה לצה"ל ושב"כ, שרואים בצווים כלי הרתעתי למניעת טרור יהודי. "אבל זה מה שהחליט הדרג המדיני ועם זה נעבוד", אומר גורם צבאי בכיר.
מאז ההחלטה של כ"ץ, הוא מנע לפחות פעם אחת הוצאת צו מעצר מינהלי כשהתבקש. "אז אנחנו פועלים באופן נקודתי", אומר הגורם הצבאי הבכיר, "אם הצלחתי להוציא כמה אלימים בודדים מהשטח, ומיציתי איתם את ההליך הפלילי עד הגשת כתב אישום, זה משמעותי. לכן גם תיקנו תקנות חדשות, כמו חילוט כלי רכב שהיה מעורב בפשיעה לאומנית או צו שאוסר ללכת רעולי פנים ביהודה ושומרון. אלה סנקציות משמעותיות. כשלוקחים למשפחה רכב בבוקר, בגלל שבלילה הוא היה בנקודה שבה התרחש אירוע לאומני, זה מטלטל".
תקנת חילוט כלי הרכב הספיקה להרגיז לא מעט תושבים ביהודה ושומרון, שהקימו צעקה בנושא. לפני כמה שבועות נעצר זוג בדרכו לאירוע משפחתי, ותושבים מחו נגד הרשויות. אלא של"7 ימים" נודע כי כלי הרכב המדובר אותר במחסום שפרשה המשטרה, וכאשר הנהגת בו התבקשה לעצור היא נמלטה מהמקום.
בנוסף לתקנות האלה, התחילו במשטרה לקדם סנקציה נוספת: תביעות נזיקין ופיצויים בגין נזק לרכוש. בהיעדר צווי מעצר מינהליים, נעשה שימוש במערכת הביטחון בצווי הרחקה והגבלה. "זה כלי משמעותי שבו לוקחים חירות של אדם, זה לא נעשה בקלות דעת", אומר גורם ביטחוני, "ועם זאת, היה מקרה שבו טעינו. זו הייתה שגיאה לא לאפשר לחברים של ליבי להגיע להלוויה שלו". הגורם מתייחס לאיסור שהטיל אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט על כמה צעירים עם צווי הגבלה להגיע להלוויה של דוד ליבי, שנפל בעזה בחודש מאי האחרון כתוצאה מפיצוץ מטען.
כשגורמי הביטחון נשאלים על הכוחות שמעניקים השראה לנוער הגבעות, הם מצביעים על התקשורת המקומית. "זה עובד בצורה מסודרת ושוטפת", מסכים תושב מוכר בגבעות, "משנה לשנה הם משתפרים, מחדדים מסרים ויודעים לנהל קמפיין נגד מי שחרג מהשורה. הודעות לעיתונות שמוציאים פעילים או חשבונות ברשתות וחיבור לחברי כנסת ושרים. הם פועלים בצורה יעילה. נוצר טשטוש בציבור הרחב בין מפעל ההתיישבות לפעולות אנרכיסטיות נגד כוחות הביטחון וכלפי יהודים, אבל רוב הנערים כאן עסוקים בהתיישבות ורק הגרעין הקשה מקדש את האלימות, ואלה גורמים לנו את הנזק הכי גדול".
ל"7 ימים" נודע שבימים אלה מתקיימים דיונים בין המשטרה, שב"כ וצה"ל כדי לייצר האחדה שלא הייתה בנוגע למה נחשב פיגוע ומה יוגדר אירוע חמור. המשטרה הציעה שהצתת רכב, שכרגע מוגדרת פיגוע, לא תוגדר כך אם לא היו נפגעים. זריקת בקבוק תבערה בלי נפגעים יוגדר כאירוע אלים בלבד, במקום כטרור עממי
הבידול, הוא אומר, חשוב לא רק ליחסי הציבור של המתנחלים הנורמטיביים, אלא גם כדי לפתור את הבעיה עם הגרעין האלים. "האירועים שבהם הותקפו כוחות ביטחון ויהודים הם הזדמנות להציג באור שלילי את התוקפים ולפעול נגד האלימות". במערכת הביטחון עושים את הבידול הזה, אומרים בכירים בגופים השונים, ומבינים שכאשר עוצרים חשוד שנגדו יש תשתית ראייתית חלשה, והוא מזוכה או שלא מוגש נגדו כתב אישום, זה מייצר דה-לגיטימציה למערכת כולה. לפי נתוני גורמי האכיפה, חלה עלייה במספר החשודים שלבסוף גם הועמדו לדין, כשבשנה שעברה הוגשו 18 כתבי אישום בגין עבירות פשיעה לאומנית, והשנה הוגשו כבר 51 כתבי אישום. גם מספר המעצרים גדל, מ-46 חשודים שנעצרו ב-2024, ל-62 עד כה בשנת 2025.
בימים אלה פועלת המפקדה המשימתית שהוקמה בעקבות העלייה בכמות אירועי הפשיעה בגבעות ומורכבת מנציגי שב"כ, המשטרה וצה"ל. שם מתוכלל המודיעין שמגיע והוא מנווט לגורמים הרלוונטיים בשטח. וכך, עם חלוקת עבודה מסודרת בין הגופים, האחדה בהגדרות מעשי הפשיעה והטלת הסנקציות החדשות על כלי רכב ורעולי פנים, ישנה תקווה לשינוי מגמה. לכך מצטרף גם מינויו של פרויקטור שירכז את המאבק בפשיעה הלאומנית, כששר הביטחון מינה לתפקיד החדש את אביחי תנעמי, תושב עלי ואיש מודיעין ביחידות מיוחדות, וגם איש חינוך מוערך שבימים אלה נפגש עם הדמויות הרלוונטיות ומנסה לייצר לעצמו לגיטימציה גם מול הנוער בשטח, ולטפח מעבר של נערים מהמאחזים והגבעות לחוות החקלאיות, שמאופיינות בקו ממלכתי ומתון יותר. סמכויותיו עדיין לא ברורות, וגם לא היקף עבודתו והתועלת שיפיק ממנה. ימים יגידו אם המפנה החל כאן.
בינתיים, ראשי מערכת הביטחון מבהירים כי הם מצפים מראשי המועצות ביהודה ושומרון להשמיע ביקורת נוקבת יותר כלפי הנערים האלימים, ולא מסתפקים בביקורות שמשמיעים מעת לעת ראש מועצת שומרון יוסי דגן וראש מועצת מטה בנימין ומועצת יש"ע ישראל גנץ. השניים נוהגים לטעון שהנוער הסורר לא חלק מההתיישבות ודורשים מהמשטרה להרחיקו ולהעמידו לדין.
"נוח לאנשים להדחיק את הבעיה, כי יש המון דברים על הפרק בהתיישבות", אומר תושב מוכר, "וכך שוכחים את הבעיה ומשאירים אותה לצה"ל, שב"כ והמשטרה שיחטפו עליה בראש. התופעה עומדת על שלוש רגליים: משטרה, רווחה וחינוך. הנערים האלה צריכים קודם כל התערבות מצד גופי רווחה וחינוך, ואם זה לא מצליח – אז משטרה. כרגע כל הגופים הללו כושלים בטיפול".
גורם בכיר בהתיישבות מותח ביקורת גם על חבריו, שלא כולם אמיצים כמו ירון רוזנטל שפירסם את המאמר נגד הפורעים. "יש ציוצים לא ראויים וגורמים בולטים שעושים מניפולציות במשחק כפול", הוא אומר, "הם לא הוגנים כלפי אנשי הצבא ששומרים עלינו והפכו לשק חבטות. ראש מועצה אומר לעצמו, 'למה לי כאב הראש הזה? למה שהפרצוף שלי יהיה מרוח על פוסטר בצמתים ושיכתבו שאני נגד ההתיישבות?' גם קומץ יכול להשפיע, והם מעדיפים לסגור את הדברים בלי התערבות, למרות שכבר נחצו קווים אדומים. יש פה אוכלוסייה מדהימה, לך תסביר לציבור הרחב שמכתימים את שמנו בגלל עשרות בודדות של פורעים".
פורסם לראשונה: 00:00, 07.11.25
