"לבנון היא מדינה כושלת המונהגת בידי דינוזאורים. המדינה כיום היא חיזבאללה. אתה נוסע דרומה והארגון נותן לך מים, חינוך ורווחה ויש לו 40 אלף חיילים לעומת 60 אלף של צבא לבנון. פעיל חיזבאללה מרוויח 2,200 דולר בחודש לעומת 275 דולר בצבא לבנון. הארגון עדיין מחזיק בידיו 20-15 אלף רקטות וטילים המאיימים על ישראל, ולכן היא ממשיכה בתקיפות. אם לבנון לא תפרק את חיזבאללה מנשקו היא תאבד שליטה במהירות, ומלחמה תהיה רק עניין של זמן".
את הדברים הנוקבים האלה אמר טום ברק, שגריר ארה"ב בטורקיה ושליחו של טראמפ ללבנון ולסוריה, לפני כשבועיים, והם מציבים מראה עגומה ומדאיגה בהקשר להווה ולעתיד של לבנון. כשנה לאחר שהסתיימה המערכה נגד חיזבאללה – אחד ההישגים הבולטים של ישראל מאז 7 באוקטובר, שכלל פגיעה קשה בהנהגת הארגון ובארסנל הרקטות והתשתית ההתקפית שבנה סמוך לגבול – הולכים ומצטברים סימנים מדאיגים: ממשלת לבנון החדשה בראשות הנשיא ג'וזף עאון, שקיוו כי תנטרל את חיזבאללה, מפגינה חולשה, והארגון המוכה משתקם במהירות, בין היתר בעידוד האיראנים (לפי משרד האוצר האמריקאי, טהרן העבירה לו כמיליארד דולר מתחילת השנה).
2 צפייה בגלריה
תקיפה של חיל האוויר בדרום לבנון. "חיזבאללה מסווה העברות נשק בכלי רכב אזרחיים"
(צילום: Mohammad Zaatari/AP)
מאז הפסקת האש ישראל אמנם תוקפת כל איום שמסתמן מכיוון חיזבאללה (תכנון פיגועים, הברחות נשק ושיקום תשתיות), וחיסלה כ-340 מפעילי הארגון, אבל כמו במב"ם (המערכה שבין המלחמות) שלפני 7 באוקטובר, הפגיעה המתמשכת לא מדביקה את קצב השיקום. טל בארי, מומחה לחיזבאללה, מסביר: "הדגש מושם על שיקום מערכי ייצור ותיקון נשק – בעיקר רקטות, אך גם רחפנים וכטב"מים, הברחות כסף ואמצעי לחימה – הן דרך סוריה והן דרך הים, וכן גיוס פעילים חדשים ומינוי מפקדים במקום הרבים שחוסלו ועדיין מחוסלים. לנוכח הפגיעה הקשה בתשתיות הארגון בדרום לבנון, מרכז הכובד עובר מצפון לליטני". עם זאת, מסביר גורם ביטחוני בשיחה איתי כי "חיזבאללה שואף לשקם תשתיות בדרום, ומסווה העברות נשק באמצעות כלי רכב אזרחיים".
חיזבאללה, מצידו, מבהיר חד-משמעית שאין מה לדבר על התפרקות מנשק, כפי שהחליטה ממשלת לבנון בצעד תקדימי באוגוסט השנה. "לא נוותר על הנשק שמאפשר לנו להגן על עצמנו ועל לבנון. אנחנו אלה המותקפים. לחץ והפחדה לא ישנו את עמדתנו. ישראל ממציאה כל יום תירוץ חדש לתקוף, והבעיה שלה היא עצם קיומנו", הכריז השבוע נעים קאסם, מזכ"ל הארגון, והוסיף רמיזה מטרידה לגבי העתיד: "המצב הנוכחי לא יכול להימשך. לכל דבר יש גבול".
המתיחות הגואה עלולה להביא להידרדרות לא לגמרי מתוכננת: המשך או העמקת התקיפות נגד חיזבאללה צפויים כנראה לגרור בקרוב תגובה מצד הארגון, ולו גם מוגבלת (שיגורי רקטות לאזור הגבול), מה שיביא לתגובה עוד יותר חריפה מצד ישראל. זאת אף שחיזבאללה עצמו לא מעוניין כרגע בהסלמה רחבה, קל וחומר יתר הגורמים בלבנון.
בתווך נמצא צבא לבנון, שלפני שנה אמנם הרשים כשפשט על מתקנים של חיזבאללה (בין היתר, כפי שפורסם, בעקבות מידע שקיבל מישראל), אבל ככל שחולף הזמן נראה שכוחו לא שונה בהרבה מכפי שהיה ערב המלחמה. "למרות ניסיונות דחיפה מצד ארצות-הברית וגורמים ערביים, צבא לבנון לא מצליח למנוע את התעצמות חיזבאללה", מסביר גורם ביטחוני. ד"ר יוגב אלבז ממרכז דיין באוניברסיטת ת"א מוסיף: "יש חשש ממשי שהתפתחות מערכה רחבה תוביל לפרישת השיעים מצבא לבנון – הם מונים כ-40 אחוז מהחוגרים ומעל רבע מהקצינים – ולהתפרקותו כפי שהיה בעבר".
השיעים מונים כ–40 אחוז מהחיילים הסדירים ומעל רבע מהקצינים בצבא לבנון. "יש חשש ממשי שמערכה רחבה תוביל לפרישתם מהצבא ולהתפרקותו", אומר ד"ר יוגב אלבז
במקום המתח שקיוו כי יתפתח בין חיזבאללה וצבא לבנון, מסתמנת לא פעם אחדות דעים מול המתקפות המתמשכות של ישראל. הדבר בלט לפני כשלושה שבועות בעקבות פעולה של צה"ל בעיירה בלידא בדרום לבנון שבה נהרג פקיד עירייה. עאון הנסער הנחה את הרמטכ"ל רודולף הייכל "להתעמת עם כל פלישה ישראלית לשטחים משוחררים בדרום המדינה", מה שזיכה אותו לשבחים מנעים קאסם שקרא "לחזק את צבא לבנון כדי שיוכל לבלום את צה"ל".
הציבור בלבנון מיטלטל בין תסכול וחרדה לאור הסבירות הגוברת לחידוש המלחמה ודעיכת התקווה לכינון סדר חדש במדינה. עאון, הנתון בלחץ אמריקאי לקדם דיאלוג עם ישראל, מכריז כי "אין חלופה למו"מ, אך הכרחי שייפסקו התקיפות בשטח לבנון". ראשי המחנה הנוצרי בוטים יותר. "אני בעד מו"מ עם ישראל, ודבקות חיזבאללה בהחזקת נשק במקום הממשלה מחריבה את המדינה", הכריז בשבוע שעבר חבר הפרלמנט הנוצרי סאמי ג'ומייל.
"ברקע גובר המרמור בקרב מאות אלפי הלבנונים שעקרו מהדרום במלחמה ונתקלים באוזלת יד של הממשלה וחיזבאללה", מסביר ד"ר אלבז. ואכן, מתוך כ-16 אלף בתים שנהרסו בדרום לבנון, שוקמו עד כה כמאה בלבד, ורוב האזרחים נמנעים מלחזור לבתיהם כיוון שהתקיפות בדרום נמשכות והחורף מתקרב.
במקביל מנסים גם גורמים ערביים למנוע הסלמה. בהקשר הזה בולטת מצרים ששיגרה באחרונה ללבנון את ראש המודיעין הכללי גנרל חסן ראשד כדי לקדם יוזמה ולפיה יופסקו תקיפות ישראל בלבנון, חיזבאללה יתחייב על הקפאת ארסנל הנשק שמצוי בידיו (רעיון שמעלה קהיר גם לגבי חמאס), ויחל דיון מעמיק לגבי עתיד כוחו הצבאי של הארגון ויחסיו עם ממשלת ביירות.
לנוכח החולשה העמוקה של ממשלת לבנון, המוטיבציה של חיזבאללה לשקם את כוחו וסירובו לדון על התפרקות מנשק, ועל רקע לקחי 7 באוקטובר לגבי גדיעת איומים כשהם עוד קטנים והימנעות מהכלה, נראה שלא יהיה לישראל מנוס מליזום מהלך צבאי רחב בקרוב. ההערכות בלבנון נעות בין כמה ימי קרב לבין מערכה רחבה שתכלול תמרון קרקעי בחלקים מדרום המדינה. "נותרת השאלה המטרידה: האם ישראל תצא להרפתקה צבאית לפני ביקור האפיפיור, או שתסתפק בהמשך ההסלמה המחושבת שלה תוך כדי המתנה לתוצאות לאחר הביקור", אמר השבוע שאדי הילאנה, עיתונאי המזוהה עם חזבאללה.
אם יוחלט על מהלך רחב, חשוב שהוא יהיה ממוקד ועם יעדים מוגדרים וריאליים: לא "השמדת חיזבאללה", אלא ניקוי דרום לבנון מאיומים, העמקת הפגיעה במערכים אסטרטגיים מצפון לליטני, ושימור חופש הפעולה של ישראל נגד איומים בזירה הצפונית – בניגוד לרצועה, שם חופש הפעולה הפך למוגבל.
השנה האחרונה לימדה שלא כל כך מהר (אם בכלל) ניתן להעלים ארגונים דתיים קנאים או לגרום להם לנטוש את חזונם האידיאולוגי (לכל מי שמיהר להספיד את רעיון ההתנגדות), וכי מוטב לדבוק ביעדים בני-מימוש, ולהימנע מסיסמאות והכרזות לגבי ניצחונות מוחלטים ("כמו ברלין ב-1945"). במקום זאת, יש להיערך למערכות שידרשו מאמצים מתמשכים ויחייבו לגיטימציה רחבה מבית ומחוץ. במצב הזה מומלץ יהיה להתמקד ב"איומים הפתוחים" הכבדים ביותר, ובראשם איראן וחיזבאללה, במקום לשקוע במערכת התשה ברצועה שגרמה נזק אסטרטגי רב.
פורסם לראשונה: 00:00, 14.11.25
