בין נאומים מרגשים לפאנלים מעוררי השראה, אחד הרגעים הבלתי נשכחים בוועידת "האנשים של המדינה" של "ידיעות אחרונות" ו-ynet התרחש כשחנוך ואפרת דאום עלו לבמה כדי להעניק תעודות הוקרה ל-24 מג"דים במילואים. "זו גאווה בשביל אפרת ובשבילי לתת את המעט שבמעט לגיבורים שהובילו אותנו בשנה וחצי האחרונות", אמר דאום. "כל הביטחון הלאומי שלנו מונח על כתפיהם של שלושה אחוזים מהמדינה – משרתי המילואים".
למראה המג"דים עולים לבמה לקבלת התעודה יחד עם ילדיהם הקטנים, הקהל כולו קם על רגליו והריע ממושכות. "ניגש אליי מילואימניק בן 29 ואמר לי: ‘אני קפלניסט. לא דיברתי חצי שנה עם החבר שלי בגלל הקרע במדינה", נזכר דאום. "ב-7 באוקטובר הוקפצנו יחד. רצנו בבוקר כתף אל כתף, והספיק מבט אחד בינינו כדי להבין: לשם אנחנו לא חוזרים. אנחנו לא אויבים. לא עוד’".
עם המג”דים שנקראו לקבל תעודה נמנו גם לוחמים שנפצעו במהלך הלחימה – וחזרו, למרות הקושי, לשירות ולפיקוד. מסירות שאין לה גבול. "החלטנו לעשות זום-אין על המג"דים. אלה שגם בשנים רגילות היו עושים בסביבות 150 ימי מילואים אבל מאז שפרצה המלחמה בקושי רואים בית", הסביר דאום. "ישראל חייבת תודה עמוקה לכל משרתי הקבע והמילואים. אלה ששילמו את המחיר האישי הגדול ביותר כדי להביא את ישראל מהנקודה הכי קשה שלה ב-7 באוקטובר ועד למצב הנוכחי", חתם את דבריו.
סמוטריץ': "אי-אפשר לחייב ממשלה לעבוד עם ראש שב"כ"
איך הממשלה תפעל במקרה שבג"ץ יפסול את פיטורי ראש השב"כ? בוועידת "האנשים של המדינה" של "ידיעות אחרונות" ו-ynet, התייחסו נבחרי הציבור למשבר בין הממשלה לשב"כ. שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שנשאל על האפשרות שהממשלה תפסיק לעבוד עם ראש השב"כ אם בג"ץ יפסול את פיטוריו, צעק על המוחים בקהל: "בר אחראי באופן ישיר למחדל 7 באוקטובר. גם מערכת המשפט חייבת להכיר במגבלות הכוח. אי-אפשר לחייב ראש ממשלה וממשלה לעבוד עם ראש שב"כ שאין להם אמון האחד בשני. האחריות לביטחון ישראל מוטלת על הממשלה ולכן הסמכות בידיה".
שר האוצר ליגלג על הביקורת: "מה יש לכם להתאחד מאחורי ראש שב"כ כושל? זאת מדורת השבט שלכם? תסתכלו לעצמכם בעיניים. הייתם צריכים לדרוש את פיטוריו של ראש השב"כ שעומד בראש ארגון שמחזיק בכל כך הרבה כוח ופוגע בזכויות אדם ואזרח. אתם הייתם צריכים לתמוך בי כשנעצרתי במשך שלושה שבועות במעצר שב"כ כשנאבקתי נגד הגירוש מגוש קטיף רק כי נחשדתי בארגון חסימות כבישים".
הריאיון עם סמוטריץ'
(צילום: סנטרל הפקות)
"מה יש לכם להתאחד מאחורי האיש שארגון הביטחון שהוא עומד בראשו היה צריך לספק התרעה ולא סיפק?", המשיך ופנה לקהל, "שנאחז בקרנות המזבח של תפקידו, שבמשך שנה וחצי עושה סיכול ממוקד למושג האחריות הלאומית?".
מבחינת יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, אי-ציות לפסיקת בג"ץ יהיה חציית גבול, שאחריו לא יהיה מנוס מפעולה משמעותית מצידו. "אנחנו חיים בתקופה מטורפת", אמר בפתח הראיון. "יש לנו 59 חטופים עדיין במנהרות עזה. המלחמה עדיין לא הסתיימה. כל בוקר אנחנו קמים להנחתה מטורפת כזאת או אחרת. הדברים לא מתנהלים כמו שצריך. אמרתי את זה בכל השנתיים האחרונות. וכשאתה רואה שזה מגיע גם לאמירות של שרים ואפילו ממשרד ראש הממשלה שהם לא יישמעו לפסיקת בג"ץ – זה מבחינתי קו אדום". בר-דוד הוסיף: "נראה לאן נלך. אני מאוד מקווה שלא נגיע לשם. זה ממש הקו שאחריו אין פה דמוקרטיה במדינת ישראל".
עם זאת, הוא סבור ששביתה לא תשנה את המצב. "אחרת, היינו שובתים. שביתה היא הכלי האחרון שצריך להשתמש בו, בטח בארגון כמו שלי, שבו אני יודע שמחצית לפחות לא יאהבו את זה. אני צריך לקחת בחשבון שזה חצי הכדור האחרון שלי שיש לי בקנה. אני שומר אותו לאי-קבלת פסיקת בג"ץ".
בניגוד לדבריו של סמוטריץ', וגם של שר המשפטים יריב לוין – שר הפנים משה ארבל דווקא הודיע שהממשלה תכבד את הכרעת בג"ץ בפיטורי רונן בר. "אין שאלה", הוא אמר בוועידה. "יש שופטים בירושלים. ההכרעה שתיפול תכובד על ידי מדינת ישראל וממשלת ישראל". הוא הוסיף: "יש חשיבות רבה לאמון הציבור בגורמי מערכת אכיפת החוק. יש חשיבות רבה למערכת כשלעצמה. לא מרסקים מערכות. לא את שב"כ ולא את משרד היועמ"ש".
כשח”כ יולי אדלשטיין נשאל אם הוא מאמין שראש השב”כ הוא סכנה לביטחון המדינה, בעקבות תגובת הממשלה לבג”ץ, הוא השיב: “הוא מאוד דואג לביטחון המדינה. אני חושב שהארגון יקר לו מאוד. אין מוצא מן הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה - ולכן אני אומר לראש השב”כ רונן בר - אין מה לעשות, כנראה צריך לסיים. לראש הממשלה אני אומר - הספיק לנו הסיפור לפני שבוע. הוא צריך למנות מישהו ראוי, טוב, ללא ניחוח פוליטי - אולי אפילו השבוע - כדי להוביל את הארגון הזה”. אדלשטיין הוסיף כי רונן בר הוא “לא סכנה לביטחון המדינה”, אבל ציין כי “המדינה מעל כולנו”.
ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, אמר: "אם ממשלת ישראל לא מכבדת את החלטת בג"ץ – היא הפכה לממשלה עבריינית ואין שום סיבה לציית לה. צריך לעצור את המדינה. אני אמרתי שאם הם לא יצייתו לבג"ץ כל האמצעים על השולחן כולל מרד מסים, כולל השבתה של המדינה". לדבריו, "אם הממשלה אינה מצייתת לחוק – כל היסוד הדמוקרטי של מדינת ישראל נשמט באותו רגע. אנחנו לא רוצים שזה יקרה, אני איש מרכז מתון. אני לא רוצה לשרוף את המדינה, אני לא רוצה להשבית את המדינה, מרד מסים, כל הדברים האלה לא טובים למדינת ישראל בוודאי בשנת מלחמה". גם ח"כ בני גנץ תקף את הקואליציה שמשתלחת בגורמי אכיפת החוק. "נתניהו איבד כל רסן שאפשר לחשוב עליו, עושה כל פעולה שתשאיר אותו בשלטון והטכניקה הזו של הטלת רפש ודה-לגיטימציה במערכת אכיפת החוק נועדה לזכות את עצמו. הוא צריך לקחת אחריות", טען. "אני מאוד שמח שראשי הארגונים שלנו יודעים לעמוד על העקרונות שלהם, גם אם זה עולה להם במחיר התפקיד שלהם".
הרצוג: "אין פה דיפ-סטייט ואין דיקטטורה"
שנה וחצי בדיוק אחרי טבח 7 באוקטובר, התייחס אתמול נשיא המדינה יצחק הרצוג לכל הנושאים הבוערים שעל הפרק בשיחה עם חן ארצי סרור, על במת וועידת “האנשים של המדינה” של "ידיעות אחרונות" ו-ynet. הרצוג קרא לממשלה לכבד כל פסיקה של בית המשפט העליון לגבי פיטורי ראש השב"כ רונן בר, חזר על עמדתו כי צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית – וקרא לעשות כל מה שאפשר כדי להשיב הביתה את החטופים.
בצל ההתכתשויות בין הממשלה לשב"כ ובית המשפט העליון והמחאות שהן עוררו במדינה, קרא הנשיא: "אין פה דיפ-סטייט ואין פה דיקטטורה. יש פה עובדי מדינה נפלאים שקמים בבוקר ועובדים קשה מאוד למען המדינה, נותנים מנפשם ומעצמם, ולא מעט פעמים חושבים לעצמם מה הם עושים שם אחרי כל הבוץ שהם חוטפים. מצד שני, אנחנו נמצאים במחלוקות עמוקות, אבל זה לא אומר שהלכה הדמוקרטיה. יש פה ויכוחים עמוקים, ויכוחים תוססים. יש פה מערכת אכיפת חוק שפועלת".
הוא הוסיף כי "אני מאוד מוטרד, ואני חושב שחילופי המהלומות הללו הם בלתי נסבלים. הם מסוכנים והם מסכנים את אזרחי ישראל ואת המדינה", והדגיש: "יש רוב דומם גדול בעם, שאני רוצה להביע את רחשי ליבו, שאומר כך – אין ולא תהיה מלחמת אזרחים. חד-משמעית צריך לציית לחוק, לפסיקות בית המשפט".
אחריו עלו לבמת הוועידה רבים מראשי המערכת הפוליטית. יו"ר ועדת החוץ והביטחון, יולי אדלשטיין, טען בוועידה כי לא יהיה ניתן להכריז על "ניצחון" עד חזרת 59 החטופים, הביע שוב תמיכה בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר ("לסיים את הסאגה, זה הגוף היחידי שיכול לחקור ולזכות לאמון רוב הציבור") והצהיר כי לא יסכים שחוק השתמטות יאושר בוועדה בראשותו.
"לפני כמה חודשים כולם אמרו שוועדת חוץ וביטחון עוסקת בחוק ההשתמטות. אמרתי שלא יהיה, לא במשמרת שלי. חוק השתמטות יוק. נגמר. אין חוק השתמטות יותר. זו הייתה התיאוריה. אנשים אמרו לי, 'הכוונות שלך טובות, אבל עוד מעט יש הצבעות על התקציב – ואו שתיכנע או שיזיזו אותך'. בינתיים הצביעו על תקציב, ואין חוק השתמטות. אנחנו עובדים כדי להביא חוק, אולי לא אידיאלי, כדי להקל את הנטל על המילואימניקים והסדירים", אמר אדלשטיין בין השאר.
כשנשאל האם זה הזמן המתאים למרוץ להדחת הרמטכ"ל, היועמ"שית וראש השב"כ, ענה: "יש לנו אתגרים ביטחוניים עצומים וגם הזדמנויות. השיח הזה מכל הכיוונים נוראי. לדוגמה, הרמטכ"ל הודיע שלא יקדם את הגרי ונהיה פודל של הממשלה, ושלושה ימים אחרי אמר לשר הביטחון שלא ייתן הנחיות ומיד הפך לרוטוויילר. זה לא שיח שמערכת ביטחונית יכולה לפעול בו. זה לא שיח שאנחנו צריכים! צריך להירגע כולנו".
“טרור יהודי מבזה אותנו”
יו"ר המחנה הממלכתי, בני גנץ, תקף את הקואליציה שמשתלחת בגורמי אכיפת החוק: "נתניהו איבד כל רסן שאפשר לחשוב עליו, עושה כל פעולה שתשאיר אותו בשלטון והטכניקה הזו של הטלת רפש ודה-לגיטימציה במערכת אכיפת החוק נועדה לזכות את עצמו. הוא צריך לקחת אחריות".
(צילום: סנטרל הפקות)
לדבריו, העם הוא שידרוש מראש הממשלה לקחת אחריות. "אנחנו חייבים שראשי הארגונים הביטחוניים שלנו וראשי המערכות המוסמכות ייהנו מהעצמאות שהחוק נותן להם. הם צריכים להיות מסוגלים לעמוד מול הממשלה ולהגיד: 'סליחה, את זה אני לא עושה', ואני מאוד שמח שהיו כאלה כמו יורם כהן או עכשיו רונן בר. זה לא עניין פרסונלי, זה עניין פונקציונלי. ראשי המערכות צריכים לעבוד בשיתוף פעולה עם ראש הממשלה אבל אי-אפשר לדלג על החוק".
יו"ר האופוזיציה, יאיר לפיד, דיבר על ההקלטות הדרמטיות של שיחות ראש החטיבה היהודית בשב"כ: "הדברים חמורים והאיש כרגע מושעה, וטוב שמושעה. הוא לא יכול לעמוד בראש החטיבה כשהוא מדבר ככה". עם זאת, הוא הדגיש כי "לא מפתיע אותי שבממשלה הזו אומרים שאין דבר כזה טרור יהודי, כי השר לביטחון לאומי הוא אדם שהורשע בתמיכה בטרור. יש טרור יהודי והוא מבזה אותנו כיהודים, הוא מבזה אותנו כמדינת חוק, וצריך לטפל בו וצריך מחלקה יהודית שתדאג שהדברים האלה לא יקרו".
לדבריו, "מה שהם טוענים בעצם זה שהם רוצים להגיע למצב שאנשים יהיו חסינים בפני החוק, בין אם זה הממשלה שרוצה להיות חסינה בפני החוק, ראש הממשלה שרוצה להיות חסין בפני החוק – ועכשיו הם רוצים שגם מתנחלים קיצונים שמכתימים את ההתיישבות יהיו חסינים בפני החוק. אין במדינת ישראל חסינות בפני החוק. חוק יש אחד והוא לכולם".
“פוליגרף לחברי קבינט”
בהמשך, התייחס יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן לחקירה של ח"כ גלעד קריב ממפלגתו, בחשד שהדליף פרוטוקולים מדיון חסוי בוועדת החוץ והביטחון. "יש פה ניסיון ליצור איזושהי משוואה בין הדלפה לבין העובדה שראש הממשלה הודה היום בכך שהוא למעשה הדליף חומר סודי מדיון קבינט", טען גולן, "זה קודש הקודשים של הביטחון במדינת ישראל, אז אין מה להשוות בכלל בין הדברים.
"במשך שנתיים וארבעה חודשים הייתי ראש מחלקת המבצעים במטה הכללי. סקרתי מדי חודש את המצב לידי ועדת החוץ והביטחון. בדרך כלל הדברים שסקרתי היו אמורים להיות מסווגים, אבל יצאו לתקשורת עוד לפני שסיימתי את סקירתי. גלעד קריב נקט נוהל שהיה שגור ומוכר בוועדת החוץ והביטחון. פתיחת ההליכים נגדו הם חלק מרדיפה פוליטית ומנוהלת על ידי יו"ר הכנסת. זו בושה וכלימה".
יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, התייחס ללחימה בכמה חזיתות ואמר כי "האיום האיראני הכי מוחשי והכי קטלני – ולכן חייבים לפתור את זה". לדבריו, "אנחנו מתעסקים כרגע בהרבה חזיתות ואויבים – בהובלת איראן. השאלה אם זה הזמן הנכון ללכת לעימות צבאי מול איראן. אנחנו פיספסנו את המועד הנכון, ומבחינתי זה היה במעבר בין הממשלים, בדמדומים. האם לישראל יש ברירה להשלים עם הגרעין האיראני? אני אומר לך שלא".
הוא הזכיר גם את ההודאה של נתניהו כי הדליף מהקבינט וסיפר: "לפני 15 שנה אמרתי, 'אדוני ראש הממשלה, אתה רוצה למנוע הדלפות? תחליט שכל חבר קבינט וכל משתתפי קבינט פעם בשנה עוברים בדיקת פוליגרף עם שאלה אחת בלבד: האם הדלפת מישיבת קבינט'. מי שרוצה למנוע הדלפות – שיפסיק לקטר וליילל, שיקבל החלטה. כל חבר קבינט פעם בשנה בלי קשר לשום דבר עובר בדיקת פוליגרף. נקודה, בזה אנחנו נסיים".
יו"ר רע"מ, מנסור עבאס, התייחס לתוכניתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להגירה מרצון מרצועת עזה. עבאס ציין כי "התוכנית הזאת תואמת את האג'נדה של הכהניזם", והוסיף שהדיבורים על הגירה מרצון הם "משחק מילים".
"יש חולים ומשפחותיהם שגם רוצים לעזוב, לקבל טיפול ולחזור בהמשך. אבל לעשות מזה כאילו תוכנית שהיא ראויה, שהיא מקורית? זה לא נכון לדעתי", הסביר, "במקום שממשלת ישראל תציג תוכנית מדינית ראויה שתחתור לפתרון גם של המשבר הזה, בהמשך הסכסוך, היא עכשיו נתלית בזה שכאילו שיש תוכנית. אין תוכנית כזאת".
מבקר המדינה: "מנעו מאיתנו כניסה לביקורת במשך שנה ויותר"
בצל חקירת מחדלי טבח 7 באוקטובר, והביקורת על גורמים שמונעים חקר עמוק, סיפר אתמול מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בוועידת “האנשים של המדינה” של "ידיעות אחרונות" ו-ynet כי "כבר באמצע נובמבר (2023) הוצאתי לראש הממשלה מכתב מפורט עם כשלים בעורף". לדבריו, "בביקורת הנוכחית אנחנו בודקים את כל הדרגים, המדיני והביטחוני".
בנוגע לתחקיר הטבח במסיבת הנובה הוסיף: "הדוח שלנו בעניין יהיה שונה מהתחקיר הצה"לי, כי זה תחקיר מדיני. רק עכשיו במסגרת ההסכמות עם הרמטכ"ל הנכנס אנחנו בודקים את סוגיית האבטחה. בסופו של דבר המחויבות שלנו היא לציבור. הדוח שנפרסם כולל ממצאים חמורים ביותר, כולל הגורמים האחראים לכשלים השונים, ואני חושב שהנושאים האלה הם מאוד מהותיים. לצד זה, אנחנו עוסקים בשורה של דברים אחרים, כמו פינוי הפצועים ב-7 באוקטובר".
על הביקורת בצה"ל אמר אנגלמן כי "אייל זמיר פתח בפנינו דלת שהייתה סגורה קודם". לדבריו, "אזרחי ישראל ראוי שיקבלו תשובות. הביקורת שלנו לא גורעת מכל בדיקה של כל גורם אחר". על המערכת הפוליטית הוסיף כי היחיד שפנה אליו הוא ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): "הוא אמר שהוא רוצה שאגיש דוחות, ועל בסיס זה הוא יפעל כיו"ר הוועדה לביקורת המדינה להקים ועדת חקירה ממלכתית".
לדבריו, "אני הייתי רוצה להיות עכשיו עם דוח הביקורת שמוצג לציבור. לצערי אני אומר את זה, מנעו מאיתנו כניסה לביקורת במשך שנה ויותר. אזרחי ישראל ראוי שיקבלו את המענה על ידי גורם אובייקטיבי עצמאי ובלתי תלוי שמחויב רק להם".
בנוגע לטענות על ביקורת תוך כדי לחימה, השיב: "יש אפשרות ואף חובה לעשות זאת גם תוך כדי לחימה. חוק היסוד קובע סמכות של מבקר מדינה לדרוש ולקבל כל מסמך. יש חשיבות עליונה לקיומה של ביקורת על כלל הגורמים, ודווקא על הגורמים הביטחוניים והמודיעיניים שהציבור לא בהכרח חשוף לעשייתם".
"נתניהו מודה שסיכן מקורות מודיעיניים"
לקיחת האחריות החריגה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, והודאתו כי הוא מי שהורה להדליף ידיעה סודית מהקבינט המדיני-בטחוני, אולי באה להקל מעט על הצרות המשפטיות של יועצו הנאמן יונתן אוריך. אולם במערכת הפוליטית, כפי שהתברר אמש בוועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות" היא מעוררת תגובות קשות.
כפי שחשף לראשונה נטעאל בנדל ב-ynet, המשטרה הסירה את החשד למסירת ידיעה סודית מאוריך, לאחר שראש הממשלה לקח אחריות על ההדלפה המדוברת בעדותו במשטרה. נתניהו אמר לחוקרים כי אוריך "עשה זאת בסמכות וברשות". אמש שבה לשכתו ואישרה את החשיפה כי הוא הורה על ההדלפה. ראש הממשלה מרבה לתקוף הדלפות מהקבינט וקורא פומבית לחקור אותן, ולכן הודאתו עוררה תרעומת.
ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, אמר אמש בוועידה בנוגע לחשיפה: "אנשים לא מבינים איך עובד הקבינט, אחרת הרחובות היו נשרפים. רה"מ אמר בחקירה שלו: 'זה אני סיכנתי מקורות מודיעיניים של המדינה, ואני אומר לכם את זה כדי שאוריך יידע שהוא לא יכול להיות עד מדינה נגדי'. זו התנהגות של משפחת פשע, לא של ראש ממשלה בישראל. זו עבריינות". עוד הוסיף לפיד על חקירת מקורבי ראש הממשלה בפרשת קטארגייט: "יש שתי אפשרויות ושתיהן איומות – שהוא ידע וזה הגיע אליו, או שהוא לא ידע שהיועץ שלו מקבל כסף ממדינה תומכת טרור. אז מה הוא כן יודע? אמרו שהאחים המוסלמים החזיקו את הממשלה שלנו. עכשיו מתברר שהאחים המוסלמים מימנו את הלשכה של נתניהו, זה חייב להיחקר".
יו"ר הדמוקרטים, יאיר גולן, הזהיר בדבריו בוועידה: "אנחנו במצב חמור מעין כמותו, 59 חטופות וחטופים בשבי חמאס, ובתוך לשכת ראש הממשלה עצמו, אולי מראש הממשלה עצמו, עולה החשד לקשר עם מדינה עוינת תוך כדי מלחמה. כל עוד לא נברר את הנושא הזה, אני מתקשה לראות איך בכלל אפשר להמשיך בפעולה הזאת, ואיך אפשר לעשות פעולה ביטחונית שקוראת להתייצבותם של אנשי מילואים וסיכון חיים מבלי שיש לנו ביטחון במקום הרגיש והחשוב ביותר. אי-אפשר לסמוך על האנשים שנמצאים שם... הייתכן שבאים לראש הממשלה ואומרים לו: 'מתוך הלשכה שלך יש אנשים שקיימו מגע תוך כדי מלחמה עם מדינת אויב' והאנשים האלה לא מפוטרים לאלתר?".
בהמשך היום פנה גולן ליועצת המשפטית לממשלה בבקשה לפתוח בחקירה נגד נתניהו בעניין ההדלפה. במכתבו ליועמ"שית כתב: "אין מדובר בעוד מקרה של הדלפה אלא בניגוד אינטרסים אסור – אלו של מדינת קטאר ואלו הנוגעים לשיקולים כספיים פרטיים של אנשי לשכת נתניהו ואולי אף של נתניהו עצמו".
“מותר לראש הממשלה”
בלשכת ראש הממשלה סיפקו אתמול הסבר משלהם להדלפה. בהודעה שמסרו לעיתון הארץ, טענו בלשכה כי ההדלפה נועדה לקדם את שחרור החטופים. "המידע שראש הממשלה בחר לפרסם נועד לבלום את תעמולת חמאס ולקדם את שחרור חטופינו – דבר שאכן קרה", נמסר. ח"כ גדי איזנקוט מהמחנה הממלכתי אמר בוועידה כי "הדלפה של חומר מודיעיני שראש הממשלה אומר שנעשתה בהוראה שלו – זה מחייב חקירה", והוסיף: "שני מקורבים מאוד לרה"מ מקבלים כסף ממדינה שתומכת בחמאס זה ליקוי מאורות".
באופן לא מפתיע, מי שהציג תפיסה אחרת בנוגע לפרשת ההדלפה הוא שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. "לא יודע מה זה 'מודה בהדלפה'. לראש הממשלה מותר להוציא ידיעות שהוא חושב שנכון וצריך להוציא אותן, יש לו סמכות לזה", אמר סמוטריץ' בוועידה. "הקבינט הוא קודש הקודשים, אני לא מוציא ממנו כלום. אבל בדיוק כמו שלדובר צה"ל מותר להוציא ולרמטכ"ל מותר אז גם לראש הממשלה מותר".
בתוך כך היועץ יונתן אוריך, שנמצא במוקד פרשת קטארגייט, שוחרר אתמול למעצר בית – שבוע אחרי שנעצר. אתמול בבוקר הוא נחקר פעם נוספת, ולאחר מכן המשטרה לא ביקשה להאריך יותר את מעצרו. זאת לאחר שביום שישי האחרון בית המשפט המחוזי בלוד קיבל את ערעור המשטרה לגביו והורה להשאיר אותו במעצר בסוף השבוע.
אף על פי שעבירת מסירת הידיעה הסודית הוסרה מהחקירה בהקשר של ההדלפה מהקבינט שעליה לקח אחריות נתניהו, היא נוספה שוב לאחר מכן: בשבוע שעבר הודיעה המשטרה כי היא מייחסת לאוריך ולחשוד המרכזי השני בפרשה, אלי פלדשטיין, ששוחרר למעצר בית ביום שישי, חשד למסירת ידיעה סודית. זאת משום שעל פי החשד הם ביקשו להדליף מסמך מסווג העוסק במדינה זרה. לפי המשטרה, המסמך נתפס על שולחן המטבח בביתו של פלדשטיין, והוא קיבל אותו לכאורה מהנגד ארי רוזנפלד. במשטרה חושדים כי אוריך ופלדשטיין ביקשו לעשות במסמך שימוש באופן התואם לאינטרסים של קטאר. בין השניים נערכו שלושה עימותים, האחרון מהם שלשום.
על רקע חקירת הפרשה והאפשרות שאחד החשודים יהפוך לעד מדינה נגד ראש הממשלה, גורם המעורה בפרטים שלח מסר לאוריך – אחרי שמעצרו הוארך בשישי: “הוא לעולם לא יהיה עד מדינה, ולא יפתח על נתניהו”. לדברי אותו גורם, שנחשב למקורב לאוריך ודיבר בעילום שם, “יונתן רואה בנתניהו דמות אב. אוריך יישב בשבילו בכלא אם צריך, הוא לא יישבר”.
“צריכים מיליון איש ברחובות”
כאמור, במשך דקות ארוכות ולקול קריאות בוז, התעמת השר סמוטריץ' עם הקהל בוועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות". הוא הודיע שלא "ייכנע לחמאס" בשביל שחרור חטופים. לאחר מכן, שנשאל אם קודם ישוחררו החטופים ואחר כך תפעל ישראל להכרעת חמאס, דבריו נענו בקריאות בוז ומהומה התפתחה באולם. "זו סיסמה שאני פשוט לא מכיר את ההיתכנות שלה", השיב.
דבריו של השר הכו גלים, ורבים מקרב משפחות החטופים הגיבו להן. שורדת השבי מירב טל, שהשתתפה בפאנל "עד שכולם חוזרים", אמרה כי "זה מעציב ומכעיס מאוד". לדבריה, "אדם שנמצא בממשלה, עם כל האחריות, במקום שישפיל מבט וינסה לעזור, אני הייתי לוקחת אותו איתי ברכב לעזה – שירגיש חצי שעה איך זה להיות חטוף".
ויקי כהן, אמו של החייל החטוף נמרוד כהן, הדגישה גם היא בוועידה כי "זו לא סיסמה. חייבים להחזיר אותם – אין להם זמן". היא הוסיפה: "זה הדבר האמיתי. יש 59 חטופים שנמצאים בשבי כבר כל כך הרבה זמן, מתוכם 24 בחיים, ביניהם בני נמרוד – וחייבים להחזיר אותם. אי-אפשר לעבור לסדר היום עם אמירות כאלה. אסור לנו לקבל את זה, אסור לנו להסכים לזה וצריך להתנגד כי זו חובתנו. לא רק לנו כמשפחות, גם עבור כל מי שנמצא כאן ועבור החברה שלנו כדי שנוכל להמשיך הלאה בחיים שלנו ולשמור על החוסן של החברה".
בפתח הפאנל, שורדת השבי מירב טל, זוגתו של החלל החטוף יאיר (יאיא) יעקב, בחרה לשתף ברגעי החטיפה שלהם: “שיא הלחץ והאימה, אחרי שהם רבע שעה מנסים לפרוץ את הדלת ויאיא מחזיק את הידית, הם יורים ויורים ויאיא נפצע. בהתחלה פציעה קטנה, אחר כך הבנתי שזאת פציעה שמצריכה פינוי דחוף. יש גם הודעה שאני משאירה למשפחה שלי שיתקשרו למשטרה”. מירב הוסיפה: “אני לא מבינה שאני הולכת להיות חטופה. אני מבינה שאנחנו עומדים למות. הם שמו לנו מטען חבלה על הדלת. ברגע הזה שנינו נופלים על הרצפה, מחזיקים ידיים ואני מרגישה שאני נשרפת בצד ימין. אני לא זזה ואני אומרת ליאיא – בוא נשחק אותה מתים, אני אוהבת אותך. אני בעצם נפרדת ממנו. אז הם נכנסים, הם מכוונים עליי את הקלצ’ניקוב ואומרים: ‘למות למות, את רוצה למות?’” על הרגעים האחרונים לפני החטיפה אמרה מירב: “אני פותחת בסופו של דבר את העיניים ומתחננת. אומרת שאני אמא לילדים. הוא אמר לי: אל תפחדי”.
רבקה בוחבוט, אשתו של אלקנה שנחטף, השתתפה גם היא בפאנל ודיברה על אות החיים שהתקבל מבעלה: "זה פשוט מטלטל. רואים את התסכול המטורף. הוא מתחנן למדינה, מתחנן לעם לא לשכוח אותו ולהוציא אותו ואת כולם משם. אני אישה עם ילד ואני צריכה לתת לו תשובות, בזמן שאני לא מקבלת את התשובות של הגורמים. הייתה פה עסקה חתומה של שלושה שלבים". רבקה הוסיפה בכאב כי "היום זה 18 חודשים שהם לא כאן. עד מתי הבן שלי, וכל החטופים וכל עם ישראל צריכים לחכות לרגע של גאולה, לרגע של חירות, עד מתי? עליתי לארץ ב-2016, והחלום שלי היה להגיע למדינה שהוקמה בשביל להגן על כל יהודי שנמצא בה, אז איפה המדינה? צריך לשלם מה שצריך. מי שהיה במשמרת ב–7 באוקטובר חייב לעמוד לדין ומשפט ולהחזיר את כל החטופים בחיים! זהו!"
ויקי כהן דיברה על המסע הארוך, והצורך שלא לאבד תקווה: "קודם כל, התקווה היא מה שמחזיק אותנו ונותן לנו את הכוחות להמשיך את המסע הקשה הזה. התקווה שיהיו כאן ימים טובים יותר, שנמרוד וכל שאר החטופים יחזרו אלינו הביתה. הם חייבים לחזור אלינו כדי שנוכל להמשיך הלאה. כל אחד מוצא לעצמו את נקודת האור, ומשהו שנותן לו כוח ומעניק לו את התקווה הזו. אני שיתפתי בהגדת פסח שאיירתי לילדים. זאת הגדה כדי שהילדים שישבו ליד סדר הפסח יזכרו שיש עוד חטופים שנמצאים בשבי ושצריכים לחזור", סיפרה ויקי. היא ציינה כי היא הקפידה “לאייר איורים מעוררי תקווה ומעלים חיוך כדי שיהיו מותאמים לילדים, כדי לתת להם תקווה ולכולנו תקווה".
היא המשיכה וביקשה להכיר תודה לציבור שמסייע במאבק: “אני רוצה להגיד תודה לכל האנשים הנפלאים, לציבור שנמצא איתנו מלווה אותנו, הוא בעדנו. צריך להמשיך את המאבק הזה, הוא עוד לא הסתיים ותמשיכו להיות איתנו כמה שיותר. אנחנו זוכרים מחאות קודמות, מחאת הקוטג’, מיליון איש יצאו לרחובות, זה מה שצריך להיות גם היום. אין יותר חשוב מלהציל חיים”.
"יש לנו מסע ארוך של תיקון, אבל אנחנו נירפא"
איך שומרים על תקווה בתוך מציאות שקרסה? כיצד ממשיכים לחיות, לפעול וליצור, בצל האובדן? ארבעה ישראלים אמיצים – יונתן שמריז, רעות קרפ, הודא דקסה ואבידע בכר – הגיעו לשתף את סיפורם כיצד הם החליטו לבחור בחיים.
יונתן שמריז, אחיו של אלון שמריז שנחטף לעזה ונהרג בידי אש כוחותינו, בחר להקים את תנועת "קומו" – תנועה לריפוי חברתי. "אני לא אומר שמחר בבוקר יהיה יותר טוב", הוא אומר, "אבל אני פוגש עם מדהים. יש לנו מסע ארוך של תיקון, אבל נירפא". הודא דקסה, אלמנתו של אלוף-משנה אחסאן דקסה ז"ל, שנפל בקרב בג'באליה, מדברת על כאב, מורשת וראיית עולם. "אחסאן חי את חייו בעשייה למען החברה הישראלית כולה – דרוזים ויהודים כאחד", היא משתפת. לצד ההתמודדות האישית עם האובדן, הודא מתמודדת גם כאמא לשני ילדים – עמרי בן 15 ויסמין בת חמש. "כבר באותו רגע הבנתי שכל מילה וכל תגובה שלי תקבע איך הם יחוו את האובדן", היא מספרת. "אני משתדלת להיות עבורם עוגן של יציבות. זה לא קל, אבל בזכות הערכים שהם קיבלו מאיתנו – תרומה, מצוינות, השפעה – הם מצליחים להתמודד. לא בצורה מושלמת, אבל ביחד, עם המשפחה שמסביב ותמיכה מקצועית". רעות קרפ שכלה את אבי ילדיה דביר ז"ל ב–7 באוקטובר. היא לקחה את מתכוני השוקולד שהוא יצר עוד משנות ה-90, והקימה את "קפה עוטף רעים" בתל-אביב. "המקום הזה לא רק מנציח את דביר", היא מסבירה. “הוא גם תומך בעסקים קטנים מהעוטף ומספק עבודה לתושבים מהדרום. עשייה היא הדרך שלי להעניק תקווה".
אבידע בכר, חקלאי מבארי שאיבד את אשתו דנה ובנו כרמל, רואה באדמה ובחקלאות מקור לתקווה מחודשת. "הטבע לא עוצר", הוא מסביר. “אנחנו שותלים אבוקדו, קוצרים תפוחי אדמה. נבנה את בארי מחדש, וילדים עוד ירוצו שם שוב". אך הוא גם מדבר בכאב על שינוי בתפיסתו כלפי עזה: "חשבנו שהם רוצים לחיות כמו שאנחנו רוצים. ב-7 באוקטובר הם הראו אחרת. הפתרון אינו בדו-קיום אלא בהפרדה טריטוריאלית ברורה".
פורסם לראשונה: 00:00, 08.04.25
