מעל ל-600 ימים לתוך מלחמת חרבות ברזל, לאחר מערכות צבאיות ארוכות מעזה ועד איראן, מצוי צה"ל באחת התקופות המורכבות בתולדותיו ומאותת על משבר חמור בכוח האדם. אבל, ואפילו בזמן שמדינת ישראל קיבלה בכאב את הבשורה על נפילתם של שלושה חיילים נוספים ברצועת עזה, המשיכה הממשלה לנסות ולקדם את חוק ההשתמטות גם אתמול – ועדיין לא הצליחה לרצות את הפוליטיקאים החרדים.
לפי כל ההערכות, לצבא נדרשים עוד עשרות אלפי לוחמים חדשים ומיומנים על מנת למלא את השורות בצורה מיטבית, שגם תשמור על ביטחונה של ישראל וגם תספק מענה הולם לשחיקת משרתי המילואים והסדיר הנושאים בנטל. המשמעות של הכישלון המכוון בהעברת חוק גיוס שוויוני והוגן והעדפת הצרכים הפוליטיים על פניו, היא ברורה: צבא העם נמצא בסכנה ממשית.
דברי הסיום של האלוף במיל' תמיר הימן
(צילום: סנטרל הפקות)
מתוך ההבנה שזהו רגע קריטי, ערכו אתמול קבוצת "ידיעות אחרונות" והמכון למחקרי ביטחון לאומי INSS ועידה מיוחדת תחת הכותרת ועידת הביטחון והשירות. הוועידה, שהתקיימה במרכז דוהל בתל-אביב בהנחיית עיתונאית ynet שרון כידון, העמידה את הסוגיה הבוערת הזו בראש סדר העדיפויות הציבורי והתקשורתי.
בוועידה נחשף סקר מיוחד שבחן את השפעת חוק הגיוס על יציבות צבא העם. 41 אחוז מהמשתתפים בסקר אינטרנטי של חברת ipanel בשיתוף המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS ענו כי יעודדו את ילדיהם לא להתגייס לצה"ל אם יעבור חוק שיפטור את הציבור החרדי משירות. 45 אחוז השיבו כי אם יעבור חוק כזה, הם יעודדו את ילדיהם להתגייס לצה"ל – אבל לא לשירות קרבי. 44 אחוז סברו כי חוק השתמטות יפגע מאוד במוטיבציה לשירות קרבי, ועוד 27 אחוז השיבו ש"די יפגע". 7 אחוזים השיבו שחוק כזה דווקא יגרום להם לעודד את ילדיהם לשרת בקרבי. הסקר נערך עבור הוועידה.
הח"כ לשעבר עפר שלח, כיום חוקר ב-INSS, אמר בוועידה: "מאז 7 באוקטובר צה''ל איבד קרוב ל-900 לוחמים. מספר הפצועים לא ידוע לי בדיוק, אבל מדובר באלפים. רבים מהם, פצועים בדרגת בינוני ומעלה, לא יחזרו לשרת. וזו רק ההתחלה. ההשפעה של זה לכל אורך פירמידת כוח האדם הרבה יותר גדולה.
"בנוסף, צורכי הביטחון השתנו והם מצריכים גידול בצבא. כדי שאנשים יחזרו בביטחון לעוטף עזה וליישובי הצפון, צריכה להיות שם נוכחות צבאית הרבה יותר משמעותית ממה שהייתה. יש גם את סוגיית הגבול המזרחי שאוגדה 96 אמורה להגן עליו בגלל התפיסה שלפיה יש איום קרקעי של מיליציות משם. צה"ל הודיע להם אחרי התקיפה באיראן שמעכשיו תקרת המילואים לא תהיה 70 יום אלא 110 יום. אי-אפשר לנהל איתה חיים אזרחיים.
"הפתרון של המערכת כרגע הוא להגביר את העומס על הציבור המשרת. ההתנגדות של החרדים לא מאפשרת אחרת. צה''ל ביקש בינואר 2024 להאריך את שירות החובה לבנים ל-36 חודשים. לפוליטיקאים ברור שהציבור לא יקבל הכבדת נטל כזאת על המשרתים בזמן שלא נוגעים בציבור שאיננו משרת. זה מותיר את צה”ל בחסרונות האלה שאנו מדברים עליהם".
בפאנל שכותרתו "מהישיבה לצה"ל: אתגר הגיוס" אמרה ללי דרעי, שבנה סעדיה ז”ל נפל בלחימה ברצועת עזה ביוני אשתקד, כי "בעולם נורמלי, מוסרי, יהודי, ערכי, הראשונים שהיו צריכים לצאת לקרב – אלו בחורי הישיבות".
דרעי הוסיפה: "אני חושבת שהציבור החרדי הצעיר – זה שנחשף יותר לחברה הישראלית ומשתלב יותר – הוא התקווה שלי. הכניסו אותו לכלוב מגיל אפס, מהרגע שבו נולד. לקחו ממנו את הבחירה החופשית, שהיא בעיניי המתנה הכי גדולה שקיבלנו מאלוהים. לא מאפשרים לו לחשוב בעצמו".
תא"ל במיל' ראם עמינח, חבר הוועד המנהל ב-INSS, שהיה חבר בפורום מטכ"ל וחבר הנהלת משרד הביטחון, התייחס גם הוא לחוק הגיוס. "אני אגיד את זה בבירור: לא יודע למה צריך חוק גיוס. יש פה גיוס. חוק הגיוס הוא מצוין, יש בו סנקציות מצוינות, אין שום צורך בחוק חדש".
עמינח הוסיף כי יש לשבץ את החרדים ביחידות מיוחדות, שבהן יש רק חרדים. "דיברו בפעם הקודמת על משהו של לערבב את החרדים עם השאר – כן מכנסיים, לא מכנסיים, בנות, לא בנות. רבותיי, מי שרוצה לגייס חרדים, הכלל הראשון הוא – נכנס חרדי, יוצא חרדי", הוא אמר. "צריך לשים אותם בחטיבות משלהם, הם יבואו".
הוועידה כללה שורה של פאנלים וראיונות עם מקבלי החלטות, נציגי צה"ל ואנשי מילואים והחברה האזרחית. בפאנל "יוצאים לשטח: שירות חרדים" דנו בשאלה אם צה"ל ערוך לקבלת חיילים חרדים לשירות. ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, התייחסה בדיון לסוגיית השירות עם נשים: "חרדים, מניסיוני, מסתובבים בעולם, ואין דבר כזה מקום שאין בו נשים. אין רחוב שלא רואים בו אישה ואין סופרמרקט לציבור החרדי שמתחייבים שלא יהיו בו נשים. לא צריך לצאת מנקודת הנחה שיהיה פה ציבור שבגלל כוחו הפוליטי, או מאחר שהצליח לכופף והשיג הסדרים כלשהם, יקבל הבטחה שהוא יסיים את השירות כמו שהוא נכנס. אין שום חייל או חיילת שסיימו את השירות כמו שהם התחילו. או שהם במשחק או שהם לא במשחק.
"לא האמנתי כשאמרו לי שהצבא ומערכת הביטחון מבטיחים לחייל חרדי – 'אתה יוצא כמו שאתה נכנס', בזמן מלחמה", היא ציינה. "אין דבר כזה ומעולם לא היה, אף חייל לא יוצא כמו שהוא נכנס. אימהות ואבות חילונים ומהציונות הדתית לא חרדים רק לגופם ושלומם הפיזי של הילדים שלהם, אלא גם לעולם הערכי ועולמם הנפשי".
סא"ל במיל' יוסי לוי, מנכ"ל עמותת נצח יהודה, השתתף גם הוא בדיון וחלק את ניסיונו האישי: "כשנולדתי בבית חרדי קלאסי, לא היה בתכנון שלי לשרת בכלל, זה לא היה בסל הערכים שלי ולא דיבר אליי. אם לא היה נצח יהודה, לא הייתי משרת בצה"ל. הגעתי לשם ועברתי מסלול שעשה ממני אזרח טוב".
הרב יונתן רייס, מייסד רשת ישיבות ההסדר החרדיות "חדוותא", אמר: "הצבא הוא צבא חילוני, אין לי שום ציפייה שהוא יהיה ערוך לציבור חרדי. גם אם יעשו כשרות או משהו, לטווח הארוך זה לא יעבוד. זה לא יעבוד עד שלא נפתור בתוך החברה את הדיון הגדול: מהו סטטוס-קוו אמיתי? איך נראים יחסי החברה הישראלית מול חברה חרדית?"
הרב רייס הדגיש: "אני חושב שהדיון אינו טקטי אלא אסטרטגי. כל הזמן דנים בטקטיקה ובסנקציות, אלה דיונים נחמדים שכנראה לא יביאו לכלום. כמעט שנתיים יש סנקציות, אין חוק והחרדים לא מתגייסים. מה יקרה בשנתיים הקרובות אם אותן סנקציות יימשכו? זה לא יזיז שום דבר".
"כשאנשים נשרפו חיים בטנק, בכנסת שתו מקיאטו"
בעיצומה של מחאת המילואימניקים נגד חוק ההשתמטות מגיוס, בפאנל שנערך אתמול בוועידת הביטחון והשירות חשפו משרתי מילואים ובני משפחותיהם את השחיקה, תחושת הנטישה והמחיר הכבד שמשלמת המשפחה: "יש ילדים שמפסיקים לדבר או מתחילים לגמגם".
(צילום: סנטרל הפקות)
סא"ל (מיל') אלי מאירי התייחס לקידום חוק ההשתמטות לתלמידי ישיבות במקביל לנפילתם ברצועה של שלושת לוחמי השריון סמל שלמה יקיר שרם, סמ"ר שהם מנחם וסמל יולי פקטור: "התעוררנו לבוקר מאוד קשה. אני טנקיסט. אלה שלושה אנשים שנשרפו חיים בטנק כשהם מנסים להציל אחד את השני ובמקביל בכנסת שותים מקיאטו, אוכלים אסייתי ומחליטים אם לפרוש או לא לפרוש. לא חשבתם לעצור ל-24 שעות, להגיד 'עכשיו אנחנו לא מתעסקים בכיסאות שלנו?' הניתוק הזה הוא אחד מגורמי השחיקה העצומים שמורגש לאורך כל המלחמה. אנחנו לא נושאים ב'נטל' אלא באחריות, ורוצים שכולם יישאו באחריות הזאת. בלי האחריות הזאת לא נוכל לנהל פה מדינה ולא נוכל לעשות פה עוד 70 שנות ציונות".
ספיר בלוזר, ממובילות פורום נשות המילואימניקים, סיפרה: "יש נשים שנשארו בבית והרגישו מאוד-מאוד לבד. אני זוכרת את החוויה הזאת. תחשבו, להיות יום אחרי יום, לילה אחרי לילה, לבד עם התינוקת שלכם או עם ארבעה-חמישה ילדים. כל בית והסיפור שלו. אומרים 'כל הכבוד' לבני הזוג שלנו ואנחנו פשוט שקופות. איש לא מבין שאנחנו נלחמות על הבית. זה לא סיפור אישי אלא לאומי, של 100 אלף משפחות. הפורום הצליח בשנה וחצי פלוס לעשות שינויים דרמטיים. קיבלנו הרבה מענים מצד הממשלה, אבל חייבים שעוד אנשים ייקחו חלק באחריות הזאת. יש לנו 270 אלף ילדים של משפחות מילואים בישראל. הם לא יודעים מה עם אבא שלהם, הם לא נרדמים בלילה, לא מוכנים ללכת לגן או לבית ספר ונמצאים בחרדה מתמשכת. יש כאלה שמפסיקים לדבר או מתחילים לגמגם".
רס"ל (מיל') אביב עזרא סיפר על מאבק קואליציית ארגוני המשרתים בגיבוש חוק ההשתמטות לתלמידי ישיבות: "הגענו לכל ועדות הכנסת וראינו איך נבנה החוק. בלילה בחדר סגור ישבו חרדים ואנשים שהם לא מילואימניקים ולא דואגים לציבור המשרת וניסו לנעוץ איזה חוק פטור מגיוס. לא היו שם משרתים בחדר. באותו רגע החלטנו שאנחנו כיתת כוננות של המדינה, של הצבא, של החברה - עולים לכנסת. היו מי שניסו למנוע את הכניסה שלנו, שתבינו את החידלון המוסרי, אבל הגענו לשם ועשינו מה שצריך לעשות. אם לא יהיה פה חוק גיוס אמיתי, לא יהיה פה ביטחון אמיתי. מה אנחנו מציעים? אחריות אישית. על בן אדם שמקבל צו 8 ולא מתייצב יהיו סנקציות".
סרן (מיל') תום פנחסי: "מ-7 באוקטובר אני מודד את האנשים במעשיהם. לא מעניין אותי מה הם אומרים. כמו ח"כ משה סעדה שמתבטא בצורה מאוד ניצית בחדרים סגורים ואחר כך זורק אותנו לכלבים ולא מוכן לספוג את האש. יש לוחם שחטף שישה-שבעה כדורים באירוע מחבלים אבל הגיע למילואים כדי להתעסק בסוגיה הזאת. זה הציבור שאנחנו שייכים אליו. וחלק מנציגי הציבור לא מוכנים לספוג את המחיר ולו הקטן ביותר. הם עסוקים בלספור לייקים. אנחנו בחזית האש והם בשלהם. אני שומע את הבכירים באגף כוח האדם שמדברים איתנו, מתחמקים מלתת תשובות, מתנהלים בחוסר ענייניות. זה לא צה''ל שאני חונכתי עליו. כמו שאנחנו לא מתרצים תירוצים כשקוראים לנו ביום ה-300, אנחנו לא מוכנים יותר לשמוע תירוצים בעניין האכיפה. כל מי שלא איתנו הוא בהקשר הזה נגדנו".
רס"ל (מיל') יונתן שלו: "יש משהו שונה בדור הזה שראה את הלחימה ואת שדה הקרב. כל החבר'ה בני גילי שנלחמו איתי בשנה אחרונה כתף אל כתף מגיעים מבתים שונים. לכל אחד יש לו דעות אישיות אבל לכולנו משותפת תחושת אחריות עמוקה לביטחון מדינת ישראל, לכן אנחנו ממשיכים להתייצב פעם אחרי פעם. רגע לפני שהשתחררתי מקבע, נרצח יהונתן דויטש, אחד החברים הטובים שלי מהצוות, בפיגוע בבקעת הירדן. אני פה בזכות החברים שלי ששילמו את המחירים הכבדים ביותר".
הקרבה מול השתמטות
תמיר הימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS וראש אמ"ן לשעבר, שירת כטנקיסט בחיל השריון. בפתח הוועידה התייחס לנפילת סמ"ר שהם מנחם ז"ל, סמל שלמה יקיר שרם ז"ל וסמל יולי פקטור ז"ל - שמותם התפרסם במקביל לפרישת הח"כים החרדים מהקואליציה, ובזמן שרה"מ מקדם חוק השתמטות - ואמר: "פיצול המסך של אתמול פשוט עירער אותי. הסיוט הכי גדול של טנקיסטים הוא להיתקע בתוך טנק בוער - ואתמול, כשהטנק הזה בוער בג'באליה, התנהל עולם מקביל שעסק באיך לעשות את הקומבינה הכי טובה כדי לפטור חלק מהאנשים מלהגיע לסיטואציה כזו אי פעם".
להגן היום ולזכור את העבר
יו"ר דירקטוריון המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, סר פרנק לאוי, היה הדובר הראשון אתמול בוועידת הביטחון והשירות. בברכות הפתיחה שלו סיפר לאוי כי "כשהייתי בערך בן 17, בשנת 1948, הורים שלחו את הילדים שלהם מאירופה לקרבות בלטרון, וחלקם נהרגו. כשיש לנו עבר כזה - איך אנחנו יכולים לחשוב שאולי לא צריך ללכת לצבא? אני לא יודע איך זה יכול לקרות. צריך להתגייס לצבא".
"שיקולים פוליטיים נכנסו להשבת החטופים"
הרמטכ"ל לשעבר, ח"כ גדי איזנקוט, התייחס אתמול בוועידה בין היתר למלחמה ברצועת עזה. הוא אמר כי "הרצי הלוי אמר את זה כבר במאי 2024 – 'נוצרו התנאים להשבת החטופים'; אייל זמיר אמר את זה בחודשים האחרונים. נשאלת השאלה למה זה לא קרה, מתוך הבנה שאנחנו רוצים כולם להביס את חמאס ולהסיר את האיום? לצערי הרב – וראיתי את זה מקרוב, וזו הסיבה לעזיבה שלנו את הקבינט – הייתה כניסת שיקולים פוליטיים לתהליך קבלת ההחלטות. צריך לממש את ההישגים שהושגו במחיר כבד מאוד מיד".
"תנו למילואימניקים להוביל"
השר לשעבר יועז הנדל, כיום מג"ד במילואים ומוביל תנועת המילואימניקים, אמר בוועידה כי "לא יכול להיות שיושבים היום אנשים בכנסת ומחליטים איך אני מסכן את חיי, כשהם ובני משפחותיהם בכלל לא יודעים שיש מלחמה". לדבריו הנדל, המילואימניקים, שהיו הכוח המרכזי שנחלץ להגנת המדינה אחרי 7 באוקטובר, הם גם אלה שצריכים לקחת את מושכות ההנהגה. "אנחנו, המילואימניקים, צריכים להוביל את התיקון של מדינת ישראל. מי שלא ישרת לא יקבל שקל מהמדינה, וגם לא יוכל לבחור ולהיבחר".
"בשדה הקרב אין אפליה מתקנת"
שילוב נשים בתפקידי לחימה עורר לאורך השנים תגובות עזות, שהיו בין נושאי פאנל "נשים בחזית" שדן בהיבטים השונים של הכשרת נשים לוחמות.
(צילום: סנטרל הפקות)
"מקצוע הלחימה הוא עליון בסדר החיים החברתי, וכל מי שמסוגלת ויכולה, צריכה להיות חלק ממנו", אמר תא"ל (מיל') גור שרייבמן, לשעבר מפקד עוצבת אדום, בה"ד 1 ושייטת 13. לדבריו, אתגרי השילוב ביחידות מיוחדות נובעים לא רק מהקושי הפיזי, אלא מהסללה חברתית שמתחילה בגילים מוקדמים. "הבנות לא מקבלות הזדמנות שווה להתפתח כלוחמות מגיל צעיר, ואז כשמגיע הרגע, מצפים מהן לעמוד ברף כמו הגברים. בשדה הקרב אין אפליה מתקנת. נשים שמתמודדות על תפקידי לחימה צריכות לעמוד ברף הקשוח".
מי שהוביל את הפיילוט הראשון לשילוב נשים בשריון היה תא"ל (מיל') גיא חסון, לשעבר ראש מטה 99. ב-2014, אחרי עבודת מטה מקיפה, נולד הניסוי לשילוב לוחמות במערך הגנת הגבולות. "ליוו אותנו רופאת נשים ומומחי כושר, ניתחנו לעומק את נתוני הפציעות, והתברר שזה עובד. לא בזכות ויתורים, אלא בזכות תכנון נכון, הדרכה מתאימה ומיונים איכותיים". לדבריו, אירועי 7 באוקטובר הוכיחו שהפיילוטים לא רק הצליחו, אלא היו חיוניים. "הפלוגה של הלוחמות פעלה בצורה יוצאת דופן. אי-אפשר להתווכח עם תוצאות". אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, מנהלת תוכנית המחקר "ישראל בזירה הגלובלית", INSS ונשיאת פורום דבורה, הדגישה את חשיבות ההתאמה מבצעית. "אני לא בעד להוריד רף, אבל חשוב שהמבחנים יהיו רלוונטיים. שכיבות שמיכה הן דוגמה טובה. כשעברו בצבא אמריקאי משכיבות שמיכה למתח, ראו שהרבה יותר נשים עברו את המבחנים. צריך לבחון מחדש את כלי המדידה". לצד זאת, שרביט מציינת שדרוש שינוי רחב יותר: חינוך גופני, התאמת ציוד, תזונה מתאימה ללוחמות והדרכה הדרגתית. "אם נאמן נכון נשים, הן יוכלו להגיע לרמה מבצעית מלאה. יש להן מוטיבציה בשמיים, צריך רק לתת את הכלים".
גלי נשרי, לוחמת עבר בקרקל, זיהתה בתיכון שהיא רוצה להיות לוחמת. "התאמנתי, התכוננתי, ולא קיבלתי מיונים. בהתחלה חשבתי שפשוט לא התקבלתי, ואז הבנתי שאין בכלל אופציה".
כך נולד בג"ץ הסיירות. גלי, יחד עם שרביט-ברוך, פורום דבורה ועורכי הדין, יצאה למאבק משפטי כשהייתה עדיין תלמידת תיכון. "הגשתי עתירה על הזכות להיבחן, לא לקבל העדפה, אלא להיות שווה", היא אומרת.
הנציגה שלנו בעולם הערבי
הציבור הערבי הרחב, שמולו היא מייצגת את ישראל, מכיר אותה כ"קפטן אלה": רס"ן אלה ואויה, סגנית ראש תחום התקשורת הערבית בחטיבת דובר צה"ל, שהגיעה לוועידת הביטחון והשירות כדי לספר על התחום החשוב שעליו היא מופקדת. "הזירה התקשורתית היא זירת לחימה", קובעת רב-סרן ואויה, שנולדה למשפחה מוסלמית בקלנסווה.
לדבריה, "זאת מלחמה שהיא לא פחות קשה ממקומות אחרים, כי כשאנו מסתכלים היום על 7 באוקטובר, כשהמחבלים של חמאס נכנסו לעוטף עזה ולישראל - הם נכנסו עם מצלמות כאשר מטרתם הייתה לשנות תודעה ולבנות את מעגל השנאה. אנו בסופו של דבר באים ומראים את האמת שלנו. אנו חושפים את מה שהצד השני עושה ומציגים את האמת שלנו, ואנו עושים את זה באומץ. לא חשוב לי אם הבן אדם מקלל או לא טוב לו כשהוא שומע את האמת שלי. יש לי גם סרטונים שאני עושה בכוונה ואומרת שבסופו של דבר, אני רואה אנשים שפונים אליי ולא אוהבים את מה שאני אומרת כי הם מפחדים מהאמת" .
פורסם לראשונה: 00:00, 16.07.25
