אנו נמצאים בעידן שבו הטכנולוגיה מתחדשת במהירות מסחררת. מהפכת ה-AI מעצבת מחדש את המציאות שלנו ויש לה השפעה עצומה כמעט על כל תחום בחיינו, שאת השלכותיה נדע רק בחלוף השנים. לצד קצב החדשנות המהיר שמביא עמו שלל כלים ואפשרויות, ישראלים רבים עדיין מתמודדים עם אתגרי ההסתגלות לשינויים. פערים אלו עלולים להעמיק ולהוביל לאתגרים חברתיים שיגיעו עד לעיצוב פני הדור הבא של ישראל – דור העתיד.
מתוך ההבנה כי המענה לכמה מהאתגרים הגדולים ביותר הניצבים בפני ישראל עובר דרך השכלה גבוהה נגישה לכל תקיים קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף האוניברסיטה הפתוחה את ועידת "העתיד של המדינה".
דבריו של פרופ' ליאו קורי
(צילום: סנטרל הפקות)
נשיא האוניברסיטה הפתוחה, פרופ' ליאו קורי, קרא הבוקר בפתח הוועידה לעצור את המלחמה ברצועת עזה. "זו סטטיסטיקה עגומה שאין לברוח ממנה - 48, מי יודע, מתוכם 20, מי יודע. 700, או בעצם 703, מי יודע. 900, מי יודע", אמר. "מספרים שמדברים אלינו בכאב, וכמה עוד צפויים בהמשך? מישהו יודע? ולשם מה?".
"אחרי שנתיים של מלחמה שהתחילה כתגובה מתבקשת למתקפת הטרור ביישובי הנגב המערבי, יש מי שבאמת חושב שהוא יודע לשם מה נמשך ההרס וההרג ומתי יהיה לזה סוף?", תהה פרופ' קורי, בוועידת ynet והאוניברסיטה הפתוחה. "אנחנו מדברים כאן היום על עתיד המדינה ועל התפקיד המכריע של חינוך והשכלה גבוהה בבניית עתיד טוב יותר, וחשוב מאוד לדבר על זה, כי אין תקווה ללא חשיבה לעתיד. אבל אין מנוס מלחזור ולומר באופן ברור ביותר, שגם אם נמשיך להילחם לנצח, במיוחד בתנאים שזה קורה היום - לא יהיה ריפוי לחברה הישראלית לקראת בניית עתידנו המשותף ללא שיקום פיזי מהיר של יישובי הדרום והצפון שנחרבו כתוצאה ממחדל, וגם לא כל עוד נמנע בירור מעמיק ושקוף של סיבות המחדל ושל האחראים לו, וכל עוד נמשכת הפקרת החטופים החללים והמשפחות".
הוא פנה למשפחות החטופים, והדגיש כי "אנו חוזרים ואומרים: גם אחרי 703 ימים כאובים, אל יהיה בליבכם כל ספק. אתם לא לבד. אנחנו תמיד, תמיד איתכם".
לדברי פרופ' קורי, "החברה הישראלית חווה משברים עמוקים שמערערים במידה הולכת ומתעצמת את האמון של האזרחים במוסדות המדינה ובמנהיגיה. גם תחושת הלכידות הפנימית, שהיוותה יסוד מכונן לחיינו המשותפים ולכל מה שנבנה במדינה הזו, נפגעה קשות".
הוא הוסיף: "שיקום האמון והלכידות הם תנאי לבנייה מחודשת של עתיד משותף, ולרבים בחברה הישראלית זה נראה כמשימה קשה עד בלתי אפשרית. אלא שגם ברגעי משבר עמוק כמו אלה שאנו חווים היום, מי שעיסוקם בהוראה, בלמידה ובמחקר, מחויבים להביט אל העתיד ולבקש להפיח תקווה מתוך ראייה לטווח ארוך. זה ההקשר המורכב שבמסגרתו אנו פועלים באופן יומיומי באוניברסיטה הפתוחה ובמערכת ההשכלה הגבוהה בכלל. הקשר של ניסיון לשלב בין מבט ביקורתי, מפוקח ומתריע על המציאות הסובבת אותנו לבין הבנת שליחותנו כגורם מכריע בבניית עתיד טוב יותר לחברה הישראלית".
"המורכבות הזו לא תמיד מובנת בציבוריות הישראלית", הדגיש. "היא גם זוכה למתקפות נמרצות מדי פעם, גם מצד מנהיגינו הפוליטיים. אבל אין לנו כוונה להירתע ממימוש חובתינו כלפי החברה".
"כשאנו מציינים היום חמישים שנה להיווסדה, האוניברסיטה הפתוחה היא האוניברסיטה הגדולה בארץ מבחינת מספר הסטודנטיות והסטודנטים הלומדים בה", אמר. "אני מדבר על מספר של כ-47 אלף בימים אלה. לאורך יובל שנים, יותר מ-89 אלף סטודנטיות וסטודנטים השלימו כאן תארים, ועוד מאות אלפים למדו אצלנו קורסים בודדים להנאתם ולמען הרחבת השכלתם בכל תחומי הידע. יש לבוגרינו ביקוש רב באיוש עמדות מפתח במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי, ולאחרונה במספרים הולכים וגדלים ובהצלחה יוצאת דופן, במיוחד בעולם ההייטק".
לדבריו, "האוניברסיטה הפתוחה הפכה בשנים האחרונות לאוניברסיטה המובילה במספר בוגרי מדעי המחשב שמהווים 35% מתלמידינו. כמו לכל אוניברסיטת מחקר מובילה, לאוניברסיטה הפתוחה יש שתי משימות ליבה: מחקר, שמתמקד ביצירת ידע חדש מצד אחד, והקנייתו לציבור הסטודנטים מצד שני. אנשי הסגל הבכיר שלנו עומדים בחזית המחקר בתחומי ידע רבים, ויחד עם סגל ההוראה שלנו והצוותים הפדגוגיים הם עמלים בנאמנות למען פיתוח טקסטים מעודכנים, מתקדמים ובעלי איכויות פדגוגיות ראשונות במעלה בעברית. ודרך אגב, משתמשים בספרים האלה בכל האוניברסיטאות בארץ ובכל המקצועות".
"הצוותים האלה גם עמלים למען יצירת תשתיות טכנולוגיות מתקדמות, מהמתקדמות בעולם, ללימוד עצמי בשילוב עם מפגשי הנחייה פרונטליים או וירטואלים", הוסיף. "כל אלו מאפשרים להגשים את הייעוד המובחן של האוניברסיטה הפתוחה, שעיקרו הנגשה יזומה, מתמשכת ורגישת הקשר חברתי של השכלה אוניברסיטאית ברמה הגבוהה ביותר, ללא תנאי קבלה מוקדמים. אוכלוסיית הסטודנטים והבוגרים שלנו משקפת במלוא ההדרה את פסיפס המפואר של החברה הישראלית על כל מרכיביה. תושבות ותושבי הפריפריה הגיאוגרפית והסוציו-אקונומית, ובכלל זה תושבי שלל יישובי המדינה, בנות ובני החברה הערבית והדרוזית וגם החרדית, לומדים אצלנו".
הוא דיבר גם על מהפכת ה-AI: "יש שלושה מרכיבים יסודיים שמאפשרים לנו לעשות דברים שבטח אין להם מקבילה בארץ, ולידיעתי, סביר שגם בעולם. האחד הוא האוצר האקדמי העצום שמגולם בספרי הלימוד האיכותיים בתחומי ידע רבים ברמה פדגוגית ואקדמית גבוהה ובעברית, שפותחו כאן לאורך השנים, על ידי הסגל שלנו, ושעומדים תמיד בחזית הידע. שנית, פלטפורמות דיגיטליות מתוחכמות לניהול הלימוד העצמי, וגם לניהול בצד שלנו, של הנחיית הקורסים. בעזרת הפלטפורמות האלו שמלוות את הסטודנטים לאורך כל הקורסים - כל טקסט שהם קראו, כל סרטון שהם ראו, כל טיול שבו השתתפו - מצד אחד, ביחד עם הספרים, זה נותן לנו אפשרות לנטר ולדעת מה קורה אצל כל סטודנט בודד. ועל כל זה אני מוסיף, כגורם שלישי, קיומו של בסיס נתונים ענק שנוצר לאורך עשורים של פעילות לימודית יומיומית על רקע גוף סטודנטיאלי ענק, שאין לו מקבילה בארץ בנוגע גם לגודלו וגם לגיוונו".
לוח הזמנים המלא
הוועידה מתקיימת בקריית האוניברסיטה הפתוחה ברעננה, מתמקדת בקשר שבין החזית הטכנולוגית לחזית החברתית ומפנה זרקור לדילמות שעולות מתוך הקשר המורכב והמרתק הזה. בנוסף היא מתמקדת בשמירה על מעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית ולימוד והטמעת פרקטיקות חדשות - וכל זאת תוך שמירה על מרקם החיים הייחודי בישראל וצמצום הפערים בין מגוון האוכלוסיות השונות.
הוועידה כוללת שורה של פאנלים וראיונות עם בכירים ומקבלי החלטות, ראשי רשויות ומומחים. בוועידה לוקחים חלק נשיא המדינה יצחק הרצוג; השר במשרד האוצר האחראי על שיקום הצפון והדרום, זאב אלקין; זוכה פרס נובל לכימיה פרופ' דן שכטמן; הכלכלן פרופ' מנואל טרכטנברג; היזם, המשקיע וממציא הדיסק-און-קי דב מורן; היזם והמשקיע ד"ר יוסי ורדי; נשיא האוניברסיטה הפתוחה פרופ' ליאו קורי; מנכ"ל האוניברסיטה מאיר בינג; מפקדת יחידת לוט"ם תא"ל יעל גרוסמן; מנכ"לית ארגון "עולים ביחד" גנט דסה; ד"ר ספא אבורביעה, ראש תחום חברה ערבית, יד הנדיב; פרופ' אלישי עזרא צור, דיקן הלימודים וראש התוכנית לתואר שני בלמידת מכונה באוניברסיטה הפתוחה; אביטל שריפט, סגנית סמנכ"ל לקידום טכנולוגיות בתעשייה האווירית; שירי דולב, לשעבר נשיאת חברת הסייבר NSO; האמן מישל פלטניק ורבים אחרים.
10:00
ברכת נשיא המדינה יצחק הרצוג
דברי פתיחה
פרופ' ליאו קורי, נשיא האוניברסיטה הפתוחה
ראיון עם זוכה פרס נובל בכימיה, פרופ' דן שכטמן
מנחה: יובל קרני, כתב פוליטי "ידיעות אחרונות"
ראיון עם השר במשרד האוצר האחראי על שיקום הצפון והדרום, זאב אלקין
מנחה: יובל קרני, כתב פוליטי "ידיעות אחרונות"
האבות המייסדים: שיחה עם שניים מחלוצי עולם ההייטק הישראלי
מנחה: פרופ׳ אלישי עזרא צור, דיקן הלימודים וראש התוכנית לתואר שני בלמידת מכונה, האוניברסיטה הפתוחה
דב מורן, ממציא הדיסק-און-קי, יזם ומשקיע הייטק
ד"ר יוסי ורדי, איש עסקים ויזם
החדשנות הישראלית: האנשים שעומדים בחזית הטכנולוגיה
מנחה: טל שחף, כתב הייטק וכלכלה ynet ו"ידיעות אחרונות"
אביטל שריפט, סגנית סמנכ״ל לקידום טכנולוגיות בתעשייה האווירית
עפר עבד, סמנכ"ל בכיר טכנולוגיות ואגרונומיה, נטפים
שירי דולב, יועצת אסטרטגית בתחומי סייבר, דיפנסטק, AI וחדשנות טכנולוגית ועסקית
יהונתן אדירי, מייסד שותף, תנועת עלינו - דור הנכדים המייסדים
הפסקה
האישה עם המידע: ראיון עם תא"ל יעל גרוסמן, מפקדת יחידת לוט"ם
מנחה: גל גנות, כתבת צבאית ynet ו"ידיעות אחרונות"
ראיון עם יו"ר הות"ת לשעבר והמועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' מנואל טרכטנברג
מנחה: סבר פלוצקר, הפרשן הכלכלי של "ידיעות אחרונות"
גם בגלל הרוח: שיחה על היסטוריה, ספרות, אמנות וכל מה שחשוב לנפש
מנחה: אלכסנדרה לוקש
יניב איצקוביץ, סופר וד״ר לפילוסופיה
פרופ׳ (בדימוס) עמי וולנסקי, אונ׳ ת״א, חוקר ההשכלה הגבוהה וחינוך, המדען הראשי לשעבר
פרופ׳ איריס שגריר, רקטורית האוניברסיטה הפתוחה
״הפוסט אנושי: מחווה לגרניקה״ עם האמן מישל פלטניק
לימודים - למרות כל הקשיים: פאנל על לימודים בעולם העכשווי
מנחה: גל גנות, כתבת צבאית ynet ו"ידיעות אחרונות"
רס"ל (במיל') זיו ינון, בוגר תואר ראשון במדעי החיים באוניברסיטה הפתוחה ולוחם מילואים בגדוד 9271
רס״ן אביתר זיתוני, נפצע באורח קשה ב-7 באוקטובר, סטודנט לתואר ראשון
ליה גינסברג, תלמידת כיתה י״א במסלול ״סמסטר ראשון כבר בתיכון״
חוצה מחסומים
מנחה: שילה פריד, כתב לענייני חרדים ynet ו"ידיעות אחרונות"
סא״ל הראל גורן, מנהל כוח אדם טכנולוגי אקדמי, אכ"א
איתן טי, סמנכ"ל תכנון תקצוב ואסטרטגיה במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי
גנט דסה, מנכ"לית ארגון "עולים ביחד"
מאיר בינג, מנכ"ל האוניברסיטה הפתוחה
ד"ר ספא אבורביעה, ראש תחום חברה ערבית, יד הנדיב
כשהשכלה ושירותים לאזרח נפגשים: פאנל מדיניות ציבורית בשלטון מקומי
מנחה: יאיר קראוס, כתב ynet ו"ידיעות אחרונות"
לירון דורון לוי, מנכ"לית המרכז לשלטון מקומי
רותם ידלין, ראשת מועצה אזורית גזר
פרופ' ארז צפדיה, ראש ביה"ס לשלטון מקומי וראש תחום מדיניות ציבורית באוניברסיטה הפתוחה
ליאת שוחט, ראש עיריית אור יהודה
פורסם לראשונה: 00:00, 05.09.25
