בפתח אירוע "ועידת העתיד של המדינה" של ynet, "ידיעות אחרונות" והאוניברסיטה הפתוחה שנערכה שלשום, התקיים פאנל שעסק בחדשנות הישראלית, באתגרים ובהזדמנויות העומדים בפני מדינת הסטארט-אפ.
המשתתפים – ד"ר אביטל שריפט סגנית סמנכ"ל לקידום טכנולוגיות מהתעשייה האווירית, עפר עובד סמנכ"ל בכיר לטכנולוגיות ואגרונומיה מחברת נטפים, שירי דולב, יועצת אסטרטגית בתחומי הסייבר, דיפנסטק, AI וחדשנות טכנולוגית ועסקית, ויהונתן אדירי, מייסד משותף של תנועת "עלינו דור הנכדים" – סיפקו הצצה לדרכים שבהן ישראל ממשיכה להצטיין, גם תחת לחצים גיאופוליטיים וכלכליים.
(צילום: סנטרל הפקות)
3 צפייה בגלריה
האבות המייסדים. פרופ' אלישי עזרא צור בשיחה עם ד"ר יוסי ורדי ודב מורן
(צילום: ירון ברנר)
הפאנל, בהנחיית כתב ההייטק והכלכלה של "ידיעות אחרונות" ו-ynet טל שחף, נפתח בדיון על מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בתחום החדשנות. אביטל שריפט מהתעשייה האווירית הדגישה את המודל הייחודי של החברה לפיתוח רעיונות חדשניים: "עמק המוות הראשון" – המעבר מרעיון לאב טיפוס – הוא המקום שבו התעשייה האווירית נכנסת לתמונה. באמצעות מרכזי חדשנות בארץ ובעולם, החברה מסייעת לחוקרים צעירים ולסטארטאפים להפוך רעיונות תיאורטיים למוצרים מבצעיים. המודל, המשלב את היכולות ההנדסיות של התעשייה האווירית עם יצירתיות של יזמים, משמש דוגמה לשיתוף פעולה בין התעשייה לאקדמיה ויזמות פרטית.
שירי דולב התייחסה לתחום הלוהט של הבינה המלאכותית: "בעיניי היופי הוא שאין לנו ברירה, אנו חייבים לקחת ולעשות את הקפיצה הזו קדימה", אמרה. התפיסה שלפיה חדשנות מתקיימת בכל מקום, חוזרת על עצמה גם בדבריו של עפר עובד מנטפים, חברת ההשקיה הגדולה בעולם. עובד תיאר כיצד החברה פיתחה מערכות השקיה דיגיטליות מבוססות אלגוריתמים, המאפשרות לחקלאים לקבל המלצות מדויקות על כמויות מים ודשן, ואף להפעיל את המערכת דרך הנייד.
יהונתן אדירי התייחס לשאלת יכולתה של ישראל, כמדינה קטנה, להמשיך ולהוביל מול מעצמות עם משאבים כספיים אדירים. לדבריו, "אנחנו בפתח עידן שבו, בתחומים שלא מחייבים את הממד הפיזי, לישראל יש הזדמנות", אמר.
"אין יזם לא אופטימי"
בפאנל בהנחיית פרופ' אלישי עזרא צור, דיקאן הלימודים וראש התוכנית לתואר שני בלמידת מכונה באוניברסיטה הפתוחה, ניתח היזם דב מורן את מצב ההייטק הישראלי: "השאלה היא לא כמה כסף עשינו בעסקאות, אלא כמה כסף ההייטק ימשיך להביא. אנו רואים לצערי הרב דעיכה. שונאים אותנו בעולם. אני מקבל תשובות מיזמים שזה לא הזמן הנכון שלהם לעשות עסקים עם ישראל. אני אופטימי לגבי העתיד כי אני יזם, אין יזמים לא אופטימיים".
היזם המיתולוגי ד”ר יוסי ורדי אמר כי "כשמדברים על השקעות ב-AI יש שלוש השקעות עיקריות. שכבת הבסיס זה המחרשות - הצ'יפים והאנרגיה שעולים הרבה כסף. מעל לשכבה זו יש את השכבה של מודלי השפה, זה בסיסי הנתונים הענקיים שמריצים אותם על התשתית ומוציאים את היכולת שהמכונה תבין מה אומרים לה ומעל זה יושבות מיליוני אפליקציות, כמו שיש במובייל בטלפון, שאותן יותר קל לפתח ויותר זול לפתח וגם היום משתמשים ב-AI שיפתח את השכבות האלו בעצמו".
הדרך לחזרת המוחות
"יש הרבה מוחות בחו"ל שרוצים לחזור, אבל אין כאן מקום. הפתרון הוא מרכזי מחקר אזרחיים גדולים", אמר פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2011, בראיון ליובל קרני. פרופ' שכטמן סיפר כי עבד עם אוניברסיטה ביפן שביקשה לתת לו תואר ד”ר כבוד, ואז “הם כותבים לי ‘סליחה, לא נוכל להזמין אותך כי לא נוכל להבטיח את ביטחונך האישי'. אמרתי תודה".
עוד אמר פרופ' שכטמן כי "החינוך במצב לא טוב וזה לא חדש. כבר עשרות שנים שתוצאות התלמידים הישראלים במבחנים הבינלאומיים לא טובות. השאלה האם הילדים שלנו קצת סתומים? לא. הילדים שלנו הם עם עיניים בורקות שאין אותן בעולם, הם מבריקים. אז מה לא בסדר? התשובה - המורים. יש מורים טובים שמקדישים את חייהם להוראה, אך יש גם מורים לא טובים".
הרצוג: "להחזיר את החטופים בדחיפות"
נשיא המדינה יצחק הרצוג פתח את ועידת "העתיד של המדינה": "זה הזמן לשאול איזו מדינה אנחנו רוצים לראות בעוד 20 ובעוד 100 שנה”, אמר וקרא להשבת כל החטופים. "אני מאמין שכולנו חפצים במדינה שלא מוותרת על אף אחת ואחד, מדינה שמאמינה בכוחם של אנשים לצמוח. עתיד ישראל ייבנה סביב הזדמנות. הזדמנות ללמוד, להתפתח באופן שתורם לחברה כולה".
"עבודה ביטחונית יומיומית"
השר במשרד האוצר והאחראי על שיקום הצפון והדרום, זאב אלקין, התייחס בשיחתו עם הכתב הפוליטי יובל קרני בפתח הוועידה לפיגוע הירי הרצחני בצומת רמות בירושלים באותו בוקר. "עברתי בצומת הזה עשר דקות לפני", אמר. "התגובה לפיגוע צריכה להיות לפני שהוא מתרחש, לא אחרי. זו עבודה יומיומית של כוחות הביטחון".
"אנחנו באוברדרפט אנושי"
פרופ' מנואל טרכטנברג, מהכלכלנים המוערכים במדינה, אמר בראיון לסבר פלוצקר, הפרשן הכלכלי של "ידיעות אחרונות": "על מנת לממן את המלחמה, המדינה לקחה על עצמה חובות אדירים. אבל זה לא רק החובות האלו. אני טוען שהמדינה באוברדרפט אנושי. כל אותה שכבה צעירה שמחזיקה את המדינה גם בחזית וגם בכלכלה וגם בחינוך, כל השכבה הזאת מותשת”.
בין לימודים למלחמה
ב"לימודים למרות הקשיים", פאנל בהנחיית גל גנות, סיפרו המשתתפים על רכישת השכלה בצל אתגרים: רס"ן אביתר זיתוני, סטודנט לתואר ראשון ברייכמן, שנפצע באורח קשה ב־7 באוקטובר, רס"ם (מיל') זיו ינון, בוגר תואר ראשון במדעי החיים באוניברסיטה הפתוחה ששירת יותר מ־270 ימי מילואים וליה גינסברג, תלמידת י"א שלמדה במסלול "סמסטר ראשון כבר בתיכון".
"שלטון מקומי, שחקן מרכזי"
"השלטון המקומי צועד לעבר המקום שהופך להיות השחקן המרכזי – וזה מעולה", אמר ראש בית הספר לשלטון מקומי וראש תחום מדיניות ציבורית באוניברסיטה הפתוחה, פרופ' ארז צפדיה בפאנל שעסק במדיניות ציבורית בשלטון המקומי. לדברי לירון דורון לוי, מנכ"לית המרכז לשלטון המקומי, הסיבות לכך הן "הקרבה של השלטון המקומי למענה מהיר בשטח, היכרות עם התושבים, הערבות ההדדית והשלטון היציב". עוד לקחו חלק בפאנל, שהנחה העיתונאי יאיר קראוס, ליאת שוחט, ראש עיריית אור יהודה, ורותם ידלין, ראש מועצה אזורית גזר.
"לעצור את המלחמה"
נשיא האוניברסיטה הפתוחה, פרופ' ליאו קורי, בוועידת "העתיד של המדינה": "אנחנו מדברים כאן על התפקיד המכריע של חינוך והשכלה גבוהה בבניית עתיד טוב יותר. אבל אין מנוס מלחזור ולומר שגם אם נמשיך להילחם לנצח, לא יהיה ריפוי לחברה כל עוד נמנע מבירור מעמיק של סיבות המחדל ושל האחראים, וכל עוד נמשכת הפקרת החטופים, החללים והמשפחות".
(צילום: סנטרל הפקות)
AI בשירות צה"ל
בוועידת "העתיד של המדינה" התארחה תא"ל יעל גרוסמן, מפקדת לוטם באגף התקשוב וההגנה בסייבר, שדיברה, בין היתר, גם על התפתחות הטכנולוגיה בתחום הבינה המלאכותית ועל שילובה ביחידה לתכנות מיטבי ואף גיוס מותאם לצה"ל: "אנחנו בתהליך השתנות, ומחזיקים ב־AI לחיזוק הגופים ומיון וגיוס אפקטיביים", סיפרה לעיתונאית גל גנות.
הרוח מתחת לכנפיים
חוקר ההשכלה הגבוהה והחינוך פרופ' עמי וולנסקי, הסופר וד"ר לפילוסופיה יניב איצקוביץ' ורקטורית האוניברסיטה הפתוחה איריס שגריר השתתפו בפאנל שעסק בחשיבות שבלימודי מדעי הרוח ־ היסטוריה, ספרות, אמנות ועוד. בפאנל, שהנחתה מנחת הוועידה אלכסנדרה לוקש, הדגישה פרופ’ שגריר שהמטרה היא לשלב את הערכים ההומניסטיים בתוך כל תחום לימודים.
מבאך ועד פיקאסו
גלריית האוניברסיטה הפתוחה ברעננה מארחת בימים אלה את "הפוסט אנושי: מחווה לגרניקה" - תערוכה של האמן מישל פלטניק, שמרפררת אל יצירתו האיקונית של פיקאסו. פלטניק, שדיבר בוועידה על יצירותיו, גדל בצרפת ועבד כמהנדס הייטק. בגיל 28 החליט לעזוב הכל ולעבור לישראל, וכבר כמעט שני עשורים הוא חוקר את המפגש שבין אמנות לטכנולוגיה.
פורסם לראשונה: 00:00, 10.09.25
