
ורשביאק סידר לעצמו מענק
הוועד האולימפי הצליח להוציא 15 אלף שקל מגידי קליגר. השייט עלול לפרוש, אבל ליו"ר הוועד זה בטח יעזור בהכנות לריו 2016. פלג בחמישי
הקופאי
הצ'ק שלא יועבר במסיבת עיתונאים
ביולי 2011 גידי קליגר וערן סלע חזרו עם מדליית ארד מאליפות אירופה למפרשיות בפינלנד. הוועד האולימפי, כהרגלו, מיהר לתפוס טרמפ על ההצלחה. היו"ר צבי ורשביאק והמנכ"ל אפרים זינגר טסו לנתב"ג, ובקבלת פנים מתוקשרת העניקו לכל אחד מהשייטים צ'ק על סך 18,750 שקל. אחר כך הם גם נדחפו לתמונה. יו"ר הוועד הקפיד להיצמד לקליגר וחייך למצלמות. על ההמחאה הענקית מבריסטול שהוא העביר לשייט היה חתום "צבי ורשביאק". כאילו הכסף בא מחשבון הבנק הפרטי שלו.
אל תחמיצו את התקצירים ב-ynet ספורט:
- מכבי הפסידה, בית"ר חזק בצמרת וחיפה מאכזבת / תקצירי ליגת העל
- החמישיות של סיטי וארסנל: תקצירי הליגה האנגלית
- קטש כמעט הפתיע את הצהובים, י-ם מתאוששת / תקצירי ליגת הכדורסל
- ומכבי ת"א כבר לא מושלמת באירופה / תקצירי היורוליג
בנאום שנשא באותו מעמד, החוצפן הזחוח התפאר ש"הספורט הישראלי מתקדם משנה לשנה", דיבר על מדליות בלונדון, והוסיף עקיצה למשרד הספורט: "ההצלחות שלנו מפריעות לכמה אנשים". ככה הוא אמר, "ההצלחות שלנו". לרגע אפשר היה לחשוב שלא קליגר וסלע זכו במדליה, אלא צמד השייטים קליגר ו־ורשביאק.
ואז באה ההתרסקות הקולוסאלית בלונדון. היו"ר נשאל אם הוא מתכוון להסיק מסקנות, והשיב: "לא אני נפלתי מקורה. אני לא רץ ולא קופץ"
כל חטאו של קליגר - שנגרר כל השנה עם ציודו ברחבי העולם ומתאמן מדי יום בתנאים קשים - היה שסירב לחזור מלונדון יחד עם ראשי המשלחת. זה הכל. אפשר לחשוב שהוא ניצל את הזמן כדי לחגוג בקוקטיילים ובטיולים והתגורר במלון חמישה כוכבים בלונדון עם זוגתו, כפי שעשו האדון והגברת ורשביאק.
אבל בוועד האולימפי החליטו לעשות לשייט אבו־עלי ולהעמידו לדין. אצלם הספורטאי מקבל יחס רק אחרי ההישג. לפני שזה קורה נותנים לו
צבי ורשביאק רשם לא מעט הישגים בקריירה. החל ממהילת החלב בסיליקון, דרך הכספים שעברו לכיסו בפרשת האצטדיון בנס־ציונה, ועד קידום מקורבים ובני משפחה. זאת גם לא הפעם הראשונה שהוועד שלו נוטל כסף מספורטאים מצטיינים לשימושים אחרים, כפי שהעיד דו"ח ביקורת מטעם מועצת ההימורים. עם כל הכבוד לשלי יחימוביץ', יאיר לפיד ומיקי רוזנטל, אני מחכה להצטרפותו לפוליטיקה של רפי גינת. מישהו חייב לעצור את "הקומבינטור רב המעללים, שנטפל לאזרחים תמימים".
הלקקן
בנאדו כבר מתחנף ליענקל'ה
במשחק הראשון אחרי פיטוריו של גילי לנדאו שאלו את ברק בכר אם הוא היה רוצה לאמן באופן קבוע. "אעשה מה שאיזי יגיד", ענה ממלא המקום בטון כריזמטי של סמרטוט רצפה. "גם אם הוא יגיד לי להיות איש משק, או לחזור לשחק כמגן ימני". אבל כשבכר נשאל אם הוא מעוניין לקבל קביעות בתפקיד, הוא לא התבייש לומר: "ברור שכן". לאריק בנאדו לא היה אומץ לומר אפילו את המשפט הזה.
עוד ב-ynet ספורט:
ובנאדו הוא לא בכר. המאמן ששמו מככב בצמרת רשימת ההופעות בנבחרת, קפטן הקבוצה לשעבר, פשוט חשש להיישיר מבט למצלמה ולומר: "בטח, זה החלום שלי". במקום זה הוא העדיף ללקק: "מה שיענקל'ה יגיד אעשה בשמחה". כלומר, חוץ מלרצות את הבוס אין לי שום שאיפות.
אבל זו לא הסיבה היחידה שאריק אינו ראוי כרגע לתפקיד. למסקנה הזאת ניתן היה להגיע עוד לפני משחק הנפל מול סכנין, כשבנאדו כינס את שחקניו ואמר: "צריך לתת הכל על הדשא. תעלו עם אש בעיניים, ושכל אחד ייתן לא רק 100 אחוז אלא הרבה יותר, 200 ואפילו
300 אחוז, בכל רגע שהוא במכבי חיפה"... או, סוף־סוף הנחיות טקטיות ברורות של מאמן מקצוען. הבעיה של ראובן עטר לא הייתה בעיצוב ובייצוב ההרכב, בשיטת המשחק או בהכנה לפי היריבות. אצלו פשוט השחקנים נתנו, במקרה הטוב, רק 100 אחוז. מעכשיו, עם המצביא החדש, הם ייתנו פי שניים ואולי אפילו שלושה, ויעלו עם אש בעיניים. חבל רק שלאריק לא הייתה תחבושת על הראש, כמו לאריק מהקרבות בתעלה לפני 40 שנה.
אני לא יודע כמה אש בעיניים הייתה לצוצאליץ' נגד סכנין, ולא הצלחתי לחשב את האחוזים שגולסה נתן מעצמו, אבל עניין מתמטי אחד חשוב להבהיר למוטיבטור שעלה מהנוער: אין דבר כזה 200 אחוז, שלא לדבר על 300. מאה אחוז הם המקסימום שבנאדם יכול לתת, ואת זה בדיוק עשו השחקנים של בני־סכנין. אבל בנאדו, כמו סלים וארזה של הגששים, רוצה יותר. "בשביל לנצח צריך להתאמן 25 שעות ביממה", אמר וארזה לבנו. "אבל יש רק 24", התלונן נשר'קה. "אז תקום שעה קודם", נזף בו האב.
ובכל זאת, מכיוון שאריק וארזה עדיין משוכנע שגם את המקסימום ניתן להכפיל ולשלש, נראה לי שאין ברירה. אם 200 ואפילו 300 אחוז לא הספיקו כדי לנצח בבית את סכנין, יש רק דרך אחת לנצח את בית"ר בטדי. תאסוף את החבר'ה ותדרוש שייתנו הרבה יותר. לדעתי משהו כמו 700 או 800 אחוז.
המקורבים
מי דוחף את גיא לוזון לחיפה
בימים האחרונים מישהו, מעניין באמת מי זה, העלה את שמו של גיא לוזון כמועמד למכבי חיפה. ולא רק שהעלה, שלשום אפילו קראתי ש"מקורב לאבי לוזון" אמר: "ההתאחדות לא תמנע מגיא לאמן בנבחרת הצעירה ובמכבי חיפה במקביל, כמו שאבוקסיס עובד הן בנבחרת הבוגרת והן בהפועל ת"א". אותו מקורב אף הוסיף: "ההכנות של הנבחרת הצעירה לא ייפגעו אם גיא יאמן בחיפה". משפט שמעיד על כך שההתאחדות סתם משלמת לו משכורת שמנה מדי חודש.
אבל השאלה המסקרנת היא: מיהו אותו מקורב ליו"ר ההתאחדות, שמנסה לסדר ג'ובים לאחיינו? הרי ידוע שבמחטף השערורייתי של אבוקסיס, יו"ר ההתאחדות לא שיתף את חברי המזכירות. כלומר מדובר במקורב ממקום אחר שהיה לאחרונה בקשר עם יו"ר ההתאחדות, מה שמחשיד מאוד גורמים במשטרה ובפיקוד העורף.
ויש עוד אפשרות. מכיוון שבין יו"ר ההתאחדות ומאמן הנבחרת הצעירה יש קשר דם, אחד ממקורביי טוען שקרוב לוודאי גיא לוזון לא זקוק למקורב של אבי לוזון כדי לשמוע על ההתקרבות למכבי חיפה. זאת משום שהיו"ר והמאמן מקורבים בעצמם ואף יושבים בקרבה סביב אותו שולחן בערב שבת כשמגיעה התקרובת.
בכל מקרה, כשאבוקסיס שוחרר להפועל ת"א, ההתאחדות מיהרה לפרסם הודעה שלפיה "אבי לוזון ניאות לבקשה לאור מצבו הבריאותי של ניצן שירזי". מעניין איזו הודעה הם יוציאו אם מאמציו של המקורב יישאו פרי. אני הייתי הולך על: יו"ר ההתאחדות ניאות לבקשת מכבי חיפה בגלל מצבו המשפחתי של גיא לוזון. אבל הם בטח יעדיפו את הנוסח: אבי לוזון ניאות לבקשה לאור מצבו הבריאותי של יציע ג'.
הסלחן
שליימה, דודו ורפי כהן
ב-14 באוקטובר 1998 הפסידה הנבחרת שלנו 2:1 לספרד במוקדמות היורו בר"ג, וכך בדיוק נשמע בסיום המאמן הלאומי שלמה שרף: "שגיתי, רפי כהן לא היה טוב בליגה, אבל האמנתי בו ואני משלם על כך. אני לא נוהג להאשים שחקנים, אבל צריך לומר את האמת. חבל ששתי שגיאות פטאליות גרמו להפסד".
הכתבים ניסו לומר שאחרי השוויון המפתיע של אלון חזן, הוא עשה שינוי טקטי שהוביל לקריסת החלק האחורי, אבל שליימה המשיך בסיכול הממוקד : "אז מי אשם בשערים, הרבי מלובאביץ'? השער הראשון היה מצחיק והשני של גן ילדים. אסור לקבל גולים כאלה אפילו בליגה הארצית. רפי כהן לא ישחק אצלי יותר!"
ולמה נזכרתי בזה? כי בחמישי שעבר, אחרי שהנבחרת הפסידה 2:1 לבלארוס משני גולים מצחיקים שספג דודו אוואט, שרף הפרשן אמר: "לא צריך להפיל את ההפסד על השוער".
זה המקום להקדיש לשליימה קטע מהשיר "ירח", של הזמר שאהוב עליו אפילו יותר מהיורו: "לפעמים אני שוכח / איך התחלתי מול ירח / כשאתה שוכח כן, כן, אתה מסכן". מילה זו מילה

