"הייתה לנו מפלצת מול העיניים ולא ראינו"

זו הייתה עוד שיחת חולין כזו, קצת קשקושים של בוקר בין אמא לגננת של ילדיה. שיחה שבדיעבד מקבלת משמעות אפלה. 

באחד מימי מאי האחרון, ניקול דניאל-חגבי מראש-העין הביאה לבייבי לאב, המעון של כרמל מעודה, את שני ילדיה הקטנטנים בני שנתיים ושנה. יום קודם לכן התפוצצה בחדשות פרשת המטפלת ציפי דוד מנס-ציונה, "והתמונות שלה דוחפת אוכל לתינוק בעוד שרגליו מפרפרות באוויר, לא יצאו לי מהראש", משחזרת האם הנסערת. "אני זוכרת שאמרתי לה: 'כרמל, אני מזועזעת. איזה כיף שהילדים שלי אצלך', והיא אמרה: 'נכון' וחיבקה אותי. כל פרשה כזו הייתה מזעזעת אותי. המוות של יסמין וינטה, ופרשת ציפי דוד במיוחד, וכל הזמן הייתי אומרת בליבי: 'איזה מסכנים הורים כאלו, איזה מזל שיש לי את כרמל'".

עוד על פרשת הגננת המתעללת:

• הגננת נאשמת בהתעללות: הטיחה ברצפה, טלטלה, הצליפה וקשרה
• הגננת מראש העין בחקירתה: "פה הייתי שטן"
• הותר לפרסום: זה החשוד בהצתת בית הגננת הנאשמת בהתעללות

השבוע, למרבה הזוועה, הפכה דניאל-חגבי לעוד אחת מ"ההורים האלו". הורים שילדיהם עוד לא חגגו שלוש וכבר הפכו לקורבנות עבירה. אנשים צעירים שמצאו את עצמם בקיץ הזה מסתובבים במקום בים ובלונה פארק, בין מסדרונות בתי משפט ובהפגנות. מיד עם פרוץ הפרשה שטילטלה את המדינה נפתחה בפייסבוק קבוצת "נפגעי בייבי לאב - כרמל מעודה", שם שפכו את ליבם במאות פוסטים אלפי הורים וחברים של מעודה מכל השנים. שלשום כבר נפתחה קבוצה נוספת משום שהראשונה עברה את מספר המשתתפים המותר. כולם השתמשו כלפיה במילים מאוד בוטות, אך ציינו כי הכתובת בהחלט לא הייתה על הקיר. "הייתה לנו מפלצת מול העיניים ולא ראינו", אומרת חברה מהתיכון. "זו לא הבחורה שהכרנו".

בית משפחת מעודה שנשרף בשבוע שעבר נמצא בשכונה הוותיקה של ראש-העין, המאוכלסת רובה ככולה באנשים שעלו לארץ מתימן לפני עשרות שנים, ובצאצאיהם שהצטרפו אליהם והקימו על הבניינים יחידות דיור, כך שכמה דורות של אותה משפחה גרים באותו מתחם. כזה הוא הבית ברחוב סנהדרין ‭ ,44‬ שהשבוע עוטרו קירותיו בשלטי נאצה, ואפילו על המכונית של מרדכי מעודה, אבא של כרמל, הודבק השלט "אבא של מפלצת".

כרמל בת ה-‭25‬ היא האחות הצעירה מבין שלושה ילדים - אפרת, ‭ 31‬וראם, ‭ ,30‬ שגם הוא התגורר עד לא מזמן באותו בניין, ובתו אפילו הייתה אחת מילדי הפעוטון. ככל בני הנוער החילונים של ראש-העין, גם היא הלכה בתום היסודי לתיכון על שם מנחם בגין. "סיימנו את בית הספר בשנת ‭ ,"2011‬ מספרת פ' חברתה למחזור. "היא למדה בי"ב 3 שזו כיתת אתגר (כיתה קטנה המיועדת לתלמידים תת-משיגים עם ארבעה שליליים ויותר ועם בעיות כמו קשיי קשב וריכוז, לקויות למידה, בעיות רגשיות התנהגותיות, ביקור סדיר ועוד - א"א). ילדה שקטה, בלי הרבה חברים. אולי חברה או שתיים שהיו מבלות איתה יחד בהפסקות". השבוע, כשהתקשרנו לאחת מאותן החברות הבודדות של מעודה, היא מיד ניתקה את הטלפון ללא הסברים. 

תיעוד: הגננת כרמל מעודה מתעללת בפעוטות (באדיבות דוברות המשטרה)

"כשפירסמו את שמה", ממשיכה פ', "היינו בשוק, אני וחברותיי לשכבה היינו בטוחים שמדובר בטעות. כרמל הייתה מסוג האנשים השקטים שלא עושים למישהו לא טוב ולא רע. היא נחשבה לשקטה בכיתה של מופרעים. יחד עם הפרופיל הנמוך היא גם הייתה די דחויה. הייתה פעם שהיינו אמורות לעשות עבודה ביחד וילדים לא רצו לשבת לידה בשולחן. אמנם בספר המחזור כתבו עליה שהיא 'קומפקטית' ו'משגעת בנים בגלל הגוף שלה', אבל לנו זה ממש לא זכור ככה. נדמה לי, אגב, שהיא הייתה בכלל בצוות הכותבים של התיאורים האלה".

הכינוי של כרמל לפי אותו קטע בספר המחזור, היה למרבה האירוניה "אנג'ל", מלאך. בספר ציינו כי הטלפון שלה הרבה לצלצל באמצע השיעור, "כל פעם בשיר חפלה אחר".

הגשת כתב האישום נגד כרמל מעודה

עם סיום הלימודים לא התגייסה לצה"ל, אלא הלכה לשירות לאומי, אותו ביצעה בתחנת משטרת פתח-תקווה. עיקר עיסוקה היה עבודה משרדית ביחידת האיתורים, שתפקידה לאתר אזרחים שצריך לשלוח להם דוחות וכתבי אישום. לאחר מכן נרשמה ללימודי חינוך במל"א - המכללה ללימודים אקדמיים באור-יהודה, שם למדה בין השנים ‭ .2017-2014 ‬

"לפני חמש שנים התחלתי ללמוד תואר בחינוך", כותבת ט' בקבוצת נפגעי בייבי לאב. "לידי ישבה בחורה שחרחורת, רזה, חמודה וחייכנית, שהציעה להחזיר אותי הביתה, למרות שגרה בראש-העין. כל הדרך סיפרה לי על הגן שהיא פותחת, על כמה שהיא אוהבת ילדים ושזו הסיבה שהלכה ללמוד חינוך".

"היינו ‭ 90‬ אנשים במחזור, ביניהם גם כרמל", מספרת נ', חברתה לספסל הלימודים. "הלימודים עצמם היו קלילים וממש לא אינטנסיביים וגם ללא סטאז', ללא עבודה מעשית וללא מיונים פסיכולוגיים. כבר בתחילת התואר נאמר לנו שהתואר הוא ב'חינוך, חברה וקהילה', בלי תעודת הוראה, מה שאומר שאין לך בעצם הסמכה להיות גננת, בטח לא בגן עם ‭ 20‬ילדים. מי שרצה יכול היה להשלים במקום אחר. בתחילת הלימודים כרמל סיפרה שאמא שלה מטפלת בכמה ילדים בבית שלה, והיא עוזרת לה ונורא אוהבת את זה. לא נהיינו חברות קרובות כי היה לי קשה להתחבר לאופי שלה, לצורת ההתנהגות ותחומי העניין שהיו בעיקר, כמו שאני זוכרת, שופינג. היא לא מה שהייתי קוראת לו 'בן אדם עמוק'". 

באותו הזמן החלה מעודה לחשוב ברצינות על קריירה כגננת, כמו אמה רונית שעבדה בצהרונים שמפעילה עיריית ראש-העין עבור ילדים בגיל הגן. וכך, בנוסף ללימודים החלה לעבוד כסייעת בפעוטון בשכונה, ובמקביל לפרסם את עצמה כסטודנטית שעושה בייביסיטרים. רבים מלקוחותיה היו הורי הפעוטון שפנו בשמחה לסייעת מהבוקר שתשמור להם על הילד בלילה.

"סטודנטית, חרוצה, חמודה לאללה", מספרת עליה אחת מאמהות השכונה שהשתמשה בשירותיה. "היו לי שתי בייביסיטריות, בה השתמשתי פחות כי היא הייתה היקרה מבין שתיהן, אבל שמרנו על קשר. מרוב שהיא הייתה טובה, הורים בעצמם היו מפצירים בה: 'תפתחי כבר מקום משלך'. בגלל זה כשהיא פתחה את המעון היא בכלל לא הייתה צריכה להתאמץ, באו אליה מפה לאוזן, כבר היו לה לקוחות עוד לפני שהיא פתחה. 

"לא מזמן, כשאחותי חיפשה פעוטון ישר הפניתי אותה אליה. כשהפרשה התפוצצה, אחותי הייתה בהלם. רצה אליי עם המסרונים שהחליפו. הכל שם ברגוע, בנועם שכזה. כשאחותי למשל שואלת אותה מתי אפשר לבוא לראות את הגן, היא עונה לה: 'אהובה, את יכולה לבוא בין אחת לשלוש'. כזה מין דיבור".

בייבי לאב נפתח ב-‭,2015‬ כשמעודה עדיין הייתה סטודנטית. "יום אחד כרמל כותבת בקבוצת הוואטסאפ הכיתתית שהיא פותחת גן לכמה ילדים, וכמה שהיא אוהבת את המקצוע. אני זוכרת שאמרתי לה, 'אבל את לא יכולה להיות גננת עם התואר שלנו', אבל היא אמרה: 'לא, לא, זו אמא שלי המנהלת. היא פותחת ואני איתה'. אני זוכרת שאמרה שהיא עבדה במקומות אחרים, ראתה דברים, ולכן פותחת מקום כדי שאצלה זה יהיה אחרת, שיש לה דרך משלה". 

חברה אחרת לאותו ספסל לימודים זוכרת ש"היא הייתה נלהבת, הביאה פליירים לכיתה, היא אפילו אמרה לנו, 'תבואו, תרשמו את הבנות שלכן אצלי'".

"מהרגע שהיא פתחה את הפעוטון", ממשיכה נ', "השיחות סבבו סביב זה. 'תראו מה קניתי לילדים', 'תראו איזו יצירה עשיתי איתם', כל הזמן אמרה 'תראו איך אני אוהבת את המקצוע'. היא כבר לא הגיעה לרוב הסמסטר. לפני מבחנים הייתה צצה בקבוצת הווטסאפ, שואלת הרבה שאלות, כמו כולם".

ושוב, כמו בתיכון, היה את העניין החברתי. על אף שמעודה הצטיירה כבחורה עם הרבה שמחת חיים, הרי שהבנות מעולם לא קיימו קבוצת לימודים אצלה בבית, כפי שנהגו לעשות בבתי אחרות. "יום אחד היא פתחה את הלב בפניי", מספרת נ'. "אמרה שאין לה חברות ילדות, או חברות מבית, ושהיא רוצה לבוא ללימודים כי אנחנו החברה היחידה שלה.

"כשהתפוצצה הפרשה זה היה כמו בוקס בבטן. שלוש שנים – סיגריות בהפסקות, קולה – היא הייתה חלק מאיתנו. לא בולטת, אבל בהחלט חלק. ולא האמנו. לפני שנה בערך, כמה ימים לפני טקס קבלת התואר, היא דיברה איתי כללית, ביקשה ממני איזה סיכום קורס או מבחן. כששאלתי אם היא מגיעה לטקס - בסך הכל עברה שנה וכולם התגעגעו ובאו - אז היא אמרה: 'לא, אני ארגיש רע עם עצמי אם אגיע לטקס ולא אשאר עם הילדים בגן'. מי ידע שהיא נשארה כדי להתעלל בילדים".

בינתיים הלך ופרח הפעוטון בייבי לאב וקנה לו שם כגן שכונתי, ידידותי. היו בו כל התנאים להניח את דעתם של ההורים: המודעות שפירסמה מעודה הבטיחו "יחס חם ואוהב" ו"חוגי התפתחות והעשרה" והתהדרו ב"בעלת תואר ‭ BA‬בחינוך". "זה היה כמו עסק משפחתי", מספרת אמא לשעבר בגן. "אח שלה מכניס לשם את הבת שלו, אבא שלה מבשל לילדים ואמא שלה גם שומרת עליהם ויש איזו בת דודה שמסייעת. כרמל הייתה מאוד עסוקה בלהראות שהיא בעד הילדים. היה לה בלוג ולא מזמן היא אפילו כתבה בו על עזרה ראשונה לפעוטות וכל מיני עצות".

אחת האמהות שילדיה עברו התעללות מדברת (צילום: אלי סגל)

כך למשל, בפוסט משנה שעברה שכותרתו "הקשר בין ההורה לתינוק", כתבה מעודה: "איך קשר נבנה? ראשית כל על ידי טיפול יומיומי בתינוק. תינוקות בשלב זה של חייהם, בחודשיהם הראשונים, עדיין לא מבינים מלל, אך עשויים להבין מסרים שונים המבוטאים על ידי הבעות פנים, נימת קול, טון דיבור, מידת המתח של מי שאוחז בהם, ועל ידי המגע".

רבות מהאמהות הצעירות מצאו שפה משותפת עם הגננת וזו שפכה בפני כמה מהן את ליבה. "היא אמרה שמשעמם לה", מציינת אחת מאמהות הגן, "שכל היום היא רק בבית או בגן, ושניהם בעצם זה אותו מקום. 'כשאת יכולה תקראי לי אליכם הביתה', היא הייתה אומרת לי. היא הייתה מאוהבת במישהו, אבל הייתה ביניהם רק ידידות, ואני הייתי נותנת לה טיפים איך להצליח. לא הכרנו לה מישהו אחר, כי היא הייתה נעולה עליו".

ההורים גם היו מודעים למצלמות שהתקינה מעודה בגן, והעניקו להם ביטחון נוסף. מדובר במצלמות במעגל סגור המקליטות ושומרות את הצילומים למשך זמן המוגדר מראש (שבוע, חודש, שלושה חודשים), ואז מוחקות את התיעוד אוטומטית. במשך השנים, מספרת דניאל-חגבי, היו פעמים שהורים ביקשו לראות קטעים ממצלמת האבטחה, אבל מעודה התחמקה. גם העובדה שבשנה האחרונה התחלפו במקום שמונה-תשע סייעות, לא הדליקה נורה אדומה. "כל אחת מהן הגיעה ליומיים ועזבה, גג שבוע-שבועיים. לפעמים אפילו לא ידענו את שמן, בטח לא לקחנו מהן מספרי טלפון", היא אומרת.

מידע מודיעיני שככל הנראה הגיע מאחת מהסייעות, הביא לפתיחת חקירה סמויה. "היה מידע שקורים דברים לא טובים בגן הזה", אומר גורם הבקיא בחקירה. "המורכבות בחקירה בגן פרטי שנמצא בתוך בית, היא שבשנייה אפשר להעלים ראיות, כמו למשל את ההקלטות. בחקירות ילדים, אם לא שמת את היד על הסרטים, אז כאילו לא עשית. הרעיון היה לבוא במכה אחת וקודם כל לתפוס את הסרטים. זה היה קצר מאוד".

"כרמל כנראה חשדה באיזשהו אופן שמישהו פתח עליה", אומרת דניאל-חגבי. "אנחנו יודעים שהיא התקשרה לטכנאי המצלמות שלה, כביכול כדי שיבוא ויתקין לה אפליקציה על הנייד שתוכל לצפות במצלמות. המשטרה לעומת זאת חשדה שהיא פשוט רצתה לאפס את המצלמות. כבר ביום שישי היא ניתקה אותן מהחשמל. אבל זה לא מוחק את המידע. רק לא מצלם קדימה. כשהמשטרה נכנסה למעון היא לקחה את המצלמות והכל התגלה".

ומה שהתגלה היה הנורא מכל. שוטרי מחוז מרכז נתקלו כבר בפרשות קשות, הם היו אלו שחקרו את מותה של הפעוטה יסמין וינטה בידי הגננת שלה, אבל גם הם הזדעזעו ממה שראו בסרטונים. החוקרות, אמהות לילדים, פרצו בבכי כמה פעמים במהלך הצפייה. "כרמל מעודה אינה הגננת או הסייעת הראשונה שרואים אותה בסרטונים נוראיים, אבל אצלה מה שחריג זה ההיקפים, הסדרתיות", אומר גורם המקורב לחקירה. "אי-אפשר להסביר את זה ב'היה לי יום לא טוב'. ככה התנהל הגן באופן שגרתי. גם אי-אפשר 'לכבס' את ההתנהגות האלימה ב'חינוך נוקשה'. להצליף עם חיתול זה חינוך? לשכב על פעוט זה חינוך? לחנוק?"

אלא שמעודה לא הייתה שם לבד. הרי זה היה "עסק משפחתי". "באחד הסרטונים ממש רואים את הבן שלי מרותק לכיסא עם החולצה שלו", משחזרת דניאל חגבי בקול רועד, "ואת ג', גיסתה של כרמל, שבאה לקחת את הילדה שלה מהגן עוברת על פניו הלוך ושוב, באפס זעזוע למראה של ילד לכוד. אחר כך היא משכיבה את הילדה ושמה לה נעליים ממש לידו".

גם המשטרה לא התעלמה מהצילומים, והשבוע זומנו ההורים לחקירה באזהרה. בהתחלה הכחישו - עד שהראו להם את התמונות. "הוכיחו להם שלפחות בחלק מהמעשים אין מצב שהם לא קלטו בעיניים מה נעשה", אומר גורם המקורב לחקירה. "אם האמא עומדת מול כרמל, אין מצב שהיא לא רואה אותה מכה ילדים. כנ"ל באחת הקשירות. הם נחקרו על סוגיית אי-דיווח לגבי עבירת המכות והקשירות, אבל לא על התעללות בעצמם".

"כתבו עליה בספר המחזור שהיא 'משגעת בנים בגלל הגוף שלה', אבל לנו זה ממש לא זכור ככה. נדמה לי, אגב, שהיא הייתה בכלל בצוות הכותבים של התיאורים האלה" "כרמל כנראה חשדה באיזשהו אופן שמישהו פתח עליה. היא התקשרה לטכנאי המצלמות שלה, ובמשטרה חשדו שרצתה לאפס אותן. כבר ביום שישי היא ניתקה אותן מהחשמל"

מי שכן נחקרה על אי-דיווח וגם על התעללות הייתה הסייעת לירז נתן. נתן נעצרה, שוחררה למעצר בית ואחר כך שוחררה ללא תנאים מגבילים, לאחר שהשופטת קבעה שנתן אולי התנהגה בגסות כלפי אחד הילדים, אבל לא באלימות. נוסף אליה ולהורים, ולמעודה הבת כמובן, נחקרה עוד סייעת, והיד עוד נטויה מבחינת המשטרה. "אנשים העידו ועוד ייחקרו בפרשה", אומרים אותם גורמים. "וייתכן כי יוגשו כתבי אישום נוספים. אפשרי בהחלט שנגד ההורים יוגש באופן חריג כתב אישום על אי-דיווח, שהינה בדרך כלל עבירה המצטרפת לעבירות נוספות ולא עומדת בפני עצמה".

זו לא הפעם הראשונה ששמה של האם רונית מגיע למשטרה, אם כי בוודאי לא באותה עוצמה. בראשית השבוע התראיין בגלי צה"ל אביו של ילד בן חמש, שלדבריו הגיש לפני שנתיים תלונה במשטרה נגדה, אך התיק נסגר מחוסר אשמה פלילית. "ראיתי שהילד לא במיטבו ושאלתי אותו אם רונית עשתה לו משהו. הוא תיאר איך הכתה אותו בעורף ובפנים אחרי שהעמידה אותו עם הפנים לקיר". לדבריו, בעקבות תלונתו נסגר הגן, אפרסמון, אך העירייה לא פיטרה את מעודה האם, אלא הפכה אותה לגננת מחליפה בגנים שונים: "בחרו לעצום עיניים ולתת לה להמשיך לעבוד עם ילדים. כואב שלא שמרנו עליו מספיק טוב", אמר האב ברדיו.

"רונית, אמא של כרמל", כתבה אמא בקבוצת נפגעי בייבי לאב, "עבדה בתור סייעת מחליפה בגן של הבת שלי. היא המשיכה לבוא לעבוד כאילו הכל כרגיל גם אחרי שעצרו את הבת שלה. שיחקה אותה כל הזמן כל כך נחמדה ומתנצלת שזה היה קצת מוזר. כנראה שרצתה לחפות על כך שעליה בעצמה התלוננו. איפה אתם בעיריית ראש-העין שנתתם לה להוביל את הצהרון בגן? איך המשכתם להעסיק אותה, בידיעה שמרחפות מעליה תלונות וסיכנתם ככה את הילדים שלנו?"

שיחה עם קרוב משפחה של מעודה

מעיריית ראש-העין נמסר כי "כאשר רונית מעודה עבדה כסייעת בצהרונים של החברה העירונית לתרבות ופנאי 'מקום בלב', התקבלה נגדה תלונה במשטרה והיא הושעתה באופן מיידי עד לבירור התהליך. כשהתלונה שהוגשה נגדה נסגרה, היא המשיכה בעבודתה ב'מקום בלב' ובשנה האחרונה לא הוגשה נגדה תלונה. רונית סיימה את עבודתה בחברה העירונית לפני מספר שבועות ללא קשר לאירועים האחרונים".

עד כמה שזה יישמע מוזר, אף עורך דין פלילי לא שש להגן השבוע על מעודה. עד רגע זה החליפה כבר שני עורכי דין וכעת מכהן בתפקיד עו"ד גיא עיןצבי מהסנגוריה הציבורית. "הרבה עורכי דין לא רצו אותה", אמר אחד מהפליליסטים הידועים. "נכון, אנחנו מייצגים פדופילים, רוצחים וכל מיני אנשים לא סימפטיים. אבל לכל אחד מאיתנו יש קווים אדומים. והתעללות שכזו בחסרי ישע זה הקו האדום, שלי לפחות". 

שוש מולא

"הרושם הראשוני שמתקבל הוא של צעירה המשדרת נועם. היא כל כך נעימת התנהגות שאת לא מצליחה לקשר בין הבחורה שיושבת מולך בחדר החקירות לבין הדמות שאת רואה בסרטונים. זה ממש כמו ד"ר ג'ייקל ומיסטר הייד" - כך מתארים גורמים המצויים בחקירת תיק הגננת המתעללת כרמל מעודה את הפרופיל שלה כנחקרת.

"אין ספק שהיא מצליחה להתחבב בקלות. אם זה היה ליצור קשרי חברות עם ההורים מעבר לשעות הגן, כמו לשלוח להם סמסים בערב כדי לשאול מה שלום הילדים ולברך אותם בברכת לילה טוב, ואם זה להתחבר לאנשים כאן בתחנת המשטרה. לא משנה אם מדובר בסוהר שרק הוביל אותה לחקירה או בשוטר שרק נכנס למשרד כדי להביא משהו. תמיד היא מתייחסת מאוד בנחמדות לכולם: 'היי ושלום' ו'תודה, וסליחה ובבקשה'.

"אנחנו מניחים שזה גם מה שגרם להורים ללכת אחריה בעיניים עצומות. לסמוך עליה בלי היסוס, להאמין בה לגמרי. כשההורים שמעו לראשונה על הסיפור הזה ושיש נגדה חשדות להתעללות בילדיהם, הם לא האמינו עד כדי כך שהפיצו בווטסאפ של הגן: 'בואו נלך לתת עליה עדות אופי במשטרה, כי מעלילים עליה פה עלילת שווא'".

ומתי נופל להם האסימון?

"רק אחרי הארכת המעצר הראשונה. כמה הורים שהגיעו לדיונים התחילו לדבר בינם לבין עצמם, על כך שבית המשפט לא מאריך סתם מעצר. במסגרת החקירה התחלנו לזמן אותם לעדויות, ואז מגיעה לכאן אמא ראשונה שבתה נפגעה ולפי השאלות שאנחנו שואלים אותה, היא כבר מבינה שאנחנו יודעים יותר ממנה על מה שקרה לילדה שלה בגן. האמא הזאת בהלם, ומעבירה את זה לשאר ההורים ומהשלב הזה כבר אנחנו מקבלים פה רכבת של הורים מתלוננים".

הם לא הבחינו בסימני חבלה על ילדיהם?

"זה לא שהם לא הבחינו. מעודה הייתה בקשר עם כל ההורים. אם הייתה לילד חבלה בגוף, ההורה קיבל ממעודה הודעה ישירה בזמן אמת שהילד נפל, והיא הייתה הכי נחמדה עם אותו הורה ועם אותו ילד גם כמה שעות אחרי זה. אז אם אני מקבלת שיחת טלפון מהגננת של הבת שלי שמספרת לי שהילדה נפלה, כשאני מגיעה לקחת אותה מהגן, אני רק אגיד לה: 'הבנתי שנפלת והיה לך כואב', אני לא אשאל אותה: 'איך זה קרה לך'. כי אני הרי יודעת כביכול מה שהגננת סיפרה לי".

מעודה שתקה בחקירות או שהיא שיתפה פעולה?

"הטענה שלה לאורך כל הדרך הייתה ש'הכל בא ממקום של חינוך ושל הצבת גבולות'. היא אמרה ש'הדרך שלי אולי נראית נוקשה אבל זה הכל למען הילדים ולטובתם'. בדרך כלל, כל חקירה שלה הייתה מתחילה בהצטדקות, ואז כשמטיחים בפניה סרטון ועוד סרטון, בשלב מאוד מסוים היא אומרת שהיא מתנצלת, ו'שזה רק נראה רע, אבל לא התכוונתי לפגוע בהם'. זה תלוי סרטון ותלוי רגע. ברגעים מסוימים בחקירה נראה שהיא מנותקת לגמרי. מדברת איתנו על תיאוריות פסיכולוגיות בחינוך, מצד שני, היו רגעים שבהם אפשר היה לראות שהיא מבינה את מה שהיא עשתה ואז היא אומרת, 'פה היה לי יום שחור' או 'ביום הזה הייתי שטן'".

לא הפריע לה שיש עדים בחדר להתעללויות שלה?

"זה אף פעם לא קרה מול הורים. אז את מבינה מזה שהיא התנהגה ככה מול אנשים שהיא הייתה יכולה לסמוך עליהם שזה לא ייצא החוצה. ושאולי גם הם לא חפים מפשע".

בכתב האישום המשתרע על גבי ‭ 14‬עמודים, נאשמת מעודה ב-‭18‬ סעיפים של התעללות בקטין או חסר ישע ותקיפת קטינים. כפי שהדברים נראים כרגע, גורמים משפטיים מעריכים כי מעודה תבחר שלא לנהל משפט, והתיק יסתיים בהסדר טיעון תמורת הודאתה.

במהלך החקירה ועד כתב האישום יוצגה כרמל מעודה בידי עו"ד אביעד סעאדי ועו"ד אלי כהן. "פגשנו אותה בפעם הראשונה בדיון", מספר עו"ד סעאדי. "בחורה צעירה, חייכנית, חיננית, שאמרה שאחת הסייעות העלילה עליה. אמרתי לה: 'בהודעת המעצר כתוב שתקפת את הילדים', והיא אמרה: 'אתה יודע איך אני אוהבת ילדים? מתה עליהם. לא הרמתי בחיים יד על ילד. אתה לא מבין איזה מטפלת טובה הייתי'. אמרתי לה: 'באו לדיון פה הרבה הורים', והיא ענתה: 'אני בטוחה שהם באו להעיד לטובתי'.

"עשיתי כמה בדיקות עם לקוחות שלי שילדים שלהם היו אצלה, שמעתי עליה דברים נפלאים ומדהימים ואין מצב. לא יכול להיות. לאט-לאט הצטברו העדויות. היא הייתה נראית במצב רוח טוב, למרות שהייתה אזוקה בידיים וברגליים. לא מבינה את חומרת מעשיה. יש פער מטורף בין איך שהיא נראית ומתנהגת, לבין המעשים המיוחסים לה".