ישראל של 2025 נמצאת בנקודה כלכלית מורכבת במיוחד: מלחמה מתמשכת, ריבית גבוהה שבהחלטת בנק ישראל נותרה עומדת גם בפעם העשירית, אינפלציה וחוסר ודאות גיאו-פוליטית.
למרות כל זאת, ההייטק הישראלי מתגלה שוב, כקטר של המשק.
רק בשנת 2024 נרשמו 53 אקזיטים בהיקף של 13.4 מיליארד דולר – זינוק של 78% ביחס ל־2023. ההון החדש שמוזרם למשק מחלחל במהירות לשוק הנדל"ן, ומתבטא בעלייה בביקושים ובעסקאות.
במרץ 2025 התבצעה עסקת הענק שכולם דיברו עליה – גוגל רכשה את Wiz הישראלית תמורת 32 מיליארד דולר. האקזיט הגבוה ביותר בתולדות ההייטק הישראלי עתיד לייצר מאות מיליונרים חדשים, כאשר על פי הערכות, מאות עובדים בחברה החזיקו באופציות בשווי של מאות אלפי דולרים כל אחד.
מה יעשו הדור החדש של עשירי ההייטק, כדוגמת עובדי Wiz, עם ההון שצברו?
בעוד ששוק ההון מתאפיין בתנודתיות, וריבית הבנק אינה מספקת מענה אטרקטיבי לחוסכים, שוק הנדל"ן ממשיך להיתפס כעוגן יציב.
כאשר סכום של עשרות או מאות אלפי דולרים נכנס לחשבון הבנק, לעיתים קרובות מה שעומד לנגד העיניים הוא לא רק הרצון להרוויח – אלא גם הצורך לבצר ולעגן. הנדל״ן, במיוחד באזורי הביקוש במרכז הארץ, נתפס כסוג של "מכפיל ביטחון".
מגמה זו אינה חדשה. בין 2021 ל־2024 בוצעו בישראל כ־200 אקזיטים בשווי של מעל 40 מיליארד דולר. כ־60% מהעסקאות כללו תגמול לעובדים, רובם בני 30–45. ב־2023 דיווחה רשות המסים כי כ־27% מרוכשי הדירות שמחירן מעל 5 מיליון שקל היו צעירים בגילאים אלה, כאשר חלקם רכשו אפילו שתי דירות – אחת למגורים ואחת להשקעה.
בהמשך לכך, על פי נתוני משרד האוצר, עולה כי כשליש מרוכשי הדירות באזור המרכז הם אנשי הייטק. נתון המחזק את ההבנה כי ההון המגיע מעסקאות ההייטק משפיע באופן משמעותי על שוק הנדל"ן באזורי הביקוש.
לא מדובר רק בכמות העסקאות, אלא גם באופן שבו הן מתבצעות. מתעשרי ההייטק מגיעים לעסקאות כשהם מצוידים בכסף זמין ונזיל המלווה בזמן תגובה מהיר, חלקם מבקשים לבצע עסקאות טרום-שיווק כאשר הם רוכשים חבילת דירות ומצפים להנחה וחלקם נמשכים לפרויקטים של התחדשות עירונית באיזורים עם פוטנציאל השבחה גבוה. התוצאה היא כניסה מובהקת של מעבר כסף טכנולוגי לעולם הנדל"ן, עם השפעה הולכת וגדלה על תמחור ואופי הפרויקטים עצמם.
לאחרונה בשוק מתקבלות פניות של קבוצות רוכשים מענף ההייטק המעוניינות בפרויקטים מותאמים אישית. מאחר ואותם רוכשים פועלים כקבוצה, הם שואפים לבחור את האדריכל, להיות מעורבים בקביעת קווי העיצוב, בחירת החומרים, תכנון חללי הפנים – ולרדת עד לפרטים הקטנים ביותר. מדובר בקהל חדש, בעל דרישות ייחודיות, המבקש להגשים בישראל את "החלום האמריקאי" ולחיות באזורים מרכזיים, בקרבת מוקדי תרבות, בילוי ופנאי.
1 צפייה בגלריה
פרויקט בוטיק בנורדאו 65 ת״א של אורנה ואיתן יוחננוב בע״מ
(קרדיט להדמיה: עודד הדמיות OCO)
גם מצד היזמים והקבלנים מורגשת התאמה מהירה לרוח התקופה. אלו מזהים את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בקהל הרוכשים החדש ומכוונים אליו תמהילים יוקרתיים, מפרטים טכניים ברמה גבוהה, ושיווק המותאם לאורח חיים זה. במקביל, נוצרים מודלים חדשים של שיתוף פעולה, כמו קבוצות רכישה סגורות לעובדי חברות טכנולוגיה, מתחמים המשלבים בין מגורים, עבודה ופנאי – ואפילו בנייני מגורים בהם מוקצה שטח משותף כחלל עבודה קהילתי (Coworking). ההשקפה היא ברורה - לא מדובר ברוכשים חד-פעמיים, אלא בקהל נאמן שצפוי להמשיך ולהזרים הון לשוק הנדל״ן לאורך שנים רבות.
ההשפעה של האקזיטים אינה מסתיימת רק ברכישת דירות. חלק משמעותי מההון החדש מוזרם גם לשוק השכירות, כאשר עובדי הייטק רבים, בין אם הם עדיין צוברים הון או מעדיפים גמישות במקום המגורים, מחפשים דירות להשכרה באזורי הביקוש במרכז. כתוצאה מכך, מחירי השכירות באזורים אלה נמצאים בעלייה מתמדת.
האקזיטים אולי מתרחשים מאחורי קירות זכוכית ומסכים מרצדים, אבל ההשפעה שלהם ניכרת היטב בשטח – ברחובות המתחדשים, בפרויקטים שמחליפים צביון, שכונות שהופכות לאטרקטיביות ובמרקם עירוני שמשתנה לנגד עינינו. הכסף החדש של ההייטק מעצב מחדש את פני הערים, את קצב ההתחדשות ואת אופי הרוכשים. אם תרצו, זו לא רק בועת נדל"ן – זו מציאות חדשה, בה שורת הקוד יכולה להפוך לבעלות על נוף לקו רקיע.
אור ביסמוט הוא משווק ויוזם נדל״ן יוקרה
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
