עם השלמת עסקת החטופים והניצחון המסתמן במלחמה במספר חזיתות מתחילה להתברר גם ההשפעה הכלכלית של המלחמה על הכלכלה הישראלית.
חיוכים קלים נרשמו במשרד האוצר למראה תשואת האג"חים ל-20 שנה שצנחה משיא שהגיעה אליו בחודשי הפאניקה שלאחר תחילת המלחמה של כ-5.2% לרמה נוכחית של 4.12% בלבד. גם בבחינת ה-CDS (credit default swap), שהוא מכשיר יותר נכון למדידת סיכונים גיאו-פוליטיים מאשר תשואות אג"ח, שכן הוא מנטרל שינויים בצפי הריבית, נרשמה ירידה מרמה של כ-145 נקודות בסיס (ל-5 שנים) בשיא לרמה נוכחית של 70. במילים אחרות, השוק מעריך שהסיכוי הכלכלי של ישראל לפשוט את הרגל צנח ביותר מחצי, אך עדיין גבוה בכ-30% ביחס לסיכוי טרום המלחמה.
הדולר, כפי שדווח רבות בכותרות חזר לרמה של מתחת ל-3.3 שקלים. ההשפעה, כאמור, היא חיובית על יבואנים ושלילית על יצואניות (למשל חברות הייטק – שמוכרות מוצרים בדרך כלל במטבע חוץ, וכן מקבלות השקעות במטבע חוץ, אך משלמות משכורות בהיקף משמעותי בשקלים).
יבואניות בשוק ההון הישראלי שצפויות להרוויח מהתחזקות השקל כוללות את ראלקו, ברימאג , סאני תקשורת, קבוצת UMI, דלק רכב, קרסו מוטורס, גלוברנדס, סקופ ועוד.
שני האתגרים – הגירעון והתוצר, והפיתרון
על פי דוח החשב הכללי לשנת 2024 ההוצאות של מדינת ישראל בשנת 2024 שהתנהלה בסימן המלחמה עמדו על קרוב לטריליון שקלים, המהווים כמחצית מהתוצר, נתון מחריד ומזעזע. וזה לפני העלות של רגולציה ובירוקרטיה עודפת, שעולה הרבה פעמים לעסקים כסף רב, אך לא מופיעה בשורת ההוצאות בדוח של החשב.
מנגד, התוצר הישראלי לנפש שעמד לפני המלחמה על כ-54 אלף דולר, ירד לשיעור של כ-52 אלף דולר בשנת 2023 והתאושש בשנת 2024 (דבר המשקף עדיין ירידה משמעותית בשקלול אינפלציה). ההערכות של קרן המטבע הבין-לאומית הינה לתמג של כ-60 אלף דולר השנה, המשקף בשקלול אינפלציה, צעידה במקום או גידול של כמה אחוזים. בהנחה וכמובן נגיע ליעד.
על פי התיאוריה הקיינסיאנית, גידול בהוצאות הממשלתיות יכול להביל לגידול בפעילות במשק, ומשכך גם גידול "אמיתי" בתמ"ג לאורך זמן. אך מעבר לכך שישנן לא מעט אסכולות החולקות על התיאוריה הזו, בהיקף הגירעון הנוכחי מדובר באופציה לא מעשית.
הפתרון היחיד שנותר בידי המדינה למימון הגירעון והאצת הצמיחה בתוצר הוא הורדת בירוקרטיה וחסמים על המשק, לצד ביטול של העלאות מיסים שהוכרזו בחודשים האחרונים.
הורדת ריבית בפתח?
עם נתוני האינפלציה שהתפרסמו השבוע, שהציגו ירידה מפתיעה של 0.6% במדד המחירים לצרכן יש תמימות דעים כמעט מוחלטת בשוק ההון שבנק ישראל יוריד את הריבית בפגישה הקרובה, כאשר החלטת הריבית צפויה להתפרסם ב-24.11. הפסקת המלחמה, התמתנות האינפלציה והצורך לטענת חלק בעידוד הכלכלה, כולם מהווים זרז להורדת הריבית.
ממהלך כזה המרוויחות העיקריות הן חברות עם היקף הלוואות משמעותי, למשל חברות נדל"ן למגורים וחברות נדל"ן מניב, שממחזרות את האג"ח שלהן בצורה די תדירה בשוק ההון הישראלי, ושינויים בריבית משפיעים כמובן על הריבית שהן ישלמו בהנפקות העתידיות.
חברות נדל"ן למגורים בבורסה הישראלית צפויות להרוויח אף יותר מהנדל"ן המניב, בממוצע, מהורדת הריבית שכן הן מתאפיינות בשיעור יותר גבוה של הלוואות הצמודות לריבית הפריים, שהן הלוואות שהריבית עליהן משתנה מיידית לאחר עדכון ריבית בנק ישראל, בעוד שאת האג"חים, שרובם בריבית שאינה משתנה – יש צורך "למחזר" על מנת להינות מהורדה בריבית או שיפור בדירוג האשראי של החברה.
אפשר לראות את זה גם בהנפקות בשנה הנוכחית – במחצית הראשונה של השנה, הונפקו בבורסה המניות של 9 חברות חדשות, מתוכן 6 היו חברות נדל"ן. כמו כן, ישנן חברות נדל"ן רבות שמגייסות אג"ח. בשטח לעומת זאת – המצב שונה מהאופוריה בשוק ההון ומכירות הדירות החדשות לא מתאוששות לרמות של טרום המשבר.
נשאלת השאלה המתבקשת: האם טרנד חברות הנדל"ן בבורסה, בציפייה לסיום המלחמה והורדת הריבית – הוא לא הפרזה? והאם הציבור לא ישלם שוב את החשבון על האופוריה המנותקת מהמצב במשרדי המכירות?
ג.נ: הכותב מחזיק במניות חברות ברימאג וסאני תקשורת.
גלעד מנדל הינו חוקר ניירות ערך, יועץ לחברות בורסאיות ומוביל בתחום האנליזה החשבונאית בעבור קרנות אופורטוניסטיות. בעבר ניהל תיקי נוסטרו בהיקף מיליארדי שקלים והינו המנהל של קהילת המשקיעים השקעבורסה. אין בנכתב המלצה לפעול בניירות ערך, וכל העושה זאת – עושה כן על אחריותו הבלעדית. האמור אינו מחליף התייעצות עם יועץ השקעות מוסמך.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
