כמו למצוא שטר של מאה שקל בכיס המעיל שנשכח שם בשנה שעברה, יש כמה ישראלים שנזכרו לאחרונה שיש ברשותם איזה ביטקוין או שניים. גם אם קנו אותם בכמה אלפי דולרים, ובהנחה שהסיסמה בהישג יד, ציפתה להם הפתעה מרהיבה — שווי של כמאה אלף דולר למטבע. "בשנה האחרונה אנשים מתעניינים בביטקוין בקבוצות פייסבוק, מגיעים פיזית למשרדים שלנו בתל-אביב ולאירועים שלנו, למרות המלחמה ולמרות המצב", מספרת נעה משיח, מנכ"לית איגוד הביטקוין בישראל. "ויש גם אנשים שישנו על האף והתעוררו פתאום כשהביטקוין קפץ ואמרו לעצמם, 'יש לי פה סכום גדול שאני יכול לממש'. יש את אלה שלא זוכרים לשחזר סיסמאות, או מסתבכים עם סוג הארנק הדיגיטלי שלהם, ואנחנו עוזרים להם להגיע לכסף ולעקוב אחרי הדולרים שקיבלו, אם הפכו את הביטקוין לנזיל".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
יש תחושה שעדיין רוב הישראלים לא ממש מבינים מה זה הביטקוין הזה.
"אנשים כבר יותר פתוחים להבין את הרעיון. זה כמו שיש ביט ופייבוקס וכרטיס אשראי, גם את הכסף הזה אנחנו לא 'מרגישים' אבל הוא קיים עבורנו. כמו שיש אפליקציה של אפל פיי, ככה יש גם אפליקציה שמעבירה ביטקוין, וברגע שיש שער חליפין לדולר ולשקל, מבינים את הערך של המטבע. רוב המשתמשים כבר למדו לדלג מעל המשוכה הזו. זה מקל עליהם לדבר על הביטקוין בשווי הדולרי שלו, או להיחשף לאתרים ומקומות שמקבלים תשלום בביטקוין. זה כמובן משתנה בין אלה שמסתכלים עליו כמכשיר השקעה לבין מי שמסתכל עליו כאמצעי תשלום וסחר".
היום כבר לא חייבים לרכוש מטבע ביטקוין. אפשר פשוט לרכוש קרנות סל ישראליות, שמחקות את ערך הביטקוין. מה זה עשה לשוק?
"בזכות האפשרות הזאת אפשר לומר שהביטקוין הופך להיות מיינסטרים. להחזיק מטבע משלך, או להשקיע בו דרך בית השקעות ישראלי, זה פרופילים שונים של סיכון".
בן סמוחה, מייסד אתר CryptoJungle וקהילת "מדברים קריפטו", גילה את הביטקוין כסטודנט, והיום הוא מארגן כנסי ענק שבהם יושבים משקיעים מוסדיים לצד שוחרי ביטקוין ורגולטורים. "הייתי שחקן פוקר חצי מקצועי, ושיחקתי לייב ובאינטרנט. באינטרנט, בשביל להפקיד את הכסף, בגלל שהפוקר לא חוקי בישראל, היה צריך להשתמש במטבע אלטרנטיבי. זה היה או ללכת לברוקר ישראלי שלוקח עשרה סנט על כל דולר, או הביטקוין. חבר שלי הכיר לי את המטבע, פתח לי ארנק, והסביר לי, 'ככה אתה שולח וככה אתה מקבל, ואם אתה צריך לקנות או למכור אני מכיר מישהו, תגיד לי'. וזה מה שעשיתי. השתמשתי בביטקוין במשך שנה וחצי, התייחסתי לזה כמו חשבון פייפאל להעברת כספים. התנהלתי בזה באופן מאוד אינטואיטיבי, עם שם משתמש וסיסמה כמו לבנק.
"בתחילת 2017 פתאום הייתה לי הכנסה טובה ביחס להיותי סטודנט תפרן. הצלחתי להרוויח לא מעט כסף מהפוקר, וכל הכסף הזה היה בביטקוין. נכנסתי לפאניקה קלה, מכרתי הכל והחלפתי לכסף 'אמיתי', והשארתי לעצמי ביטקוין בשווי 400 דולר, שזה מה שרציתי לשחק איתו פוקר. הביטקוין היה שווה אז מתחת לאלף דולר. בדרך חזרה הביתה פתאום עצרתי לחשוב. אמרתי לעצמי, למה הגבתי ככה? התחלתי לשאול מה זה הביטקוין הזה בעצם, וביום למחרת כבר התחלתי ללמוד. הבנתי שיש כאן משהו דרמטי, ויצאתי לקריירה יזמית בתחום. התחלתי להעביר הרצאות על ביטקוין בבית שלי והקמתי את 'קריפטו ג'אנגל', תוכן וחינוך מקצועיים בעברית על התחום".
3 צפייה בגלריה
בן סמוחה. "התחלתי לשאול מה זה הביטקוין הזה בעצם, וביום למחרת כבר התחלתי ללמוד"
(צילום: איתמר אריאלי)
דונלד טראמפ, שהבטיח כחלק ממסע הבחירות שלו לנשיאות להיות "נשיא הקריפטו", הוא חלק בלתי נפרד מהעלייה שרושם הביטקוין מאז שנבחר. ביום הבחירות בארה"ב, ב-5 בנובמבר, עמד שער הביטקוין על 68 אלף דולר. נכון לאתמול היה השער 98 אלף דולר — זינוק של כ-30%. לפני כחודש הגיע הביטקוין לשיא של 108 אלף דולר, ומאז ירד שוב — עדות לתנודתיות החריפה שלו גם כשהוא נסחר במגמה כללית של עליית שערים.
אז למה משקיעי הביטקוין אוהבים את טראמפ? הנשיא האמריקאי הבטיח לקדם את מטבעות הקריפטו לקדמת הבמה ולהקל על הרגולציה. קשה לצפות את מימוש הבטחותיו, כמו מהלכים אחרים של טראמפ, אבל המשקיעים בינתיים מתעוררים. "אנחנו עכשיו במהלכה של התפתחות דרמטית עם כניסתו של טראמפ לבית הלבן. וזה הרבה מעבר, בעצם קורית כאן מהפכה בכל תחום שבו ערך מועבר", אומר סמוחה. "גם אם אלה, למשל, העברות מקומיות של כסף שהיום מחויבות ב-3% עמלה כשמוציאים כסף מהכספומט. אני יכול להעביר באמצעות הקריפטו מהארנק שלי לארנק שלך אלף דולר ולשלם על זה פחות מעשרה סנט עמלה".
עד כמה הישראלי הממוצע שכבר נכנס לתחום יודע לנווט בתוכו?
"תלוי מי הוא. אני רואה מקרים מצערים של אנשים שיוצרים איתי קשר אחרי שקלטו שהם כנראה נפלו קורבן להונאה או עשו טעות בזה שהעבירו את הכסף מארנק אחד לשני ללא מספר זיהוי, או מקרים אחרים שגורמים לכך שהכסף הולך לאיבוד. ויש גם אנשים שנכנסים מהזווית הספקולטיבית, של איך אני מוצא את הביטקוין הבא, כלומר איך אני מוצא את המטבע הדיגיטלי שיעשה לי פי מאה אלף על הכסף, ושאר חלומות. ויש גם את אלה שבאים ללמוד את הכלכלה החדשה ואיך היא משתלבת בתוך המערכות המסורתיות כבר היום".
עדות לאותה השתלבות של ביטקוין במערכת המסורתית אפשר היה לקבל בדצמבר האחרון עם ההשקה בארץ של קרנות סל שמחקות את שווי הביטקוין. שישה בתי השקעות ישראליים מציעים כיום קרנות מחקות מדד שיעקבו אחרי מחיר הביטקוין, לאחר שקיבלו אור ירוק מהרשות לניירות ערך. המשמעות המעשית היא שאפשר להשקיע בביטקוין מבלי לקנות את המטבע עצמו. ההשקעה הפכה לנגישה ופשוטה גם עבור מי שמגלים רתיעה פסיכולוגית מהממד הטכנולוגי שכרוך ברכישת המטבע ובשמירה שלו בארנק דיגיטלי. עד כה היו זמינות לישראלים קרנות עוקבות ביטקוין של שחקנים זרים כמו בלאקרוק ופידליטי, שהיה ניתן לקנות דרך אפליקציות המסחר והבנקים. השקה של מוצר ישראלי היא צעד המקרב ישראלים עוד קצת למטבע הכי מדובר בארוחות שישי.
שער מטבע הביטקוין עומד, נכון לכתיבת שורות אלה, על כמעט 350 אלף שקלים, שווי שמרחיק אותו מהישג ידם של רוב המשקיעים. בפברואר 2024 היה שוויו מחצית מהשווי הנוכחי, כ-42 אלף דולר, אחרי מחיקה של 50 אחוז משוויו ב-2021. התנודות האלה הן לא לבעלי לב חלש, והכתבה הזאת היא בוודאי לא עצת השקעה.
עולם הקריפטו נע מפיק לפיק, בין פרשיות הונאה שנקשרו בו ולא סייעו לתדמיתו, כמו קריסת בורסת הקריפטו FTX שהסבה נזקים כבדים למשקיעים בה, לבין התקרבות בוטחת אל עבר המיינסטרים בחסות אסדרה בחוק, התבססות של תעשיית הפינטק והתקבלות על ידי משקיעים מוסדיים.
שתי אמירות מפורסמות של לארי פינק, מנכ"ל בלאקרוק, מנהלת הנכסים הגדולה בעולם, ממחישות את שינוי הפרדיגמה. ב-2017 הוא תיאר את הביטקוין כ"אינדקס להלבנת הון". בחודש שעבר הוא כבר אמר שהביטקוין עשוי להגיע ל-700 אלף דולר, ותיאר את עצמו כ"מאמין גדול". באותה נשימה הוא סייג: "אגב, אני לא מקדם את הביטקוין הזה. ידוע שמטבעות קריפטו הם תנודתיים מאוד. אפילו במהלך שוק שורי (תקופת עליות בשוק המניות, ט"ג), זה לא נדיר שביטקוין חווה נסיגה של 20% עד 30%".
קרנות הסל המאפשרות להשקיע בביטקוין כנייר ערך נושאות בשורה מסוימת, שמתלכדת עם הצהרות אופטימיות של טראמפ במהלך קמפיין הבחירות שלו, ועם רגולטורים שכבר לא סוגרים את הדלת בפני עולם הקריפטו. דיברנו עם שחקנים דומיננטיים בקהילת הקריפטו הישראלית ועם גורמים בצד הפיקוח, המעלים נקודות שכדאי להכיר סביב טירוף הביטקוין הנוכחי.
"אדם שרוצה היום להשקיע בביטקוין או במטבעות קריפטו כאלה ואחרים יכול לעשות את זה עם אפליקציות שבקלות אפשר להוריד לנייד ולהתחיל לסחור באופן מיידי", אומרת ענת גואטה, לשעבר יו"ר הרשות לניירות ערך, שבתקופתה עסקה הרשות באסדרה של הקריפטו, מטרה שעוד לא הושלמה במלואה אבל ניתן לראות כעת את צעדיה הראשונים.
"קרנות הסל שנכנסו הן החותמת הרגולטורית הגבוהה ביותר שביטקוין ואתריום (מטבע הקריפטו השני בפופולריות שלו אחרי הביטקוין) יכולים לקבל, וכל מי שאמר שהם הונאה, קיבל עכשיו את התשובה שלו מהרשות לניירות ערך", אומר בסיפוק גם סמוחה. קהילת הקריפטו חיכתה לצעדים האלה, כדי להפוך למקובלת בקהילה העסקית. "התחום הפך נגיש לחשבון ההשקעות של האדם הקטן וגם לקרנות פנסיה, חברות ביטוח ותאגידים שיכולים להיחשף עכשיו לביטקוין עם קרנות הסל".
ענת גואטהצילום: אוראל כהןמטבע הפורמט, קשה להתחקות אחר פעילותם של משתמשי ביטקוין ומטבעות קריפטוגרפיים אחרים, ומכאן גם הקושי לאמוד את היקפם. "חברת המחקר Chainalysis שמנטרת את התחום, הודיעה שבסוף 2024 נחצה הרף של 500 מיליון כתובות ארנקי ביטקוין", אומר סמוחה. "בישראל אני יודע על מאות אלפים שמשקיעים ומחזיקים בקריפטו, כשהרוב אני משער מחזיקים בו דרך בורסה בינלאומית. ההתפלגות שאני רואה באתר ובקהילת 'מדברים קריפטו' היא 85% גברים ו-15% נשים, כשטווח הגילים המרכזי הוא מבני 18, צעירים לפני צבא שחזקים בזה, ועד גילי 42-45. ביטקוין, ככלל, לא מומלץ למי שלא יכול לראות את תיק ההשקעות שלו נופל ב-20%-30% בתוך יום, דבר שקרה ועוד יקרה.
"ביטקוין הוא תחום בפני עצמו והוא כנראה המטבע המאובטח ביותר, המבוזר ביותר והמתקדם ביותר, ונוצר כדי ליצור תחרות בשוק הכסף. הנשיא פוטין אמר השנה שלא ניתן לעצור את ביטקוין. הוא לא אמר קריפטו, הוא אמר ביטקוין, ובאמת צריך לעשות הפרדה בין נכנסים קריפטוגרפיים אחרים לבין ביטקוין. קריפטו הוא שם כולל לנכסים שבנויים על טכנולוגיית בלוקצ'יין, כלומר מאגר מידע שיתופי. אם לכל בנק יש היום יומן חשבונאי משלו, ובבנק שלך כתוב מינוס אלף שקלים כי העברת לי כסף, ובבנק שלי כתוב פלוס אלף, ובסוף כל יום שניהם מציגים לבנק ישראל מה הפלוס ומה המינוס, בבלוקצ'יין יש מחברת אחת לכולם וחוקים מוסדרים על איך יודעים לומר שמה שכתוב במחברת אמיתי אצל כולם. בלי מתווכים ובלי עמלות באמצע".
רבים רואים בו כיום עוד אפיק השקעה, אבל ביטקוין נולד בכלל כרעיון.
"הביטקוין בא ואומר, בנקים מרכזיים וממשלות לא מנהלים את הכסף בצורה שבאמת תואמת את איך שכסף אמור לעבוד, וזה פוגע באזרח בצורה ישירה ועקיפה של עליית מחירים, ולכן צריך ליצור תחרות. משחר ההיסטוריה זהב למשל שימש לעידוד תחרות בשוק הכסף, בנקים וממשלות ידעו שאם הם ידפיסו יותר מדי כסף הצרכנים יברחו לזהב ויקריסו את המטבע, זה מה שקורה פעם אחר פעם במדינות בעולם. ביטקוין הגיע כדי לשמש ככסף אלטרנטיבי וכדי לשמור על ערך הכסף. זהב הוא Store of value (משמר הערך) הכי ותיק, עם מדגם מייצג של 6,000 שנה שהוא עושה זאת, אבל ככל שהתפתחנו כאנושות הוא הפך לפחות אפקטיבי ומתקדם. למי שנמצא במדינות כמו זימבבואה, טורקיה או איראן ורואה את המטבע שלו קורס לא ב-3% בשנה אלא ב-10% בחודש, זה הרבה יותר ממשי להשתמש בביטקוין כמדיום של העברת כספים, או במטבעות דיגיטליים צמודי דולר".
ענת גואטה, שבקדנציה שלה נעשתה רוב עבודת המטה סביב אסדרת הקריפטו, רגילה לזה שהרגולטור נחשד בהתנגדות לקדמה, ואז באיטיות ביישומה. "אני חושבת שהדימוי שנוצר כאילו רגולטורים פחות אוהבים ביטקוין, קשור בתופעה שהייתה בשנים 2018-2019, כשהתחילה להתפתח בעולם בועת הנפקות של כל מיני מטבעות קריפטו, כשבשיא היו אלפי סוגי מטבעות שגייסו כסף ממשקיעים ולמעלה מ-90 אחוז מההנפקות האלה קרסו. חלקן התבררו כהונאות וחלקן פשוט ככישלון ידוע מראש. הגל הזה של הנזקים שנגרמו למשקיעים יצר סקפטיות ביחס לרצון של הרגולטורים ולהיתכנות להפוך את העולם הזה ללגיטימי. שבע שנים אחרי התחום מאוד התבגר והייתה הפקת לקחים בכל הצדדים".
מה השתנה בשטח?
"משקיעים שצברו ידע וניסיון וחברות שהתפתחו באופן רציני יותר ומצליחות לזכות באמון המשקיעים. וגם רגולציה כמו למשל באירופה, בריטניה וארה"ב, שמסדירה את הפעילות של שחקני הקריפטו השונים. העולם מיישר קו אחרי ארה"ב וטראמפ שמקדם את הנושא. גופי ההשקעה המוסדיים מושקעים כבר בנכסים דיגיטליים וצריך לזכור שרגולטורים, בסופו של דבר תפקידם להגן על הציבור — וברגע שמשקיעים מקבלים את ההגנה שהם זקוקים לה, מתחיל להיבנות אמון. על בסיס האמון הזה הביטקוין בונה עכשיו תשתיות עסקיות. שבע שנים אחורה לא הייתה אסדרה ולא הייתה תשתית כזו, הציבור היה חשוף לסכנות של הקריפטו וגם נפגע מאוד, וחברות בתחום קרסו ברעש גדול. היום, השוק הזה נבנה באופן בוגר יותר".
ענת גואטה, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך: "משקיעים צברו ידע וניסיון, חברות זוכות באמון המשקיעים, יש רגולציה. לפני שבע שנים זה לא היה, והציבור נפגע. היום השוק בוגר יותר"
מה לגבי הפנסיות שלנו, אילו לגיטימציה והגבלות יש על המוסדיים להשקיע את הפנסיות שלנו בקריפטו?
"בשנות הבועה של הקריפטו, כשאחד המוסדיים נתפס עם יתרה של מטבעות קריפטו, זה נגמר לא טוב, וזה צרוב בזיכרון הקולקטיבי של המשקיעים המוסדיים בישראל. אין ספק שלמוסדיים קל יותר להיחשף לנכס חדש כשיש להם גיבוי מהרגולטור שלהם. גיבוי אקטיבי, שכולל הגדרה מפורשת לפעילות ההשקעה ומהן הבדיקות שצריך לעשות כשמשקיעים במטבע קריפטוגרפי, מתפרש על ידיהם כגיבוי מהרגולטור. קל יותר לומר למשקיעים אילו רובריקות הם צריכים לסמן כשהם משקיעים בקריפטו, מאשר לומר להם 'בהתאם לשיקול דעתכם', וכמו שמשקיע מוסדי יכול לקנות נדל"ן בניו-יורק ולא אומרים לו מאיזה בטון צריך הבניין להיות יצוק, ככה גם לא נכנסים לפרטים סביב השקעת קריפטו. ההנחיה היא להשקעה מגוונת עם פוטנציאל סיכון שמתאים לזה שאותו גוף מוסדי מעוניין לשאת".
ועדיין, כשזה מגיע להתנהלות היומיומית של משקיעים במטבעות ביטקוין שלא דרך קרנות הסל, הבנקים לא מתרצים בקלות. הקשיים שחווים סוחרי קריפטו בישראל כשהם מנסים להוציא ולהכניס כספי קריפטו לבנקים, מקשים עליהם לממש רווחים ולשלם מסים בצורה מסודרת, מה שחושף אותם בעקיפין גם להונאות ולתרמיות.
נועה משיח, איגוד הביטקוין: "כבר אין דבר כזה שבנק לא מקבל כסף בגלל שהומר מקריפטו. הוא חייב רק לבדוק שאין סיכון. ועדיין, הבנקים חושדים מאוד בתחום הזה"
"אחרי שיש לאנשים רווח בביטקוין, הם צריכים להמיר חלק מהמטבעות שלהם לשקלים ולהפקיד בבנק, ואנחנו ממליצים לעשות את זה דרך נותן שירות עם רישיון", מסבירה משיח. "אם עשית את הדברים כמו שצריך, לא אמורה להיות בעיה. כבר אין דבר כזה שבנק אומר שרק בגלל שזה כסף מקריפטו הוא לא מקבל אותו. לפני שנתיים נכנס נוהל בנקאי שמחייב את הבנקים בפעולות מסוימות סביב קבלת כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים, ועליהם רק להבין אם יש כאן סיכון או לא. 99 אחוז מהמשתמשים הם אנשים נורמטיביים, ועבור האחוז הנותר יש אפשרויות לבדוק ולהתחקות אחריהם. ועדיין זה האתגר הגדול שלנו במדינת ישראל, הבנקים חושדים מאוד בתחום הזה למרות שכבר יש רישיונות לנותני השירותים ולמרות שהתקדמנו כבר משם.
"בן אדם שהרוויח כסף בביטקוין ימצא דרך לממש את הכסף שלו, אבל השאלה היא מה יקרה בדרך, והאם מדינת ישראל תקבל ממנו את המיסוי, האם הוא יצליח להכניס את הכסף הזה לבנק. יותר מדי אנשים פוגשים הגבלות דרקוניות של הבנק, מבקשים מהם הסברים על כל פיפס קטן עם כסף שהתקבל מביטקוין, בלי קשר לפרופיל של הלקוח, ורשות המסים גם מערימה קשיים מול כסף שלא הגיע מבנק ישראלי. אנחנו עדיין בפער".
וישנם גם המטבעות הדיגיטליים בהנפקת בנקים מרכזיים (CDBC), יצורי כלאיים שמזכירים בנוכחותם הלא-פיזית מטבעות קריפטו, אך בעצם חותרים תחת הרעיון כולו — שכן הם משויכים לבנק של מדינה, וערכם נשאר יציב ולא נתון לתנודות. יואב סופר, מנהל פרויקט השקל הדיגיטלי בבנק ישראל, מנסה לעשות סדר בפרויקט המונומנטלי הזה, שכרגע בישראל אין לו אפילו תאריך יעד. "השקל הדיגיטלי יאפשר לציבור להחזיק כסף של בנק ישראל, לא רק במזומן אלא גם באופן דיגיטלי. יש כסף שנמצא בחשבון הבנק שלנו ואנחנו בונים על זה שיחזירו לנו אותו ביום שנצטרך למשוך. בקורונה ראינו שאנשים חוזרים לכספומט ולמזומן, לממד הפיזי של הכסף, מתוך מחשבה שלא יהיו פקידים, או שלא יוכלו לצאת מהבית. השקל הדיגיטלי יהיה עוד דרך להחזיק במטבע ללא סיכון, ולא באמצעות דף נייר. לאזרחים לא תהיה אינטראקציה ישירה עם בנק ישראל, אלא גופים שיהיו נותני שירותי תשלום בשקל דיגיטלי, כמו חברות אשראי, חברות פינטק או אפילו הסופרמרקט וחברת תעופה — הם יחברו אותנו לכסף הזה ולאפליקציה. זה ייראה כמו אפליקציה של חשבון בנק בטלפון".
וחשוב להבין שבשונה מכסף רגיל שמופיע בכרטיס האשראי כנגד מסגרת אשראי, כאן אין מסגרת כזו.
"בדומה למזומן, מה שיש לך בכיס זה מה שיש לך. בנק ישראל לא יהפוך להיות הבנק שלך ולא יספק אשראי. הגישה לכסף לא חייבת להיות רק בסמארטפון, כדי לייצר נגישות גם למבוגרים, לילדים או לחברה החרדית. זה יאפשר תשלומים אופליין, גם כשאין אינטרנט או חשמל, רמת הפרטיות תהיה גבוהה יותר, בשונה משימוש בכרטיס אשראי שמאפשר לבנק ולחברת האשראי לראות אילו עסקאות ביצעת. למרות שהשקל הדיגיטלי שונה מאוד ממטבעות קריפטו, הוא כן לוקח השראות מהטכנולוגיה של הבלוקצ'יין ויאפשר לתמוך ביישומי תשלום שלא מתאפשרים היום בתשלומים דיגיטליים רגילים".
תן דוגמה.
"למשל תשלומים שכרוכים בהתניה של כסף, כמו כשקונים מכונית והעברת הבעלות מצד המוכר תקרה רק אחרי שהעברת את הכסף, או כמו בקניית דירה או כרטיסים להופעות. הטכנולוגיה תייתר את הצורך בנאמנות".
הממשל האמריקאי חצוי ביחס לרעיון של מטבע דיגיטלי בחסות המדינה, מה שגרם לבנק המרכזי בארה"ב להעביר את העבודה עליו אל מאחורי הקלעים. טראמפ עצמו הצהיר במסע הבחירות שלא יהיה מטבע כזה בארה"ב. הבנק המרכזי האירופאי (ECB) מחזיק בעמדה הפוכה, עם תהליך חקיקה שמתקדם בפרלמנט האירופי ועבודת מטה שמאחוריה מאות אנשים והערכה זהירה שנראה יורו דיגיטלי באוויר לקראת סוף העשור.
בקהילת הקריפטו "מטבעות מדיניים" לא אוהבים את הרעיון: "למדינה יש מגבלות כוח כריבון על האזרח, ובמצב שבו מדינה תשלוט על שקל דיגיטלי, בקליק אחד אפשר לשלוט על כסף של אזרחים דרכו. אם למשל יש לי חוב לאחת הרשויות, ברגע אחד יכולים לעצור לי את אספקת הכספים. כלי כזה נותן לממשלה יותר מדי כוח", אומרים שם.
סופר מגיב לעניין הפרטיות: "יש נטייה לחשוב שהשימוש בשקל דיגיטלי יגרום לכך שבנק ישראל יידע מעכשיו הכל על ההוצאות שלי, אבל לא, למרות שהשקל יישב טכנולוגית ופיננסית בתוך בנק ישראל, לא תהיה לו יכולת לדלות מידע פרטני מזוהה. מי שיראה את העסקאות, אלו רק הגופים שייתנו שירותי תשלום".
מלבד הגישה של משקיעים נורמטיביים למטבעות דיגיטליים, שמעסיקה את הרשויות, ישנו עולם שלם של הלבנות הון וכלכלת צללים של גופי טרור, שנעזרות בקריפטו והתגברו סביב המלחמה האחרונה. "לקריפטו יש מאפיינים שהופכים אותו לאטרקטיבי לעבריינים, יש לו אנונימיות למחצה, הוא מבוזר ולא נתון לפיקוח של בנק מרכזי אחד או של גוף פיננסי מסורתי, קל מאוד להעביר כספים בין מדינות בלי פיקוח, ואפשר לעבור איתו בקלות דרך מקומות שהם בלי רגולציה בכלל, כמו ארנקים פרטיים ובורסות קריפטו ללא רישיון", מסבירה ד"ר שלומית ווגמן רטנר, סמנכ"לית בחברת הפינטק הישראלית Rapyd, עמיתה בהרווארד ולשעבר ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. "יש פה הזדמנות אטרקטיבית לעבריינים שיכולים להעביר כסף ממקום למקום בקלות, במהירות ומתחת לרדאר, ולערבב בין מטבעות וככה להוריד מהזנב שלהם את גופי האכיפה".
איך מנצלים את זה גופי טרור כמו חמאס וחיזבאללה?
"אנחנו רואים גופי טרור שמנצלים פרצות בכמה דרכים, הדומיננטיות שבהן היא איסוף תרומות לחמאס על ידי קריפטו. הם משתמשים במטבעות קריפטוגרפיים כדי לגייס תרומות מהציבור, על ידי קמפיינים הומניטריים, לדוגמה ליתומים של עזה או סביב מקרה ספציפי שמשווק בסושיאל מדיה, והתורם לא יודע שהוא העביר את הכסף לארגון טרור. העדתי על כך בסנאט אחרי 7 באוקטובר, ואחת השאלות שהתעוררה היא מה היקף הפעילות של חמאס בקריפטו".
ד"ר שלומית ווגמן רטנר: "יש פה הזדמנות אטרקטיבית לעבריינים להעביר כסף בקלות, במהירות ומתחת לרדאר. גם לגופי טרור, למשל איסוף תרומות לחמאס לצורכי טרור"
ומה התשובה?
"כרגע מדובר בערוץ של עשרות בודדות של מיליונים ועוד לא פרצו את הסכר לגמרי, אך זהו תחום שאם לא ינוטר באופן אינטנסיבי הוא יילך ויגדל".
ד"ר שלומית ווגמן-רטנרצילום: עוז מועלםאיך יכולים גופי האכיפה להשתלט על נתיבי הקריפטו של ארגוני הטרור?
"אפשר לומר שכלי ההתמודדות הנוכחיים הם מוגבלים, והרגולטורים צריכים לחייב את הסקטור הפרטי לעבור לטכנולוגיות של הדור הבא בניטור פעילות בבלוקצ'יין. רוב הגופים מתמקדים כיום בבדיקה של פעולות בקריפטו באופן ליניארי של מקור הכספים, במקום לעבור לניתוח של דפוסים. עבריינים וטרוריסטים הפכו למתוחכמים מאוד, וכל עסקה בודדת יכולה בניתוח פשוט של נתיב הכסף להיראות כלגיטימית. רק אם משתמשים בכלים טכנולוגיים חדשניים יותר, אפשר להבין שמדובר בפעילות הלבנת הון או מימון טרור נרחבת שכוללת אלפי ארנקים ופעולות.
"רואים את זה למשל בפעילות ברשתות איראניות, בדרך כלל הפעולות הראשוניות של בורסת הקריפטו האיראנית יבוצעו מול שחקנים עם אמצעי בקרה פחותים, למשל בורסות בעלות רשיון סיני או רוסי, או כאלה הפועלות ללא רישיון. משם הם יריצו הלאה דרך אלפי ארנקים, מספר עצום של פעולות המשך שיגיעו בסופו של דבר לבורסות 'לגיטימיות' יחסית, וכך ילבינו את נתיב הכסף. לרוב, בורסות בעלות רישיון ממדינות כמו סין ורוסיה לא עומדות בדרישות הזיהוי של לקוחות, והן יהיו התחנה הראשונה של עבריינים במסלול ההלבנה".
מהו מטבע דיגיטלי?
מטבע קריפטוגרפי (או דיגיטלי) הוא כסף וירטואלי הניתן להעברה על גבי רשת האינטרנט ישירות בין אדם לאדם ללא גורם מתווך, תוך הישענות על טכנולוגיית הבלוקצ'יין וההצפנה (קריפטוגרפיה).
איך מפיקים מטבע ביטקוין?
מטבע ביטקוין נוצר בתהליך שנקרא "כרייה", כהקבלה לכריית מתכת הזהב, שבה מקדישים אנרגיה פיזית וזמן, בעוד שבכריית ביטקוין מקדישים אנרגיה חישובית וזמן. בתהליך הכרייה מחשבים מיוחדים המפוזרים ברחבי העולם מקצים אנרגיה לטובת פתירת פאזלים מתמטיים בתחרות החוזרת על עצמה כל 10 דקות. הזוכה יוצר לעצמו מטבעות ביטקוין חדשים בכמות מוגדרת ובאישור יתר המחשבים, שאימתו את פתרון הפאזל שלו.
מה זה בלוקצ'יין?
הרעיון המרכזי הוא יצירת מערכת מידע שמאפשרת פעילות כלכלית ועסקית באינטרנט ללא צורך בפיקוח של ישות ניהול מרכזית. הטכנולוגיה מאפשרת יצירת מסד נתונים מבוזר, בעל חוקים שקופים וידועים מראש, המתופעל על ידי מחשבים רבים, ושעל תוכנו מסכימים כל הגורמים המעורבים. כך, נוצר מעין ספר חשבונות כללי השמור במחשבים של כל המשתמשים.
מהו ארנק ביטקוין?
תוכנה המתקשרת עם רשת הבלוקצ'יין של ביטקוין ובאמצעותה ניתן לצפות ביתרה, לשלוח ולקבל מטבעות ביטקוין. אפליקציית ארנק ביטקוין יכולה להיות בטלפון הנייד, במחשב, באתר אינטרנט או במכשיר מיוחד שנקרא "ארנק קר" ונחשב מאובטח יותר לסכומים גבוהים. לכל ארנק ביטקוין יש כתובת ארנק, מפתח פרטי וסיסמה. כתובת הארנק מקבילה לכתובת אימייל: כדי שאוכל לקבל מטבעות לארנק הביטקוין שלי, עליי לשתף אותה עם המען. הסיסמה משמשת לכניסה לאפליקציה, והמפתח הפרטי הוא המרכיב החשוב ביותר. מדובר בקוד סודי – מחרוזת בת 12־24 מילים – שאותו מגבים בכתב יד ולא ברשת, כדי שאם הארנק נהרס (למשל, הטלפון נפל לאסלה), ניתן יהיה לשחזר את הגישה למטבעות. קיימת גם אפשרות להשתמש בארנקים דיגיטליים מסוג משמורן, שבהם סומכים על צד שלישי – כגון גוף מפוקח עם רישיון – שיחזיק את מטבעות הביטקוין עבור המשתמשים.
איך קונים ביטקוין?
אפשר לקנות באמצעות חלפני ביטקוין וזירות מסחר במטבע, בכספומטים ייעודיים, או במזומן מאדם שכבר מחזיק בביטקוין. היום כבר ניתן להשקיע בביטקוין גם דרך קרן סל שמחקה את שער המטבע.
פורסם לראשונה: 00:00, 07.02.25
