שתי יממות לפני שנכנסה לבית "האח הגדול" יוכי אפוליאון התחילה לתרגל בדידות. משימה כמעט בלתי אפשרית עבור אמא לשלושה בנים שכבר מתגעגעת לשגרת המקלחות והבישולים. "כולם שואלים אם אני לא פוחדת מהטיפוסים שמחכים לי בבית, ולא מאמינים שרק דבר אחד מפחיד אותי".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למשתמשים רשומים:
מה?
"ליפול במדרגות אל הבית", מצטמררת אפוליאון (34) שפרשה מה'מירוץ למיליון' רגע לפני הגמר, בגלל משימת גובה.
בינתיים אפשר לראות שהיא עומדת מאחורי המילים שלה: כבר בימים הראשונים בבית "האח", אפוליאון הספיקה להסתכסך עם שני הדיירים החזקים במשחק – ארז איסקוב וארז מוגרבי, והיד עוד נטויה. בעשור שחלף מאז הריאליטי הראשון שלה, אפוליאון למדה לא להתרגש מעימותים ולענות למבקרים אכזריים, שלא חסכו ממנה את דעתם על הזוגיות שלה עם יוסי בן שמעון, שמבוגר ממנה ב-28 שנה. עכשיו, רגע לפני כניסתה לגוב האריות, היא פותחת הכל.
"בארץ ישראל שלנו, הקטנה והחמודה והחולנית והסכסכנית, לאנשים זה לא נראה לגיטימי שמישהי צעירה תלך עם מבוגר, אבל בחו"ל זה מאוד מקובל. לא שהתכוונתי לזה. ככה יצא. קצת אחרי 'המיליון' והבלגן טסתי עם חברות לרומניה ושם הכרתי את יוסי, באיזה אירוע של ישראלים. אמרו שנפגשנו בקזינו, אבל זה לא מכבד. דיברנו, התיידדנו. יוסי היה שם בעבודה, עסקי נדל"ן, ואני באתי לבלות ולכייף. ברור שראיתי שהוא מבוגר ממני, אי-אפשר להתעלם מהפער - הייתי אז בת 24 ויוסי היה בן 52, גרוש פלוס שניים - וזה לא שהתאהבתי בשנייה שראיתי את נסיך החלומות. זה התחיל בידידות וזרם יותר לעומק. גיליתי בן אדם נדיר ומדהים. כשחזרנו לארץ הקשר בינינו הפך לאינטנסיבי. נקשרתי אליו, ואחרי חודשיים-שלושה ידעתי שאני מאוהבת. היה קל מאוד להתאהב בו".
יש מצב שפסטיבל השמועות נולד בגלל שבשנים הראשונות של הקשר התנהלתם מתחת לרדאר?
"לא התנהלנו בשושו, פשוט כיבדתי את הרצון של יוסי לשמור על פרטיות. לא הרגשתי שאני צריכה לספק את סקרנות הקהל. גם היום, רק במקרים נדירים יוסי עולה איתי בסטוריז. אני מכבדת את החיים שלו, את ילדיו - הם באים אלינו, הם לגמרי האחים של הבנים שלנו, אצלנו אין חצי. דם זה לא מים - ואני מכבדת את גרושתו".
אתן בקשר?
"אני מכירה אותה, אבל זה לא שהיא הבסטי שלי, וזכותם להישאר באלמוניותם. אני לא אוותר על אהבת חיי בגלל מה שכותבים ואומרים לי. זה לא מזיז לי. אף אחד לא יודע כמה אנחנו אוהבים וכמה טוב לנו ביחד, אז שימשיכו לדבר".
"פעם השארתי את יוסי עם בנו כשהיה תינוק ואחרי רבע שעה הוא התקשר אליי בהיסטריה, 'בואי, הילד עשה קקי'. אמרתי לו, 'נו, אז תחליף', ויוסי נלחץ, 'אני לא יודע להחליף! כולו מלא חרא'. אחרי שהוא סיים את המבצע, הוא סימס לי, 'ביזבזתי חבילת מגבונים שלמה וגם קילחתי אותו'. שאלתי, 'איך קילחת?' והוא אמר, 'שטפתי בכיור'. מאז שיחררתי אותו מלקלח ולהחליף"
הפצע היחידי שקוטע את אידיליית הזוגיות נובע מהעובדה שאביה, הרב בנימין אפוליאון, נפטר מדום לב בגיל 51, לפני שהספיק להכיר את בן הזוג של בתו. "לא יצא, חוסר זמן", היא מתייסרת, "אבל סיפרתי לאבא שלי על יוסי, ויוסי היה בלוויה שלו. טרגדיה. אבא שלי עבד בקניון עזריאלי כמשגיח כשרות, וכשסיים את יום העבודה הוא התיישב עם חבר ואמר שכואב לו הראש. כשאחותי פניני צרחה לי בטלפון 'אבא מת!' חשבתי שהיא מוגזמת, אנחנו משפחה מאוד דרמטית, ושאלתי באיזה בית חולים הוא מאושפז. היא צילצלה בדיוק כשנכנסתי לדירה ששכרתי בתל-אביב, וכשראיתי שהשותפה שלי לא בבית הסתובבתי, רצתי לרחוב וצרחתי כמו מטורפת, 'אבא שלי מת!'"
בעבר סיפרת שהיו ביניכם שנים של נתק, אחרי שעזבת את הדת בגיל 15. זה המשיך עד למותו?
"לא, מה פתאום, תם פרק ההסתרות. עם הזמן אבא שלי קיבל אותי כמו שאני. הלוויה הייתה מזעזעת וקורעת לב. אנחנו 12 ילדים, שלושה בנים ותשע בנות. כולנו היינו מאוד קשורים אליו. הוא היה אבא מאוד נוכח. עד היום לא התרוממתי מזה. אבל מלכה, אמא שלי, לביאה. אבא שלי היה כל עולמה, להורים שלי הייתה זוגיות אמא'לה ואבא'לה, יותר מ-30 שנה. אבל אמא הייתה חייבת לקום בשביל הילדים, זה לא היה מובן מאליו ואני מעריצה אותה על זה".
איך בני-ברק קיבלה אותך?
"בלוויה ובשבעה לא התחפשתי עם בגדים צנועים וחסודים, בבית שלנו זה כבר לא היה אישיו בשום צורה. אבל גם בני-ברק השתנתה בעשור האחרון. היום כמעט בכל בית יש יוצא בשאלה, במשפחה שלי רק שלושה נשארו חרדים, וכבר לא יעיפו מבית ספר תלמידה כמוני, שזילזלה באורך החצאית. בהתחלה כעסתי על אלוהים שלקח ממני את אבא. אבא שלי היה בן אדם טוב, לא הגיע לו למות כל כך צעיר. עכשיו, עשר שנים אחרי, אני מרגישה שהמוות המוקדם של אבא שלי הפך אותי ליותר מאמינה. החיים קיבלו משמעות יותר עמוקה, וזה התחזק במלחמה. למדתי להיות מאושרת במה שיש. אני לא שומרת שבת, אבל יש לנו מסורת של הדלקת נרות וקידוש, אני צמה ביום כיפור וגם קוראת תהילים. כמו שאת רואה אני לובשת שורטס וגופייה בגלל שאני משתדלת לעשות רק את מה שעושה לי טוב. חיים רק פעם אחת".
אפוליאון ובן שמעון לא התחתנו כדת וכדין. "אנחנו חוגגים את האהבה שלנו מדי יום ביומו. הזוגיות שלנו יותר חזקה מכל דף נייר. בעיניי, זה שלא נרשמנו ברבנות עוזר לנו לשמור על הגחלת, כל אחד יכול לקום וללכת בלי שום הליך".
בביתם הפרטי בהרצליה פיתוח הם מגדלים שלושה נסיכים: בנימין (בנו), על שם אביה, בן חמש וחצי, והתאומים ניאו-אליהו ותיאו-דוד, בני שלוש וחצי.
"חלום חיי היה בת, אבל זהו, סגרתי את הבאסטה. יוסי יודע לעשות רק בנים, יש לו חמישה. אני לא סומכת עליו שהוא יכול להביא לי בת בדרך הטבעית. והלידות שלי הן לא פיקניק. בהיריון הראשון לקחו אותי לקיסרי חירום בגלל האטה בדופק העובר. כיוון שהאפידורל לא עבד עליי עשו לי הרדמה מלאה, אבל הרגשתי הכל. בהיריון השני הרופא המליץ על קיסרי. הייתי ערה במהלך הניתוח. הייתה לי חוויה מרגשת ומפחידה. עכשיו, אפילו אם יבטיחו לי בת - אני לא מסוגלת. שלושת הבנים שואבים אותי. חשוב לי להיות סבלנית ורגועה איתם, אז ויתרתי על החלום. אבל מי יודע, אולי בעוד כמה שנים יתחשק לי עוד היריון. יוסי כבר יהיה קרוב ל-70, אבל לגברים אין גיל להולדה".
בעבר אמרת ש"יוסי לא מרדים ילדים, לא מקלח ולא מחליף קקי".
"גם היום אני אומרת את זה. עכשיו כבר אין קקי וחיתולים, אבל יוסי בחר לא לעשות את הדברים האלה, ואני מאפשרת לו. פעם השארתי אותו עם בנו כשהיה תינוק ואחרי רבע שעה הוא התקשר אליי בהיסטריה, 'בואי, הילד עשה קקי'. אמרתי לו, 'נו, אז תחליף', ויוסי נלחץ, 'אני לא יודע להחליף! כולו מלא חרא'. אחרי שהוא סיים את המבצע, הוא סימס לי, 'ביזבזתי חבילת מגבונים שלמה וגם קילחתי אותו'. שאלתי, 'איך קילחת?' והוא אמר, 'שטפתי בכיור'. מאז שיחררתי אותו מלקלח ולהחליף".
למה זה מקובל עלייך?
"אנחנו, האמהות, צריכות לקום בלילה. זה לא התפקיד של הגבר. חד-משמעית. היו כמה לילות חריגים, כשהייתי ברגע של קרייסס או בתקופה שלא הייתה לי עוזרת וברור שהוא נתן יד. הוא לא עבר על פני הסיטואציה והתעלם ממנה, אבל ביומיום אני לא דורשת ממנו לטפל בהם, ואולי זו הסיבה שלשנינו היה כל כך ברור וטבעי שאם אני הולכת ל'האח' אז הוא נשאר בבית עם הילדים. עכשיו לקחנו אותם לפארק מים מטורף בדובאי והם רצו רק לטפס על המגלשות. יוסי עלה על המגלשה 150 פעם ביום, ואני ישבתי בצל. הוא שחה איתם בבריכה ועשה את כל מה שאין לי כוח לעשות איתם".
3 צפייה בגלריה
''אנחנו, האמהות, צריכות לקום בלילה. זה לא התפקיד של הגבר. חד-משמעית''
(צילום: ענת מוסברג)
כמו?
"אין לי כוח לשחות, אני לא יודעת לשחות. יוסי לא מבשל ולא עושה עבודות בית, בשביל זה יש לי עוזרת, אבל הוא מאפשר לי את זה - וזה מהמם. אחלה חלוקת תפקידים. ככל שהם גדלים אני מגלה עד כמה הוא סבלני ומכיל, כנראה שזה גם עניין של גיל. אני עושה את כל העבודה השחורה והם חולים על אבא שלהם. אף פעם לא הייתי לבד בבית עם שלושתם. אז נכון, אמא שלי גידלה 12 ילדים, בהם שלושה זוגות תאומים, ללא עזרה, אבל היה לה את אבא שלי שעזר לה לקלח ולנקות ולבשל. היום אמא שלי נכנסת לבית שלי ואומרת, 'יו, אני לא יודעת איך גידלתי אתכם לבד'. אמא ואני לא חיות באותו העידן. אני אמא סופר-טוטאלית, ובמקביל יש לי חיים משלי ואני צריכה את הזמן שלי לעצמי. אז תמיד יש מישהי שגרה איתי. איתנו. לדעתי, אין בן אדם שיכול להתמודד עם שלושה זאטוטים".
אין את החשש שליוסי כבר לא יהיה לו כוח בזמן שאת עוד תהיי בשיאך?
"אני לא יכולה לדמיין את עצמי עם אף אחד אחר, אני עם יוסי בלי קשר לגיל שלו. יוסי הוא החיים שלי. כשהגענו לחדר לידה אף אחד לא חשד שהוא הסבא. רואים מיד שאנחנו בני זוג, אי-אפשר לפספס, הוא לא נראה כמו אבא שלי. כולם רואים שאני אשתו. סליחה, בת זוגו למסע החיים".
אחרי לידת התאומים היא סגרה את מותג בגדי הים שלה. "הרגשתי שאני לא מסוגלת לצאת לעבודה. בתקופה שהייתי בבית עם הילדים התחלתי לשתף באינסטגרם את המתכונים שלי וזה צבר תאוצה. היום אני עובדת מהבית, בלו"ז שלי, וזה סבבה ואחלה".
מה מיוחד במתכונים שלך?
"אני עושה בישולים מאוד קלים שאמהות מזדהות איתם. הסטייל שלי הוא אוכל ביתי, לא גורמה של טרטרים. אני עושה רק מה שמעניין אותי, לוקחת עבודות שמתאימות לאורח החיים שלי".
עכשיו זו הפעם הראשונה שאת עוזבת את שלושת המוסקיטרים?
"בדרך כלל אני טסה לקצר. לפני כחודש קיבלתי הודעה באינסטגרם ממי שהייתה אשת תוכן ב'המירוץ'. לא ידעתי שהיא המלהקת של 'האח'. היא כתבה לי, 'בואי'. שאלתי את יוסי ומה הדבר הראשון שהוא אמר לי? 'שאי ברכה, אני איתך ומאחורייך'. אם התאומים היו קטנים יותר לא הייתי הולכת, אבל עכשיו הם גמולים, בלי מוצצים וחיתולים ויותר קל להתנהל איתם".
בשלושת השבועות שקדמו לכניסתה היא נדבקה לרשת 13. "אין ספק שזאת העונה הכי טובה של 'האח הגדול', אחלה אנשים. עדיין לא סימנתי אף פייבוריט. אני מביאה את עצמי. יאהבו – יאהבו, לא יאהבו – לא יאהבו. אני לא מפחדת מאיך שאצא".
בקילומטראז' האימהות שצברה, זו הפעם הראשונה שאין לה שום דרך לדעת מה קורה בבית. "השארתי את הקרקע מרופדת, הילדים בידיים טובות, עם יוסי ועם אחותי, אפרת. כל האחיות שלי שמות יד ואמא שלי באה לשישי-שבת. אני רגועה. נושמת. לא צריכה לזנק מהמיטה בשש בבוקר כדי להכין לגן".
אם כבר החלטת להיפרד מבן זוגך ומהילדים לזמן בלתי ידוע, לא חבל לעשות את זה בכניסה השנייה, שעדיין לא הניבה אף זוכה?
"באתי בשביל הפאן והחופש והכיף והחוויה, אני מאוד מאמינה בעצמי ובסיכויים שלי לזכות. זה נכון שדיירים מהכניסה השנייה בדרך כלל לא לוקחים את המיליון, אבל אני רוצה לעשות היסטוריה. אולי הדיירים מתחילת הדרך כבר יהיו מותשים וזה יעזור לי להראות את מה שאני מביאה איתי. אני מביאה המון".
