לפני כמה שנים יצא לי לשמוע שתי נשים מרכלות ביניהן על הלבוש שלי. זה קרה בטקס בבית הספר, לא זוכרת אם זה היה יום ספורט שכבתי או חגיגת שבועות. כל מה שאני יודעת זה שהיה יום מאוד חם, העצבים שלי היו קצרים גם ככה, ומהר מאוד מצאתי את עצמי מתרחקת מהבמה שעליה עמדו כמה ילדים שצרחו לתוך המיקרופון. בסוף מצאתי מקום שקט בצל, התיישבתי מתחת למבנה בטון ששימש כמקלט ציבורי או מחסן של השרת, אין לי מושג, רק שזה היה מבנה בצורת ריבוע עם שוליים שמקיפים אותו. אני ישבתי על השול מצד שמאל, והנשים שדיברו עליי בשול מצד ימין, ובינינו המבנה שהסתיר אותי מהן.
"שוב היא הגיעה לבית הספר לבושה כמו חשפנית", שמעתי קול של אישה. זה נשמע כל כך נרקיסיסטי לחשוב שאם שתי אמהות מרכלות זה בטח עלייך, אפשר לחשוב שאת ביונסה של כיתה ה' 3. אבל האמת חייבת להיאמר, איך ששמעתי את הקול שלה ואת התוכן הלב שלי צנח כמה קומות למטה. ידעתי - לא רק שזה עליי, זו רק ההתחלה, ועד שהן יסיימו להעביר עליי את ביקורת האופנה שלהן אני כבר ארצה שהאדמה תבלע אותי.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
טורים קודמים של דנה ספקטור:
"מילא אם היה לה גוף מספיק טוב", אמרה האישה השנייה, "אבל אני פשוט לא מצליחה להבין למה היא מתעקשת על סקיני ג'ינס כל כך צמוד שלא מחמיא לה". "והחזייה השחורה מתחת לחולצה הלבנה השקופה?" אמר הקול הראשון, "אני לא מבינה, היא לא נשואה באושר או משהו? למה היא חייבת לנסות למשוך תשומי מהאבות בכיתה?" "מסכנה הילדה שלה", אמרה השנייה, "היא בכיתה של נויה". בשלב הזה כבר היה לי ברור, הן מדברות עליי, והקול הוא קולה של אמא של ילדה בלונדינית מקסימה שרק לפני כמה ימים באה אלינו הביתה ועזרה לי למלא בריכת פלסטיק במרפסת. הצחוק השובב שלה כשהשפריצה עליי עם הצינור עדיין התנגן לי באוזן כמו לחש קסם נגד כל הרוע של העולם כשאמא שלה המשיכה: "דווקא ילדה חמודה הבת שלה, אבל גם היא נוהגת להגיע לבית הספר במכנסיים קצרים מדי. את מבינה, היא מלמדת את הבת שלה להתלבש חשוף".
מאז חלפו די הרבה שנים ולא חשבתי יותר על שתי האמהות האלו. אבל השבוע קרו שני דברים שגרמו לי להיזכר ביום ההוא. המאורע הראשון היה הפרק של "האח הגדול", שבו שודר הריב הנמוך והדוחה שפרץ בין מאור למאי. לטובת מי שלא צופה בעונה, כמה משפטי הסבר. מאור ברוכמן היא בלונדינית חכמה ויפה בת 35 שנראית כמו שילוב של גלית גוטמן עם דוגמנית הניינטיז מיכאלה ברקו. יש לה משרד יחסי ציבור, היא נעה בחוגים הגבוהים של הרצליה וצפון תל-אביב, ויש לה שני ילדים, בן ובת. כן, לברוכמן יש המון דברים טובים משלה על הצלחת המוזהבת שהחיים הגישו לה, ולכן, זה כל כך לא מובן איך במקום להתענג על כל מה שקיבלה מהטבע, היא בחרה להתעסק בצורה אובססיבית דווקא באישה אחרת.
לאישה שעוררה ככה את זעמה של מאור קוראים מאי ערב, כולה ילדה בת 19. בהתחלה נראה שמאור לא מסמפתת את מאי כי היא לא טרחה להתגייס, ומאור ראתה בזה ביזיון, אבל מהר מאוד התברר שמה שבאמת מציק למאור זה הלבוש של מאי, דוגמנית שמבליטה את הגוף שלה בהנאה של פלמינגו שפורס את הנוצות שלו לכל עבר. לבריכה היא נכנסת בחוטיני אדום, יש לה שלל מכנסונים הדוקים, איפור כבד ושפתיים שהגדילה בהזרקות.
כל השואו העליז והלא-מתנצל הזה של מאי, בתוספת העובדה שהיא בחורה חכמה עם לב זהב, גרמו לי להתאהב בה מהשנייה הראשונה. אבל בעוד אני מוקסמת מהתלבושות המינימליות של מאי, מאור הלכה ויצאה מדעתה מרוב בוז. השיא הגיע בשבוע שעבר, כאשר התלקח ביניהן ריב. מאור צרחה למאי "את נראית כמו חשפנית", ואף הוסיפה "תראי איך את מסתובבת, מגעילה, עם כל התחת המגעיל שלך בפרצוף שלי". מאי, חתיכת נערה חזקה, לא התרגשה מזה יותר מדי, אבל אני ישבתי בבית והתכווצתי. הביטוי הזה, "כמו חשפנית", זרק אותי שוב ליום ההוא מתחת למקלט של בית הספר, לאיך הרגשתי מבוישת ועירומה אחרי המילים הרעות האלו יותר ממה שאלף חוטיני שהייתי לובשת היו יכולים לגרום לי להרגיש. כמה מוזר, בעידן הזה לא מפסיקים לחפור לנו על אחוות נשים, אבל אם במקרה הדרך שלך לאהוב את עצמך טיפה יותר זה ללבוש חוטיני אדום, יש נשים וגברים שיעשו הכל כדי להוריד את האף המאושר שלך למטה. רוצה להראות את הגוף שלך יותר ממה שנחשב מקובל ומהוגן? תחטפי אש, ואש נבזית שמכוונת לחלקים הכי פרטיים שלך. תראו את מאי, כולה ביקשה להתלבש כאוות נפשה וללכת למטבח לקחת פרוסה עם נוטלה, למה היא צריכה לשמוע מאיזו בלונדה בגיל כפול משלה שהישבן שלה דוחה? הרבה מדברים על הטרדה מינית שגברים עושים לנשים - מה לגבי ההטרדה המינית הנפשית הזאת, של נשים ששופטות אותך על ביגוד חשוף ומרשות לעצמן להגיד עלייך משפטים חודרי גופניות וחיצוניות כמו אחרון המציקנים בחוף גורדון? באיזה יקום זה בסדר להיכנס ככה לתוך קפלי קפלים בגופה של אישה אחרת, ועוד כשאת מצהירה על עצמך כפמיניסטית שתמיד בעד נשים?
מה לגבי ההטרדה המינית הנפשית של נשים ששופטות אותך על ביגוד חשוף ומרשות לעצמן לדבר עלייך כמו אחרון המציקנים בחוף גורדון? באיזה יקום זה בסדר להיכנס ככה לתוך קפלי קפלים בגופה של אישה אחרת?
בתקופת פוסט-עידן מי-טו, נשים כמו מאי נחשבות ללא פחות מבוגדות. הן אלו שוויתרו על האהבה וההגנה של בנות מינן ומעדיפות להקסים דווקא את הזכר שבטבע. רק שהכרתי המון בחורות שמתלבשות חשוף, ורק מיעוט קטן מהן מהסוג שאוהב בנים ושונא בנות. להפך, הן רצו להתקבל לחברת הנשים בצורה מכמירת לב, ובכל פעם מחדש טרקו להן דלת על התקווה הזו כשהעזו להגיע לחוג בלט בבגדים שהן הרגישו שמחמיאים לקימורים שלהן, במקום בג'ינס אמהות שחור וחולצת פסים מאתא.
אישה שמתלבשת ככה נתפסת על ידי חלק מהנשים כשחצנית שעפה על עצמה, ולא תמיד בצדק. "היא בטח חושבת שהיא מה זה פצצת-על", נשים חושבות. ופה אני נמלאת עצב גדול. כי המון כאלו שאני מכירה, בהן אני, בכלל לא עושות את זה מאובר-תעופה עצמית, אלא דווקא מחוסר ביטחון נוגע ללב. ניקח למשל את מאור, היא יפה קלאסית ולכן יכולה להסתפק בבגדים רגועים, לקנות כמו אישה ששייכת לשבט הנאור את הג'ינס הרחב והמגניב. היא לא צריכה לשדר משהו בוטה, פשוט כי יש לה פרצוף מהמם לבנות עליו. לעומתה, מאי לא נולדה עם יופי של מלכת כיתה, וזה די חייב אותה מבחינתה להשתמש בקלף הסקסיות. נצרף לזה את חוסר הביטחון שהיא סיפרה שהיה לה בילדותה, ואפשר להבין למה יום אחד, אחרי שנים של תחושה שהיא ברווזון שקוף, היא קמה ובראה מעצמה חתיכת ברבור יפיוף וסקסי.
אישית, אני מעריכה מאוד נשים שלא נכנעות לשנאה העצמית ויוצאות לקרב הזה על מבט, הרבה יותר משאני מעריכה אישה שנולדה יפה בצורה המקובלת כמו מאור, שפשוט יושבת בפינת הבריכה ומרכלת על אנשים אחרים. הרי מאור בעצמה קצת חסרת ביטחון, אי-אפשר שלא לראות את הסדקים בקשיחות המזויפת שלה. כמה מקסימה היא הייתה אם הייתה רואה שגם מאי בדיוק כמוה סובלת מחוסר אהבה עצמית, ורק מבטאת אותו אחרת?
ופה אנחנו מגיעים לאירוע השני שקרה בשבוע שעבר, אנה וינטור שהודיעה שהיא פורשת מתפקידה כעורכת מגזין “ווג”. למי שלא יודע, כבר 37 שנים שווינטור עורכת את "ווג" האמריקאי, ונחשבת לא רק לאושיית האופנה הכי קובעת בעולם, אלא גם לזו שדמותה החמצמצה והבוטה שימשה כהשראה ישירה לסרט "השטן לובשת פראדה". ואני מבינה, מדובר באשת קריירה מקצועית להפליא, אין לה זמן לאנשים טיפשים ויש לה גיליון חדש להוציא, אבל אני בחיים לא אבין איך הרשו לה להתנהל ככה מול אנשים שעובדים מתחתיה בלי להעיף אותה קיבינימט.
וכן, אושיות אופנה כמוה אכן נערצות, יש להן כישרון אלוהי לדבר בשפה אסתטית שאישה כמוני לא תבין אף פעם. אבל כמה טוב היה אם היו פשוט מרפות מאלו מאיתנו שלא מבינים איזה מעיל הולך עם חצאית פליסה, ולא היו עסוקות בלהתנשא וללעוג לנו. וזה בדיוק מה שווינטור עשתה לשתי נשים מהסוג שרוב אנשי האופנה נוהגים לבוז לו הכי הרבה - הנשים שנוהגות להתלבש סופר-סקסי וצמוד. במשך שנים הקו הזה של לבוז לאישה שמתאמצת מדי להיראות סקסית הנחה את "ווג", אבל אז הגיעו שנות האלפיים עם הרשתות והריאליטי והשמחה והטראש של "הקרדשיאנס" ופשוט ניצחו את החמיצות של עריצת האופנה. הקרדשיאנס התחילו לפאר את שערי "ווג" ואף הוזמנו בכל שנה על ידי וינטור לבייבי שלה, נשף המאט גאלה. היא הבינה שבלי מלכות הפרובוקציה העליזות היא יכולה לשכוח מבאזז.
ועכשיו, עם פרישתה, הגיעה התבוסה הסופית. היא נאלצה לשים על השער של "ווג" תמונה של אחת, לורן סאנצ'ז, כלתו הטרייה של ענק אמזון ג'ף בזוס, לטינית תוססת וחובבת ניתוחים שנוהגת להגיע לאירועים הכי מעונבים בבית הלבן כשהיא לבושה בקומבינזון שקוף עם מחשוף מספיק עמוק כדי לכרות מתוכו קריפטו. כיוון שהחתונה שלה עם בזוס השבוע הייתה חתונת העשור, לא היה לווינטור מנוס מלשים תמונה של סאנצ'ז בשמלת הכלה שלה על השער. ולא סתם, השער הזה היה האחרון בהחלט של וינטור, זה שהיא ערכה שנייה לפני הודעת הפרישה שלה.
אני לא יודעת מה עומד מאחורי סגנון הלבוש הבאמת בוטה של סאנצ'ז, חוסר ביטחון בילדות או דווקא גישה באדי פוזיטיבית לעצמה ולמיניות שלה. אישית, אני שילוב של שניהם. בגלל זה כל כך שמחתי לראות את סאנצ'ז עומדת בשמלת כלה צמודה ומדגישת קימורים על השער של "ווג", כאילו אומרת "דינג דונג, המכשפה מתה. תחי האישה הלא-מודעת עם המחשוף".
