חמינאי, פורדו, גרעין, "עם כלביא". כל תקופה והלקסיקון המתעמעם שלה. הייתה מלחמה עם איראן, נכון? כי אני כבר לא זוכרת כלום. ה' נתנז וה' לקח, יהיו שמי טהרן בוערים לא לעולם וכנראה לא לעד. יחד עם הלקסיקון, שוקעות גם התמונות שליוו את מלחמת 12 הימים. מבעד לאדי מוח הכרובית שלי אני רואה במעומעם רק את רמת אביב פינת שג'עייה ואת ה-B-2, לא הוויטמין - המפציץ החמקן, שעצר את נשימתי וגילגל את עיניי בחוריהן. כי בניכוי ייעודו, לא ראיתי יופי כזה בחיים שלי.
תכנונו מבוסס על עקרונות תעופה של ציפורים דואות גדולות כמו האלבטרוס והדאה: כנפיים פרוסות, גוף שטוח, תנועה מתמשכת וחרישית באוויר. בדומה לבעלי כנף נטולי זנב מובחן, דוגמת הסיס והסנונית, גם המפציץ החמקן נטול זנב, מה שמקנה לו פרופיל אווירודינמי חלק ויכולת להיטמע בזרם האוויר. בדומה לעשים ליליים, שפיתחו יכולת לפזר גלי קול ולהתחמק מציד באמצעות הסוואה אקוסטית, גופו המתכתי ספוג בחומרים מסיטים גלי מכ"ם.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
טורים קודמים של דניאלה לונדון דקל:
המפציצים המלכותיים שהוזנקו להטיל את ביציו הגדולות של טראמפ ולסיים את המלחמה, ואולי גם את משפטי נתניהו, נשאו בבטנם שתי פצצות מסוג GBU-57 שבהן הוטמעו דווקא עקרונות ביולוגיים אחרים, לא ציפוריים אלא דגיים. בדומה לדגי המקרל והטונה הידועים ביכולתם לחדור "חומת" מים בקו ישר, הפצצות העצומות הללו יכולות לחדור בטון במינימום התנגדות באמצעות עיצוב גופן הגלילי, המוארך, המחודד בקצהו, העטוף בדופן עבה במיוחד המחקה את שכבת השרירים העוצמתית של הדגים.
ואם בחיקויים עסקינן, כדאי להזכיר גם את מטוס ה-F-16, גאוותנו, מקור עוצמת קפלניסטינו, שכבש את שמי איראן וגנב את יכולותיו מהבז הנודד. מצויד בגוף צר וארוך, כנפיים משוכות אחור וזנב גבוה הוא למד לצלול כמותו בחדות, להפתיע את "טרפו" ולשנות כיוון מבלי לאבד יציבות.
אם היו או לא היו לוחמים ישראלים במתקנים הסודיים – כפי שפלט ברוב אווילותו טראמפ – נזכיר גם את האפוד הקרמי שנשאו על גופם, שכן אפילו את המוצר הבסיסי הזה אי-אפשר היה להמציא לולא היה מבוסס על פלא ביולוגי, קשקשי דג הארפאימה שנועדו לשרוד נשיכות פיראנות.
האדם למד מהטבע הכל, כל מה שהוא יודע. בעזרת התבוננות וחיקוי הוא שיכלל גם את יכולת ההרס. רק שה"נזק האגבי" של אותו תחביב כולל גם פגיעה בבעלי חיים שפחות מתחברים לנושא ההשמדה.
מאז תחילת המלחמה נפגע אנושות הטבע הישראלי. מאות שריפות פרצו בשמורות טבע וביערות כתוצאה מפגיעות רקטות ויירוטים. עשרות אלפי דונמים של צומח וחי הושמדו. פעילות צבאית בשטחי אש ובאזורים חקלאיים גרמה לפגיעה קשה בבתי הגידול של בעלי חיים, כולל זוחלים, יונקים וחרקים, שמתקשים לשרוד במרחב שנקטע, נרמס או נחשף לרעש ולאור בלתי פוסקים. תקציבים הולאמו, תוכניות שימור נמחקו וארגונים ירוקים פושטים יד מול שרה ערלת לב.
מחקרים מוכיחים שזיהום רעש חריף, כמו זה שנוצר מתמרוני קרב, פיצוצים, יירוטים ומערכות התרעה, פוגע באופן מיוחד בבעלי הכנף. קינים ננטשים בגלל רעש פתאומי, ביצים לא נדגרות וגוזלים מתים ברעב. הסטרס הגופני מפחית פוריות. רעש המטוסים, הרחפנים והמל"טים משבש את התקשורת בין הפרטים, את יכולת איתור המזון ואת ההתנהגות ההורית. להקות מתפרקות ופציעות המעוף מתרבות. על הפגיעה בציפורים בעקבות המלחמה למדתי דרך האתר "שקוף" (מיזם עיתונות עצמאי המבצע תחקירים למען הציבור ובמימונו), שם התפרסמה בשבוע שעבר כתבתה של יעל געתון שכותרתה הייתה "כנפיים שבורות".
ישראל היא מעצמת כנפיים עוד לפני שהיא מעצמת הייטק, מוקד עולמי עם 600 מינים מתועדים בתחומה. שליש מהם מקננים והשאר נודדים או מזדמנים. מדי שנה חוצות את שמי הארץ - אדישות למצוקת הטיסות, לביטולים הפתאומיים ולישראלים התקועים - מאות מיליוני ציפורים. אבל מלחמת 12 הימים, שהתרחשה בטיימינג המכונה "נוצרה הזדמנות חד-פעמית", נפלה על חודש קריטי גם עבורן.
קיני בולבולים, צופיות, דרורים, שרקרקים, סנוניות וסיסים ברחבי הארץ בדיוק התמלאו חיים. גוזלי סיקסק נעמדו על רגליהם והחלו להתרוצץ בין קנים ובוץ; גוזלי דרור הבית הציצו עליכם בדרככם למכולת, וביערות הכרמל גוזלי דוכיפת פערו מקור מתוך גזע עץ חלול. יוני הוא תקופה של חיבוטי כנפיים וניסיונות ראשונים, גמלוניים, לבסס עצמאות. דורסים מותשים כמו חיוויאים, עקבים, בזים וניצים משמיעים בלופ לגוזליהם את "עוף גוזל" של אריק איינשטיין, ולמרות שנדידת האביב כבר כמעט הסתיימה עוד אפשר לראות בשמי הארץ וסביב מקווי מים ציפורים בדיליי - חופיות, שלדג גמדי, חסידה לבנה, סיקסק, בז נודד ועוד. המלחמה שפגעה בנו פגעה גם בהן. הטילים שהרסו את בתינו הרסו גם את קיניהן.
בלי קשר ועם קשר, פירסם "הגרדיאן" הבריטי בחודש החולף דוח מחקר המעריך כי למעלה מ-500 מיני ציפורים ברחבי העולם עשויים להיעלם עד סוף המאה. נכון שהמלחמה שלנו היא בסך הכל פסיק קטנטן מול ההכחדה הגדולה, מול חיסול בתי הגידול ברחבי העולם, הציד, נזקי האקלים ונזקי המינים הפולשים - כולם מעשי ידי אדם - אבל זה לא במקום, זה בנוסף. אובדן המינים העצום הזה יוביל, כבר מוביל, לאפקט דומינו שישפיע גם על הטבע המצומק שלנו. הטבע לא מכיר גבולות, גדרות, חומות מדיניות.
הציפור הראשונה המוכרת למדע הופיעה לפני כ-150 מיליון שנה, בתקופת היורה. המטוס הראשון לפני 122 שנה. אבל היום יש יותר סוגי מטוסים - המניידים אנשים, מוצרים, בעלי חיים, פצצות וטילים מצד אחד של העולם אל צידו השני - ממינים של ציפורים.
הקפיצה האבולוציונית שעשו המטוסים, מאותה ציפור עשויה עץ ובד של האחים רייט בשנת 1903 עד לחיזיון המרהיב של המפציץ החמקן העשוי סיבי פחמן ופולימרים, היא קפיצה בלתי נתפסת. המטוס הראשון החזיק מעמד 12 שניות באוויר, המפציץ החמקן החזיק מעמד 30 שעות טיסה. אבל המטוסים, האחראים להרס הנרחב ביותר בהיסטוריה הצבאית, לעולם לא יעניקו לנו את מה שמעניקות הציפורים. לא חופש, לא אופק, לא יופי ולא שירה.
