היעלמותו של השיח על גיוון בתעשיית האופנה בשנתיים האחרונות לטובת חזרה למראה השדוף של תחילת שנות האלפיים, זוכה בימים האחרונים לביקורת מצד משפיענית הרשת האמריקנית קיילה אולי. בסרטון ויראלי בטיקטוק ובאינסטגרם, שמצא את דרכו גם אל אתרי החדשות והבידור בארצות הברית – מניוזוויק הרציני ועד ניו יורק פוסט הרכילותי – מזהירה אולי (33) מפני קידום הרזון הקיצוני שאימץ עולם האופנה בתחילת שנות האלפיים, תקופה שזוכה בימים אלו לקאמבק כחלק ממגמה רחבה יותר של חזרה לסגנון ולטרנדים מתחילת המילניום.
הסרטון של קיילה אולי
המונח Y2K skinny מחזיר את השיח לתקופה שבה "הרואין שיק" היה נחשב למחמאה. את נמדדת לפי רמת הרזון שלך, לא פחות. החזרה לנוסטלגיה של Y2K לא מתמקדת רק באופנה, היא חלק ממגמת רוחב בקרב דור ה-Z לתקופה שאותה הם רואים כמושכת ואייקונית. זאת מבלי לחוות באופן אישי את המחיר שהיא גבתה. המגמה הזו מתפשטת כיום בכוח ברשתות החברתיות, במיוחד טיקטוק ואינסטגרם, שם האלגוריתם מגביר את החשיפה לתכנים שמקדמים את אידיאל הרזון.
12 צפייה בגלריה
דוגמניות בתחילת שנות האלפיים. מייזון מרג'יאלה, תצוגת אביב-קיץ 2007
(צילום: Karl Prouse/Catwalking/Getty Images)
12 צפייה בגלריה
"ההערצה לרזון שלטה בכל מקום". דוגמנית בשבוע האופנה באוסטרליה, 2008
(צילום: Stefan Gosatti/Getty Images)
אולי, דוגמנית לשעבר שגדלה בלוס אנג'לס בשנות ה-90 ותחילת ה-2000, מספרת כי התקופה ההיא הייתה מלאת קסם: אופנה יצירתית והתרגשות לקראת המילניום החדש. לצד זה, היא זוכרת גם את המחיר הפיזי והנפשי שנדרשה לשלם. לדבריה, אחד ההיבטים הקשים ביותר באותה תקופה היה אידיאל הרזון הקיצוני. "הלחץ לרדת במשקל היה בלתי פוסק", סיפרה לניוזוויק, "ההערצה לרזון שלטה בכל מקום".
אולי מתכוונת לכוכבות כמו קייט מוס, פריס הילטון, הילרי דאף, לינדזי לוהן ואחרות, שהציגו גוף שדוף חנוט במכנסי סקיני ג'ינס נמוכים וחולצות בטן של מותגי "טראש" כמו אד הארדי. על המסלולים היללו אז את "מידה אפס", שבימים אלו חוזרת אל זירת האופנה, דוחקת החוצה דוגמניות פלאס סייז ושיח על גיוון לטובת גוף רזה – מי באמצעות פעילות ספורטיבית ואכילה מבוקרת, מי דרך זריקות אוזמפיק.
מעניין לציין כי הקשר בין החזרה לטרנד Y2K לבין התפשטות זריקות אוזמפיק אינו מקרי. שני הטרנדים מקדמים את אותו אידיאל – גוף רזה בכל מחיר, רק הכלים השתנו. אם בתחילת שנות האלפיים הסתמכו על דיאטות קיצוניות וסמים, היום הרזון מושג בעזרת טכנולוגיה רפואית מתקדמת.
בתוך כך, אי אפשר לשכוח את הציטוט מעורר המחלוקת של הדוגמנית הבריטית קייט מוס מ-2009, שאמרה בריאיון: "אין דבר טעים יותר מתחושת הרזון". דבריה עוררו סערה, והיא הואשמה בקידום הפרעות אכילה וזכתה לביקורת נוקבת שבעקבותיה חזרה בה מהאמירה.
לאורך השנים עמדו לביקורת דוגמניות נוספות רבות בעלות מבנה גוף רזה, כמו אניה מרטירוסוב הישראלית, שהואשמה לא אחת על ידי סוכן הדוגמניות לשעבר עדי ברקן כי היא מעודדת הפרעות אכילה בשל מבנה הגוף הרזה שלה ותמונה מפורסמת אחת שבה אחזה תפוח ירוק בידה וכתבה לידו "ארוחת בוקר".
השפעת הרשתות החברתיות בקאמבק הנוכחי היא קריטית. האלגוריתמים של טיקטוק ואינסטגרם מזינים תכנים שמקדמים את אידיאל הרזון החדש, יוצרים מעגל שמזין את עצמו ומגיע לקהל צעיר יותר ורגיש יותר מאי פעם. בניגוד לתקופת Y2K המקורית, שבה החשיפה הייתה מוגבלת למגזינים ולטלוויזיה – היום החשיפה מתרחשת 24/7 ומותאמת אישית לכל משתמש.
"קפץ לי ישר לראש: 'לא! אנחנו לא יכולים לחזור לזה'", אמרה אולי בריאיון. "התחלתי לעשות דיאטות כבר בגיל 14 רק כי ראיתי תמונות של ג'סיקה סימפסון שכתבו עליה שהיא שמנה. יום אחד אפילו ניסיתי לחתוך את השומן מהירך עם סכין קצבים. הסכין הייתה קהה (וטוב שכך), אבל זה הכניס אותי ללופ מטורף של דיאטות והפרעות אכילה", שיתפה.
"הנערות של היום לא מבינות עד כמה מסוכן היה לרדוף אחרי גוף בסגנון Y2K. אנשים רעבו, השתמשו בסמים, הגיעו לאשפוזים, עשו דיאטות קיצוניות כמו דיאטת הלימון ופלפל קאיין (דיאטה, אגב, שלא מזמן אופירה אסייג השוויצה בה, א"י). הם פשוט לקחו את זה לקצה כדי להיראות רזים עד כאב".
12 צפייה בגלריה
תצוגת סתיו-חורף 2023-24 של אבלאנו בשבוע האופנה בפריז
(צילום: Francois Durand/Getty Images)
לפי נתוני הסוכנות האמריקאית למחקרי בריאות, שיעור האשפוזים בעקבות הפרעות אכילה עלה ב-18 אחוז בשנים 2006-1999, אשפוזים עקב אנורקסיה עלו ב-17 אחוז וכלל ההפרעות האחרות – למעט בולימיה – עלו ב-38 אחוז. נתונים מעודכנים יותר מראים כי למרות תנועת ה"בודי פוזיטיב" והמודעות הגוברת, שכיחות הפרעות האכילה עלתה ב-4.3 אחוז בין 2000 ל-2018, מה שמעיד על כך שהבעיה לא נעלמה.
12 צפייה בגלריה
תצוגת סתיו-חורף 2023-24 של ג'ייסון וו בניו יורק
(צילום: JP Yim/Getty Images for NYFW The Shows)
ומה בישראל? לפי דו"ח שפורסם בפברואר 2022 על ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת, הפרעות אכילה "מתגלות עדיין בראש ובראשונה בקרב נערות ונשים צעירות, אך כיום הולך וגובר זיהוין בגיל הילדות ובקרב זכרים, בקרב בעלי משקל גוף תקין או גדול, בקרב כל הקבוצות האתניות ובקרב מעמדות נמוכים, שנחשבו פחות חשופים לכך בעבר".
הדו"ח מציין כי "להערכת משרד הבריאות, כ-40,000-30,000 נשים ונערות בגיל 24-15 סובלות מהפרעות אכילה. נתון זה אינו כולל נשים מתחת לגיל 15 ומעל גיל 24 או גברים, ולכן מדובר בהערכת חסר. בנוסף, בדיון שנערך בכנסת בנובמבר 2024, צוין כי כ-10 אחוזים מבני הנוער בישראל סובלים מהפרעות אכילה – שיעור מעט גבוה מהממוצע העולמי – וכ-20 אחוז מהנערות החולות עלולות למות מהמחלה".
