שמישהו יאהב אותי כמו שאמיר חייק אוהב את איחוד האמירויות. חייק אמנם סיים לאחרונה שלוש שנים בתפקיד השגריר הראשון של ישראל בפדרציה המדברית וחזר לביתו בעין ורד, אבל עיניו עוד נוצצות בערגה כשהוא מדבר עליה. פה ושם אף מבצבצת דמעה של התרגשות אמיתית. למשל, כשהוא נזכר בטקס יום העצמאות ה-75 של ישראל, שערך באבו-דאבי. "הגיעו 650 איש, 60 שגרירים, כשאני חושב על זה יש לי צמרמורת גם עכשיו. הבאנו את מיקי גבריאלוב ששר ביחד עם אחמד אל-חוסייני 'אני ואתה נשנה את העולם' בעברית וערבית. לא נשארה עין יבשה באולם". הוא שולח לינק. אכן, מרגש.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק לרשומים:
עדיין לא הייתי, אבל מהשיחה עם חייק אפשר להתרשם שעשרה קבין של מידות טובות ירדו לעולם ואת כולן, אולי למעט מזג אוויר נוח, נטלה איחוד האמירויות; אנשים חכמים, רחובות נקיים, מדינה סובלנית, שרים מקצוענים, מנהיגים מרחיקי ראות. פטריוט אמירותי כמוך עוד לא פגשתי, אני אומר לו. "זו לא תסמונת סטוקהולם", מודה חייק, "אבל כן, יש שמכנים אותי וי.פי מרקטינג של איחוד האמירויות".
"היחסים בין המדינות מאוד רגישים", אומר חייק. "לא שבירים, אבל רגישים. אתה צריך תמיד לדאוג שאף אחד לא יעשה נזק בלתי הפיך. וברוך השם, היו מספיק שרצו לעשות נזקים. מעיתונאים דרך מדינות שלא אוהבות את היחסים בין ישראל לאיחוד".
אילו נזקים יכולים להיגרם?
"להסכמים וליחסים יש טמפרטורות. הם יכולים להיות חמים וטובים, או קרירים וקורקטיים. יש דברים שהאמירותים רגישים אליהם, כמו הסטטוס קוו בהר הבית, שיכולים להוריד את חום היחסים וצריך לשים לזה לב. האמירותים הם חלק מהעולם הערבי, אבל לקחו החלטה אסטרטגית להיות שותפים שלנו ולקיים יחסים סדירים ושלום חם ופתוח. צריך לשמור על הטמפרטורה הזו".
לאורך הדרך התגלו מהמורות ביחסים, כמו למשל, שני מקרי רצח. במאי 2023 נרצח רסאן שמסיה (30), תושב עכו, על רקע פלילי: שתי משפחות עבריינים מסוכסכות מישראל נפגשו במקרה בבית קפה בדובאי ופרצה ביניהן קטטה שבמהלכה נדקר שמסיה למוות. שמונה ישראלים ואזרח מצרי נעצרו על ידי משטרת דובאי. המקרה החמור יותר אירע בנובמבר השנה, כשנרצח שליח חב"ד בדובאי, הרב צבי קוגן, על רקע לאומני. שלושה חשודים, אזרחי אוזבקיסטן, נעצרו בחשד שפעלו בשליחות ארגון טרור. התגובה הרשמית הייתה חריפה: "איחוד האמירויות אבלה על הרב צבי קוגן, הרצח שלו היה יותר מפשע באיחוד האמירויות - הוא היה פשע נגד איחוד האמירויות. זו הייתה התקפה על המולדת שלנו, על הערכים והחזון שלנו".
הניסוח ההחלטי בתגובה והמעצר המהיר באו לא רק על רקע אהבת ישראל. באיחוד האמירויות חיים כ-11 מיליון איש, רק קצת יותר מעשירית מתוכם אזרחים והשאר זרים. להערכת חייק "כ-2 מיליון מהם עובדים ברמה גבוהה; מנכ"לים, מהנדסים, רופאים, מומחים וכד', הם לא יישארו אם המדינה לא תהיה מספיק סובלנית ומספיק בטוחה. אלה דברים מאוד חשובים לממשל".
"הכרתי היטב את קוגן ואת משפחתו", אומר חייק. "הם היו מאוד מעורבים בקהילה. נפגשנו באירועים, בחגים (מראה לי תמונה של השניים מחופשים בפורים שעבר). הרצח היה מכה קשה. הוא הפחיד והכאיב לכולנו. כמובן למשפחה, אבל גם לקהילה, לי ולכל האמירותים, ועדיין אני אומר לך בפה מלא, איחוד האמירויות היא המדינה הבטוחה ביותר בעולם, גם היום. אני אומר לכל הישראלים, סעו לשם".
חייק מספר שבשבעה פגש את דוקטור עלי אל-נועיימי, המקביל האמירותי ליושב ראש ועדת חוץ וביטחון אצלנו, שנשלח לירושלים להביע תנחומים. את האמירויות ייצג בלוויה, שנערכה בהר הזיתים, שר הבריאות האמירותי.
על המהמורה הזו, כך נראה, התגברו היחסים. אבל המהמורה הגדולה באמת ביחסי שתי המדינות הייתה ועודנה המלחמה בעזה ובלבנון. "אישית הרגשתי בטוח", אומר חייק. "האמירויות הייתה המדינה הערבית הראשונה שגינתה בנחרצות את חמאס. בלי לגמגם".
"משרד החוץ צריך לעבור רפורמה. מה שראינו באוניברסיטאות בארה"ב זו תוצאת הזנחה של שנים, ואנחנו מזניחים גם את הדור הבא. ההנחה שאפשר להסביר הכל ברשתות, זו טעות גדולה מאוד"
מורגש סנטימנט פלסטיני ברחוב?
"יש הרבה פלסטינים, בוודאי, אבל זה לא הורגש. אין הפגנות באיחוד האמירויות. בחלק מבתי הספר הונפו בימים הראשונים דגלי פלסטין. שוחחתי עם שר החינוך שלהם, ולמחרת בתי הספר היו נקיים מדגלים. אמרו אסור, אז אסור. פה ושם היו עניינים כאלה ואחרים, אבל הכל טופל במהירות".
וכשמדליקים שם טלוויזיה?
"רואים כל מה שלא מראים בישראל. אני חושב שההסברה לעולם הערבי, יהיה טוב אם היא תיעשה ביותר צניעות - ועל אזרחי. אנחנו צריכים להתייחס לעולם הערבי, בוודאי למדינות הידידותיות, הרבה יותר ברצינות. האמירותים רואים בחמאס, בחיזבאללה, באחים המוסלמים ובחות'ים אויבים, ממש כמונו, אבל בסוף הלב שלהם נקרע כשהם רואים את התמונות מעזה".
חייק מוסיף: "ואם כבר הסברה, משרד החוץ צריך לעבור רפורמה. צריך לשאול מי מוביל את שירות החוץ של ישראל? משרד החוץ? המל"ל? ראש הממשלה? מה שראינו מתפרץ באוניברסיטאות בארה"ב זו תוצאה של הזנחה של שנים, ואנחנו מזניחים גם את הדור הבא. ההנחה שאפשר להסביר הכל ברשתות, זו טעות גדולה מאוד".
לצד הגינויים, פעלה איחוד האמירויות רבות בצד ההומניטרי וסייעה לתושבי עזה ולבנון. 42 אחוזים מהסיוע ההומניטרי לעזה הגיע מהאמירויות - כ-830 מיליון דולר. "הם הבינו מה גרם לישראל להיכנס לעזה וללבנון", אומר חייק, "ומצד שני, רצו לדאוג הומניטרית לאנשים. אם לא הם, אולי היינו במצב יותר קשה מבחינה הומניטרית בעזה. להנהגה היה חשוב לשדר, גם לעולם הערבי, שלצד הדאגה ההומניטרית, הם עדיין מחויבים להסכמי אברהם. הם עבדו קשה כדי להביא את הארגון וורלד סנטרל קיצ'ן לעזה, תמכו בו, ואז קרה מה שקרה".
שבעה מעובדי הארגון נהרגו בהפצצה ישראלית באפריל. "שאלו אותי במשרד החוץ מה הם אמרו, אמרתי להם: לא אמרו, בכו. ואני בכיתי איתם. זו הייתה נקודת שפל".
לדעתך הסכמי אברהם עדיין בטוחים ויציבים?
"בטוחים ויציבים מאוד. בשתי המדינות מבינים את החשיבות של היחסים האלה. יש לנו הרבה מה ללמוד אחד על השני ולראות כמה אנחנו דומים".
5 צפייה בגלריה
אמיר חייק. "יש לנו הרבה מה ללמוד אחד על השני ולראות כמה אנחנו דומים"
(צילום: ריאן פרויס)
ומה לגבי הסעודים? עדיין יש סיכוי להסכם איתם, על רקע המלחמה וההתבטאויות שלהם נגד ישראל?
"התשובה היא כן חזק. לישראל ולערב-הסעודית יש הרבה מה להרוויח מהסכם ביניהן, כשתבשיל השעה – והיא יכולה להבשיל מהר מאוד, כמו שפורסם השבוע - נראה הסכם כזה. ככל שימעיטו לדבר על הסכם, הסיכוי להגיע אליו גבוה יותר. גם עכשיו. לאמריקאים יש תפקיד חשוב ואני מאמין שטראמפ, בציניות, ירצה לזכות בפרס נובל לשלום שהגיע לו על הסכמי אברהם. אולי הוא יקבל על הסכם עם סעודיה".
איך היחסים של האמירויות עם השכנה קטאר?
"מורכבים. האמירותים מנסים לשמור על יחסים טובים עם כולם, הם מאוד קרובים לארצות-הברית, אבל שומרים על יחסים גם עם סין ורוסיה ואיראן. פונקציית המטרה שלהם היא לבנות עולם טוב יותר".
נסחפת. זו מדינה או מתמודדת על תואר מיס יוניברס?
חייק צוחק, נבוך, אבל עומד מאחורי ההצהרה שלו. אני מנסה לשאוב ממנו ולו מילת הסתייגות אחת, לשווא.
אבל באמת, היית שם שלוש שנים. עם כל ההערכה, אין לך מילת ביקורת על איחוד האמירויות?
"מכיר שבראיון עבודה שואלים אותך על החסרונות ואתה אומר, אני פרפקציוניסט? אז ככה... אין לי ביקורת עליהם. חוויתי מדינה שמתנהלת בצורה מבריקה. הם יודעים להתקדם, לפתח יוזמה, לקחת אחריות ועדיין לכבד את המסורת. אותי הם מרגשים".
מה עמדתם לגבי החטופים?
"עמדתם הרשמית היא שצריך להחזיר את החטופים מיידית, הם גם דחפו להפסקת אש בשלב מסוים. לגבי היום שאחרי, הם אמרו שהם רוצים לראות הנהגה פלסטינית אחרת, אמינה יותר. האמירותים ישקיעו יותר בעזה כשיראו שם עתיד ברור".
ועכשיו, כשבישראל יש כאלה שכבר מתכננים התיישבות בעזה?
"זה מאוד מפריע להם, כמובן. דיברנו קודם על מה יכול לגרום נזק ליחסים – זה בדיוק זה, יחד כמובן עם הפרות הסטטוס קוו בהר הבית. זה קזוס בלי מבחינתם".
הכל התחיל במקרה. "התקשרתי ללפיד שהיה אז שר החוץ", מספר חייק. הימים ימי קורונה, כשנה אחרי הסכמי אברהם. "לא הייתי חבר מפלגה. צילצלתי להתלונן על העברת הרשות לחדשנות למשרד המדע. הוא אומר לי, 'יש לי בשבילך משהו אחר: אתה הולך להיות השגריר הראשון באבו-דאבי'. התקשרתי ליפעת (יפעת טורבינר, ד"ר לחדשנות ויזמות באוניברסיטת בן-גוריון. בת זוגו ואם שלושה מארבעת ילדיו - ד"פ), 'הציעו לי להיות שגריר'. 'אתה יודע שאני שונאת טיסות ארוכות', היא אומרת. 'זו טיסה קצרה', אני עונה. 'אני סובלת מקור', היא אומרת. 'זו לא מדינה קרה', אני עונה. אומרת לי, 'פיצה?', אמרתי לה, יותר בכיוון של חומוס. חודשיים אחרי נחתנו באבו-דאבי".
5 צפייה בגלריה
חייק עם ראש ממשלת האמירויות. "כשהגעתי לאבו-דאבי, משהו שם נתן לי תחושה של משפחה"
(צילום: פרוטוקול משרד ראש הממשלה האמירתי)
מה גרם ללפיד למנות אדם חסר ניסיון דיפלומטי לשגריר ראשון במדינה חשובה כל כך? "הכרתי את חייק כשהיה מנכ"ל התאחדות התעשיינים ואני שר האוצר ועבדתי מולו על התקציב ושורה של רפורמות", מספר לפיד. "חשבתי שהוא מוכשר, חד ויצירתי. כשהגיע הזמן למנות שגריר לאמירויות רציתי מישהו עם רקע כלכלי, חשבתי ועדיין חושב שהאמירויות הן המדינה החשובה ביותר של הסכמי אברהם וידעתי שהסעודים יסתכלו מקרוב לראות איזה סוג של יחסים נבנה שם. חיפשתי גם מישהו שהאמירותים יידעו לחבב, וחייק הוא איש של אנשים. הוא עשה שם עבודה מדהימה".
"הדבר הראשון שעבר לי בראש כשהגענו לאבו-דאבי", אומר חייק, "היו ההורים שלי ז"ל, ילידי עיראק. כילד שמעתי פינק פלויד, רולינג סטונס, לד זפלין, והתביישתי בהורים ששמעו פריד אל-אטרש, אום כולתום, פיירוז. היום אני מתבייש בבושה הזאת. כשהגעתי לאבו-דאבי, משהו שם נתן לי תחושה של משפחה. השפה, האוכל, המנהגים, המוזיקה. גיליתי הרבה על עצמי". את מקבילו, השגריר האמירותי בישראל, מוחמד אל-חאג'ה, הוא מגדיר בתור "האח שמעולם לא היה לי", ומספר שהשניים עבדו כתף אל כתף "ממש כמו שגרירות אחת. התמודדנו עם הרבה קשיים יחד".
חייק, 60, הוא רואה חשבון וכלכלן שמילא שורה ארוכה של תפקידים בכלכלה הישראלית. הוא כיהן כמנכ"ל משרד התעשייה, מנכ"ל התאחדות התעשיינים, נשיא התאחדות המלונות, יו"ר תאגיד המיחזור אל"ה, מנכ"ל מכון היצוא ועוד, אבל לדבריו, "כל מה שעשיתי בחיים מתגמד לעומת התפקיד הזה".
את שלוש השנים הראשונות ביחסי ישראל והאמירויות (או לפחות היחסים הרשמיים, שהוכרזו אחרי הסכמי אברהם) אפשר לסכם כהצלחה, ולא רק מבחינת הרגשות הלוהטים של השגריר. השגרירות הישראלית באמירויות הייתה היחידה במדינות ערב שלא נסגרה בעקבות המלחמה. מלבד זאת, הכסף מדבר: "את 2023 סיימנו עם סחר של 2.9 מיליארד דולר מול האמירויות, לא כולל סחר ביטחוני, תוכנה ושירותים שאותם אני מעריך בכמיליארד וחצי דולר בשנה. ב-2024 אני מעריך שהיקף הסחר יהיה סביב 3.3 מיליארד דולר".
5 צפייה בגלריה
חייק בכנס באמירויות. "סיימנו את 2023 עם סחר של כמעט 3 מיליארד דולר, לא כולל סחר ביטחוני, תוכנה ושירותים"
(צילום: פרוטוקול משרד ראש הממשלה האמירתי)
מדובר בעלייה משמעותית: ב-2020, השנה שבה נחתמו הסכמי אברהם, עמד היקף הסחר עם האמירויות על 367 מיליון דולר. ב-2021 קפץ הסכום ליותר מ-1.2 מיליארד דולר, ב-2022 נסק ל-2.6 מיליארד דולר. "זו תוצאה של הסכמי אברהם, של הסכמי הסחר, בניית תשתיות ועוד. כשהתחילה המלחמה חלה ירידה של כ-60 מיליון דולר בחודש בשלושת החודשים הראשונים, ואחר כך חזרה לפעילות רגילה. התשתית שבנינו חזקה מספיק". בנוסף, מעל 1.6 מיליון תיירים ישראלים כבר ביקרו באיחוד האמירויות. התיירות הנגדית, לא מפתיע, אפסית.
נכון להיום, על פי חייק, "מתוך 126 מדינות שישראל סוחרת איתן, הסחר עם האמירויות הגיע למקום 12 או 13, ולדעתי הוא חייב להגיע לטופ טן. זה הסטארט-אפ שלי, שהפך ליוניקורן, והוא לא למכירה. שגריר זה תפקיד לזמן קצר, אבל עבורי היחסים בין המדינות הם משימה לכל החיים, אני מחויב אליה".
המחליף המיועד של חייק הוא יוסי שלי, שמסיים את תפקידו כמנכ"ל השנוי במחלוקת של משרד ראש הממשלה. מינויו אושר לפני כמה שבועות, אבל תאריך לתחילת הקדנציה טרם הוכרז.
"אחרי ארצות-הברית", מצהיר חייק, "איחוד האמירויות היא המדינה השנייה בחשיבות שלה לישראל" (כשאני תוהה הוא מסייג, "יש הרבה מספר שתיים") "איחוד האמירויות זה מנוע הצמיחה הכי טוב שיכול להיות לתעשייה הישראלית, מהרבה בחינות: חדשנות, הון, אנרגיה ירוקה זמינה וזולה, עם הסכמי סחר ותחת תווית של Made in UAE אתה יכול לייצא למדינות שלא חלמת לייצא אליהן ולקבל גישה לשווקים חדשים. טוב יעשו חברות ישראליות אם יבחנו את האפשרויות לפעול באיחוד האמירויות ולייצא משם. אם פעם היית פוגש בקליפורניה או בניו-יורק את כל העולם, היום אתה פוגש אותם באבו-דאבי או בדובאי".
"הם מאוד מוזרים: הם מתכננים לטווח ארוך, פרויקטים כמו איך תיראה עיר ב–2071, או פרויקט להארכת תוחלת החיים. הדברים שהם הכי מחשיבים זה חינוך, תשתיות, מחקר. דברים ששכחנו מזמן"
"אנחנו, הישראלים, תמיד הסתכלנו מערבה", הוא אומר. "כשהסתכלנו מזרחה ראינו את ירדן, ואז ערפל, ואז הודו. לא ראינו אותם. פיספסנו 50 שנה, אבל יש כל כך הרבה מה לעשות. היחסים עם ישראל הם שידוך משמיים". חייק, נלהב, פוצח בעוד מסכת שבחים: "אני יכול לתת לך אתגר, חפש נייר אחד זרוק שם על המדרכה, לא תמצא. הם מאוד מוזרים: אכפת להם מהאזרחים שלהם. הם מתכננים לטווח ארוך, פרויקטים כמו איך תיראה עיר אמירותית בשנת 2071, כשהמדינה תהיה בת 100. או פרויקט להארכת תוחלת החיים. היום הממוצע הוא 78 והם רוצים להגיע ל-103 עד 2071, והם יהיו שם. הם מכווני מטרה. המדינה מתנהלת כמו חברה רב-לאומית. הדברים שהם הכי מחשיבים זה חינוך. תשתיות. מחקר, השקעות ארוכות טווח. דברים ששכחנו מזמן. בנושא הזה, או יותר נכון גם בנושא הזה, יש לנו הרבה מה ללמוד מהם".
איחוד האמירויות הערביות היא פדרציה הכוללת שבע אמירויות: דובאי, אבו-דאבי, עג'מאן, פוג'יירה, ראס אל-ח'ימה, שארג'ה ואום אל-קיוין. כסף לא חסר: מאגרי הנפט והגז הטבעי של האיחוד הם במקום שישי ושביעי בגודלם בעולם, בהתאמה. האיחוד קיבל עצמאות ב-1971 תחת הנהגת שייח' זאיד בן סולטאן אל-נהיאן. בנובמבר 2004 הלך לעולמו, בגיל 86, וכיום מנהיג את האיחוד בנו בן ה-63, מוחמד בן זאיד אל נהיאן, המכונה MBZ.
יש המגדירים את MBZ כ"מנהיג השאפתני ביותר במזרח התיכון". הוא נוהג להתרחק מהתקשורת אבל נגיש יחסית לבני עמו, לעיתים ניתן לראות אותו רוכב על אופניים באבו-דאבי במכנסיים קצרים וקסדה, והוא מקיים מעין "בית פתוח", לשם מגיע קהל, מפשוטי העם עד למנהיגים עולמיים. בניגוד למנהיגים ערבים אחרים, הוא לא ניתק את היחסים עם ישראל במלחמה, אך מגנה בצורה נחרצת את הממשלה הנוכחית.
5 צפייה בגלריה
אמיר חייק ונשיא האמירויות מוחמד בן זאיד. "אמרתי לו 'אני אוהב את האמריקאים, אבל אתה בן דודי'"
(צילום: פרוטוקול בית נשיא איחוד האמירויות)
חייק מדבר עליו בהערצה. "אמרו לי שאהיה בר מזל אם אפגוש אותו פעם אחת. פגשתי אותו כ-20 פעמים. הדבר הראשון שהוא שאל אותי היה אם אני מרגיש בטוח באיחוד האמירויות. סיפרתי לו על הוריי ואמרתי לו, 'אני אוהב את האמריקאים, אני אוהב את האירופאים, אבל אתה בן דודי'".
איך הוא ענה?
"הוא אמר לי, 'הגעת הביתה'. הוא פתוח, נעים, ישיר, יודע מה הוא רוצה. איש שעובד 24 שעות ביממה. הם בני מזל שיש להם מנהיג כזה. מה עוד אפשר לבקש? בשנת 2015 MBZ אמר, 'אני חולם על היום שבו נשלח את חבית הנפט האחרונה מאבו-דאבי. אנחנו נחגוג את היום הזה'. החזון שלהם הוא לבנות כלכלה שלא מבוססת גז ונפט, הם הולכים לכיוון 'תעשיות אימפקט': אנרגיות מתחדשות, פודטק, אגרו-טק, פיננסים, סייבר".
במהלך הקדנציה שלך עברת ארבעה ראשי ממשלה ושלושה שרי חוץ. איך זה נראה משם?
"מבחינתם זה לא עניין, ההסכמים שלהם הם עם ישראל, לא עם ממשלה זו או אחרת. הם רואים הכל ומבינים את הפוליטיקה שלנו הרבה יותר ממרבית הפרשנים שמופיעים באולפנים".
"האמירותים הם פרטנרים אמיתיים", אומר חייק, "אבל אנחנו איכזבנו אותם פעמיים. פעם אחת בנמל חיפה. הם רצו לזכות במכרז ואנחנו בחרנו בהודים (בשנת 2022). אחר כך איכזבנו אותם בסיפור של הפניקס (האמירותים רצו לרכוש את השליטה בקבוצת הביטוח והפיננסים בשנה שעברה, אבל העסקה בוטלה "מסיבות רגולטוריות"). אמרו, תהיה להם יכולת לדעת מה המצב הפיננסי של כל אזרח בישראל. אבל בשביל זה לא צריך להשקיע, אפשר לשכור האקרים. אני אומר: אמון חייב להיות הדדי. אנחנו צריכים לשנות את הראש: לא כל הערבים אותו דבר. אני מאמין לאמירותים. חייתי איתם, אכלתי איתם, בכיתי איתם, צחקתי איתם, סמכתי עליהם עם החיים שלי ועם החיים של הילדים שלי. אני אומר לך, הם המשפחה שלנו".
פורסם לראשונה: 00:00, 27.12.24
