עצרנו במקום שבו נרצח הצעיר נור מוסא בלילה שבין ראשון לשני השבוע בעיר שבה נולד ומת, לוד. זה רחוב שמצידו האחד מפעל לייצור שמנים ותוספים לרכב ולתעשייה ומצידו האחר שכונת מגורים שמזכירה פאבלה צפופה ומוזנחת בפרברי ריו דה-ז'ניירו. שטח הפקר שאין בו חוק ואין בו מדינה, וכנופיות חמושות מטילות את חיתתן על האוכלוסייה. מוסא, צעיר בן 18 בלבד, שליח וולט, עבר כאן במקרה עם הקטנוע שלו כשהחלו חילופי אש בין שתי משפחות יריבות. חילופי אש בשכונת הרכבת בלוד זה בכל הכלים ובאוטומט. למוסא, שלא היה מסוכסך עם איש ולא עשה רע לאף אחד, לא היה סיכוי. הוא מת משני קליעים שפגעו בגופו תוך כדי נסיעה.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למשתמשים רשומים:
כשבאנו למקום בערב שלישי השבוע ראינו ברחבה שממול לזירת הרצח כמה שכנים וניגשנו אליהם. הם כמובן לא ראו ולא שמעו כלום, וגם אם שמעו הם כבר יודעים שאסור להסתכל החוצה. חס וחלילה לראות משהו, להיות עד ראייה. "מסכן, הוא לא היה כתובת של הכדורים", אמר אחד השכנים, "אנחנו כבר מיואשים, כל יום מישהו אצלנו נרצח".
"לפני כמה חודשים", התערבה שכנה אחרת, "הילדה הקטנה שלי, בת שנתיים וחצי, יצאה עם האחים שלה לגינה פה ליד ובאו אנשים והתחילו לירות ואחיה, גם הוא ילד, בן חמש וחצי, קפץ עליה עם הגוף שלו כדי שלא תיפגע. הם שניהם עד עכשיו עם פחדים. אמא שלי גרה פה בשכונה, אני רק באה לבקר אותה עם הילדים. היא אומרת לי, 'חראם על הנכדים, אל תבואו, מסוכן פה'".
השעה הייתה כבר 19:40 וראש העיר יאיר רביבו חיכה לנו בבניין העירייה. לחצנו ידיים, נכנסנו לרכב והתחלנו לנסוע. לפתע ראינו שאלו שדיברו איתנו מנופפים לנו בידיהם. החזרנו נפנוף, אבל הם המשיכו לנופף, אז פתחנו חלון. צרורות הירי נשמעו היטב. מדי פעם בוצע גם ירי בבודדת ואחריו הגיע עוד צרור. השכנים מיהרו להיכנס לבתיהם. כמה ילדים ששיחקו בגינה הסמוכה החלו לרוץ לעבר השיכונים. הם נראו מיומנים בסיטואציה. במרכול הסמוך יצא מישהו להציץ לרחוב. ליד יש עסק של טוסטים ופיצה שהיה ריק. מודים, לא ניסינו לחפש את מקורות הירי, הגענו בלי שכפ"ץ וקסדה.
חמש דקות אחר כך, כשכבר היינו בדרך לבניין העירייה, שמענו רעש סירנות. ניידת אחת חלפה על פנינו בדהרה ואחריה דלקה ביללה עוד אחת ואחריהן שוטר על קטנוע, ואז גם אמבולנס ועוד ניידת של מג"ב ואז כבר הפסקנו לספור. פחות משעה עברה ומבית החולים שמיר אסף הרופא התקבל דיווח על שישה פצועי ירי שהגיעו לחדר הטראומה, חמישה במצב בינוני ופצוע אחד במצב קל.
במקרה הטוב זה תופס כותרות לרגע. רצח בחברה הערבית זה מבזק של כמה שורות. רצח כפול בחברה הערבית זה אייטם במעלה החדשות, אבל תלוי בעיתוי. בסוף שבוע נטול אירועים זה יכול להחזיק כמה שעות, אבל להידחק למחרת לירכתי התודעה והליין-אפ. תדירות האירועים לא נורמלית ומתאימה למדינת עולם שלישי בלי משטרה יעילה.
קחו למשל את סוף השבוע האחרון ושני ימי חג השבועות. בערב שבת נרצחו שני תושבי לוד מחוץ למסעדה בכפר-קאסם לעיני עשרות עוברי אורח, ובהם ילדים רבים. מוסא השתתף בלווייתם ולרוע מזלו נרצח יומיים אחר כך. במודיעין נמצאו בדירה גופות אישה ובנה בן ה-13 והמשטרה חושדת כי האם רצחה את בנה ושמה קץ לחייה, אך האירוע עדיין נמצא בחקירה. בבת-ים גבר רצח את אשתו ואחר כך קפץ מהגג ובג'לג'וליה שני גברים נהרגו מפיצוץ מטען ברכבם. לפי המשטרה המטען לא הוצמד לרכב אלא היה בתוכו, דבר המעיד כי הם התכוונו להעבירו הלאה. בפיצוץ הזה נפצע עומר מוחמד עבד אלחק בן העשר שהיה בסמוך. בנתניה נרצח בחור כבן 30 המוכר למשטרה.
ראש עיריית לוד יאיר רביבו: "העובדה שכל 24 שעות בממוצע נרצח בישראל אזרח ערבי וזה עובר לכולנו הישראלים ליד האוזן, היא דבר לא נורמלי. הנרמול הזה לא נורמלי. אי-אפשר לנרמל דבר כזה, פשוט אי-אפשר"
כשנסענו ברחובות לוד שמענו את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מתראיין בכאן רשת ב'. שאלו אותו על הפשע שמשתולל ברחובות. אחרי הכל, זו לא רק בעיה של החברה הערבית. 23 יהודים נרצחו מאז תחילת 2025 לעומת 16 נרצחים בתקופה המקבילה אשתקד. אצל הערבים מדובר במספר בלתי נתפס: 100 נרצחים עד כה, עשרה יותר מאשר בתקופה המקבילה אשתקד. אבל בן גביר דיבר על מהפכה בשב"ס ועל הקמתן של יותר ממאה כיתות כוננות ברחבי הארץ. כשדחקו בו להתייחס לרציחות הוא שב ודיבר על חלוקת הרישיונות הסיטונאית לנשיאת נשק שיזם. על כישלונו וכישלון המשטרה שתחת אחריותו לספק לנו האזרחים ביטחון אישי, לא היה לו מה להגיד.
בלוד אתה מבין עד כמה הפחד מוחשי. אנשים ממש מפחדים לצאת בלילה מהבית. תושבת שכונת הרכבת אמרה לנו: "החיים שלנו לא מעניינים אף אחד כל זמן שאנחנו הורגים אחד את השני". ראש העיר מסכים איתה. בחודש פברואר השנה, אחרי עוד סוף שבוע של רציחות בעיר, כתב רביבו ברשת X: "איזה קטע, לא סיפרו לכם, אבל מדינת ישראל החליטה על ביצוע תוכנית טראמפ, רק משודרגת: דילול אוכלוסיית ערביי ישראל. במקום לטרנספר, שזה הרבה כאב ראש, בואו נאפשר להם לרצוח אחד את השני...".
רביבו לא מסתפק בציוצים. באמצע ינואר האחרון הגישה עיריית לוד עתירה נגד משטרת ישראל והמשרד לביטחון לאומי. בג"ץ 48650-01-25 עוסק באי-הקצאת המשאבים הנדרשים להתמודדות מול תופעות הפשיעה בעיר, אי-איוש התקנים בתחנת המשטרה בעיר, אי-מילוי החלטות קודמות של ממשלת ישראל ביחס לעיר לוד, ואי-הקצאת משאבים מספקים לכוחות השיטור הפועלים בלוד – מחדלים שלטענת העירייה משליכים באופן ישיר על מצב הפשיעה והאלימות בלוד ועל מצב הביטחון האישי של התושבים, וכפועל יוצא על הפגיעה בהם.
180 תקנים לשוטרים יש לתחנת המשטרה בעיר, כך על פי העתירה, אבל רק 100 מהם מאוישים. אי-הקצאת המשאבים הנדרשים מביאה למציאות שבה לא ניתן להיאבק בפעילות עבריינית גלויה, בירי בלתי חוקי. "אירועי אלימות בחברה הערבית ומעשי רצח, פיצוצי מכוניות, עבירות פליליות, נהיגה פרועה ופשיעת רחוב הולכים וגואים בלוד", נכתב העתירה.
כמעט חצי שנה חלפה מאז הוגשה, והמדינה כל הזמן מבקשת ארכה מבית המשפט העליון למתן תגובה. מסתמן שלוד לא תראה שוטרים נוספים כתוצאה מהעתירה הזו. מצאנו את רביבו יושב בלשכתו, עוקב אחר הדיווחים שהגיעו מזירת הירי בשכונת הרכבת. הוא הסתפק בשתי מילים: "זה נורא".
ראש מטה החירום ראויה חנדקלו: "הציבור הישראלי לא מבין עד כמה עמוק חילחלה הפשיעה לתוך החברה הערבית. יש היום סחר של נשק בבתי ספר תיכוניים, מנהלי מחלקות רווחה שירו עליהם, עובדים סוציאליים מאוימים, מורים, מנהלי בתי ספר, ראשי רשויות, זה הגיע לכל מקום. ואנחנו לגמרי לבד בסיפור הזה"
בצאת החג עבר על רשימת המדינות שבהן שיעור מקרי הרצח הוא הגבוה בעולם. "תקשיבו טוב, ישראל נמצאת ברשימה הזו במקום ה-10. לפניה יש מדינות ממרכז ודרום אמריקה ומדינות מאפריקה, במקום התשיעי ארצות-הברית ואנחנו סוגרים את העשירייה הראשונה. עשיתי חישוב שאם היו סופרים רק את מקרי הרצח בחברה הערבית ביחס למספר התושבים הערבים, אז היינו עולים למקום החמישי. העובדה שכל 24 שעות בממוצע נרצח בישראל אזרח ערבי וזה עובר לכולנו הישראלים ליד האוזן, היא דבר לא נורמלי. הנרמול הזה לא נורמלי. אי-אפשר לנרמל דבר כזה, פשוט אי-אפשר.
"מדינת ישראל, לא מעניין אותה שנהרגים אזרחים ישראלים. כשערבי רוצח ערבי זה לא סיפור, על רצח בחברה הערבית לא מכניסים פתק לראש הממשלה באמצע דיון. כתבתי את הפוסט הזה קיצוני וציני כדי לזעזע, אבל לצערי זה לא שינה שום דבר. יש פה כמות מטורפת של אמל"ח, נשק צה"לי תקני, מטעני חבלה ואפילו טילים. בשבוע שעבר המשטרה תפסה בעיר רקטה מסוג מטאדור. תקראו עליה. היא מיועדת לירי על מבנים וביצורים. זה מטורף. על פי הערכות מסתובבים בחברה הערבית בישראל כ-400 אלף כלי נשק, 400 אלף!"
בתחילת חודש מאי הזהיר השב"כ את ראש הממשלה, השר לביטחון לאומי, שר המשפטים, היועמ"שית ופרקליט המדינה כי היקף הנשק בחברה הערבית הפך "לסכנה על הביטחון הלאומי של ישראל". האזהרה הזו נשמעת שוב ושוב בשנה האחרונה מפי השב"כ, כולל בדיון האחרון שקיימה בשבוע שעבר הוועדה לקידום המאבק בפשיעה בחברה הערבית שבראשה עומד ראש הממשלה נתניהו. בשב"כ, במשטרה, במל"ל ובכל גופי המודיעין והאכיפה מודעים לכמות אמצעי הלחימה שצוברים ארגוני הפשיעה בחברה הערבית, אבל עד כה לא גובשה שום תוכנית פעולה רצינית, בטח לא במשטרת ישראל.
הנה דוגמה מצוינת לחוסר המקצועיות והרצינות של המשטרה ושל השר האחראי עליה. בתחילת מאי האחרון קיימה משטרת ישראל מבצע של הריסת מבנים לא חוקיים בעיר רהט. בן גביר הגיע להצטלם לצד שופל שהרס מבנה בעיר. לצידו עמדו מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב דני לוי, ומפקד המחוז הדרומי, ניצב חיים בובליל. באותה שעה ממש מצא קב"ט עיריית רהט מטען רב-עוצמה שהונח על מדרגות החירום של בניין העירייה, מחוץ ללשכת ראש העיר, טלאל אל-קרינאווי.
500 איש עובדים במתחם העירייה, ערבים ויהודים, ומלבד משרדי העירייה פועל כאן גם סניף של משרד הפנים ומשרד הרישוי. שעות לקח לחבלני המשטרה לפרק את המטען שהורכב משלושה קילוגרמים חומר נפץ, המשמש את צה"ל לפיצוץ המנהרות של חמאס בעזה. פיצוץ של מטען כזה יכול היה להביא למותם של עשרות בני אדם. כל הדרמה הזו אירעה בזמן שבן גביר צילם סרטון שבו דיבר על ריבונות כשברקע שופל מסכן. לא הוא ולא המפכ"ל ולא מפקד המחוז, אף אחד מהם לא הגיע לזירת המטען, שמטרתו, אגב, הייתה לפגוע בסמל שלטון של המדינה.
עכשיו אנחנו בלשכת ראש העיר ברהט. שלושה תושבים נרצחו כאן מתחילת השנה, אבל אל-קרינאווי אומר שעם בוא הקיץ העיר נכנסת לכוננות. "רוב מקרי הרצח אצלנו מתרחשים בין יוני לנובמבר", אמר בתסכול, "כשמגיעה עונת החתונות וחם בחוץ והימים ארוכים. בקיץ המזג של הצעירים נעשה חם יותר. זו תקופה שאנחנו דרוכים לקראתה".
בכניסה ללשכה עומד מאבטח חמוש. אל-קרינאווי מאוים ברמה הכי גבוהה ומשרד הפנים דואג לו לאבטחה צמודה. רהט נמצאת תחת מתקפה של ארגוני פשיעה הנחושים להיכנס לפעילות כלכלית בעיר, ומנגנוני העירייה ומשרד הפנים מתעקשים לקיים מכרזים כחוק ובקרה על ההוצאות הכספיות. לפי ההערכה, זו הסיבה שבגללה בוצעו יותר מ-30 התקפות אלימות נגד מבנים של העירייה וראש העיר עצמו בשנה האחרונה. "ירו לי על הבית, שרפו לי את הרכב, זרקו רימון על בניין העירייה, רימון על הקאנטרי קלאב, רימון על היכל התרבות, שרפו לנו פארק שהקמנו במיליונים, שרפו בית ספר ועוד ועוד. תחשבו מה היה קורה אם סדרת תקיפות כזו הייתה מתרחשת בעיר יהודית. ולא ישבתי בשקט, שלחתי מכתבים למפקד המחוז, למפכ"ל, לכל העולם, וכלום, אפס תוצאות".
מישהו, המפכ"ל, השר לביטחון לאומי, התעניין באופן אישי במה שקורה פה?
"רק שר הפנים משה ארבל. אני יודע שהוא פנה כמה פעמים לראש הממשלה שיתערב בטיפול במה שקורה ברהט. ארבל גם הגיע לכמה ביקורים בעיר לחזק אותי, אבל חוץ ממנו שום דבר. אפס התעניינות".
ילד עם כדור ברגל
לדיון האחרון של הוועדה לקידום המאבק בפשיעה בחברה הערבית לא הוזמן אף ראש רשות ערבית. השר בן גביר הטיל וטו על השתתפותו בדיון של יו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות, ראש עיריית סח'נין מאזן גנאים, וזימונו בוטל.
לפי נתונים שאסף מטה החירום למאבק בפשיעה ובאלימות של הוועד הארצי של ראשי הרשויות הערביות, מאז כינון הממשלה הזו ועד סוף מאי נרצחו 735 ערבים ישראלים. זה נתון מחריד שמוביל לנתון לא פחות מחריד ממנו: 87 אחוז מהציבור הערבי מכירים אדם מהמעגל הראשון שלהם שנפגע או נרצח על רקע פשיעה ואלימות.
"זה אומר שרוב רובה של החברה הערבית בישראל הוא קורבן של האלימות המשתוללת", אומרת ראש מטה החירום, ראויה חנדקלו, "אנשים היום חיים במוד של הישרדות. מספיק שקרוב משפחה רחוק מסתכסך עם מישהו כדי לשים אותך ברמת סיכון גבוהה, למרות שאין לך שום דבר עם אף אחד. אנשים מתוך פחד וייאוש פונים לארגון פשיעה מתחרה כדי שישמור עליהם, ואז הם פותחים על עצמם את שערי הגיהינום. יש שכונות שבהן התושבים אוספים כסף כדי לקנות נשק ולשלם לשניים-שלושה צעירים שישמשו כשומרים/מאבטחים של המתחם. יש לא מעט שעוזבים את הארץ, שלא רוצים להמשיך לחיות בחרדה ובפחד יומיומי.
"הציבור הישראלי לא מבין עד כמה עמוק חילחלה הפשיעה לתוך החברה הערבית. יש היום סחר של נשק בבתי ספר תיכוניים, מנהלי מחלקות רווחה שירו עליהם, עובדים סוציאליים מאוימים, מורים, מנהלי בתי ספר, ראשי רשויות, זה הגיע לכל מקום. ואנחנו לגמרי לבד בסיפור הזה. כל עוד הנשק שנמצא בחברה הערבית מופנה פנימה זה לא מעניין. האיום הוא רק אם יום אחד זה יופנה כלפי יהודים. העובדה ששני מיליון אזרחים חיים בפחד לא מעניינת, לא את הממשלה ולא את רוב הציבור.
"יש פה ארגוני פשיעה שמנהלים כלכלה שחורה. לפי הערכות מדובר ב-25 מיליארד שקל הפסד למדינה בשנה, וזה לא מעניין את השב"כ או יתר רשויות אכיפת החוק. לא מעניין אותם הקורבנות של הדבר הזה. מעניין אותם רק דבר אחד: שהנשק שנצבר בכמויות בלתי נתפסות לא יפגע ביהודים.
"פגשתי היום אמא מיישוב ערבי בצפון הארץ שהבן שלה חיכה לתור שלו במספרה, ישב שם בסבלנות, ופתאום הגיע מישהו ברחוב והתחיל לירות. הילד שלה נקלע לזירת פשע שלא בטובתו. הוא לא קשור לעולם הזה בכלל בכלל והוא חטף כדור ברגל, נמצא בשיקום ארוך ובטראומה. כמוהו יש אצלנו אלפים רבים, אלפים!"
רביבו דורש כבר תקופה ארוכה שהשב"כ יתחיל להיות מעורב בטיפול בכמויות האמל"ח שמסתובבות בחברה הערבית, בסוחרי הנשק הגדולים והקטנים. אל-קרינאווי תומך במעורבות השב"כ בטיפול בפשיעה ומסכים שזו הפכה לבעיה של ביטחון לאומי. "הציבור היהודי לא מודע למה שקורה פה. אנחנו זועקים לעזרה. האמל"ח שנמצא פה מאיים גם עליכם. לפני כחודש היה בנתיבות כנס של ראשי רשויות יהודים וערבים מהדרום. אמרתי שם שהסכנה הקיומית למדינה היא לא מהשכנים שלנו בעזה וסוריה, גם לא מהחות'ים בתימן או מאיראן. הסכנה האמיתית היא כמויות האמל"ח הלא-חוקי שמסתובבות במדינה. שב"כ צריך להיות מעורב. עזבו צריך, הוא חייב להיות מעורב".
רביבו עמד ליד מפה של העיר והצביע על השכונות החדשות שהולכות ונבנות בלוד. "זו נופי בן שמן", הראה את השכונות שהוקמו ממזרח לכביש 40, "זו גני יער וזו גני איילון, שכונה חרדית. יש פה אנומליה. מצד אחד פשיעה גואה ומצד שני נהירה של אוכלוסייה חדשה, זוגות צעירים ומשפרי דיור. זו השנה השנייה שלוד מובילה את טבלת הנדל"ן בישראל הן במספר מכירות הדירות והן בשיעור עליית ערך הנדל"ן.
"הפשיעה נמצאת בקצה השני של העיר ולכאורה היא לא משפיעה על האזורים החדשים. אבל אי-אפשר להשאיר מאחור אוכלוסייה גדולה שרובה רוצה לחיות בשקט ולהתפרנס בכבוד. זה לא יחזיק. אני אגיד פה משהו שהוא לא הכי מקובל בצד הפוליטי שבו אני נמצא: צריך לסיים את המלחמה בעזה, להחזיר את כל החטופים כי זה הדבר המוסרי והאנושי שצריך לעשות, ולהפנות את הקשב פנימה, למלחמה בלתי מתפשרת בפשיעה. ראש הממשלה אומר שישראל נלחמת בשבע חזיתות ואני טוען שיש חזית נוספת, החזית השמינית, והחזית הזו נמצאת כאן אצלנו – הפשיעה בחברה הערבית", אומר רביבו, איש ליכוד. "חייבים למגר את הפשיעה הגואה הזו, לייצר הרתעה של המדינה ושלטון החוק מול העבריינים, לחוקק חוקים שיאפשרו מאבק בלתי מתפשר בפשיעה, להעלות את רף הענישה בבתי המשפט, לתת פייט בחזרה. אי-אפשר להמשיך ככה, זו מציאות לא נורמלית".
מרביעי בלילה נוספו עוד שני נרצחים, ערבים ישראלים, לרשימת הקורבנות: נער בן 16 מערערה וגבר בן 30 מכפר-קאסם.
