סוגיית הטיפול בנפש — שלעיתים לא נופלת מחשיבות הטיפול הפיזי בגוף — היא אחד האתגרים החשובים שעימם מתמודדת מערכת הבריאות מאז פרוץ המלחמה. ככל שחולף הזמן נזקקים יותר ויותר אנשים לעזרה בתחום, והתורים מטבע הדברים רק הולכים ומתארכים.
"הגדרנו את נושא בריאות הנפש כנושא החשוב ביותר על סדר יומה של מערכת הבריאות, ויש הרבה נושאים חשובים, אמר אתמול מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, בוועידת הבריאות השנתית של "ידיעות אחרונות" ו-ynet, בהנחיית אלכנסדרה לוקש. "שמנו יעד להכפיל את הטיפול המרפאתי קהילתי שניתן באמצעות קופות חולים ומרכזי החוסן. במרכזי החוסן יש עלייה של לפעמים פי עשרה יותר ממה שהיה לפני המלחמה. הנסיבות כמובן מובנות וברורות והצורך הוא צועק".
11 צפייה בגלריה
(לוחמים שחוו התמודדות נפשית. אורי אהרנפלד, נדב וירש ואיציק סעידיאן | צילום: ריאן פרויס)
ועדיין התורים הם בלתי נסבלים.
"אכן, ולכן עשינו הסכם מאוד נדיב ביותר עם הפסיכולוגים, שמעלה את שכרם ביותר מ-50%. אנו מתחילים לראות פסיכולוגים שמעלים את היקף העבודה או חוזרים לשירות הציבורי".
"בריאות הנפש היא תחום שבחזית העשייה שלנו", אומר גם קצין רפואה ראשי בצה"ל, תא"ל זיוון אביעד-בר.
"אנחנו רואים שכשעצימות הלחימה יורדת, יש עלייה בפניות, בביקוש ובצורך בטיפול ובסיוע נפשי. מבחינתנו לא פחות חשוב להציל ולטפל בפגיעה נפשית מאשר בקטיעת רגל. אולי זה אפילו יותר מורכב, כי קטיעה ברגל רואים ומטפלים בזה מיד. פציעה נפשית לא רואים מיד. כלל המפקדים בצבא מבינים את החשיבות של זה ואנו עוסקים בזה לא מעט".
מה אתם עושים כדי למנוע את מקרה האובדנות הבא?
"ראשית, הדברים המסורתיים - שיח, דיבור וכו'. אבל הכנסנו כלי AI, צ'ט שמאמן את החיילים בלזהות סימני מצוקה. בעבר בעיקר דיברנו וניסינו לעורר מודעות. היום אנו מכניסים משהו שמדבר לחיילים בשפה שלהם ומאמנים אותם לזהות סימני מצוקה אצל החברים שלהם. זה כלי שפיתח פרופ' יוסי בלז”.
נשיאת המכללה האקדמית אחווה, פרופ' יפעת ביטון, תיארה את המציאות הנפשית שישראל מתמודדת איתה מאז ה-7 באוקטובר – מציאות של טראומה מתמשכת, קולקטיבית ולאומית, כזו שחודרת אל כל שכבות החברה.
"נוסף על טראומה ופוסט טראומה, יש לנו גם טראומה קולקטיבית, לאומית וקהילתית", אמרה פרופ' ביטון. "טראומה של פירוק קהילות, של עזיבת הבית וחוסר היכולת לחזור אליו, פחד מלחזור הביתה. יש גם טראומה של חטופים, טראומה מוסרית על רקע היעדרותם הנמשכת, ותחושת חוסר האונים מול התחושה שאין מי שיחזיר אותם. כל אלה מייצרים שכבות על גבי שכבות של פגיעות".
נוכח התחושה שמדינה שלמה מצויה בטראומה, עלתה השאלה האם ניתן בכלל לטפל בהיקף כזה של פגיעה נפשית. פרופ' ביטון השיבה כי "אולי באמת צריך לפתח כלים של מיינדפולנס, יכולת לעשות תרפיה עצמית, מדיטציה, להרגיע ולהירגע. זה יכול להיות רלוונטי מאוד לחברה הישראלית. אי אפשר לטפל בכל אחד ואחת, אבל אפשר לזהות קבוצות – למשל מגיבים ראשונים. צריך להבין את ההבדלים בין מי שפגש את הזוועות בשטח לבין מי שטיפל בבתי החולים. יש כאן צורך בזיהוי מאפיינים ובבניית כלים מתאימים לכל שכבה".
ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר גלעד בודנהיימר, אמר כי אף שאין בישראל גל אובדנות בעקבות מלחמת חרבות ברזל, הוא עדיין חושש מהעתיד הקרוב. בראיון בוועידה הוסיף: "הרבה פעמים אחרי אירוע טראומתי עלול להגיע גל כזה. מצד אחד אנחנו מאוד דואגים ומנסים לחזק את המערכות מחשש מגל כזה, ומצד שני אנחנו רואים את החוסן של האזרחים בישראל. קהילתיות ומשפחתיות בישראל הן גורמי חוסן משמעותיים".
אילו אוכלוסיות נמצאות יותר בסיכון?
"אנשים עם מערכת תמיכה פחות טובה, למשל אנשים בודדים. צריך לבדוק כיצד לתמוך בהם. אנחנו חוששים גם לשלומן לשלם קבוצות כמו חיילים, משפחות שכולות ומשפחות שנפגעו בדרך אחרת".
אין כמעט אדם בישראל שמלחמת חרבות ברזל ובעיקר אירועי 7 באוקטובר לא שרטו פצע בנשמתו. בחזית ההתמודדות הזו ניצבים לוחמים ולוחמות שראו את המראות בשטח ואיבדו חברים. בפאנל בנושא בוועידה השתתפו אורי אהרנפלד, איציק סעידיאן ונדב וירש, שלושה שחוו את ההתמודדות הנפשית כחלק מהשלכות ההשתתפות בקרבות, והשתתפו במאבקים מול הממשלה ומול גורמים במשרד הביטחון שיכולים לסייע להם.
סעידיאן מתמודד עם הלם קרב מאז מבצע צוק איתן, אחרי שאיבד שבעה חברים בעזה. לפני יום הזיכרון באפריל 2021 הוא הצית את עצמו מול משרד אגף השיקום. "אחרי שנגמרה המלחמה חוויתי סימפטומים ובהתחלה די התכחשתי לזה", הוא מספר. "זה התחיל בלא לישון בלילות, ואז להתעצבן מכל דבר קטן, עד שיום אחד התעוררתי מסיוט במהלך תרגיל חטיבתי כשהסמל שלי תפס אותי עם הנשק האישי, טעון, תוך כדי שאני צועק. אני זוכר ששכבתי על הרצפה ולא הבנתי מה קורה. זה הרגע שהבנתי שאני חווה משהו שאני לא יכול להתעלם ממנו.
"עדיין לא תפסנו את הרעיון הכללי של הדבר הזה. עדיין הפציעה הזאת היא פציעה שקופה. עדיין לא מבינים עד כמה הפציעה הנפשית קשה, לפעמים יותר מפציעה פיזית. כי כשהנפש שלך בריאה, גם אם הגוף שלך לא בשיא שלו, אתה עוד יכול לצאת מהבית, להיות בתנועה. אבל כשהנפש שלך שבורה, אתה לא יכול אפילו להתחיל תנועה".
וירש, מייסד פורום "יהלומי קרב" הוסיף בדיון: "הפורום הוקם אחרי האסון של איציק. אני רוצה להאמין שהאסון של איציק לא היה לשווא. על רקע כל הדברים שקורים - כל האובדנות המטורפת שנובעת מההזנחה הפושעת בנושא בריאות הנפש בכלל במדינה והלומי הקרב בפרט - המטרה שלנו היא לאגד את כולם על מנת לאפשר לנו עתיד טוב יותר. המטרה היא שמדינת ישראל תשנה את המדיניות שלה כלפינו".
אורי אהרנפלד, פדוי שבי ממצרים המתמודד עם הלם קרב עוד ממלחמת יום הכיפורים ומנכ"ל עמותת "ערים בלילה": "עד לפני 25 שנה בכלל לא היה דבר כזה 'פוסט טראומה' או הלם קרב. אף אחד לא דיבר איתנו בכלל. למרות שחבר'ה שלנו, כולל אני, ביקשנו עזרה. אמרו לנו שאין דבר כזה. אז המשכנו בחיים".
לחיות הרבה, לחיות טוב
לא מעט מחקרים מדברים על הארכת תוחלת החיים, אבל להרוויח שנים נוספות זה לא מספיק. בפאנל בנושא וולנס וחיים טובים השתתפו פרופ' ציפי שטראוס, מנהלת מרכז Longevity במרכז הרפואי שיבא־תל השומר; ליקי רוזנברג מיכאלי, בעלים של מותג הכושר ליקיס ומובילת מיזם נשימה בקבע עם צה״ל; וענת הראל, מאמנת ויזמית בתחום אורח חיים בריא לנשים. הן דיברו על הרגלים שכדאי לנשים לסגל באמצע החיים, תיפקוד לעומת גיל ביולוגי, החיבור גוף־נשמה־נפש ועל הארכת מספר השנים שבהן נחיה בבריאות טובה.
פערים שמקצרים חיים
עו"ד לאה ופנר, מנכ"לית ההסתדרות הרפואית בישראל, דיברה בוועידה על נקודות התורפה של מערכת הבריאות, ובראשן חוסר השוויון בין אוכלוסיות ואזורים שונים בארץ. "כמעט לא נתפס שבמדינה כל כך קטנה קיימים פערים משמעותיים עד כדי פערים של שנות חיים", אמרה. לצד הפערים הגיאוגרפיים, ציינה גם את הפערים הסוציו־אקונומיים: "למשל, מרכיב דומיננטי מאוד בבריאות הילדים הוא השכלת האם. שוויון לא אומר להשקיע באופן זהה בכל מקום – יש מקומות שצריך להשקיע בהם יותר כדי להביא אותם למצב שוויוני".
המאבק לחזור לחיים
שנתיים למלחמה, והדרך לשיקום הלוחמים הפצועים עוד ארוכה. בפאנל בנושא השתתפו סער אקסלרד, פצוע מלחמה; ד"ר רוני צבר, נשיא ומייסד צבר רפואה; ליאת גרטמן, סגנית ראש אגף השיקום במשרד הביטחון; ועו"ד עידן קליימן, יו"ר ארגון נכי צה"ל. הם דיברו בכנות על השיקום הארוך, הפציעות השקופות, והמערכת שמנסה להמציא את עצמה מחדש.
11 צפייה בגלריה
להרוויח שנים נוספות זה לא מספיק. מתוך ועידת הבריאות של "ידיעות אחרונות"
(צילום: ריאן פרויס)
"כך אפשר להוריד את אחוז המעשנים בכשליש"
בפאנל כלכלה, מיסוי ומדע ככלים בעלי השפעה על בריאות הציבור, דנו המשתתפים על אפשרות של מיסוי דיפרנציאלי, המפריד בין מיסוי גבוה על סיגריות למס נמוך יותר על תחליפי עישון, כאמצעי להפחתת הנזקים הבריאותיים. פרופ' דורון לביא מהחוג לכלכלה וניהול במכללת תל־חי, שחקר את הנושא, הראה כי מדינות שהכניסו תחליפים במיסוי נמוך הראו הפחתה משמעותית בנזקי העישון. איתו בפאנל השתתפו ד"ר דב גביש, יו"ר החברה לחקר, גילוי וטיפול בטרשת עורקים, וד"ר עופר רז־דרור, סמנכ"ל תכנון וכלכלה ברשות המסים.
החצבת והקורונה פה, השפעת בדרך
בפאנל שעסק בהתפרצות הנוכחית של מחלת החצבת, שגבתה כבר תשעה קורבנות, השתתפו פרופ' יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי וולפסון, ד"ר אורי פולק, מנהל המערך לטיפול נמרץ ילדים במרכז הרפואי הדסה, ד"ר זאהי סעיד, מומחה לרפואת משפחה בכללית, מחוז חיפה, ויועץ מנכ"ל כללית לחברה הערבית, וד"ר הדס טרספולסקי, רופאת ילדים וחברה בעמותת "מדעת". המומחים התריעו מפני הירידה בשיעורי ההתחסנות, העלייה בתחלואה בחצבת, שפעת וקורונה, והפצת פייק ניוז שמערערת את אמון הציבור במערכת הבריאות. כולם הסכימו: הדרך לעצור את ההתפרצויות הבאות עוברת בהסברה, אמון ונגישות – לא בענישה.
יש ניתוחים שלא יכולים לחכות
יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ’ ציון חגי, הזהיר בוועידת הבריאות מפני מחסור חמור ברופאים ובתורים, גם בתחום השיקום ובפסיכיאטריה: "יש נטל משמעותי על החיילים, אין מספיק רופאים". לדבריו, נדרשת התערבות מיידית של המדינה. "ניתוחים דחופים, כמו עקב גידולים ומצבים אחרים, יכולים לחכות גם חודשיים ושלושה? זה דבר שמאוד מדאיג. אנשים יפנו למערכת הפרטית, יוציאו מהכיס הרבה כסף. יש פה תהליכים שיפגעו באמת באזרח הקטן".
מחיר הטרור הפסיכולוגי
יום אחרי השבתו של סגן הדר גולדין ז"ל, עסק פאנל בוועידה במחיר האמיתי של השבי עבור המשפחות: טרור פסיכולוגי ממושך, טראומה שאין לה פרוטוקול טיפולי, ומאבק כפול - להחזיר את היקירים ולהילחם על הזכויות. פרופ' חגי לוין, ראש מערך הבריאות של מטה משפחות החטופים, ויו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, אמר: "כואב לי שכפו על המשפחות גם מאבק על הכרה". לצד פרופ' לוין השתתפו בפאנל נעם עידן בן עזרא, אחותו של צחי עידן ז"ל שנחטף מביתו בנחל עוז ונרצח בשבי חמאס, וד"ר ענבל ראובני, סגנית מנהל המערך הפסיכיאטרי ומנהלת מחלקת האשפוז הפסיכיאטרית במרכז הרפואי איכילוב.
ניהול סיכונים
מחסור כרוני בכוח אדם, תקציבים חסרים, איום טילים, קליטת חטופים ועוד ועוד. מנהלי בתי החולים בישראל מתמודדים עם שורה של אתגרים שמעטים מעמיתיהם בעולם מכירים. בשיחה מיוחדת בוועידת הבריאות השתתפו ארבעה מנהלים: ד"ר לנה קורן־פלדמן מנהלת בית החולים בילינסון, פרופ' סלמאן זרקא מנהל המרכז הרפואי זיו, פרופ' אסנת לב ציון קורח מנכ"לית המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) ופרופ' ענת אנגל מנכ"לית המרכז הרפואי וולפסון.
פורסם לראשונה: 00:00, 11.11.25
