לפני כמה שנים התחיל ברשתות טרנד טוב שבמהירות הפך למבאס, טרנד צילומי המסך. רווקות פירסמו שיחות עם בחורים שניסו להתחיל איתן, הזמינו את כולם להריץ עליהם דחקות ולבייש אותם. בהתחלה, הסיבות לשיימינג היו נורמליות. מצווה לבייש בחור חצוף שחוקר אותך "מה בדיוק את אוהבת בסקס?" על המשפט השני, לפני ששאל איפה את גרה, ולמה לא לבייש נשואים חיים בסרט וחצופים שאין להם בעיה להתחיל עם רווקות. רק גבר, כלומר מישהו ששייך לג'נדר, שבא לראיון עבודה ומבקש פי שלושה כסף מאישה, יכול להאמין שתמונה בלי חולצה על שפת הים בפאפוס מספיקה כדי שרווקה תגיד לעצמה: "אותו. אותו אני רוצה, לא אכפת לי שיש לו שלושה ילדים. אזרוק את כל החלום הרומנטי על חופת צהריים עם גבר שהוא רק שלי, בשביל הפופיק השעיר והתפוס הזה".
נכון, זו שיטת מצליח, לזרוק חכה מתוך אמונה שמישהי תהיה מספיק סתומה לנגוס בה. ועדיין, צריך שיהיה בך רוע כדי להתחיל עם בחורה זרה לך לחלוטין ותוך שנייה לטנף מולה על האישה שאתה ישן לצידה כבר 20 שנה, או לשלוח דיק פיק שחושף את הקרמיקות בבית ששיפצת ביחד עם אשתך. והכי גרוע, זה שהתנהגות כזו הורסת לדור שלם של רווקות את האמונה התמימה באהבה ובמוסד הנישואים. לא סתם החברות הפנויות חוזרות מדוכאות אחרי שנשואים פנו אליהן ברשת. "אין גבר אחד שלא בוגד בעיר הזאת", הן אומרות.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
טורים קודמים של דנה ספקטור:
ובאמת, לטרנד שפרץ בשיא תנועת מי-טו הייתה כוונה טובה, לחשוף דושים ומטרידנים שהמין הגברי די מצטיין בלייצר. רק שמה שהתחיל מכאב אותנטי על מה שנשים נאלצות לספוג בטינדר, הפך תוך כמה שנים לבריונות רעת לב כמו שהייתה לנו בתיכון. היום בחורות כבר מעלות לרשת צילומי מסך של בחורים מתוקים לגמרי, שכל חטאם היה לנסות ליצור קשר רומנטי עם בחורה יפה, וכנראה לא ניחנו בכישורים ובביטחון לעשות זאת בצורה לא מסורבלת.
הנה כמה דוגמאות לשיימינג: בחורה שהעלתה התכתבות עם מישהו שפנה אליה וכתב "אני יהיה בתל-אביב עוד יומיים", במקום "אהיה", מה שהפך אותו מבחינתה לבבון נחות ולא משכיל שמעז לפנטז שאיכותית כמוה תרצה אותו. הייתה גם בחורה ששיתפה את כולם ב"חוצפה" שהייתה לאיזה בחור אומלל לכתוב לה "את ממש יפה בעיניי". נדמה לי שהבעיה שלה איתו, שהעז להתייחס ישר למראה החיצוני שלה במקום לנסות להתעניין רק בנפשה הנדירה, שניחנה בתחביבים ייחודים כמו חיבה לטוס הרבה לחו"ל ולהזמין פיתה של איל שני בוולט.
בשלב מסוים התלונות על הגברים נהיו כה מופרכות, שזה נהיה ממש משחק בשבילי לנסות לנחש על מה יתקטננו הפעם. בחורה אחת העלתה צילום מסך של בחור שהתלהב ממנה וכתב "מתי תצאי איתי לדייט?" כמה פעמים ברצף. "מה?" אני זוכרת שחשבתי, בעודי לא מוצאת שום דבר לא בסדר. מתברר שהניסיון לסגור איתה דייט בלי להיעלם לכמה ימים כמקובל, הספיק לבחורה כדי לקבוע שהוא נידי, סטוקר חולה שמעורר בה "קרינג'" ועוד כמה מילים כאלו שנשים מדור המילניאלז גונבות מסדרות אמריקאיות וחושבות שזה עושה אותן כה מורמות מעם.
כמובן שהציבור הישראלי לא אידיוט, וכל הניסיונות האלו להפליל בחורים תמימים על שימוש לא נכון באותיות אהו"י כשלו מיד. במקום להצטרף ללעג, השיימינג חזר כבומברג למתלוננות. נתחיל בזה שהנפש כמעט תמיד יוצאת להגנתם של אנשים ביישנים, שלא בורכו בכישורים הנכונים כדי להצליח לפנות בצורה מספיק גברית ומרשימה לבחורה שמחזיקה מעצמה מלכת הכיתה. לפחות חצי מבני האדם לא קיבלו את הכושר המילולי, ההומור והביטחון שדרושים כדי להיות כוכב בשטח הרומנטי.
והייתה עוד סיבה שבגללה הנשים האלה הפכו למנוולות של הרשת: רובנו פשוט ראינו ישר דרכן. הרי איזו סיבה יש לבחורה להעלות צילום של שיחת התחלה די נורמטיבית עם גבר? רק אגו. ניסיון ליידע את העולם ככה כמה היא מחוזרת, ואיך כולם מתחננים לצאת איתה ונכשלים קשות. רק שאנשים אחרים הם לא משאבת אופניים, את פשוט לא יכולה להשתמש בהם כדי לנפח את גלגלי האגו שלך. זה מעלה בחילה, רק לחשוב על הבחור הלא-מזיק הזה שישב, השקיע וכתב לה את מה שהוא חשב, שהוא מספיק אמיתי ומקסים כדי שהיא תשים עליו, ואיך לא ידע שבעוד הוא נלחם ככה באומץ בפחד שלו, יושבת בצד השני צנזורית רעת לב של משפטי התחלה.
בתקופה האחרונה התופעה עלתה עוד שלב. יש תופעה חדשה בשם "אגו-סקרולינג" – לגלול בשביל האגו, שמתוארת בהרחבה בכתבה אחרת במוסף הזה, אבל על קצה המזלג נגיד שמדובר בנשים ובגברים שמחליקים ימינה באפליקציות ומאשרים שהם אוהבים את התמונה שלך, והם עושים את זה להמון אנשים בבת אחת. לא כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה לדייט, אלא כדי לקבל כמה שיותר התאמות. זה מה שממלא להם את הבריכה המרוקנת של האגו ומזכיר להם שהם שווים ולוהטים.
חשבתי בהתחלה שזה ייחודי לאמריקאים כי לא נתקלתי בזה בישראל, אבל אז נזכרתי בכמות הפעמים שבהן ישבה מולי חברה שהתלוננה על תופעה מעצבנת – מלא גברים באפליקציות הציתו בה התעניינות אחרי שעשו לה לייק, ובכל זאת לא ענו לה כשפנתה אליהם, לא כתבו לה אפילו מילה אחת. הם פשוט עשו לה "גלילת אגו", וזה כבר לא סבבה מבחינתי, כי עכשיו כבר לא מדובר על פוסטים שכל מטרתם להוציא אותך מחוזרת.
כשאתה סתם שֵׁם ותמונה בחלל האינטרנטי ועושה סווייפ לנשים שאתה אפילו לא מעוניין בהן, לא רק שאי-אפשר לעלות עליך ואתה פחדן עלוב שחומק בחזרה לחושך - אתה גם משתמש ברגשות אמיתיים של בני אדם אמיתיים כדי למלא את בריכת הביטחון המתרוקנת שלך. מה אכפת לו שבכל פעם שהוא עושה דבר כזה למישהי הוא שוחק את הדבר הכי יקר אולי, תקווה.
כשאתה עושה באפליקציה סווייפ לנשים שאתה לא מעוניין בהן, לא רק שאתה פחדן עלוב, אתה גם משתמש ברגשות אמיתיים של אנשים אמיתיים כדי למלא את בריכת הביטחון המתרוקנת שלך
ופה נכנס עוד טרנד עדכני יחסית ברשתות, שבו בחורות מספרות למה פסלו את הדייט האחרון שלהן. למשל, אחת שכתבה שגברים שמשתמשים במטרייה כשיורד גשם הם פשוט לא גבריים בעיניה. הייתה גם מישהי ששאלה את כולנו מה לעשות, היא הגיעה לדייט והבחור הזמין פרנץ' טוסט. "לא ידעתי שלאהוב את מעדן האלים הזה נחשב נשי", אמרתי לחברה. "אין לי מושג", היא אמרה, "בדייט הראשון שלנו בעלי הזמין סלט חסה בלי רוטב ושקל אותו, כי היה בתוכנית מיוחדת כזו ששוקלים בה את האוכל, ובכל זאת התמזמזתי איתו כמו משוגעת מרוב שהוא משך אותי".
בהתחלה חשבתי שהבנות שמעלות את זה, לרוב צעירות בגילי ה-20, מביעות כעס אמיתי על הגבריות העצלה והרכרוכית של דור הבחורים שלהן. בתקופה האחרונה, ובטח אחרי המלחמה, יש איזו כמיהה מחודשת לגברי אלפא חזקים כמו עידן עמדי, במקום אינפנטיל שיאהב רק את הדייסון שלו ולא מסוגל אפילו להחליט לאיזו מסעדה תלכו בדייט הראשון. אבל אז נתקלתי בחשבון מעולה בטוויטר של בחור בשם אסף שגיא, שמדי פעם מעלה רשימה מעודכנת של הסיבות שבגללן בחורות פסלו בנים: הזמנת משקאות כמו שוקו חם או ג'ין וטוניק בדייט. הוא לא מספיק מאצ'ו בשבילך אם הוא נוהג לגרוב גרביים צבעוניים, מוריד שיער גוף, מנווט עם ווייז, מאזין לזמרות פופ או מרשה לעצמו לבכות בחתונה של אחרים.
לא הצלחתי להבין מה עומד מאחורי הדרישות ההזויות האלו. אני בעצמי נמצאת בזוגיות עם גבר רגיש שמאוד מחובר למה שקראנו בניינטיז "הצד הנשי שלו". הוא לא רק היחיד כמעט שמבשל אצלנו בבית, הוא גם גנן מוכשר שמשוחח עם הפטוניות שלו ואוהב לעטוף את עצמו בצעיפים ובחותלות כמו רקדנית בלט, כי זה נעים. במקביל לכל אלו הוא גבר מלא חשקים ויצרי, שותה ויסקי בלי קרח ושונא מתוק. ממש כמו שאני לא עונה על כל רשימת המכולת של אישה אמיתית, לא מורחת קרם גוף ולא מכורה לאקונומיקה.
הרשת מלאה בבחורות שיורדות על גברים שניסו להתחיל איתן בצורה מגמגמת, או לועגות לגברים באשר הם. כל פוסט שבו בחורה כותבת כמה בחור שבוכה בחתונות הוא גיי מבחינתה, הוא עוד פוסט שגורם לילד בן 17 שקורא אותו להתכחש לרגשות שלו ולבחור בגבריות רעילה. לכי תדעי אם הוא ירשה לעצמו להתוודות על הרגשות שלו אי פעם, גם מול נשים אחרות, כשיגדל. אחרי הכל, הבחורה היפה והמפחידה מהאינסטגרם או מהטיקטוק קבעה נחרצות שגבר רגיש זה פיכסה.
אין דבר כזה, שיימינג רק לבן אדם אחד ברשת. כשאת כותבת נגד מישהו אחד, את בעצם כותבת נגד המון אנשים שקוראים אותך עכשיו ועשו את אותו הדבר שטינפת עליו ממש. יש משהו מגעיל בלדעת שבכמה מילים את תגרמי לבחור זר לשבת בבית ולחשוב שבחיים לא תהיה לו אהבה, כי הוא יותר גרוע מאלה שמזמינים קוקטייל צבעוני בדייט.
לכמה דקות תרגישי את הבאזז הזה של אישיות הרשת שלך, בחורה בטוחה בעצמה וקצת ביצ'ית שהיא מספיק מבוקשת כדי לשפוט, ותוך שנייה תיזכרי שזה קרה רק באוויר, בחלל שכולו אותות דיגיטליים בלתי נראים, ובפועל את עדיין לבד בבית, תוהה אם יש סיכוי שמישהו יצליח לראות אותך כאחת שלו.
בכל פעם שגבר או אישה בוחרים בהלבנת פנים רומנטית ברשת, אנחנו לא מייצרים עוד אהבה בעולם, אלא ממעיטים אותה. הופכים לכוח שגורם לאנשים להתבייש, להתכווץ, להטיל ספק בעצמם. מרחיקים מעצמנו פניות של אנשים רגישים וטובים שאולי היו מעוניינים בנו, אלמלא יצרנו לעצמנו דימוי כזה מפחיד ושיפוטי של ברקודה שלא מוכנה לצאת עם גבר שלא יודע לחנות. "כדי למצוא אהבה, תהיי קודם אהבה", אמרה לי פעם איזו מורה רוחנית בסדנה, ובזמנו חשבתי שזו קלישאה. לקח לי המון זמן להבין שאנשים שמנסים להיות טובי לב ולתמוך באחרים במקום לבייש אותם, מייצרים סביבם מעגל כזה של אור וחמימות. וזה כבר בפני עצמו משהו מושך, משהו שאפשר להתאהב בו, במקום עוד פוסט על איך את נגעלת מבנים שלובשים גופיות.
פורסם לראשונה: 00:00, 23.05.25
