בחודש יולי שעבר יצא פיטר נבארו מבית כלא במיאמי שבו ישב ארבעה חודשים, כי סירב להיענות לזימון להופיע בוועדת החקירה לאירועי 6 בינואר בגבעת הקפיטול. לפני 20 שנה נבארו כנראה היה דורש לשלוח את דונלד טראמפ לכלא בגלל ההתפרעויות האלה, אבל עכשיו טען כי הן היו "הגנה על החוקה" ולא הסכים להעיד. בגיל 75 הוא היה מוכן להקריב ארבעה חודשים מחייו עבור טראמפ.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למשתמשים רשומים:
שעות ספורות לאחר שחרורו טס נבארו למילווקי, שם נערכה הוועידה הרפובליקנית. אלפי משתתפים נתנו לו קבלת פנים של גיבור כשעלה לבמה. "הם הרשיעו אותי, הם כלאו אותי, אבל אתם יודעים מה, הם לא שברו אותי", אמר. הקהל יצא מדעתו. טראמפ הסמיק בגאווה – הנה אינטלקטואל שצמח במערכת האקדמית של קליפורניה הליברלית והיה בעבר דמוקרט קולני, שביצע עבורו אקט נאמנות אולטימטיבי. מה יגידו האליטות עכשיו?
3 צפייה בגלריה
פיטר נבארו עם טראמפ. "הוא איפשר לטראמפ להפוך את ארה"ב מהמנהיגה הכלכלית בעולם למדינה נוכלת" | צילום: Alex Brandon, אי־פי
הנאמנות הזו השתלמה לנבארו כשטראמפ מינה אותו לפני כמה חודשים ליועץ הסחר הראשי שלו בממשל החדש. להשפיע על מדיניות הסחר של ארה"ב זה כל מה שנבארו חלם עליו מתחילת המאה ה-21, כשעשה שינוי של 180 מעלות בעמדותיו בכל הקשור לסחר החופשי הגלובלי. טראמפ שמח לראות לידו מישהו שעם השנים הפך עוד יותר קיצוני ממנו בנושא. הנאמנות הזו, גם אישית וגם אידיאולוגית, היא שמחזיקה את נבארו קרוב לאוזן של טראמפ למרות שזו כבר הקדנציה השנייה שבה כמעט אף אחד בבית הלבן לא אוהב אותו.
מקורות בבית הלבן שמחו להדליף לתקשורת האמריקאית כי נבארו הוא שהיה אחראי לנוסחה המאוד בעייתית שבה השתמש ממשל טראמפ לחישוב תעריפי המכסים. אילון מאסק, עליו נבארו אמר כי "הוא מרכיב מכוניות, הוא לא יצרן רכב", הגיב כי נבארו "טיפש יותר משק של לבנים", ומאוחר יותר הוסיף כי ההשוואה הייתה "לא הוגנת ללבנים". נבארו לא התרגש. "קראו לי בשמות גרועים יותר", אמר וחזר ללחוש באוזנו של טראמפ.
כלכלנים לא מעטים מכל הקשת הפוליטית האמריקאית מסכימים כי הגלובליזציה חיסלה מיליוני משרות והרסה קהילות – אבל כנראה שאין אף כלכלן רציני, מימין או משמאל, שחושב שמדיניות המכסים הנוכחית של טראמפ, בעצת נבארו, סבירה או אפילו סתם שפויה. אדוארד אלדן, עמית בכיר במועצה ליחסי חוץ, מכון מחקר עצמאי מהחשובים באמריקה, אמר לטיימס כי "ייתכן שהוא יועץ הסחר הגרוע ביותר שהיה לנשיא מודרני של ארה"ב אי פעם. רבים מהניתוחים של נבארו לגבי סין היו ראויים, אבל עכשיו הוא איפשר לטראמפ להפוך את ארה"ב מהמנהיגה הכלכלית בעולם למדינה נוכלת".
נבארו היה יועץ הסחר של טראמפ גם בקדנציה הראשונה של טראמפ, ואז היה בודד הרבה יותר מאשר עכשיו. הוא היה יועץ לקמפיין של 2016, ואחרי הניצחון בבחירות הובטח לו שיהיה ראש המועצה הלאומית לכלכלה. זה לא קרה. טראמפ נתן את התפקיד לגארי כהן, הנשיא לשעבר של גולדמן סאקס, שהפך לאויב המושבע של נבארו. כפרס ניחומים קיבל נבארו את תפקיד ראש מועצת הסחר הלאומית החדשה שנוצרה, אבל לא ניתנו לה כל משאבים או סמכויות.
כהן והכלכלנים האחרים בממשל זילזלו בהצעות של נבארו בכל הקשור למכסים ועזיבת הסכמי סחר ישנים, חסמו אותו בכל פינה, ונבנתה אסטרטגיה שלמה כדי לוודא שהוא לא יהיה בחדר הסגלגל לבדו עם טראמפ. הוא לא הוזמן לפגישות שעסקו בענייני סחר, אבל טראמפ לפעמים היה שואל: "איפה פיטר שלי?"
פיטר שלו נולד במסצ'וסטס והיה בן 9 כשהוריו התגרשו. הוא עבר עם אמו לפלורידה, שם עבדה כקופאית ואחר כך כמנהלת בחנות בגדים. נבארו היה סטודנט טוב, קיבל מלגה לאוניברסיטת טאפטס במסצ'וסטס והמשיך לדוקטורט בכלכלה בהרווארד. הוא היה אז דמוקרט, ליברל חברתי והאמין ביתרונות של סחר חופשי. אחר כך עבר לקליפורניה ולימד עסקים וכלכלה, תחילה בסן-דייגו ולאחר מכן באוניברסיטת UCI באירווין, קליפורניה, שם הפך לפרופסור קבוע ועבד במשך יותר מ-20 שנה. בערבים היה מרצה ובימים כתב ספרים והופיע כפרשן טלוויזיה. הוא נאם בוועידת המפלגה הדמוקרטית ב-1996 ורץ לראשות עיריית סן-דייגו על מצע ליברלי.
הכל השתנה ב-2001, בעיקר כי סין הצטרפה לארגון הסחר העולמי, אבל גם בגלל תהליכים שהתרחשו ב-UCI – עלייה חדה במספר הסטודנטים הסינים מול ירידה במספר הסטודנטים האמריקאים, מה שהוביל גם לכינויים גזעניים כמו "אוניברסיטת המהגרים הסינים". את נבארו זה הטריד מאוד, הוא החל להתעמק בהשפעות סין על הסחר והטיל על תלמידיו לחקור כיצד הצליחו הסינים לתמחר את המוצרים שלהם בזול יותר משאר העולם. המסקנה שלו הייתה שיותר מאשר כוח עבודה זול, מה שעוזר לסינים הן שיטות מסחר מניפולטיביות.
את כל הרעיונות האלה שפך נבארו לשלושה ספרים על סין. אחד מהם, Death by China מ-2011, הפך לסרט דוקומנטרי. באותה שנה גם יצר נבארו קשר ראשון עם המגיש של תוכנית הריאליטי "המתמחה" של טראמפ. זה קרה אחרי שפירסם בלוג ובו סיפר, כי כשטראמפ התראיין לעיתונות הסינית והתבקש לבחור את 20 הספרים האהובים עליו בנושא סין, הוא הזכיר ברשימה את ספרו The Coming China Wars. עד היום אף אחד לא יכול למצוא את הראיון המדובר, והסבירות כי טראמפ קרא 20 ספרים על סין כנראה נמוכה למדי.
כך או אחרת, נוצר בין השניים קשר ראשוני שרק התהדק. כשבמהלך הקדנציה הראשונה התברר כי נבארו המציא מומחה פיקטיבי בשם רון וארה (Ron Vara, ערבוב של אותיות השם Navarro), אותו ציטט בספריו, זה לא ממש הטריד את טראמפ, שבמשך שנים תלה במשרד שלו שערים פיקטיביים של המגזין "טיים" עם תמונתו. נבארו אמר כי זו הייתה "בדיחה פנימית" עם עצמו ו"אופן כתיבה היצ'קוקי".
לקראת סוף הקדנציה הראשונה של טראמפ, נבארו השלים את הצטרפותו לעולם ה-MAGA (ה-Make America Great Again). השיבושים בעקבות מגפת הקורונה היו בעיניו הוכחה כי הוא צודק לגבי הסיכונים של תלות בשרשרות אספקה זרות, במיוחד אלו שתלויות בסין. בעוד שזו דעה שכלכלני מיינסטרים לא מעטים מסכימים איתה, אף אחד לא חשב שהאקדמאי הרציני גם יתחיל לצלול במהירות לעולם של תיאוריות קונספירציה. נבארו רב עם אנתוני פאוצ'י, שהוביל את מדיניות הבית הלבן בנוגע לקורונה, ואמר שוב ושוב כי טראמפ ניצח בבחירות ב-2020. הוא לא שינה את קביעתו חסרת הבסיס עד היום.
זו מטמורפוזה יוצאת דופן עבור אדם שלפני עשור היה אקדמאי, לא מאוד מוכר בסך הכל, שעמד לקראת פרישה. ”אמריקה זו ארץ ההמצאה מחדש, הן הקוסמטית והן האידיאולוגית, והוא פשוט חלק מזה", אמר ל"הגרדיאן" החוקר הפוליטי ג'ון פיטני. ואכן, בממשל מלא במיליארדרים, נבארו הוא בסך הכל אקדמאי בפנסיה, שנראה מונע אך ורק מאידיאולוגיה.
לקדנציה השנייה של טראמפ כבר הגיע נבארו לא רק בעמדה חזקה בהרבה מאשר ב-2017, אלא כשהוא יודע כי כל אויביו מהקדנציה הראשונה לא יהיו שם הפעם. הוא חזר בטוח עוד יותר בחזונו לכלכלה אמריקאית בדלנית ועם גיבוי מלא של טראמפ. יועץ סחר ששונא סחר. "זה כמו למנות מישהו שמאמין שהעולם שטוח להיות אחראי על נאס"א", אמר ל"הניו יורק טיימס" בריאן ריילי, לוביסט סחר חופשי, שמרן, בוושינגטון.
אף סוג של ביקורת לא מזיז את נבארו מעמדותיו המקסימליסטיות, ובבית הלבן יודעים שטראמפ מקשיב לו. יועציו של טראמפ שרצו לשכנע אותו להקפיא את המכסים ל-90 יום, נאלצו לחכות ליום שבו נבארו לא היה בוושינגטון. נבארו שמע על החלטת ההקפאה כמו כולם, ומקורות בבית הלבן טוענים כי מעמדו נחלש, אם כי הוא לא נמצא בסכנה. הוא הלך לכלא בשביל טראמפ, ואם זו לא תעודת ביטוח, אז כנראה שאין כזו. "פיטר נבארו הקדים בעשרות שנים את ה'מומחים' מהמיינסטרים, הוא נכס שלא יסולא בפז", אמר עליו קוש דסאי, דובר הבית הלבן.
"כל כלכלני המיינסטרים שהתנגדו לאג'נדה של טראמפ הם טיפשים ארורים", אמר נבארו בראיון כשנכנס לתפקיד בינואר, "הם תמכו בהסכמי סחר ובכניסת סין לארגון הסחר העולמי, ובכל דבר שהועיל רק לוול סטריט ולמדינות הזרות שדפקו אותנו. הכלכלנים האלה צריכים לצאת החוצה ולבקר באוהיו ובפנסילבניה. אי–אפשר להאמין לקהילה האקדמית כשהיא מבקרת את כלכלת טראמפ, ועכשיו יש להם בעיית אמינות כי הם בכו 'זאב זאב' כל הקדנציה הראשונה. אנחנו צודקים, הם טועים. סוף הסיפור".
בינתיים טראמפ ביצע שלשום חצי סיבוב פרסה כשניסה להרגיע את השווקים והצהיר כי "המכסים על סין ירדו משמעותית, אבל לא יעמדו על אפס". גם שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט נשמע אופטימי לגבי אפשרות להסדר מכסים עם סין ואמר "יש כאן הזדמנות לעסקה גדולה. אם הסינים רוצים להגיע לאיזון מחדש, בואו נעשה את זה יחד". לא ברור מה נבארו חושב על התפנית הזו, אבל דבר אחד בטוח: העמדות של טראמפ עוד ישתנו אינספור פעמים בחודשים הקרובים וטירוף המכסים ימשיך ללוות את העולם עוד תקופה ארוכה.
