עם 68 מיליון משתמשים ברחבי העולם — אפליקציית הבריאות יוקה מהלכת אימים על יצרניות המזון והקוסמטיקה. באפריל דורגה יוקה כאפליקציית הבריאות והכושר הפופולרית ביותר בחנות ההורדות של אפל. מסתבר שההצלחה הגדולה שלה והכוח הרב שצברה גרמה ליצרנים להוציא רכיבים לא בריאים ממוצרי מזון וקוסמטיקה, ולשנות נוסחאות של למעלה מאלף מוצרים עד היום. ויוקה לא לבד. בארה"ב פעילות כ-15 אפליקציות שמאפשרות לצרכן לסרוק ברקודים של מוצרים ולקבל על המקום את ציון הערך הבריאותי של המוצר. כל אפליקציה משקללת בצורה קצת אחרת את הציונים ואף אחת לא מושלמת. אבל הן נותנות לצרכן כלי חשוב — להחליט איזה מוצר לקנות בהתאם לרמה הבריאותית שלו. הן בעצם ממלאות את התפקיד שהרגולטורים וארגוני הצרכנות כושלים בו מול היצרנים והיבואנים.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למשתמשים רשומים:
אפליקציית יוקה מהווה מקור השראה ליעל יפרח. ולא במקרה. האפליקציה שזוכה להצלחה אדירה באמריקה נולדה בצרפת ושינתה את הדרך שבה הצרפתים קונים בסופר. יפרח, עולה חדשה מצרפת — שפית, עיתונאית ופעילה חברתית — חשבה לעצמה למה לא להעתיק לארץ את מה שעובד כל כך טוב במולדתה. אז היא השיקה לפני שבועות ספורים אפליקציה עברית תואמת יוקה בשם "כספנו". מדובר באפליקציה חינמית שמטרתה לסייע לצרכן הישראלי להחליט — איזה מוצר כדאי לו להעדיף מבחינת הערך הבריאותי שלו. נכון, גם באפליקציה פופולרית כמו יוקה, נשמעות לעיתים טענות לגבי רמת האמינות של הדירוגים, אבל כמובן שעקרונית טוב שתהיינה גם בארץ אפליקציות כאלו. וזאת לנוכח חולשת ארגוני הצרכנים ועוצמת היצרנים והרשתות שרק מצפצפות על הצרכן, כספו ובריאותו — אפילו בתקופת מלחמה כמו בישראל.
הצרכנות בוערת בעצמותיה של יפרח שמתגוררת כיום בירושלים. היא אם לשלוש בנות, ילידת פריז, שמגדירה עצמה כצרכנית אכפתית. "כשאני רואה על המדף חבילת עוגיות ב-20 שקל אני משאירה אותה על המדף — אני לא מוכנה לשלם את המחיר הזה כשבצרפת מוצר מקביל יעלה יורו".
היא בוגרת תואר שני בבית הספר העליון למנהל עסקים בפריז. "החלטתי לפתוח מסעדה בפריז, אבל מכיוון שאי-אפשר לקבל הלוואה לפתיחת מסעדה אם אין לך תואר מקצועי, הלכתי ללמוד בבית הספר היוקרתי לקולינריה 'פרנדי'", היא מספרת. "הפכתי לשף ופתחתי את בר היינות הכשר הראשון בפריז ברובע ה-17". כשכמות המסעדות הכשרות בעיר עלתה באופן דרמטי והתחרות בהתאם, ושלוש בנותיה גדלו ("לא רצינו שילמדו בצרפת"), החליטו בשנת 2015 היא ובעלה פרופ' סאשה גירונדי, מרצה בסורבון ובאוניברסיטת חיפה, לעלות ארצה. אחרי 8 חודשי אולפן השתלבה יפרח כמנהלת שיווק ביקב הבוטיק "סרו" ממנו הגיעה לכנסת. "ח"כ אלי אלאלוף, יו"ר ועדת העבודה והרווחה, חיפש יועצת פרלמנטרית דוברת צרפתית. התאמתי לתפקיד, מבחינתי זו הייתה הגשמת חלום, עולה חדשה בכנסת ישראל".
שש שנים שימשה כיועצת פרלמנטרית, וב-2019 הייתה מועמדת לכנסת מטעם "כולנו" של משה כחלון עם קמפיין לדוברי צרפתית שהתמקד ביוקר המחיה. "הבנתי עד כמה הבעיה רצינית כבר אז". אחרי הבחירות האחרונות החליטה לעזוב ולהתמסר לרעיון שצץ אצלה בתקופת הקורונה: אפליקציית בריאות בסגנון יוקה.
"השם כספנו לא מקרי", היא מסבירה. "נראה לי שבישראל מזלזלים בצרכנים בגדול, הכוח שלנו כצרכנים לקבל מוצר איכותי תמורת כספנו נמוך מאוד. אם כי קשה להסביר זאת לישראלים שאובססיביים סביב נושא המחיר ולא בודקים מה בעצם אנחנו מקבלים תמורת כספנו".
אפליקציות הבריאות למיניהן בעולם מתמקדות במוצרים נושאי ברקוד. כמויות מוצרי המזון עם ברקוד בסופרים בישראל קטנות משמעותית בהשוואה לצרפת — 40,000 לעומת 200,000, ועדיין מדובר במשימה מורכבת. עד היום הועלו לאפליקציה קצת יותר מרבע מהמוצרים נושאי הברקוד בארץ – 13,624. כ-25 אלף נוספים נמצאים בתהליך עבודה. המשתמש מוריד את האפליקציה ויכול לסרוק ברקודים בסופר או לחלופין להקיש את שם המוצר לפני שיוצאים לקניות. אחרי הסריקה מקבל הצרכן שלל מידע, שכולל גם ציון של הרמה הבריאותית של המוצר – "אני לא רופאה, זו אפליקציה של שכל ישר", מדגישה יפרח. "ככל שהציון גבוה יותר, על פי המדדים הבינלאומיים, המוצר בריא יותר וגורם לפחות נזק". ציון שנע בין 0 ל-25 נחשב לגרוע, ובהתאמה ציון שנע בין 75 ל-100 הוא טוב מאוד.
"בישראל כמויות הרכיבים גדולה יותר ממה שהכרתי בצרפת", היא אומרת. "קחי למשל לחם אחיד, שיכול להכיל גם 9-8 רכיבים ותוספי מזון כדי להאריך את חיי המדף שלו. בפתי בר של אסם ספרתי 10 רכיבים לעומת חמישה במוצר מקביל צרפתי" . צרפת, אגב, היא מולדת הפתי בר.
מצאת מוצר מושלם שקיבל 100?
"לא, למעט מים מינרליים וירקות חיים".
ומה לגבי הפתעות שהיו לך?
"שניצל תירס, מוצר שלא מזוהה עם בריאות, ועדיין קיבל ציון גבוה יחסית של 70 — שניצל טופו ותירס של משק ויילר".
לפני שנתיים גייסה את ג'רמי אטיה, איש דאטה, סטטיסטיקאי ומהנדס המשמש כמנהל הטכני של המיזם. עשרות מתנדבים, כולל סטודנטים נתנו את זמנם לבנות את האפליקציה. מרשימה אבל עדיין סובלת ממחלות ילדות. כמו מוצרים שחסרים — "בעיקר מרשתות שאין להן אתר אינטרנט, ברובן חרדיות כמו 'אושר עד' או 'שערי רווחה'. מוצרים בלעדיים שלהן נכנסים לאפליקציה באמצעות לקוחות ששולחים צילומים ומידע, אנחנו מתכננים גם פניות ישירות לרשתות".
בכספנו יש אפשרות לחפש מוצרים הן באמצעות סקירת הברקוד, והן במנוע החיפוש, למשל אם רוצים להחליט כבר בבית מה עדיף לקנות. אלא שבמנוע החיפוש לא הכל עולה עדיין. כך למשל כשניסינו לחפש גבינה צהובה עמק, לא הצלחנו, למרות שעל פי יפרח רוב גבינות העמק כבר הועלו לאפליקציה. אגב, עמק ה"קלאסית" קיבלה ציון 35 המוגדר כבינוני.
יוקה מבססת את ציוניה על בסיס מדד ה-nutri-score הצרפתי המוכר בשבע מדינות באירופה, וגם על הערכות של ה-FDA האמריקאי ושורה של ארגונים בינלאומיים וצרפתיים בתחום המזון והבריאות כמו הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן ועל מחקרים מדעיים מוסמכים.
איך מתחלק הציון הסופי בכספנו?
"נוטרי סקור 50% , נובה – רמת העיבוד של המוצר הנגזרת מהתהליכים שעבר או מכמות הרכיבים 10%, תוספי המזון — הסוגים והכמויות במוצר 20% , למדבקות משרד הבריאות – מאפיין ישראלי ייחודי — 10% ולהגדרה כמזון אורגני 10%. בעיניי האחרון בריא יותר".
נוטרי סקור זהו אמנם סטנדרט למדידת הערך התזונתי של מזון ששייך למשרד הבריאות הצרפתי ואומץ על ידי 7 מדינות אירופיות נוספות, אבל יש נגדו ביקורת בלתי מבוטלת כי הוא לא מביא בחשבון מספר רכיבים חשובים לבריאות כמו ויטמינים, מינרלים, שומנים בלתי רוויים וכו'. התוצאה, לעיתים, מעוותת ציונים עבור מוצרי מזון בריאים.
"יוקה לא מדרגת לדוגמה משקאות אלכוהוליים ותחליפי חלב אם — אני הולכת באותו קו. אין סיכוי שאדרג משקאות אלכוהוליים ואדרבן שתייה חריפה, ומי יכול לעמוד ברצינות מאחורי דירוג תחליפי חלב אם? לעומת זאת יוקה מדרגת את ההיבט הבריאותי של מוצרי קוסמטיקה וטואלטיקה, אני שואפת לעשות זאת בעתיד. גם מוצרי ניקוי".
מה על ההיבט הכלכלי? כמה השקעתם במיזם ומה הרווחים הצפויים?
"עד היום השקענו 350,000 שקל כולם מתרומות וים של שעות עבודה בחינם. אנחנו עמותה ללא מטרת רווח. קשה להרויח מהאפליקציות האלו. יוקה לא מקבלת תשלום עבור העלאת מוצרים באפליקציה, אבל מציעה שירותי פרימיום בתשלום. כמו למשל התראה על מרכיבים לא רצויים למשתמש כמו שמן דקלים. זה מקור הכנסתה העיקרי. לצד תרומות, הרווחים שלה מסתכמים במיליוני יורו לשנה, נתון לא מרשים על רקע הפופולריות הגדולה של האפליקציה. אני לא באה להרוויח, אלא לשפר את המציאות הצרכנית של הציבור.
"עכשיו אנחנו עובדים על שדרוג בתשלום. תוכל לשלוח באפקליציה חשבונית, להגדיר צורכי בריאות אישיים — למשל מוצרים ללא גלוטן, דלי קלוריות, מתאמיים לסוכרת והאפליקציה תדרג את ה'סל' ששלחת ותצביע על נקודות התורפה".
את מציינת ליד כל מוצר גם את המחיר הממוצע שלו, וגם את המחיר הממוצע באירופה. איך בוצעו התחשיבים למחיר ממוצע והאם המחיר משוקלל בציון הסופי של המוצר?
"המחירים לא משוקללים בציונים הסופיים, אבל לא יכולתי להתעלם מהם בגלל יוקר המחיה. אני רואה מה אנשים בארץ מכניסים לעגלות הסופר, הם לא יודעים לחשב מבצעים. אני רוצה לשפר גם את בחירת המוצרים על פי המחיר. יוקה לא עוסקת במרכיב המחיר, אבל אנחנו שונים מאירופה. תרבות המזון שלנו שונה ממה שקורה בצרפת. אנחנו קונים בשפע, אוהבים לארח, ולכן חשובה המודעות למחירים".
יפרח מודה שיוקר המחיה המתגלה בפערי המחירים מול אירופה — מרגיז אותה. הפרשי המחירים הקיצוניים בישראל — גבינה צהובה עולה בארץ פי שלושה בהשוואה לאירופה, תחליפי בשר כגון המבורגר מהצומח — יקרים פי שניים, מלח ים — פי ארבעה.
איך את קובעת מה המחיר הממוצע?
"את המחיר הממוצע אנחנו מחשבים על המוצר המוביל בקטגוריה (יש 65 קטגוריות) בכל נקודות המכירה ללא אילת. נכון שזה מחיר ממוצע פיקטיבי כי לחישוב נכנסים רשתות הדיסקאונט והעירוניות, אבל התוצאה עדיין מהווה אינדיקציה כי כל המוצרים מחושבים באותה השיטה. לצורך חישוב המחיר הממוצע באירופה בניתי מדד, לקחתי את המחירים הממוצעים של צרפת, אוסטריה ופורטוגל במוצרים שמקבילים לתוצרת ישראל, או זהים כשמדובר במותג בינלאומי".
ביוקה לדוגמה הגבינות ברובן זכו לציון נמוך בגלל תכולה גבוהה יחסית של שומן רווי. מה המצב בארץ?
"שונה לחלוטין כי אצלנו הגבינות הלבנות דלות השומן דומיננטיות הרבה יותר. למדתי שלא כל המוצרים המיובאים טובים מהישראליים. שוקולד צ'יפס של אסם קיבל ציון גבוה יותר (35 נקודות) משוקולד צ׳יפס מיובא של 'מרבה'. בטונות אין הבדלים בין המותגים הפרטיים והמפורסמים. טונה במים לסוגיה מקבלת ציון 75 וטונה בשמן 65. אם הטעם מתאים לכם, לכו על הזולה ביותר. בכלל, כשפית אני ממליצה במוצרים בסיסיים כמו פסטה לקנות את הכי זול. בשמן זית האיכות משנה. אגב, בקפסולות לכביסה, אני לא קונה מוצר שמחיר הקפסולה בו יותר משקל ליחידה".
כשאלפי צרכני יוקה קבלו על האיכות הבריאותית הירודה של מוצרי "healthy choice" שזכו לציונים גרועים בגלל תוספים כמו נתרן פוספט וקרגינן — מנכ״ל החברה הגיב לביקורות. זה קרה גם לחברת המרקים הענקית והוותיקה "קמפבל". למעלה מ-1,100 מוצרים שונו בעקבות הביקורות ביוקה, ו-140 תוספים הוסרו. האם זה יכול לקרות בישראל? ספק.
מצד שני, אני שואלת את יעל האם היא חוששת מלחץ של יצרנים? "אני יודעת שהם יחפשו אצלי אי-דיוקים שונים. אני לא מפחדת כי מישהו צריך לעשות מיזם כזה. עליתי לארץ מאידיאולוגיה, מצאתי פה אנשים מדהימים, אבל התאגידים לא סופרים אותנו בצריכה היומיומית כפי שרואים ברווחים, בדיבידנדים. אני רוצה שייאבקו על הכסף שלי, שייתנו לי את המוצר הטוב ביותר תמורת מה שאני משלמת. אי-אפשר להפיל הכל על הממשלה ולשלם, חשוב שנדע גם מה הערך של המוצרים שאנחנו קונים".
פורסם לראשונה: 00:00, 13.05.25
