הגרעין הראשון של קיבוץ הייטק כבר הולך ומתארגן בימים אלה. בקרוב הם ייצאו להגשמה באזורי הספר. הם ישכימו קום עם ציוץ הציפורים בשעה 9:00, יסעדו את ליבם בפת לחם ארטיזן וספל מקיאטו מוכתם בחלב שיבולת, ויצאו איש איש לעבודתו מי לשדות הרשת, מי לגידולי הקוונטום ומי למטעי הבלוקצ'יין. הם ייפגשו כולם בבית העם של הקיבוץ, ב-WeWork עם בית הקפה הצמוד, ובערבים, הו הערבים — אסיפות הקיבוץ הנלהבות בקבוצת הגורן בזום. וכן, זה אמיתי לגמרי.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למשתמשים רשומים:
בשנת 1909 קמו שני יישובים בישראל: האחד היה תל-אביב — העיר העברית הראשונה. השני היה דגניה א' — הקיבוץ הראשון. תל-אביב סללה את הדרך להתיישבות האורבנית בישראל, לכלכלה החופשית. דגניה סימלה את הקשר לקרקע, את הקהילתיות והשיתופיות. 116 שנה אחרי קמה יוזמה חדשה שמנסה לשלב בין דגניה לתל-אביב ולייסד קיבוץ מסוג חדש.
והנה אנו מגיעים לקיבוץ הייטק, מה שעשוי להיות הטרנד של ההתיישבות בישראל, מודל 2025. קיבוץ הייטק הוא צורת התיישבות חדשה: הייטקיסטים עוזבים את האינטנסיביות של תל-אביב ויורדים לעוטף, או עולים לגבול הצפון. הם מתיישבים בעיירות פיתוח, במועצות אזוריות, ומקימים מרחב חיים מסוג שעוד לא ראינו: מצד אחד הם ממשיכים לעבוד בחברות שלהם, מרחוק, מצד שני הם משתלבים בחיי היישוב, בחינוך, בתרבות. הם שומרים על איכות החיים שהייטקיסטים מצפים לה, אבל תורמים ומחזקים את החיים בפריפריה.
א"ד גורדון של קיבוץ ההייטק הוא דב מורן, מי שזכור כממציא הדיסק און קי, והיום השותף המנהל בקרן ההון סיכון גרוב וונצ'רס. הרעיון נולד אחרי הזוועה של 7 באוקטובר, אחרי שהתברר שיישובים ננטשו ואלה שחזרו מתקשים להתמודד עם המציאות החדשה. האתגר היה לחבר את ההייטק ואת ההייטקיסטים ליישובי הפריפריה כדרך לחזק אותם. אבל לעשות את זה בצורה חדשה, שבה אנשי ההייטק לא מגיעים מתל-אביב פעם בשבוע, אלא ממש מתערים בחיי המקום.
"הרעיון הוא להקים קיבוצים חדשים בסטייל של המאה ה-21", אומר מורן, "קודם כל הם קהילה. זה לא עוד יישוב לגור בו, אלא קהילה. הם לא מתחלקים בשכר ואין להם בית ילדים משותף, אבל יש להם תרומה לסביבה. יש להם מחויבות גם לעזור לחינוך במקום. זה לא בא להחליף מורים, זה בא להוסיף למורים. הקשר הזה בין אנשי הייטק לחינוך במקום יכול להיות מאוד חזק".
מורן אומר שכל התוכניות שהיו עד היום להביא הייטק לפריפריה לא נחלו הצלחות גדולות, בין השאר כי לחברות ההייטק קשה לפעול בפריפריה. "באופן טבעי, ככל שהחברה גדלה היא צריכה עובדים בתחומי התמחות רבים וקשה לה מאוד להשיג אותם, אנשים לא רוצים לנסוע מהמרכז, והחברה פשוט נתקעת. ולכן קשה נורא להקים חברות שכל פעילותן בדרום או בצפון. יש כאלה, אבל הן מעטות".
קיבוץ הייטק הוא הרעיון שיביא את עובדי ההייטק לפריפריה. חברות ההייטק ימשיכו להעסיק אותם ממשרדים שיתופיים נוסח WeWork שיפעלו ביישוב. מורן מכנה אותם "בית העם" של קיבוץ ההייטק. קבוצות של עובדים מחברה אחת יוכלו להתמקם ביחד ביישוב אחד, או שיתפזרו בין קיבוצי הייטק שונים. זה נקרא עבודה ב-remote, מרחוק, אבל מאוד מקרוב לקהילה ביישוב.
מוקד המשיכה העיקרי למשפחות צעירות של אנשי הייטק יהיה המגורים המרווחים בסביבה כפרית או בשכונות ירוקות, בשכנות לחבריהם מקיבוץ ההייטק ועם קשר חם לקהילה ביישוב. אומר מורן: "קודם כל זול לחיות שם, ואני חושב שהרבה אנשים רוצים לחיות צמוד לקרקע. והרבה אנשים רוצים קהילה ולחיות חיים יותר מעניינים ולא בסביבה העירונית המנוכרת שאנשים לא מכירים את השכן ממול. 50 מטרים, אולי 100 מטרים מהבית יהיו המשרדים המשותפים ששם הם יעבדו".
איך הופכים רעיון יפה לפרויקט עובד? כאן נכנס לתמונה תום לביא, יזם הייטק במספר חברות ומי שמעורב בפעילויות חמ"לים ותמיכה מאז 7 באוקטובר. "בחודשים הראשונים למלחמה ראיתי את הכוח האדיר הזה של ההייטקיסטים. הצלחנו להשיג בטווח זמן קצר דברים ממש מופלאים. "אמרתי לעצמי, חייבים להמשיך את הרוח הזאת של העשייה".
פגישה עם דב מורן התגלתה כהזדמנות שחיפש לביא. "דב אמר לי: 'אנחנו עושים הרבה דברים אבל הם טלאים לסיוע לצרכים מיידיים. צריך לחשוב על חזון של עשר, אולי עשרים שנים קדימה כדי לעשות שיהיה פה טוב". הרעיון היה קיבוץ הייטק, ההתיישבות של ההייטקיסטים בנגב המערבי, בגליל, בישובים ובקיבוצים שנפגעו. חיזוק היישובים עם אוכלוסייה חזקה כלכלית ועם תרומה למערכת החינוך ביישובים. "אנחנו צריכים לייצר גרעיני התיישבות כמו שהיו פעם גרעיני נח"ל. עכשיו אנחנו בונים גרעיני הייטק", הוא אומר.
גרעין הייטק נשמע נהדר על הנייר, אבל לגרעיני הנח"ל הייתה משימה לאומית — ליישב את הארץ ולקבוע את גבולותיה. ומה המשימה הלאומית של גרעיני ההייטק?
"אנחנו בעצם מקימים אקוסיסטם שמשלב מקום לגור בו, מקום לעבוד ממנו וחינוך טוב לילדים ואנחנו מאמינים שזה מה שהאיזורים המרוחקים האלה צריכים. השם 'קיבוץ הייטק' זה לא קיבוץ במובן המסורתי. זה מלשון לקבץ אנשים, ליצור קבוצות. אבל יש נגיעה למה שאנחנו מכירים מהקיבוץ של פעם. התהליכים של קבלת החלטות משותפות, במיוחד שמדובר באנשי הייטק, קיימים. הגרעין כן יכול להחליט על אופי הקהילה ועל ערכים מסוימים. בסוף, אנחנו רוצים לתת את חופש הביטוי לאנשים, ליצור מערכת קהילתית שתוכל להחליט ביחד על נושאים מרכזיים".
בחודשים האחרונים לביא וקבוצת היזמים של קיבוץ ההייטק עסוקים בהגשמה, אבל מסוג חדש. יש פגישות עם ראשי ערים ומועצות במטרה לאתר מקומות מתאימים להתיישבות, יש פגישות עם גורמי ממשלה במטרה לגייס תמיכה כספית בהקמת קיבוצי ההייטק. יש פגישות עם מנכ"לי חברות הייטק כדי לרתום אותם לרעיון. אבל המאמץ המעניין מכולם הוא בגיוס המתיישבים חדשים, אותם הייטקיסטים שירצו להעביר את עצמם ואת משפחתם אל היישובים החדשים.
אסף בן טולילה וטל רומן ביחד כבר שמונה שנים. אסף הוא איש ההייטק, שותף של תום לביא באחת החברות ושותף לרעיון. טל מנחת סדנאות וקורסים בתחום יחסים ומיניות בריאה. הם גרים בתל-אביב אבל חולמים על בית קטן בערבה לקנן בו ולהרחיב את המשפחה. מבחינת לביא, טל ואסף היו הזוג האידיאלי לנסות עליו את הרעיון.
"האמת שהרבה לפני שתום העלה את הרעיון, אני כל הזמן אמרתי שאנחנו בתל-אביב למרות היוקר והטרפת בגלל שהחברים שלנו נמצאים פה", אומר בן טולילה, "אם הייתי יכול לקחת את החברים שלי ולהחליט שעוברים למקום אחר, כנראה שהייתי עושה את זה. ולכן ברגע שתום הציע את זה, אנחנו מיד אמרנו כן אנחנו שם, כמובן".
"נשמע לנו טוב, הרצון להביא אנשים איכותיים, בטווח גילים שקרוב לשלנו" אומרת רומן, "אנחנו מתכננים בשנה-שנתיים-שלוש הקרובות להביא ילדים, ליצור משפחה. ועם כל מה שקורה במדינה ומתוך מקום של לעזור בשיקום, אז דרך ההייטק זה רעיון טוב. זו הזדמנות ללמד ילדים בעוטף רובוטיקה ותכנות ולעזור בליווי הרגשי. עם כל מה שקורה שם, יש המון צורך בזה".
זב מורן: "אנחנו רוצים שכל אחד שמגיע יתחייב לתרום שעתיים בשבוע לקהילה מסביב ומי שלא רוצה להקצות את הזמן הזה, שלא יגיע. הכוונה היא לבוא ולשפר את המקום, לתרום, להיות חלק מהמקום"
בקיבוץ של פעם היו אסיפות קיבוץ ושיחות נלהבות על הגורן, אל תוך הלילה. בקיבוץ הייטק יש וובינרים ושיחות זום. זה אותו העיקרון, רק התקופה אחרת. יש הרבה נושאים לדבר עליהם: איפה עושים את זה, עם מי עושים את זה, איך מגייסים עוד אנשים להצטרף. "יש עכשיו בתהליך משהו כמו 80 איש שמעוניינים, מתוכם כנראה 20 זוגות יצטרפו לגרעין ראשוני" אומר בן טולילה. "יש כל מיני אופציות ואנחנו רוצים לראות מה הכי טוב והכי נכון", אומרת רומן.
כשאתם מדברים עם החברים שלכם על הרעיון, כמה מהם מתלהבים וכמה מסתכלים עליכם כמו על משוגעים?
בן טולילה: "אנשים מפחדים ומעוניינים בו-זמנית, זה ממש קטע לראות את זה. הם אומרים 'וואי, אנחנו רוצים להיות חלק מקהילה, אבל מה דרום עכשיו?"
רומן: "הרבה פעמים אני מסבירה להם את הוויז'ן על הקהילתיות והתגובה שזה דווקא ממש מגניב, אבל לא בטוח שמתאים לנו. אבל כן יש הרבה מתעניינים, אם כי ברור שזה לא משהו שאומרים 'יאללה בוא נעשה קהילה' והכל פשוט".
אחת השאלות שנותרות פתוחות היא איך יקבלו תושבי היישובים בעוטף עזה או בגבול הצפון את המתיישבים החדשים. האם ישמחו על הצטרפות האוכלוסייה האיכותית והנוצצת כשכנים, או שמא יראו בהם קבוצה אליטיסטית, שמגיעה עם רכבי ההייטק ועם משכורות ההייטק ומתיימרת ללמד את ילדיהם רובוטיקה ולהכתיב להם אורח חיים שלא מתאים למסורת היישובית.
חשבתם איך מונעים מצב שאתם תהפכו לבועת הייטק בתוך סביבה שקצת מנוכרת אליכם?
בן טולילה: "אני לא רואה את זה כ'אנחנו והם'. אנחנו פשוט מתקבצים סביב הקהילתיות. זה לא אומר שמי שלא מההייטק, אין לי מה לדבר איתו. הקהילה באופן אוטומטי תהיה חלק מהקהילה הכללית בגלל שאנחנו מתכוונים להיות חלק מהחינוך שם, לא רק של הקהילה שלנו".
דב מורן אומר שהתרומה לקהילה היא המפתח להצלחת הקיבוצים החדשים: "זו שאלה נהדרת — אנחנו רוצים שכל אחד שמגיע יתחייב לתרום שעתיים בשבוע לקהילה מסביב ומי שלא רוצה להקצות את הזמן הזה, שלא יגיע. הכוונה היא לבוא ולשפר את המקום, לתרום, להיות חלק מהמקום. אני חושב שזה יוצר את הקשר עם הסביבה, ואני מקווה ומאמין שהסביבה צריכה לחבק את הדבר הזה".
את הרעיון ליוזמה הגה דב מורן, מבכירי ההייטק הישראלי, ומובילים אותה תום לביא, יזם הייטק ויזם חברתי ומנכ"ל קיבוץ הייטק, יחד עם יהושע "שו" אליאבזן, מנכ"ל Startup Alchemy ומנהל בכיר לשעבר בדלויט ותושב שובה שבעוטף, ד"ר רינת גרינברג, מנכ"לית חברת C.V.S, שיצרה במהלך המלחמה את מיזם ״תומכים בבית", ובתיה הולין, תושבת קיבוץ כפר עזה שהייתה שותפה בהקמה של עשרות יישובים וקהילות ותהיה אחראית על הקמה וגיבוש הקהילות, ירון נוידרפר, מנכ"ל SFI , ואשר לוי, יו"ר Landa Digital Printing ולשעבר מנכ"ל אורבוטק. את תחום החינוך מובילים פרופ' אדם שוורץ, לשעבר משנה בכיר לנשיא הטכניון, ועופר דנינו, מהנדס, יזם הייטק ומייסד התוכנית רובופיסיקה.
רינת גרינברג, מנכ"לית חברת C.V.S ופעילה חברתית המעורבת בהקמת פרויקטים בצפון ובעוטף: "הטמעה ושילוב של גרעיני הייטק ומשפחות באזורי הדרום שנפגעו במהלך המלחמה, יכולה להיות נקודת מפנה. יש ליוזמה הזו יכולת ליצור אקוסיסטם טכנולוגי שיחבר בין הקהילה לתעסוקה וחינוך. במובן הזה קיבוץ הייטק הוא הזדמנות ליצירת עתיד ישראלי מבטיח בצפון ובעוטף".
יהושע "שו" אליאבזן: "עליתי לארץ לפני 21 שנים והנגב המערבי הפך לבית שלי. כמי שלאורך שנים מלווה סטארטאפים צעירים, הסביבה שלי נעה בין תל-אביב לבין השדות של העוטף. שנה וחצי לאחר אסון 7 באוקטובר, אני שמח לראות שאנחנו לא רק מתאוששים, אלא ממשיכים לפרוח. השיקום והפריחה בעוטף משקפים את החזון של קיבוץ ההייטק: לשלב אנשי הייטק יחד עם אנשי הנגב המערבי לקהילה אחת שתוביל את כל האזור קדימה".
