בסוף מורן מאור דיברה רק עם העיניים, אבל אפילו זה הספיק לה כדי לנהל שורה ארוכה של אמנים מצליחים שחיכו למילה האחרונה שלה, גם כשהתבטאה רק בהרמת גבה. ההידרדרות במחלת ALS בוודאי האטה את סוכנת-העל, אבל לא עצרה אותה. "שבוע לפני היא עוד עבדה במשרד, מתוקתקת כרגיל", אומר אבא שלה, בועז בן ציון, אחד מהסוכנים המיתולוגיים בישראל. "מי שלא היה קרוב, בכלל לא היה יכול לדעת שהיא חולה".
אבל מאור הייתה חולה מאוד, ובפברואר האחרון, בגיל 51 בלבד, היא הלכה לעולמה, אחרי שניהלה עשרות טאלנטים, חלקם מהפופולריים ביותר.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
את הקריירה היא אולי התחילה כבת של, אבל בעשור האחרון מאור הפכה לאחת ממנהלות האמנים הבכירות בישראל, כזו שחותמת על חוזים במיליונים ומנהלת את המגעים מול גופי השידור. וגם כזו שהאמנים שלה לפעמים לא יכולים בלעדיה, כי היא אחראית בפועל לחלק גדול מחייהם - גם זה שעל המסכים והבמות, ולא פחות, גם על החלק שמחוץ להם.
אחרי השחרור מתזמורת צה"ל, מאור הגיעה ב-1993 למשרד של אביה, ייצוג 1. בן ציון חלק אז את הסוכנות עם שותפו, אילן בושרי, ובין האמנים המובילים שייצג המשרד היו אז יוסי בנאי, יהונתן גפן, יוני רכטר, דן אלמגור, נסים אלוני וגם להקת משינה, שהחלה את דרכה בניהולו האישי של בן ציון. "מורן ישבה ליד אילן ולמדה ממנו", מספר האח אייל בן ציון, איש עסקים שהיום מנהל את המשרד בפועל, לצד המנכ"ל הטרי, גיא לוי. "בועז לא היה סופר אותה בקטע של הניהול, הוא היה מתייחס אליה כמו לילדה שלו שבאה לעזור, לעשות עבודות מזכירות. מי שבאמת נתן לה את הביטחון הראשוני היה אילן. היה לה מחשב לידו ומה שהוא היה עושה, היא הייתה רושמת ועושה".
מאור החלה להתעסק יותר בניהול השוטף, למרות שאביה עדיין לא שם לב. "יום אחד שאלתי אותה 'איך את מסתדרת'", הוא נזכר. "אז מורן אומרת לי, 'אני כבר 20 שנה פה, אתה שואל אותי איך אני מסתדרת?' לא הוחלט יום אחד שהיא תנהל אמנים. מורן פשוט לקחה את זה לעצמה לבד".
3 צפייה בגלריה
מורן מאור ז"ל. "נוצר ואקום במשרד ומורן האמינה בעצמה וגם השחקנים האמינו בה"
(צילום: מהאלבום הפרטי)
אייל: "הפריצה הגדולה של מורן הגיעה אחרי שאילן עזב ונוצר ואקום. מורן האמינה יותר בעצמה, ואמנים יותר האמינו בה. היא הפכה לאחראית ראשית על 250 טאלנטים וניהלה בפועל עשרות מהם".
אחד החיבורים הראשונים של מאור נוצר עם השחקן ליאור אשכנזי. "הוא הגיע אלינו ב-1995 יחד עם נתי רביץ", נזכר בועז. "יום אחד הוא נכנס למשרד ומורן אומרת לו, 'שלום, אתה ליאור? אני הבת של בועז. אבא מחכה לך'. עברו כמה ימים והיא התקשרה אליו. ליאור אמר, 'אני מסיים הופעה ואחזור אלייך'. והיא אומרת לו, 'כן, אתה בהופעה בראשון-לציון, נקבע אחרי. אני יודעת בדיוק מתי אתה מסיים'. כשהם נפגשו היא אמרה לו, 'אתה תהיה שם גדול בתעשייה, ובלי קשר אני מציעה לך חברות'. היא ניהלה אותו מאז ועד שהלכה לעולמה. הוא פגש אותה במשרד כמה חודשים לפני שנפטרה. היא לא הסכימה שיבוא לבקר אותה בסוף. לא רצתה שיראה אותה במצבה, על ערש דווי".
בועז, מתי התחלת לסמוך על מורן?
אייל: "עד היום הוא לא סומך על אף אחד. מורן השלימה אותו, כי הייתה לה סבלנות יוצאת דופן ויכולת הכלה בלתי נגמרת לשיגעונות של הטאלנטים. מורן גם הייתה זו שדחפה להביא צעירים, כמו למשל אליאנה תדהר, לי בירן, דניאל מורשת. היא הייתה טוטאלית, 16 שעות עבודה ביום. לפעמים נשארה במשרד עד שמונה בערב, אחר כך בבית תמיד עם הלפטופ בשלוף. הייתה בחברת הסלולר 'חבילת מורן' שעשיתי לה, כי היא חרגה למשהו כמו 7,500 דקות שיחה בחודש ושלחו חשבונות טלפונים מופרכים".
מאור הייתה נשואה לבועז, יזם נדל"ן ומפקד דבור בחיל הים בעבר. הם הכירו דרך חברים משותפים ונישאו ב-1999, שלוש שנים מאוחר יותר נולד בנם, יונתן. בשנת 2007 הם נפרדו, אבל כאן יש טוויסט: השניים חזרו לזוגיות ונישאו שוב במאי 2012, שנה לאחר מכן נולד להם בן נוסף, טומי.
בועז מספר על המסירות שלה כלפי הבית, שלא נפלה מהמסירות שלה לעבודה. "גם אם לא הייתה נוכחת פיזית, מורן הייתה בשליטה מלאה בכל צעד שיונתן וטומי עשו. אם זה להתעורר כל יום בשש בבוקר, לשתות קפה ולסרוק את כל העיתונים בעשר דקות, לארגן את הילד לבית הספר תוך וידוא שלא חסר כלום, שהבגדים מגוהצים (בדגש מבושמים) ושתיק האוכל מלא בכל טוב. הבנים קיבלו ממנה טלפון מיד עם סיום הלימודים, בעודם בשער בית הספר, כדי לשמוע איך עבר יום הלימודים ובדיקה שהמשך לו"ז היום ברור. היא דאגה שתמיד תחכה בבית ארוחה ביתית חמה, שהבגדים לחוגים יהיו מוכנים (ומבושמים) ושהאיסוף יגיע בזמן. בסיום החוגים וידאה שהילד חזר הביתה, אוכל כראוי ומסיים את שיעורי הבית.
"מורן לא חזרה הביתה לפני שמונה בערב, הייתה נכנסת כרוח סערה ותוך זמן קצר הבית היה מתוקתק, הילד לאחר מקלחת וארוחת ערב והבגדים למחר מוכנים (וכמובן מגוהצים ומבושמים). במשך כל השנים ועד פרוץ המחלה, מורן הייתה בוועד הכיתה של יונתן וטומי. היא הקפידה שנצא לסופי שבוע בארץ כל חודשיים-שלושה ופעמיים בשנה הייתה נסיעה משפחתית לחו"ל. שום יום הולדת של קרוב משפחה (גם הרחוק) לא נשכח ותמיד לווה במתנה חמה, והיא לא התעלמה מאף בקשה של קרוב משפחה או חבר".
בקיץ 2021 החלה מאור להרגיש כאבים בשריר התאומים ברגל ימין. "אמרו לה שאולי זה בגלל שכל החיים הלכה עם עקבים", אומר אייל. "היא התחברה לפיזיותרפיסט והתחילה טיפולים. הייתה באה למשרד עם מיטת פיזיותרפיה ואני מצלם אותה ואומר 'מורן מספרת שהיא עובדת אבל עושים לה מסאז' כל היום'. היא גם התחילה לבוא עם נעלי ספורט, טראומה, אנשים לא הבינו מה קרה, ואז היא התחילה לעשות הליכות מצד לצד עם הטלפון".
בועז בן ציון: "היא תיקשרה איתנו בעיניים, או שהייתה זורקת אותיות ואנחנו היינו מחברים למילים. היו כותבים בשבילה ווטסאפים במשרד וככה היא הצליחה עדיין לנהל את הטאלנטים. יש אנשים שלא ידעו על מצבה עד החודשים האחרונים. נתנה לכולם את התחושה שהכל בסדר"
אחרי שנה המצב הלך והידרדר לכאבים בכל הגוף שהגבילו את התנועה. למרות בקשות המשפחה, מאור המשיכה לבוא לעבודה מדי יום - מגיעה ראשונה, הולכת אחרונה. בספטמבר 2022, אחרי אשפוז באיכילוב, בישרו הרופאים שמאור לוקה במחלת ALS ושהיא לא תחיה מעבר לגיל 50. "היא לא סיפרה לאף אחד במשפחה", אומר אייל, "רק בועז בעלה והבן יונתן ידעו. היה לי ברור שמשהו לא טוב קורה, בועז סיפר לי יום אחד ולאחר מכן בישרנו לאבא. ביקשנו מהרופא, ד"ר שלמה שגב, לספר לאמא אישית. מורן יצאה אחרי הבדיקה ואמרה לי, 'מה אמרתי לכם? הכל טוב', וזה אחרי שאמרו לה בדיוק מה קורה. היא יצאה עם הפיזיותרפיסט לשבוע בצפון, לעבוד על הגוף, ובנובמבר 2022 כבר כתבה ברשתות על המחלה שלה ושידרה עסקים כרגיל".
באפריל 2023 מאור כבר נעזרה בכיסא גלגלים ולא הייתה יכולה לדבר. "היא תיקשרה איתנו בעיניים, או שהייתה זורקת אותיות ואנחנו היינו מחברים למילים", אומר בן ציון. "היו כותבים לה ווטסאפים במשרד וככה היא הצליחה עדיין לנהל את הטאלנטים. יש אנשים שלא ידעו על מצבה עד החודשים האחרונים, כי היא התכתבה איתם. גם במצב רוח היא לא נפלה, נתנה לכולם את התחושה שהכל בסדר. רק לפרמיירות כבר היה לה קשה להגיע".
אחת המיוצגות המפורסמות של מאור היא עדי אשכנזי, שנכנסה לדלת של בן ציון בדיוק כשמאור עשתה שם את צעדיה הראשונים. "שתינו התחלנו ביחד, באותו שלב. היינו בנות 30, היא הפכה ליד ימינו של בועז על עקבים ואני למיוצגת שלו על עקבים. מיד התאהבתי בג'ינג'ית המדהימה. בהמשך היא החליפה את אבא שלה והפכה להיות הסוכנת הקשוחה, החזקה והחברה הנאמנה שלי. לא אשכח את יום ההולדת שלה, לפני חמש שנים. היא קיבלה מאות מתנות למשרד, אריזות יקרות של פרחים, בשמים, נרות, שוקולדים. התקשרתי אליה ואמרתי שאף אחד לא מקבל כל כך הרבה אהבה ותשומת לב ביום ההולדת שלו, ושאלתי אם היא מבינה כמה היא חריגה וכמה היא אהובה".
רגע שנשאר אצלך?
"מורן ואני היינו קרובות מאוד, באותו ראש של נשים שהולכות עד הסוף בכל הכוח, גם מול התנגדויות של בעלי דעות קדומות. יום אחד היינו בפגישה בגוף שידור, אחרי שהצעתי תוכנית שרציתי גם להפיק וגם לביים. הם שאלו אותי, 'איך את תוכלי לעשות את כל זה?' ויצאתי משם בוכה. שאלתי את עצמי אם באמת אני יכולה. מורן ישבה איתי בבית קפה למטה ואמרה לי, 'את לא מוותרת, את עושה את זה ואני עומדת מאחורייך'. וכך היה - התעקשנו, היא עמדה מאחוריי ועשיתי את הכל לבד. כשסיימתי את הסדרה בהצלחה, הודיתי לה עד הגג, כי איתה תקרות הזכוכית היו מתנפצות תמיד".
עדי אשכנזי: "מורן ואני היינו באותו ראש של נשים שהולכות עד הסוף בכל הכוח, גם מול דעות קדומות. יום אחד היינו בפגישה עם גוף שידור, אחרי שהצעתי תוכנית שרציתי גם להפיק וגם לביים, ויצאתי משם בוכה. מורן אמרה לי 'את לא מוותרת, את עושה את זה ואני עומדת מאחורייך'. וכך היה"
"למורן הייתה יכולת לתת לך הרגשה כאילו רק אתה בסוכנות", אומר השחקן אורי לייזרוביץ'. "לא רק שהיא זמינה תמיד, היא גם יודעת כל דבר שאתה עושה, אפילו דברים קטנים. הייתה מעודכנת בכל ותמיד מאוד פרקטית. השיח שלי איתה היה כמו שני רובוטים שמדברים מצד אחד במהירות ובהעברת מידע, אבל מצד שני עם המון לב".
וכמעט תמיד היה שם קשר אישי.
"היינו מאוד קרובים. היא תמיד אמרה לי, 'אורי, מה עם השלב הבא? תפקידים זה יפה, מה עם משפחה? יאללה קונים דירה, יאללה עכשיו אתה מעלה הופעה'. היא תמיד הקדימה אותי בצעד. היו לי איתה שיחות לתוך הלילה. בדרך כלל יש בין מנהל לאמן שיח מקצועי, אבל מורן נכנסה לך ללב".
ליהיא לפיד הכירה את מאור הרבה לפני שהפכה למיוצגת שלה. "עוד כשהייתה הבת של קטי ובועז, הסוכן של יאיר. לימים, אחרי שבועז והיא חזרו, היא התקשרה לשאול אם יאיר יוכל לחתן אותם והוא כמובן שמח. לבן הם קראו טומי".
אחרי שהפכה סופרת, גם לפיד הצטרפה לסוכנות. "אני הייתי של מורן, אבל לפני הכל הרגשתי שאני שלה, כמו הרבה אנשים שניהלה. היא הייתה הגב שלי. אמרה לי, 'את תגידי לכולם כן. אני אגיד לא'. היא הייתה האישה שאני מתייעצת על הכל, על מה עכשיו ולאן החיים שלי הולכים. הרגשתי מוגנת איתה וגם, בזכותה, הכי מיוחדת".
"הכרתי אותה לפני 20 שנה, והחיבור בינינו היה מיידי", מספרת רותם אבוהב. "הייתי שחקנית צעירה בתחילת הדרך, עם תינוק בן שנה, ומורן מיד לקחה לי את היד ואמרה לי, 'יש לנו דרך ארוכה ביחד, אנחנו נגיע לשיאים מטורפים'. ככה היא הייתה, תמיד חולמת בגדול, שום דבר לא עומד בדרכה, לא מפסיקה לעבוד גם כשהיא בחופשה. הייתי מקבלת ממנה מיילים בחצות, הבנתי שהיא במשרד והייתי מסמסת לה 'לכי הביתה'. אבל היא לא הלכה. כשמורן ילדה את טומי היא כתבה לי 'ילדתי', וכמובן רצתי לבית חולים. אני נכנסת לחדר שלה עם דובי ובלונים והיא יושבת עם המחשב על הרגליים ונעלי עקב. אמרתי לה, 'מורן, יש חוק של חופשת לידה. לפחות תנוחי עד הברית'. אבל זו הייתה מורן, לא הפסיקה לתת את הלב למיוצגים שלה. ידעה כל פרט בכל חוזה, ידעה בכל רגע מה קורה בימי צילום, לא הייתה ולא תהיה עוד אחת כמוה. אני מתגעגעת והיא חסרה לי".
רותם אבוהב: "כשמורן ילדה את טומי רצתי לבית החולים. נכנסתי לחדר שלה עם דובי ובלונים, והיא ישבה עם המחשב על הרגליים ונעלי עקב. אמרתי לה 'מורן, יש חוק של חופשת לידה. לפחות תנוחי עד הברית'. אבל זו הייתה מורן, לא הפסיקה לתת את הלב למיוצגים שלה"
"תמיד מאוד טוטאלית", מיישר קו לייזרוביץ'. '"היא לא הייתה לביאה אלא חיה שלא המציאו, והיא מאוד חסרה לי. אני זוכר שהייתה לפני כמה שנים תקופה רצינית של עומס, היא עבדה בטירוף, אמרתי לה קחי חופש, תסגרי לך סיישל. ישבתי לה על הראש. ואז היא שלחה לי תמונות מנתב"ג וכתבה: 'הנה טסתי, שמח?'"
מניח שיש המשך.
"אמרתי, יאללה יופי, שקט בלי טלפון ממורן, היא סוף-סוף בלי מחשב. שמונה שעות אחרי היא שולחת לי הודעה: 'אורי, תעבור על החוזה'. אמרתי לה, 'את נורמלית? סיכמנו שאת בחופש'. והיא עונה, 'פתחתי משרד על החוף'. ובתמונה אני רואה שהכל שם, כל מה שצריך כדי לעבוד. מורן הייתה עם מוסר עבודה שאין כמותו ועדיין הצליחה להיות אמא מדהימה לשני ילדים שהיו כל עולמה, בת שכל הזמן בקשר עם ההורים וגם אחיינית יקרה לדרורה ז"ל (אחות של בן ציון שעבדה איתם, ר"ש) שנלקחה מאיתנו".
בין ההספדים בהלוויה של מאור אפשר היה לשמוע אלמנט אופנתי חוזר: אהבתה הגדולה להופעות מרהיבות, שאינן קשורות בהכרח למקום או למזג האוויר. "את זה היא לקחה מאשתי, קטי", מספר בועז. "היינו יוצאים לפעמים לטיולים ברמת הגולן ומורן הולכת עם עקבים על הסלעים. לא נוח? את מי זה מעניין, צריך להיראות טוב. זה היה עד הרגע האחרון. נכנסים למשרד הוליווד. היה יום אחד, כשהיא כבר לא דיברה ולא זזה, שהיא ביקשה מהעוזר שישים לה את הטייטס של אלו יוגה. נסענו פעם לפרמיירה של איילת זורר בסרט עם טום הנקס, ירדנו לארוחת בוקר והיא הייתה לבושה יותר יפה מהשחקניות".
"מורן תמיד הייתה לבושה בצורה יוצאת דופן", גם אשכנזי נזכרת. "על עקבים של 12 סנטימטר, בגדים בקולור-בלוק בצבע שהיא בוחרת, מהעקבים עד החצאית והחזייה שמתחת והסרט או הפרח בשיער. הכל אותו צבע, ורוד, ירוק, טורקיז, אדום. כל פעם בצבע אחר. החולי התחיל אצלה מהרגליים והיה לה קשה לעמוד, אז היא בעיקר ישבה במשרד. יום אחד היו לי צילומים והייתה בעיה בסט. פתאום היא הגיעה ועמדה לידי שם עם קביים, נעלי התעמלות ועדיין הבגדים המתוקתקים, חצאית מיני סגולה, גופייה סגולה, פרח סגול. הייתי המומה ואמרתי, 'מורן, אבל את עם נעלי התעמלות וקביים, ואנשים רואים אותך!' היא אמרה לי, 'עדי, לא חשוב, אני בסדר'. היא עלתה במדרגות בקביים, בקושי, הסתכלתי עליה והבנתי שהיא פשוט לא רואה אף אחד בעיניים. היא הייתה תמיד בעקבים, גם כשהגיעה למשרד ריק - אבל בגלל שהיה חשוב לה לייצג אותי, היא לא התביישה להגיע במצבה, גם בקביים ונעלי התעמלות".
"נכנסתי בפעם הראשונה לסוכנות וראיתי בחורה שלבושה כאילו היא יוצאת לחתונה", מספרת אבוהב. "אבל זה היה עשר בבוקר".
לייזרוביץ': "מדובר באישה לא נורמטיבית. אני יוצא עם הילד בפיג'מה, ולא היה יום אחד שהבחורה הזו לא הגיעה למשרד מתוקתקת כאילו הוציאו אותה ממגזין, עם איפור ושיער לגראמי. זו השראה. פעם שאלתי אותה: 'את ברחוב בן יהודה פינת ישורון, את מי את מרשימה, את העובדים של לחם ארז ממול? מה קורה איתך?' אבל היא בשלה, תמיד עם ענן של בושם ומראה כל כך מדויק.
"כשהפסיקה לדבר והכל היה בהתכתבויות, רשמתי לה, 'מורן, אני מתגעגע לצרחות שלך. בא לי לשמוע אותך רק צורחת'. היה שלב שהיינו מדברים רק בעיניים. היא מאוד חסרה לי, אני חושב עליה המון ולמרות שהגעתי אליה אחרי שהייתי מפורסם ועשיתי דבר או שניים, יש למורן חלק עצום בקריירה שלי. היא עדיין מנטורית שאני שומע בראש שלי גם עכשיו. אני מכיר אותה כל כך טוב, ויודע מה היא הייתה מייעצת לי לעשות כשאני מגיע לצומת דרכים".
"מהרגע שהתפרצה המחלה אצל מורן היא כל הזמן נתנה את התחושה ששום דבר לא יפריע לעבודה", אומרת אבוהב. "גם כשכבר לא הייתה יכולה לדבר, היא הייתה עושה חיבור בשיחת טלפון עם עורך הדין כדי לענות על שאלות שיש לי בחוזים והיא הייתה על הקו. היו הרבה רגעים של קושי, והיא תמיד מצאה דרך לתקשר איתי, לפעמים מישהו היה כותב בשמה. אחרי שנפטרה הסתכלתי על ההתכתבויות שלנו. אחת ההודעות האחרונות ממנה הייתה על התפקיד שעשיתי בסדרה 'קוגל'. שבועיים לפני שנפטרה היא כתבה לי שישבה לראות את כל הפרקים ושהיא מתרגשת מהתפקיד שעשיתי. הייתי באה לבקר אותה הרבה במשרד גם לאחרונה. רק נותנת חיבוק ונשיקה".
פורסם לראשונה: 00:00, 04.04.25
